https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A6%D7%95_%D7%90 2026-04-07T07:15:32Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A6%D7%95_%D7%90&diff=143224&oldid=prev 2020-09-14T11:57:40Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:57, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l56">שורה 56:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95491:rev-143224:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A6%D7%95_%D7%90&diff=95491&oldid=prev 2015-07-01T08:02:40Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא קמא צו א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא,&lt;/b&gt; זה שהוא גובה אפילו שבח המגיע לכתפים, מדובר באופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמסיק ביה כשיעור ארעא ושבחא,&lt;/b&gt; שגובה את הקרקע עבור חוב ששוויו כשיעור הקרקע עם השבח, שאז אינו צריך להחזיר לו את השבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא,&lt;/b&gt; זה שצריך להחזיר לקונה שבח המגיע לכתפים, מדובר באופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא מסיק ביה אלא כשיעור ארעא,&lt;/b&gt; שאין לו חוב אלא בשיעור הקרקע בלא השבח. ואז צריך לשלם לקונה עבור השבח. ואינו צריך לתת לקונה את השבח מן הקרקע אלא יכול לסלקו בדמים, כמו שאמר שמואל לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבינא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחא למאן דאמר&lt;/b&gt; הסובר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אית ליה זוזי ללוקח לא מצי מסלק ליה לבעל חוב&lt;/b&gt; בזוזי אלא יש לבעל החוב זכות לקחת את גוף הקרקע המשועבדת לו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר&lt;/b&gt; מובנים דברי שמואל שהבעל החוב אינו צריך לתת תשלום לקונה עבור השבח שהשביח בקרקע - מן הקרקע, אלא יכול לשלם לו בכסף. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקצות החושן (סימן קטו ד) מקשה, כי גם למאן דאמר שאינו יכול לסלק את הבעל חוב בזוזי, מכל מקום יכול לתת לבעל חוב את השבח של הקרקע לסילוק החוב, כי גם השבח הוא קרקע, וגם הוא השתעבד כיון ששיעבד הלוה גם את מה שיקנה אחרי ההלואה, ואם כן קשה מדוע כשהחוב הוא כנגד הקרקע בלא השבח יכול בעל החוב לקחת את כל הקרקע לפרעון החוב (ואת השבח שעל גבי הקרקע לוקח בעל החוב יחד עם הקרקע ומשלם ללוקח עבורו), והלוקח לא יכול לתת לבעל חוב קרקע עם שבח בשיעור החוב ולשייר לעצמו את שאר הקרקע. וכתב הקצות החושן, כי מכאן ראיה לשיטת הב&quot;ח שסובר כי אף אם הלוה משעבד את הקרקעות שיקנה לאחר ההלואה, מכל מקום כשבא הבעל חוב לטרוף קרקע שהיתה קיימת בזמן ההלואה, הלוה לא יכול לדחותו לקרקע שקנה אחרי ההלואה, ולכן הלוקח לא יכול לדחות את הבעל חוב לקחת לפרעון חובו מהשבח שנהיה אחרי ההלואה. ולפי דעת הש&quot;ך שחולק על הב&quot;ח עדיין קשה, ומתרץ הקצות החושן, כי השבח גרוע מקרקע שקנה הלוה אחרי ההלואה, כיון שהשבח לא היה אצל הלוה אלא הוא שבח שהשביח הלוקח, והבעל חוב גובה מהשבח רק משום תקנה מיוחדת כדי שלא תנעל דלת בפני לווין, וכל התקנה שיגבה משבח שהשביח לוקח, היתה רק באופן שהחוב הוא כשיעור הקרקע עם השבח, אבל אם החוב הוא רק כשיעור הקרקע, באופן זה אין תקנה, ולכן הלוקח אינו יכול לתת את השבח שאינו משועבד לחוב. ויוצא לפי דברי הקצות החושן, שאם בזמן ההלואה היה קרקע כשיעור החוב, השבח אינו משתעבד כלל. אבל האמרי בינה (דיני גבית חוב סימן כה ז) מביא כי בראב&quot;ד (בשיטה מקובצת ב&quot;מ קי) מבואר שלא כדברי הקצות החושן, שכתב כי גם אם הקרקע היתה כנגד שיעור החוב, מכל מקום גם השבח שיבוא משועבד, כי שמא תתקלקל הקרקע ותרד מערכה. וגם לדברי הראב&quot;ד אפשר ליישב את שיטת הש&quot;ך, כמו שכתב הטבעת החושן (על הקצוה&quot;ח שם), כי אמנם השבח משתעבד, אבל מכל מקום אם בשעת הפרעון יש קרקע כשיעור החוב, המלוה לא חייב לקבל את הפרעון מן השבח, כי מה שהשבח משתעבד הוא תקנה לטובת המלוה, ולא לרעתו שיצטרך לקחת מהשבח ולוותר על הקרקע.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למאן דאמר&lt;/b&gt; הסובר ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אית ליה זוזי ללוקח מצי מסלק ליה לבעל חוב,&lt;/b&gt; ואין לבעל חוב זכות על הקונה לגבות דווקא מן הקרקע המשועבדת לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא ליה&lt;/b&gt; יאמר לו הקונה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הוו לי זוזי הוה מסלקינא לך מכוליה ארעא,&lt;/b&gt; אם היו לי זוזים הייתי יכול לסלק אותך מכל הקרקע, ולתת לך את הזוזים עבור החוב במקום הקרקע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא הב לי גריוא דארעא שיעור שבחאי.&lt;/b&gt; עכשיו תן לי לפחות חלקת אדמה כשיעור השבח שלי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב אשי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא במאי עסקינן,&lt;/b&gt; כאן במה מדובר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון דשויה ניהליה&lt;/b&gt; שעשה לו הלווה את השדה הזו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפותיקי,&lt;/b&gt; כלומר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ליה&lt;/b&gt; הלווה למלוה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יהא לך פרעון אלא מזה,&lt;/b&gt; ובאופן זה השדה משועבדת באופן מוחלט לבעל חוב, ולדברי הכל - הקונה אינו יכול לסלקו בדמים, אלא גובה את הקרקע, ולכן גם את השבח שהשביח הקונה, בעל החוב אינו צריך לשלם לו מהקרקע אלא משלם לו בדמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזל&lt;/b&gt; דבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשביח&lt;/b&gt; את הגזילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומכר&lt;/b&gt; אותה לאחר עם השבח. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזל&lt;/b&gt; דבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשביח&lt;/b&gt; את הגזילה ומת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוריש&lt;/b&gt; את הגזילה לבנו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה שהשביח&lt;/b&gt; הגזלן, ויש לו זכות בשבח (למחצה שליש ורביע כמו שראינו לעיל לדעת רבי שמעון, או שיש לו זכות בכל השבח למשנתינו מפני תקנת השבים), זכות זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכר&lt;/b&gt; הגזלן לקונה, וכן הדין ביורש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה שהשביח&lt;/b&gt; הגזלן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוריש,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכן כשגובה הנגזל את הגזילה, צריך לשלם לקונה וליורש עבור השבח. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; השיטה מקובצת בשם הרמ&quot;ה ורבינו יונתן וכן התורת חיים מבארים, שרבא מחדש, כי אף על פי שגזלן קונה את השבח רק מפני תקנת השבים, מכל מקום גם הלוקח שלא שייך אצלו תקנת השבים - קונה את השבח, כי אחרי שהגזלן קנה כבר את השבח יכול הוא גם למוכרו ולהורישו. ועוד חידש רבא (בהמשך), כי אף אם הגזלן עצמו לא השביח וכל השבח נעשה אצל הלוקח, מכל מקום קנה הלוקח, כי הגזלן מכר ללוקח כל זכות שתבא לידו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רבא&lt;/b&gt;: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השביח לוקח&lt;/b&gt; או יורש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו&lt;/b&gt; האם יש לקונה וליורש זכות בשבח לקבל ממנו למחצה לשליש ולרביע כמו הגזלן (לדעת רבי שמעון) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; או לא? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י שכל הספק של רבא הוא לדעת רבי שמעון שמקבל הגזלן את השבח בשכרו. ומבאר הפני יהושע כי לדעת רבי יוחנן שהגזלן מקבל את השבח מפני תקנת השבים, הלוקח אינו יכול לזכות בשבח אם לא זכה בו הגזלן בעצמו. ומשום כך פירש רש&quot;י כי הספק של רבא הוא רק לפי רבי שמעון שגזלן זוכה למחצה ולשליש ולרביע. והספק הוא, האם מה שמקבל שכר עבור השבח הוא מפני תקנת השבים ולכן אם השביח הלוקח אינו זוכה בו, או שמא הגזלן זוכה בשכר השבח מעיקר הדין, וזכות זו מכר הגזלן ללוקח. אבל התוספות (ד&quot;ה כל) חולקים על רש&quot;י, וכתבו, כי הלוקח קונה את זכות הגזלן בשבח אף אם הוא מדין תקנת השבים. וכן מבואר ברשב&quot;א וברמ&quot;ה ורבינו יונתן שכמו שתיקנו לגזלן מפני תקנת השבים כך תיקנו ללוקח שהשביח, כיון שהגזלן מוכר ללוקח כל זכות שתבא לידו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתר דבעיא הדר פשטה&lt;/b&gt; אחרי ששאל את השאלה חזר ופשט אותה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה מכר ראשון לשני&lt;/b&gt; בחפץ שמכר לו? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל זכות שתבא לידו&lt;/b&gt; בחפץ הוא מכר, וכיון שלגזלן היה זכות לקבל בשבח הגזילה למחצה שליש ורביע (לדעת רבי שמעון), אף הקונה והיורש קיבלו מהגזלן זכות זו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לדעת התוספות והרשב&quot;א, הגמרא לעיל פשטה שהנגזל מסלק את הגזלן מן השבח בדמים. ומקשה הקובץ שיעורים (אות קז) כי אם כן אין לגזלן חלק בגוף השבח אלא רק זכות לקבלת תשלום מן הנגזל, אם כן כיצד יכול הגזלן למכור את השבח ללוקח. ומתרץ הקובץ שיעורים, כי באמת יש לגזלן חלק בגוף השבח, אלא כיון שאי אפשר להפריד את השבח מן החפץ יש לנגזל זכות לסלקו בדמים, ולכן יכול הגזלן למכור את השבח. באילת השחר (ד&quot;ה והנה) כתב, כי אפשר לומר שאין לגזלן חלק בגוף השבח, ומכל מקום יש לו קניני גזילה בחפץ לענין לקבל דמים תמורת השבח, וזכות זו יכול הוא למכור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רבא&lt;/b&gt;: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השביח עובד כוכבים&lt;/b&gt; חפץ שגזל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו&lt;/b&gt; האם יש לו זכות בשבח שהשביח בגזילה או לא? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא&lt;/b&gt;: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקנתא לעובד כוכבים ניקו ונעבוד&lt;/b&gt; וכי נעמוד ונעשה תקנה לגוי לזכות בשבח שהשביח בגזילה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה: לא צריכא,&lt;/b&gt; לא הוצרכו להסתפק אלא באופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון דזבניה&lt;/b&gt; שמכרו הגוי הגזלן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לישראל,&lt;/b&gt; והספק, האם יש לישראל שקנה מהגוי זכות בשבח שמשביח בגזילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סוף סוף&lt;/b&gt; כל זכות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבא מחמת עובד כוכבים הרי הוא&lt;/b&gt; דינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כעובד כוכבים,&lt;/b&gt; והרי כל הזכות בשבח הגזילה הוא מחמת הגזלן, וכיון שהגזלן הוא גוי ואין לו זכות בשבח הגזילה, גם הקונה הישראל שבא מחמתו אין לו זכות בשבח יותר מן הגוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא,&lt;/b&gt; לא הוצרכו להסתפק אלא באופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון דגזל ישראל וזבנה ניהליה&lt;/b&gt; ומכרה הגזלן הישראל לגוי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והשביחה עובד כוכבים, והדר&lt;/b&gt; וחזר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובד כוכבים וזבנה&lt;/b&gt; ומכרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לישראל, מאי,&lt;/b&gt; האם יש ללוקח הישראל זכות בשבח שהשביח הגוי בגזילה לקבל עבורו למחצה שליש ורביע?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצדדי הספק: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי אמרינן&lt;/b&gt; האם אנו אומרים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דמעיקרא&lt;/b&gt; שמתחילה גזלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל והדר&lt;/b&gt; ואחר כך שוב הגיע לידי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל&lt;/b&gt; - לכן יש צד לומר כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבדי רבנן תקנתא&lt;/b&gt; עשו חכמים תקנה, ויש לו זכות בשבח הגזילה לקבל עבורו תשלום מהנגזל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא&lt;/b&gt; שמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאיכא עובד כוכבים באמצע&lt;/b&gt; והוא זה שהשביח את הגזילה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא עבדו ליה רבנן תקנתא.&lt;/b&gt; לא עשו לו חכמים תקנה שיהיה לו זכות בשבח הגזילה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לגמרא אין ישוב לשאלה זו, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיקו&lt;/b&gt; תשאר שאלה זו במקומה עד שיבוא אליהו התשבי ויישבה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא דנה כעת איזה שינויים בחפץ נחשבים שינוי שקונה בו הגזלן את החפץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב פפא: האי מאן דגזל דיקלא מחבריה&lt;/b&gt; מי שגזל דקל מחבירו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקטליה&lt;/b&gt; וקצץ אותו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב דשדיא מארעא לארעא דידיה&lt;/b&gt; אף על פי שהשליכו מהקרקע של הנגזל לקרקע שלו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קני&lt;/b&gt; הגזלן את הדקל לעצמו בשינוי זה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברבינו פרץ כתב, כי הקוצץ דקל שעושה פירות נחשב כמו הריגת בהמה שנחשב שינוי, וכאן שאינו נחשב שינוי מדובר בדקל יבש שאינו עושה פירות או שמדובר כאן בעקר את הדקל עם שורשיו, שיכול לנטעו במקום אחר. עוד כתב רבינו פרץ בשם שיטה (וזוהי שיטת התוספות כאן), כי דוקא בהמה שיש לה חיות ניכר בה יותר השינוי כשהורגה, אבל אם קצץ אילן, השינוי אינו ניכר כל כך, ואינו נחשב שינוי הקונה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעיקרא דיקלא מיקרי והשתא נמי דיקלא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיקרי&lt;/b&gt; מתחילה היה נקרא דקל ועכשיו גם כן נקרא דקל, ולא נעשה בו שינוי השם מחמת מעשה הקציצה, לכן מעשה זה אינו קונה לגזלן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, אלא צריך להשיב את הדקל עצמו לנגזל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר בגמרא כי אם היה משתנה שמו היה קונה את הדקל בשינוי. ומקשים הבית אהרן והדבר אברהם (ח&quot;א סימן ח), שהרי כל זמן שהדקל מחובר אין מעשה גזילה, כי אין גזילה בקרקעות, וכשנעשה תלוש אז נעשה בו השינוי, ואם כן אין כאן מעשה גזילה. וכתבו הקובץ שיעורים (אות קט) והאמרי משה (סימן לב ז בהגה) והגרי&quot;ז (הלכות גזילה ד&quot;ה ולפי), כי מעשה השינוי הוא גם מעשה הגזילה, והוכיחו מכאן, שאם מעשה הגזילה והשינוי באים כאחד, קונה בשינוי. אבל החזון איש (סימן יז טו) כתב, שמדובר באופן שאחזו בידו בזמן הקצירה ולכן יש גם מעשה גזילה, והוכיח מכאן כי אם עושה שינוי בשעת מעשה הגזילה, קונה. ומבואר בדעת החזון איש שצריך מעשה נפרד לגזילה ולשינוי אף שיכולים להיות באותה שעה, ולכן מצריך שיאחוז את הדקל ביד. הדרכי דוד מבאר, שמדובר באופן שהדקל עומד על המיצר ומיד כשנקצץ נפל לחצירו של הגזלן וקנאו בקנין חצר, ומועילה גזילה ושינוי כאחד. ומבואר בדבריו כעין דברי החזון איש, שצריך מעשה גזילה חוץ ממעשה השינוי, וכאן מעשה הגזילה הוא בזה שהפילו לחצרו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואפילו אם גזל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיקלא ועביד גובי&lt;/b&gt; ועשה ממנו גזרי עץ - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קני.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא מיהת גובי דדיקלא מיקרי&lt;/b&gt; כי עכשיו על כל פנים גזרי דקל הם נקראים, ועדיין שם דקל עליהם, לפיכך המעשה אינו נחשב שינוי שקונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם גזל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גובי&lt;/b&gt; גזרי עץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועבדינהו כשורי&lt;/b&gt; ועשה מהם קורות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קני,&lt;/b&gt; כי נשתנה שמם על ידי המעשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם גזל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשורי רברבי&lt;/b&gt; קורות גדולות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועבדינהו כשורי זוטרי&lt;/b&gt; ועשה מהם קורות קטנות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קני,&lt;/b&gt; כי עדיין שם קורות עליהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבדינהו&lt;/b&gt; עשה מן הקורות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קצוצייתא&lt;/b&gt; קרשים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קני,&lt;/b&gt; כי נשתנה שמם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: האי מאן דגזל&lt;/b&gt; מי שגזל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוליבא&lt;/b&gt; לולב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועבדינהו הוצי&lt;/b&gt; ועשה ממנו עלים, שתלש את כל העלים מן השדרה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קני&lt;/b&gt; במעשה זה את הלולב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמעיקרא לוליבא מיקרי והשתא הוצי&lt;/b&gt; כי מתחילה היה נקרא &quot;לולב&quot; ועכשיו הם &quot;עלים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם גזל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוצי&lt;/b&gt; עלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועבדינהו חופיא&lt;/b&gt; ועשה מהם רצועות של מטאטא, שפיצל כל עלה לשנים (שהוא מעשה שאי אפשר לבטלו) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קני&lt;/b&gt; במעשה זה את הרצועות, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעיקרא הוצי והשתא חופיא&lt;/b&gt; מתחילה היו נקראים &quot;עלים&quot; ועכשיו הם רצועות של מטאטא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם גזל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חופיא&lt;/b&gt; רצועות של מטאטא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועבדיה שרשורא&lt;/b&gt; ועשה מהם חבל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קני, מאי טעמא?&lt;/b&gt; כי הוא מעשה שאפשר לבטלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהדר סתר ליה והוי חופיא&lt;/b&gt; שהוא יכול לחזור ולפרום את החבל והם נעשים שוב רצועות של מטאטא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רב פפא&lt;/b&gt;: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נחלקה התיומת&lt;/b&gt; (העלה האמצעי של הלולב) בידי הגזלן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו,&lt;/b&gt; כיצד מחשיבים מעשה זה לענין שינוי?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי מתון אמר רבי יהושע בן לוי&lt;/b&gt;: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניטלה התיומת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסול&lt;/b&gt; הלולב למצוותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0190_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBצוB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot