https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4_%D7%91פרשני:בבלי:בבא קמא פ ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T04:11:40Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4_%D7%91&diff=143194&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T11:53:45Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:53, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95461:rev-143194:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4_%D7%91&diff=95461&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:01:28Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא קמא פ ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל לא עייל קמיה דרב אסי</b> (לא היה נכנס לפני רב אסי, כי הוא היה גדול ממנו), ו<b style='font-size:20px; color:black;'>רב אסי לא עייל קמיה דרב</b>, שהיה רבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי: מאן נתרח</b> (מי יתאחר בחוץ) למשך זמן, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> ויבואו השנים האחרים תחילה, ואחר כך יכנס הוא יחידי? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> "שיטה מקובצת" בשם גאון.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והחליטו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נתרח שמואל</b> (שמואל יתאחר) <b style='font-size:20px; color:black;'>וניתי רב ורב אסי</b>, כלומר: תחילה רב ואחריו רב אסי, שהרי רב היה רבו של רב אסי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתרח רב או רב אסי</b> (למה לא ימתינו רב או רב אסי)!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> ומשנינן: רב אסי הרי גדול היה משמואל, ואף רב גדול היה משמואל וכפי שיתבאר, ולכן מן הדין שימתין שמואל בחוץ - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> תמה הרא"ש ב"שיטה מקובצת": הניחא מה דמקשה הגמרא שימתין רב, ניחא, כי לכשיבואו שמואל ורב אסי אין ספק שיקדם רב אסי, שהיה גדול משמואל<b>;</b> אבל מאי קשיא לגמרא שימתין רב אסי, והרי אז לא ידעו מי יכנס תחילה שמואל או רב, שהרי שמואל לא רצה להכנס אפילו לפני רב אסי וכל שכן לפני רב, ורב אף הוא, הרי לא רצה להכנס לפני שמואל, ואם כן מה נועיל במה שנאמר שימתין רב אסי! ? וביאר, שמתחילה היתה סבורה הגמרא, שרב לא היה נוהג כבוד בשמואל, שהרי לפני רב אסי שהיה גדול משמואל היה מוכן רב להכנס, ומה שלא רצה רב להכנס לפני שמואל בפעם הזאת, אינו אלא משום שלא היה רוצה שיכנס שמואל <b>האחרון</b>, וזה גנאי לו ששנים נכנסים לפניו, ולכן מקשה הגמרא שימתין רב אסי, ואז ילך רב לפני שמואל, כי מאחר שרב לבדו הולך לפניו, אין בזה גנאי (וראה שם בשם גאון ז"ל שהוא מפרש דלפי קושיית הגמרא יכנס שמואל לפני רב, ודלא כהרא"ש<b>;</b> וכן נראה מהמאירי שהובא בהערה הבאה כפי שיתבאר שם<b>;</b> ויש לעיין לפי פירוש הרא"ש מה נתחדש בתירוץ הגמרא, והרי ידענו כבר בקושיא שרב גדול משמואל! ?).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שלא היה נכנס רב לפני שמואל, אין זה משום ששמואל היה גדול ממנו, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>רב מילתא בעלמא הוא דעבד ליה לשמואל</b> (מנהג של כבוד בעלמא היה נוהג בו), ד<b style='font-size:20px; color:black;'>משום ההוא מעשה דלטייה, אדבריה רב עליה</b> (משום שקיללו רב לשמואל כמבואר בשבת קח א, הטעינו רב עליו לנהוג בו כבוד). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אדהכי והכי אתא שונרא קטעיה לידא דינוקא</b> (ביני לביני שהיו מתוכחים, בא חתול וקטע ידו של תינוק) - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> כתב המאירי: ושמעינן מהאי עובדא, שתלמיד חכם שהוא גדול מחבירו או בימים או במעלה (כגון רב שהיה גדול מרב אסי), והטיח (אותו תלמיד חכם, כגון רב) דברים כלפי חכם אחר שאינו גדול כמוהו (כרב שהטיח דברים כלפי שמואל), ונתחרט על זה, ורצה להנהיג עצמו לנהוג כבוד לאותו חכם שקפחו בדברים להכניסו לפניו, או לכל כיוצא בזה, רשאי האחר לקבל כבוד זה, ואין כאן משום יוהרא, (אפשר שראייתו היא ממה שאמרו ששמואל לא היה מוכן להכנס לפני רב אסי, ומשמע שלפני רב היה מוכן להכנס, ולפי זה אין המאירי סובר כהרא"ש, שהרי הרא"ש נקט ששמואל לא היה מוכן להכנס לפני רב), ומכל מקום אם היה שם אחר, לא יהא מקבל ממנו כבוד זה על גב אותו שחרפו, ואף על פי שאותו שחרפו גדול מזה האחר, כיון שאותו האחר גדול ממנו, (אפשר שכוונתו היא, שהרי שמואל לא היה איכפת לו להכנס לפני רב משום שחרפו, ומכל מקום לא היה מוכן להכנס לפני רב אסי, ואין אומרים: אם לפני רב הוא נכנס, לפני רב אסי לא כל שכן).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפק רב ודרש</b> ברבים תקנה שהתקינו חכמים זה מכבר: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> נתבאר על פי התוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חתול</b> של זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> לאחר <b style='font-size:20px; color:black;'>להורגו, ואסור</b> לבעליו <b style='font-size:20px; color:black;'>לקיימו, ואין בו משום גזל</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין בו משום השב אבידה לבעלים</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כתבו התוספות, שאם אין בו משום גזל, שוב אין צריך לומר שמותר להורגו, אלא היות "ומותר להורגו" נאמר לפני "ואין בו משום גזל", לכן לא הקשתה הגמרא גם על זה "למה לי" . ומבואר מדבריהם, ש"אין בו משום גזל" אין הכוונה שאין לחוש לגזל כשהורגו, אלא דבר בפני עצמו הוא<b>;</b> וכן נראה מלשון הרמב"ם (גזילה ואבידה טו יז): "חתול רע שהורג את הקטנים, אסור לקיימו, ואין בו משום גזל, ואין בו משום השב אבידה אף על פי שעורו מועיל, אלא כל המוצאו זכה בו, והורגו והעור שלו". אלא שמדברי הרמב"ם אין נראה שהוא סובר כתירוץ התוספות, שאם כדבריהם לא היה הרמב"ם כותב דין "ואין בו משום גזל", קודם שהתיר להורגו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון דאמרת</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>מותר להורגו</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי ניהו תו</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור לקיימו</b>" (אחר שאמר רב שמותר להורגו, למה היה צריך להוסיף שאסור לקיימו) והרי ממילא מובן הדבר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: צריך הוא להוסיף שאסור לקיימו, אף שכבר אמר שמותר להורגו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא: מותר להורגו</b>, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורא</b> לקיימו <b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא, קא משמע לן</b> שאסור לקיימו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> בני הישיבה להקשות עוד על דברי רב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון דאמרת</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>אין בו משום גזל</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי ניהו תו</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>אין בו משום השב אבידה לבעלים</b>", והרי ממילא מובן הדבר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבינא</b>: לכך הוסיף רב שאין בו דין השבת אבידה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>למד שאף את <b style='font-size:20px; color:black;'>עורו</b> אין צריך להשיב לאחר שהרגו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> לרב שאסר לקיים חתולים, מהא דתניא בברייתא שהובאה לעיל עמוד א:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן אלעזר אומר: מגדלין כלבים כופרין, וחתולין, וקופין, וחולדות סנאים, מפני שעשויין לנקר את הבית</b> מן העכברים; הרי מבואר שמותר לקיים חתולים, ודלא כרב!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא: הא</b> - דשנינו בברייתא שמותר לקיימם - <b style='font-size:20px; color:black;'>באוכמא</b> (חתול שחור).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> - דרב שאסר לקיימם - <b style='font-size:20px; color:black;'>בחיורא</b> (חתול לבן), שהוא מועד להרוג אדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא מעשה דרב</b> - שבגינו דרש רב את דינו בחתול - <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכמא הוה</b>, ואם כן משמע שאסר רב בחתול שחור, ולא בלבן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> - במעשה דרב - <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכמא בר חיורא הוה</b> (חתול שחור בן לבן היה), ואסור לגדל חתולים לבנים וזרעם כמותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי תמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא מיבעיא בעיא ליה רבינא!?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דבעי רבינא: אוכמא בר חיורא מהו?</b> (והרי חתול שחור בן לבן נסתפק בו רבינא מה דינו)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כי קמיבעיא ליה לרבינא: באוכמא בר חיורא בר אוכמא</b> (ספיקו של רבינא הוא בבנו של חתול לבן שהוא עצמו בנו של שחור), ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה דרב באוכמא בר חיורא בר חיורא הוה</b>, (ומעשה דרב היה בחתול שחור בנו של לבן בן לבן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חב</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ד בי</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ח בח</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ן</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>סימן</b> הוא לשמות האמוראים: א<b style='font-size:20px; color:black;'>ח</b>א, א<b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>א, א<b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>א, א<b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>א, ח<b style='font-size:20px; color:black;'>י</b>יא, א<b style='font-size:20px; color:black;'>ח</b>א, א<b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>א, א<b style='font-size:20px; color:black;'>ח</b>א, ח<b style='font-size:20px; color:black;'>נ</b>ינא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אחא בר פפא, משום רבי אבא בר פפא, משום רבי אדא בר פפא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי לה</b> (יש האומרים שמועה זו, כך): <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אבא בר פפא, משום רבי חייא בר פפא, משום רבי אחא בר פפא</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה: אמר רבי אבא בר פפא, משום רבי אחא בר פפא, משום רבי חנינא בר פפא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתריעין</b> - בתחינה בשופרות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> וחצוצרות, ועושים כן בציבור - <b style='font-size:20px; color:black;'>על החיכוך</b> (מכת שחין, שהאדם מתחכך ממנה) אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כן פירש רש"י, אבל התוספות חלקו על זה שיתקעו בשבת, אלא פירשו שהכוונה היא לאמירת "עננו", וראה בדבריהם המשך ביאור הסוגיא לפי שיטתם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודלת הננעלת לא במהרה תפתח</b>, מפרש לה ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלוקח בית</b> מן הגוי <b style='font-size:20px; color:black;'>בארץ ישראל, כותבין עליו אונו</b> (שטר מכירה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בשבת</b>, ומפרש לה ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> על מה שאמרו: "מתריעין על החיכוך בשבת", מהא דתניא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאר פורעניות המתרגשות ובאות על הצבור, כגון: חיכוך, חגב, זבוב, צירעה ויתוש, ושילוח נחשים ועקרבים, לא היו מתריעין, אלא צועקים</b> ביחיד!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - ששנינו: צועקים ולא מתריעים - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שחין <b style='font-size:20px; color:black;'>לח</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> - שאמרו: מתריעים - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שחין <b style='font-size:20px; color:black;'>יבש</b>, שהוא קשה מן הלח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יהושע בן לוי: שחין שהביא הקב</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ה על המצרים: לח מבחוץ ויבש מבפנים</b> היה, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ויהי שחין אבעבועות פורח באדם ובבהמה</b>", כלומר: בפריחתו היה מבעבע, דהיינו שמבחוץ היה לח, ומשמע: שבפנים היה יבש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ודלת הננעלת לא במהרה תפתח</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר זוטרא אמר</b>, פירש: <b style='font-size:20px; color:black;'>סמיכה</b>, כלומר: אם ננעלה הדלת על האדם מלקבל סמיכת חכמים, לא במהרה תיפתח הדלת לכך, וצריך הוא להרבות בתפלה ותחנונים שתיפתח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר</b>, פירש: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל המריעין לו, לא במהרה מטיבין לו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחא מדיפתי אמר: לעולם אין מטיבין לו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא היא</b> כמו שאמר רב אחא מדיפתי, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחא מדיפתי מילתא דנפשיה הוא דאמר</b>, מתוך מה שנעשה עמו אמר כן, שמתחילה חשבוהו למנות ראש ישיבה, ונתבטל הדבר ושוב לא המליכוהו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ראה בבא בתרא יב ב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר מר: "<b style='font-size:20px; color:black;'>והלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו אפילו בשבת</b>":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת סלקא דעתך</b> שיכתוב יהודי שטר ויעבור על איסור דאורייתא!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא כדאמר רבא התם</b> (כדפירש רבא גבי ענין אחר): <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר לנכרי ועושה, הכי נמי: אומר לנכרי ועושה, ו</b>קא משמע לן, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דאמירה לנכרי</b> לעשות מלאכה בשבת "<b style='font-size:20px; color:black;'>שבות</b>" (איסורים דרבנן בשבת קרויים "שבות") <b style='font-size:20px; color:black;'>היא, משום ישוב ארץ ישראל לא גזרו ביה רבנן</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> כתבו התוספות, שדוקא משום מצוה זו מותרת אמירה לנכרי, אבל בשאר מצוות, לא, ואפילו לומר לו לעשות איסור דרבנן כגון טלטול בכרמלית, אסור לשם מצוה. ולצורך מילה שהיא עצמה דוחה שבת, הביאו התוספות שתי שיטות, לשיטה אחת מותר לומר לו רק לעשות איסור דרבנן, ולשיטה אחרת מותר לומר לו לעשות אפילו איסור דאורייתא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלוקח עיר בארץ ישראל, כופין אותו ליקח לה דרך מארבע רוחותיה</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>משום ישוב ארץ ישראל</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כדי להזריח דרך לעוברים ושבים, למצוא מקום ישוב, הגהות יעבץ.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: עשרה תנאין התנה יהושע</b> עם ישראל: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> בדף פא ב מתבאר, אם דין זה הוא בארץ ישראל או אף בבבל או אף בחוצה לארץ, וקיימא לן שאפילו בחוצה לארץ.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0159_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפאB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div>Micropedia bot