https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4_%D7%90 2026-04-24T01:27:49Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4_%D7%90&diff=143193&oldid=prev 2020-09-14T11:53:38Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:53, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95460:rev-143193:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4_%D7%90&diff=95460&oldid=prev 2015-07-01T08:01:26Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא קמא פ א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והטבח&lt;/b&gt; המקבץ את הבהמות ליום השוק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוקח&lt;/b&gt; את הבהמות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושוחט&lt;/b&gt; מיד, או אם ירצה הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוקח&lt;/b&gt; קודם יום השוק שלשים יום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושוהה&lt;/b&gt; אותן עד יום השוק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובלבד שלא ישהה&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העגונה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבהן&lt;/b&gt; (האחרונה שקנה סמוך ליום השוק) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשים יום&lt;/b&gt; מהיום שקנה אותה, וכשם שאמרו ברגל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מאוחרת, כמו (רות א יב): &quot;שובנה בנותי לכנה, כי זקנתי מהיות לאיש, כי אמרתי יש לי תקוה, גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים. הלהן תשברנה עד אשר יגדלו, הלהן &lt;b&gt;תעגנה&lt;/b&gt; לבלתי היות לאיש&quot;, שפירושו: &quot;תאחרנה מלהנשא&quot;, רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; ומיהו רש&quot;י ברות שם ביאר באופן אחר, ודחה את הפירוש שהוא מלשון &quot;עיגון&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאלו תלמידיו את רבן גמליאל&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו לגדל&lt;/b&gt; בהמה דקה בארץ ישראל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להן&lt;/b&gt; רבן גמליאל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt; לגדל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן עלה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן&lt;/b&gt; במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מגדלין&lt;/b&gt; בהמה דקה בארץ ישראל!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא הכי קא בעו מיניה&lt;/b&gt; (כך שאלו אותו תלמידיו): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו לשהות&lt;/b&gt; בהמה דקה בבית, ולא תצא לרעות בעדר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להן&lt;/b&gt; רבן גמליאל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר&lt;/b&gt; לשהותה בבית, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובלבד שלא תצא ותרעה בעדר, אלא קושרה בכרעי המטה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי רש&quot;י כפי שהבינו הרשב&quot;א, שכתב: רש&quot;י ז&quot;ל נראה שסבור, דלשהות בבית אפילו שלא לצורך הרגל, ואפילו להשהות יותר משלשים בעו מיניה, והתיר להם וכמעשה דאותו חסיד, שכן פירש הוא ז&quot;ל &quot;ורבנן פליגי עליה&quot;. וכתב על זה הרשב&quot;א: ואין צורך, אלא קודם הרגל שלשים יום קא בעו מיניה והתיר כרבנן&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והיינו, שאפילו קודם לרגל, אסור לצאת ולרעות אותן בעדר, אלא משהה אותן בביתו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה גם בתוספות שנראה מדבריהם שהבינו כהבנת הרשב&quot;א בדברי רש&quot;י, וחלקו עליו וכתבו כפירוש זה. ומיהו כתב הרשב&quot;א, דמסתברא כדברי רש&quot;י ז&quot;ל, שהרי לאחר דברי רבן גמליאל אמרו: &quot;ומעשה בחסיד אחד&quot;, ולכאורה משמע, שדברי רבן גמליאל כאותו חסיד, שהיה סבור שאין איסור להשהות בהמה דקה בביתו. והנה ב&quot;שיטה מקובצת&quot; בשם גאון ז&quot;ל כתב: &lt;b&gt;ומה שהתירו לשהות לפני הרגל&lt;/b&gt;, ולטבח, ל&lt;b&gt;א&lt;/b&gt; &lt;b&gt;התירו אלא שיהא קושרה בכרעי המיטה&lt;/b&gt;, דהכי נמי מפרש בברייתא, אמר להם מותר, ובלבד שיהא קושרה שלא תצא, &lt;b&gt;ורבנן פליגי&lt;/b&gt; &lt;b&gt;עליה&lt;/b&gt; וחיישי שמא יתיר הקשר ותצא ותרעה והוי הפסד דארץ ישראל&quot;. הרי מבואר, שאם כי מפרש הוא כהתוספות שהנידון הוא לפני הרגל, מכל מקום כתב דרבנן פליגי עליה, ואם כן אין הכרח מרש&quot;י שכוונתו כהבנת הרשב&quot;א, שהרי לא כתב אלא שרבנן פליגי עליה. אלא, שדברי הגאון צריכים ביאור, שאם נחלקו חכמים לומר, שאפילו בכרעי המיטה לא ישהנה קודם לרגל, אם כן היכן ישהנה! ?&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות, שלאו בדוקא נקט &quot;קושרה בכרעי המטה&quot;, אלא שכך היה דרכם לקשור בהמה דקה לכרעי המטה, וכמו שהוכיחו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד מה שפירשו באופן אחר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהיה גונח מלבו&lt;/b&gt; (צועק מפני כאב הלב), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושאלו לרופאים, ואמרו: אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח&lt;/b&gt; (חלב מעטיני הבהמה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משחרית לשחרית&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והביאו לו עז, וקשרו לו בכרעי המטה, והיה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יונק ממנה משחרית לשחרית&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא תמורה טו ב הובא מעשה זה, ואיתא שם: &quot;וקיימא לן כל היכא דאמר מעשה בחסיד אחד, או רבי יהודה בן בבא, או רבי יהודה ברבי אילעא&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; וראה ב&quot;שיטה מקובצת&quot; בשם גאון, שהוא רבי יהודה בן בבא, וראה &quot;ספר המפתח&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימים&lt;/b&gt; (לאחר זמן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכנסו&lt;/b&gt; החכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חביריו&lt;/b&gt; של אותו חסיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבקרו, כיון שראו&lt;/b&gt; החכמים את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותה העז&lt;/b&gt; שהיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשורה בכרעי המטה, חזרו&lt;/b&gt; החכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחוריהם, ואמרו: לסטים מזוין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בביתו של זה, ואנו נכנסין אצלו!?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישבו ובדקו, ולא מצאו בו&lt;/b&gt; באותו חסיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אותו עון של אותה העז&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רועה בשדות אחרים, וגוזל את הרבים, רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; (ונראה מכאן שהאיסור לגדל בהמה דקה הוא משום גזל, ואילו במשנה פירש רש&quot;י, שהוא משום ישוב ארץ ישראל, ולא אסרו בחוץ לארץ אף שהן מזיקות, משום שאם יזיקו ישלמו, וראה הערה במשנה שם).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המאירי: &quot;אף על פי שבמקום פיקוח נפש, הותרו האיסורין להתרפא בהם, ואם כן היה מותר לו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; (ונראה מדבריו שלפי הוראת הרופאים הוצרך לינוק דוקא מבהמה דקה, שאם לא כן, לא קשיא מידי) - דבר שנאסר מכח תקנה ומחשש פסידת אחרים, ראוי להחמיר בה ביותר&quot;, וב&quot;קובץ שעורים&quot; אות פח כתב לתמוה על דברי המאירי, שהרי ודאי איסור גזל הותר במקום סכנה, (וראה לקמן פא א גבי תקנת יהושע בתועה בין הכרמים שמפסיג ועולה ומפסיג ויורד, שכתב המאירי עצמו, וכן כתבו הראב&quot;ד והרשב&quot;א שם - הובא בהערות שם - שמותר להציל עצמו בממון חבירו, ולשלם). והמהרש&quot;א כתב: &quot;אפשר שהיה חולה שאין בו סכנה, ולא היה לו להתירו לעצמו&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה מה שכתב עליו בהגהות מהר&quot;ב רנשבורג, וראה ב&quot;קובץ שעורים&quot; אות פח.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תמה ב&quot;קובץ שעורים&quot; אות פט: איך אפשר לברר דבר כזה, והרי שמא עבר עבירות בסתר, או בהרהור הלב ו&quot;האדם יראה לעינים וה&#039; יראה ללבב&quot;! ? וכתב, דשמא ברוח הקודש נתבאר להם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומכל מקום צריך עיון למה נתיישבו לבדוק דבר זה, ומאי נפקא מינה יש בזה! ? ואפשר, משום שהמבקר את החולה צריך לעוררו לחזור בתשובה, ולכן בדקו אם יש בו איזה עוון, ויזכירוהו שצריך לשוב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואף הוא&lt;/b&gt; - החסיד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעת מיתתו&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: יודע אני שאין בי עון, אלא עון אותה העז, שעברתי על דברי חברי&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המהרש&quot;א: אפשר, שבוידוי שקודם מיתתו כדרך כל הארץ, לא התודה רק על עוון זה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ביאור דבריו, שהוקשה לו: למה יתגאה אותו חסיד לספר כן, ולכן פירש שלא התודה על עוון אחר בלתי על זה, ושמעו אחרים את וידויו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי ישמעאל: מבעלי בתים שבגליל העליון היו בית אבא, ומפני מה חרבו, שהיו מרעין&lt;/b&gt; בהמה דקה שלהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחורשין&lt;/b&gt; (ביערות), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודנין דיני ממונות ביחיד&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב המאירי: &quot;ואף על פי שיחיד מומחה לרבים דן דיני ממונות ביחידי, מכל מקום ראוי לכל חכם למשוך ידו מזה הרבה, עד שיהא מוחזק לכל בכך&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואף על פי שהיו להם חורשים סמוך לבתיהם&lt;/b&gt;, ובחורשים הרי מותר, כמבואר בברייתא לעיל עט ב, מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדה קטנה&lt;/b&gt; של אחרים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היתה&lt;/b&gt; בין ביתם לבין החורשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומעבירין&lt;/b&gt; את הבהמות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך עליה&lt;/b&gt;, ולכן חרבו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; וכתב עליו הרשב&quot;א, שהראב&quot;ד פירש ששדה שלהם היתה, ואף על פי ששלהם היתה, נענשו, מפני שהיתה מפסדת האוכלים. והרשב&quot;א הסכים עם הראב&quot;ד, והוסיף: &quot;ולפי פירוש זה מסתברא, דהכי קאמר: אף על פי שהיתה שלהם והפסידה מעט, אפילו הכי אסור, שהרי נענשו בכך&quot;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משמע שהיו מחזיקים את הבהמות בבתיהם, אלא שלמרעה היו יוצאים לחורשין, ומשמע שזה מותר, אם לא שידוע על שדה שהם עוברים דרך עליה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: רועה&lt;/b&gt; שיש לו בהמות דקות משלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שעשה תשובה&lt;/b&gt; (שבא לעשות תשובה) שלא לגדל עוד בהמה דקה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מחייבין אותו למכור&lt;/b&gt; את כל בהמותיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיד&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מוכר על יד על יד&lt;/b&gt; (מעט מעט). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשום שאם כן יימנע מתשובה, שהרי אינו יכול למוכרן יחד בלא הפסד גדול, אלא מוכר על יד על יד ורועה האחרות כל יום ויום כמנהגו, ובלא ספק יזהר שלא יפסידו תבואת חבריהם, רבינו יהונתן ב&quot;שיטה מקובצת&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן גר שנפלו לו כלבים וחזירים בירושתו&lt;/b&gt; (מבית אביו הגוי), ואסור לגדלם כמבואר במשנתנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מחייבין אותו למכור מיד&lt;/b&gt; את כולם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מוכר על יד על יד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן מי שנדר ליקח בית וליקח אשה בארץ ישראל&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מחייבין אותו ליקח מיד&lt;/b&gt; מכל מה שימצא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שימצא את ההוגנת לו&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. מסתבר ש&quot;ארץ ישראל&quot; על &quot;ליקח בית&quot; קאי, שיש בזה מצוה משום ישוב ארץ ישראל&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והרמב&quot;ם לא הזכיר &quot;ארץ ישראל&quot; הן בבית והן באשה. ב. בפשוטו, אף שדין זה נשנה עם הדינים האחרים, ענין אחר הוא, שגבי בהמה דקה כלבים וחזירים, היתר הוא שהתירו לו כדי שלא יפסיד&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואילו דין זה אינו &quot;היתר&quot;, אלא שזו היתה כוונתו בנדרו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומעשה&lt;/b&gt; היה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באשה אחת&lt;/b&gt; אלמנה או גרושה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהיה בנה מיצר לה&lt;/b&gt; שתינשא לאיש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקפצה ונשבעה: כל מי שיבא&lt;/b&gt; להשתדך עמי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איני מחזירתו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקפצו עליה&lt;/b&gt; לשאתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בני אדם שאינן מהוגנין&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכשבא הדבר אצל חכמים, אמרו: לא נתכוונה זו אלא&lt;/b&gt; להנשא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;מי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הגון לה&lt;/b&gt;, ואינה חייבת לינשא להם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשם שאמרו: אין מגדלין בהמה דקה&lt;/b&gt; בארץ ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כך אמרו אין מגדלין חיה דקה&lt;/b&gt; (צבאים ושועלים) בארץ ישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן אלעזר אומר: מגדלין: כלבים כופרין&lt;/b&gt; (קטנים וננסים), &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחתולין, וקופין, וחולדות סנאים&lt;/b&gt; (חולדות הגרות בסנה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שעשויים לנקר את הבית&lt;/b&gt; מן העכברים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובפירוש שני פירש רש&quot;י, כלבים גדולים של ציידים, ואינם מזיקים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי חולדות סנאים?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה&lt;/b&gt;: היא הנקראת: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שרצא חרצא&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיכא דאמרי&lt;/b&gt;: &quot;חולדת סנאים&quot; היא הנקראת &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חרצא&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקטיני שקיה&lt;/b&gt;, שוקיה דקות, ולפיכך היא נקראת &quot;חרצא&quot;, שהחריצין ניכרים בין השוקיים מתוך שהם דקים ונראים גבוהים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורעיא ביני וורדיני&lt;/b&gt;, רועה היא בינות לשיחי הסנה; והיא אינה החולדה (חולד) הכתובה בתורה בין השרצים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן היא גירסת ספרים אחרים, וכתב המהר&quot;ם שגירסא זו עיקר, ושכן משמע בתוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שרצא&lt;/b&gt;&quot;, ואיזו היא החולדה (חולד) הכתובה בתורה בין השרצים, היא זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמתתאי שקיה&lt;/b&gt;, (שוקיה קצרות), והיא שורצת על הארץ. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי התוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב: עשינו עצמנו בבבל, כארץ ישראל לבהמה דקה&lt;/b&gt;, שלא יגדלו שם בהמה דקה, ומשום שמיום גלות יכניה, רבו תלמידים בבבל, ונתיישבו שם בישוב קבוע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב אדא בר אהבה לרב הונא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דידך מאי&lt;/b&gt; (שלך מה אתם)!? כלומר: הרי יש לך בהמות דקות, ואיך אתה מגדלם בבבל!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב הונא לרב אדא בר אהבה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דידן&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא מינטרא להו חובה&lt;/b&gt; (את שלי משמרת אשתי ששמה חובה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב אדא בר אהבה לרב הונא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חובה, תקברינהו לבנה&lt;/b&gt; (תקבור את בנה), שאתה סומך עליה, והיא אינה יכולה לשמור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. בתוספות הביאו את פירוש הר&quot;ח שפירש: וכי דרכה לקבור בניה שאין עוסקת לגדלן אלא עוסקת לגדל צאן&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל הוכיחו ממסכת נזיר לא כן, ולפיכך פירשו שהוא לשון קללה, או שאמר בלשון תמיהה: וכי אינה יראה שתיענש בקבורת בניה. וכתב ב&quot;עיון יעקב&quot; שקבורת הבנים היא מדה כנגד מדה, כיון שאסור לגדל בהמה דקה משום ישוב הארץ, והיא אינה מקפדת בכך, לכן תיענש בקבורת הבנים, שהוא עיקר מצות פריה ורביה לקיום המין משום ישוב העולם, וכמו שנאמר: &quot;לא תהו בראה לשבת יצרה&quot;. ב. כתב ה&quot;ר ישעיה ב&quot;שיטה מקובצת&quot;, שצריך לומר בטעמו של רב הונא, שהיתה חשובה בעיניו יותר מכל אדם מפני חסידותה, והיתה נזהרת שלא לרעות מן הגזל, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובגין דברים אלו שאמר רב אדא בר אהבה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולה שניה דרב אדא בר אהבה, לא אקיים זרעא לרב הונא, מחובה&lt;/b&gt;, (כל ימי רב אדא בר אהבה, לא נתקיים זרעו של רב הונא מחובה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא דאמרי, אמר רב הונא&lt;/b&gt; (רב הונא הוא שאמר): &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשינו עצמנו בבבל, כארץ ישראל לבהמה דקה, מכי אתא רב לבבל&lt;/b&gt;, (מזמן ביאתו של רב לבבל), כי אז רבו המתישבים שם מפני ישיבתו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;18&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;18.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פירושו הראשון של רש&quot;&lt;b&gt;י;&lt;/b&gt; ובפירוש שני פירש: הוא בא ולימדנו והזהירנו בכך, משום שראה שם רוב ישראל וישוב קבוע&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והרשב&quot;א פירש בשם רבינו תם: מדאתא רב לבבל ולימדם, שמימות הנביאים כשגלה יכניה לבבל תקנו כך.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעשה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב ושמואל ורב אסי&lt;/b&gt;, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איקלעו לבי שבוע הבן&lt;/b&gt; (ברית מילה), &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;19&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרי לה לבי ישוע הבן&lt;/b&gt; (פדיון הבן). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;20&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כשהגיעו לפתחו של אותו מקום, התלבטו החכמים כיצד יעשו, כי: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;19.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על שם שעברו עליו שבעת ימים.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;20.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &quot;ישוע&quot; מתרגמינן &quot;פורקן&quot;, והוא כמו פדיון, רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב לא עייל קמיה דשמואל&lt;/b&gt; (לא היה דרכו של רב ליכנס לפני שמואל), כמבואר הטעם בהמשך הענין -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0158_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBפB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot