https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A6%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:בבא קמא צז א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T07:21:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A6%D7%96_%D7%90&diff=143226&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T11:57:55Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:57, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l48">שורה 48:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 48:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95493:rev-143226:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A6%D7%96_%D7%90&diff=95493&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:02:45Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא קמא צז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך עדיין תמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי אמר רב "עבדא כמקרקעי דמי"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב: התוקף בעבדו של חבירו,</b> שגזלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועשה בו מלאכה, פטור</b> לשלם את שכר עבודתו לבעליו, כדין גזלן המשתמש בגזילה, שאינו חייב לשלם עבור שימושו בה, לפי שכל חיובי הגזלן הם רק להחזיר את החפץ, או לשלם דמיו (אם נאנס, או אם קנאו בשינוי), אך אינו חייב על השימוש בגזילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך</b> שסובר רב ש<b style='font-size:20px; color:black;'>עבדא כמקרקעי דמי,</b> ואין בעבד קניני גזילה כמו שאין בקרקע, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי פטור</b> הגזלן לשלם לבעליו שכר על השימוש בעבד? והרי גם כשגזלו, עדיין העבד <b style='font-size:20px; color:black;'>ברשותא דמריה קאי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא, במאי עסקינן,</b> כשעבד בו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בשעת מלאכה,</b> שאינו רגיל אז לעבוד, או שאין לו לבעליו במה להעסיקו, והפטור הוא מדין "זה נהנה וזה לא חסר". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> שהתבאר לעיל בדף כא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא דשלח ליה רבי אבא למרי בר מר: בעי מיניה מרב הונא,</b> האם אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>הדר בחצר חבירו,</b> שאינה עומדת להשכרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא מדעתו, צריך להעלות לו שכר, או אין צריך להעלות לו שכר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושלחו ליה: אינו צריך להעלות לו שכר!</b> כי זה נהנה וה לא חסר פטור, והוא הדין במשתמש בעבד כשאין רבו צריך להעסיקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי השתא!?</b> מהו הדמיון!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא התם,</b> במי שגר בבית חבירו שלא מדעתו, יש בכך ניחותא לחברו, ולכן הוא פטור מלשלם לו, וכפי הטעמים לניחותא שנשנו לעיל, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין למאן דאמר</b> שהניחותא היא משום "<b style='font-size:20px; color:black;'>ביתא מיתבא יתיב",</b> שבית מיושב בדיורים עדיף מבית ריק משום שיושביו מתקנים את הדרוש תיקון במשך הזמן, הרי בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בין למאן דאמר "ושאיה יוכת שער",</b> שבית אשר לא גרים בו פוגעים בו ובשעריו השדים הנקראים "שאיה", <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הכא,</b> במי שעשה מלאכה בעבדו של חבירו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מי ניחא ליה</b> לאדון <b style='font-size:20px; color:black;'>דנכחוש עבדיה</b> שיכחיש עבדו בעשותו מלאכה לאדם אחר בלי תשלום!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> לתרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי ניחא ליה</b> לבעל העבד<b style='font-size:20px; color:black;'>,</b> שיעבדו בעבדו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא ליסתרי עבדיה,</b> שלא יתרגל לילך בטל<b style='font-size:20px; color:black;'>.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בי רב יוסף בר חמא הוו תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי,</b> היה מחזיק בעבדיהם של אנשים החייבים לו חוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועבדי בהו,</b> וכופה אותם לעשות <b style='font-size:20px; color:black;'>מלאכה</b> עבורו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבה בריה,</b> בנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא עביד מר הכי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: דאמר רב נחמן: עבדא נהום כריסיה לא שוי.</b> דהיינו, עבודת העבד אינו שוה את לחם מאכלו, ולכן, כאשר אני תוקף את העבד ומאכילו, לא הפסיד אדונו של העבד, כי אני מאכילו במקומו, והאוכל שאני נותן לו, שוה יותר מעבודתו שאני לוקח ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אימא דאמר רב נחמן</b> שמלכת העבד אינה שוה את מזונו הניתן לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון "דארו" עבדיה,</b> עבדו של רב נחמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמרקיד בי כובי,</b> שהיה ליצן, ורוקד בחנויות לשתות יין, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>כולהו עבדי, מעבד עבדי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: אנא, כרב דניאל סבירא לי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב: התוקף בעבדו של חבירו, ועשה בו מלאכה, פטור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא, ניחא ליה</b> לאיניש <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא ליסתרי עבדיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבה, בנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b> שמותר לעשןת כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דלא מסיק בהו זוזי.</b> במקום שאין בעל העבד חייב כסף לתוקף. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מר, כיון דמסיק בהו זוזי,</b> שהבעלים חייבים לך כסף, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיחזי,</b> נראה השימוש שאתה עושה בהם <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>לקיחת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבית!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אף על פי שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר,</b> אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הלוהו, ודר בחצר, חבירו צריך להעלות לו שכר,</b> כדי שלא יראה הדבר כריבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>הדרי בי!</b> חוזרני בי מהנהגתי זאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר: התוקף ספינתו של חבירו, ועשה בה מלאכה,</b> וגם הזיקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: רצה</b> בעליה של הספינה ליטול מן התוקף את <b style='font-size:20px; color:black;'>שכרה, נוטל.</b> ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>רצה</b> ליטול ממנו את דמי <b style='font-size:20px; color:black;'>פחתה</b> (כאשר היו דמי הנזק שוים יותר משכר המלאכה)<b style='font-size:20px; color:black;'>, נוטל.</b> אך אינו נוטל את שניהם, וכפי שיבואר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: אינו נוטל אלא פחתה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: לא פליגי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא דעבידא לאגרא,</b> כאשר עומדת הספינה להשכרה, מסתבר שירד התוקף לספינה כדין שוכר, ולא התכוון לגוזלה, ולכן, יכול הבעלים לתבוע ממנו את שכר המלאכה, גם אם היה השכר גבוה מהפחת, ואין התוקף יכול לטעון שהוא גזלן ואינו צריך לשלם אלא רק את הפחת המועט. אך אם היה הפחת מרובה על השכר, יכול הבעלים לתבוע את הפחת, שהרי נטל מהם את הספינה בעל כרחם, ולגביהם הוא נחשב כגזלן החייב באונסי החפץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא דלא עבידא לאגרא.</b> כאשר אין הספינה עומדת להשכרה הרי הוא גזלן לדברי הכל, ולכן גם אם היה השכר מרובה מן הפחת, הרי הוא משלם רק את הפחת, כדין כל הגזלנים שמשלמים כשעת הגזילה, ואינם משלמים שכר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא, הא והא דעבידא לאגרא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דנחית ליה אדעתא דאגרא.</b> אם ירד לה על דעת שכירות, דינו כשוכר, וחייב לשלם שכר, אך כיון שעשה זאת שלא ברשות, יכולים הבעלים לתבוע ממנו את תשלום הפחת, אם היה הפחת יתר על השכר. <b style='font-size:20px; color:black;'>והא דנחית ליה אדעתא דגזלנותא,</b> שאז לדברי הכל דינו כגזלן שאינו משלם שכר אלא רק את הפחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>גזל מטבע ונסדק</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>וכו'</b>): <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: "נסדק", נסדק ממש.</b> וכיון שחל בו שינוי ניכר, שוב אינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך. <b style='font-size:20px; color:black;'>"נפסל", פסלתו מלכות.</b> וכיון שגוף המטבע קיים, יכול לומר לו הרי שלך לפניך. <b style='font-size:20px; color:black;'>ורב יהודה אמר: פסלתו מלכות נמי,</b> כיון שפסלתו המלכות מלצאת בהוצאה לגמרי, <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו</b> כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>"נסדק",</b> ואינו יכול לומר לו הרי שלך לפניך אלא משלם לו כשעת הגזילה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא היכי דמי "נפסל"? שפסלתו</b> רק בני <b style='font-size:20px; color:black;'>מדינה זו</b> משימוש שלהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אולם, <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצאה</b> מטבע זו <b style='font-size:20px; color:black;'>במדינה אחרת.</b> לפי שיכול הגזלן לומר לנגזל, יכול עתה להשתמש במטבע זו במדינה אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב חסדא לרב הונא: לדידך, דאמרת "נפסל"</b> היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>פסלתו מלכות,</b> ואף על פי שנפסל המטבע לגמרי, בכל זאת יכול לומר לו הרי שלך לפניך, תיקשי, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי פירות והרקיבו, יין והחמיץ, דכי פסלתו מלכות דמי,</b> שהרי גם הם קיימים כמו המטבע, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקתני "משלם כשעת הגזילה"!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: התם, נשתנה טעמו וריחו. הכא, לא נשתנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא לרב יהודה: לדידך, דאמרת פסלתו מלכות נמי היינו "נסדק", הרי תרומה ונטמאת, דכי פסלתו מלכות דמי, וקתני "אומר לו הרי שלך לפניך"!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: התם,</b> בתרומה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מינכר היזיקה.</b> שהרי טומאת התרומה אינה ניכרת, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא,</b> במטבע שנפסל, <b style='font-size:20px; color:black;'>מינכר היזיקה,</b> שהרי השתנתה צורת המטבע החדשה מהצורה הישנה שנפסלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר, המלוה את חבירו על המטבע,</b> דהיינו, שהלוה לו סחורה, וקבע שישיב לו במקומה מעות (והיינו, שההלואה היתה סחורה, ואת פרעון ההלואה הם קבעו ביניהם שייעשה במטבע, לפי שיווי הסחורה, ולא עשו זאת באופן של מכר), <b style='font-size:20px; color:black;'>ונפסלה המטבע</b> שהיתה נוהגת בשעת ההלואה:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0192_L2"></nowiki><nowiki name="דףBצזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div>Micropedia bot