https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%92_%D7%90
פרשני:בבלי:בבא קמא פג א - היסטוריית גרסאות
2026-04-24T03:01:15Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%92_%D7%90&diff=143199&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-14T11:54:24Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:54, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98793:rev-143199:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%92_%D7%90&diff=98793&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:34:34Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:34, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בארץ ישראל</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לשון סורסי</b> (לשון קרובה לארמית) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>למה</b> לספר בה, שהיא לשון נלעגת!? אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>או לשון הקודש, או לשון יונית</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> שהיא לשון צחה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בארץ ישראל</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לשון סורסי</b> (לשון קרובה לארמית) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>למה</b> לספר בה, שהיא לשון נלעגת!? אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>או לשון הקודש, או לשון יונית</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> שהיא לשון צחה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כן פירש רש"י בסוטה מט ב, והוסיף: "ואומר אני שהוא לשון גמרת ירושלמי". והתוספות פירשו כאן, שהוא לשון ארמי, ונתנו טעם למה מתחילה גבי ארץ ישראל קורהו: "לשון סורסי", ואחר כך גבי בבל קורהו: "לשון ארמי", כי השפה משתנית קצת לפי המקום, והיה הבדל בין השפה שהיו מדברים בארץ ישראל, לזו שהיו מדברים בבבל<b>;</b> וראה עוד בדבריהם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ומשום שארץ ישראל קרובה ליון, נקט לשון זו.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כן פירש רש"י בסוטה מט ב, והוסיף: "ואומר אני שהוא לשון גמרת ירושלמי". והתוספות פירשו כאן, שהוא לשון ארמי, ונתנו טעם למה מתחילה גבי ארץ ישראל קורהו: "לשון סורסי", ואחר כך גבי בבל קורהו: "לשון ארמי", כי השפה משתנית קצת לפי המקום, והיה הבדל בין השפה שהיו מדברים בארץ ישראל, לזו שהיו מדברים בבבל<b>;</b> וראה עוד בדבריהם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ומשום שארץ ישראל קרובה ליון, נקט לשון זו.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95466:rev-98793:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A4%D7%92_%D7%90&diff=95466&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T08:01:38Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא קמא פג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בארץ ישראל</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>לשון סורסי</b> (לשון קרובה לארמית) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>למה</b> לספר בה, שהיא לשון נלעגת!? אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>או לשון הקודש, או לשון יונית</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> שהיא לשון צחה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> כן פירש רש"י בסוטה מט ב, והוסיף: "ואומר אני שהוא לשון גמרת ירושלמי". והתוספות פירשו כאן, שהוא לשון ארמי, ונתנו טעם למה מתחילה גבי ארץ ישראל קורהו: "לשון סורסי", ואחר כך גבי בבל קורהו: "לשון ארמי", כי השפה משתנית קצת לפי המקום, והיה הבדל בין השפה שהיו מדברים בארץ ישראל, לזו שהיו מדברים בבבל<b>;</b> וראה עוד בדבריהם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ומשום שארץ ישראל קרובה ליון, נקט לשון זו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוסי</b>: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בבל לשון ארמי למה</b> לספר בה!? אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>או לשון הקדש, או לשון פרסי</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ב"שיטה" שב"שיטה מקובצת", נתקשה לשם מה הביא את רבי יוסי, שאינו שייך לעניננו, ולא יישב.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> משום שבבל קרובה לפרס, נקט לשון פרסי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי למדנו שלשון יונית מותרת!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> בני הישיבה ליישב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לשון יוני לחוד</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>חכמת יונית לחוד</b>, לשון יוני מותרת, וחכמת יוונית אסורה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> ב"שיטה מקובצת" הביא בשם גאון ז"ל, ש"האי חכמת יוונית ברמיזה הוה", וכן כתב רש"י במנחות סד ב שחכמת יוונית היא רמיזות<b>;</b> ומהרמ"ה ז"ל הביא: "דחכמת יוונית היינו כגון אלו חוזים בכוכבים מודיעים לחדשים וגו"'<b>;</b> וראה עוד בהערה לקמן בשם המאירי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמת יונית מי אסירא</b> (וכי אטו זו אסורה)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב יהודה אמר שמואל, משום רבי שמעון בן גמליאל</b>, שהיה קורא על עצמו את הכתוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי</b>", (עלי לעולל את עיני בבכי יותר מן הכל), שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות מהם למדו תורה, חמש מאות למדו חכמת יונית, ולא נשתייר מהם, אלא: אני כאן, ובן אחי אבא בעסיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שאף חכמת יוונית מותרת!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> בני הישיבה ליישב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שאני בית רבן גמליאל</b>, שהיו לומדים חכמת יוונית משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיו קרובים למלכות</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כתב המאירי: "חכמת יוונית אסור ללמדה, מפני שמושכת לבו של אדם, והורסת הרבה מפנות הדת, וקרובי מלכות שלהם, מצד שהם צריכים בה לכמה דברים בטכסיסי מלכיהם שהיו נמשכים אחר חקירת החכמה עד להרבה, ולא היו מקרבין כל כך אלא מי שהוא שלם בחכמות ודעתו צלולה בכל הדברים, הותר להם ללמדה <b>;</b> ואף החכמים השלמים שכבר מילאו כריסם בשר ויין, רצה לומר התורה ותלמודה וסודות מצוותיה, אין לך קרובים למלכות יותר מהם, והרי נאמר "בי מלכים ימלוכו", מותר להם ללמדה, כדי להשיב עליהם, ולחזק הדת במסמרים לא ימוט".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכדתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המספר קומי</b> (מגלח שערות ראשו מלפניו, ומניח בלורית מאחוריו) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה מדרכי האמורי</b> שהם מניחים בלורית לשם עבודת כוכבים, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי, מפני שהוא קרוב למלכות</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> על פי רש"י בלשון ראשון<b>;</b> ובשם תשובות הגאונים הביא, שדרך רומיים לגלח שער שלמעלה מן האוזן<b>;</b> והמאירי כתב, שהיו מסתפרין על פני המסתפר מאוזן לאוזן, להיות מצויינין בתספורת שלהן בין שאר העממין, וכל עם שהוא מכוון לכך הרי הוא בכלל חוקי העמים, ואסור.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> "כדי שלא יהיו אצל המלכים, כמו שנשתנו מנהגיו בדבר שאין צד אמונה סובבת בו", מאירי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>של בית רבן גמליאל התירו להם לספר בחכמת יונית, מפני שקרובים למלכות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יגדל אדם את הכלב, אלא אם כן הוא קשור בשלשלאות</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: לא יגדל אדם את הכלב, אלא אם כן קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא בעיר הקרובה לספר</b> (סמ"ך שבאית, ופ"א קמוצה, והוא הגבול המבדיל בין ישראל לעמים), כי היא צריכה שימור, <b style='font-size:20px; color:black;'>וקושרו ביום, ומתירו בלילה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: רבי אליעזר הגדול אומר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>המגדל כלבים כמגדל חזירים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי נפקא מינה</b> לדמותו לחזירים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למיקם עליה</b> - על המגדל כלבים <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>"<b style='font-size:20px; color:black;'>ארור</b>" כמגדל חזירים, וכדאמרינן לעיל (פב ב): "ארור האיש שיגדל חזירים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף בר מניומי, אמר רב נחמן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בבל כעיר הסמוכה לספר דמי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תרגמה</b>, פירשוה: דהיינו העיר <b style='font-size:20px; color:black;'>נהרדעא</b> אשר במדינת בבל שהיתה עיר הסמוכה לספר, ועיקר כוונת רב נחמן ללמד, שאף בבבל - שיש בה ישוב קבוע, וישראל הרבה - מותר לגדל כלבים בעיר הסמוכה לספר כמו בארץ ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דריש רבי דוסתאי דמן בירי</b> (שם מקום): כתיב: "<b style='font-size:20px; color:black;'>ובנחה יאמר, שובה ה</b>' <b style='font-size:20px; color:black;'>רבבות אלפי ישראל</b>", <b style='font-size:20px; color:black;'>ללמדך: שאין שכינה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שורה על ישראל, פחות משני אלפים</b> (מיעוט "אלפי" שנים) <b style='font-size:20px; color:black;'>ושני רבבות</b> (מיעוט "רבבות" שנים) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כתבו התוספות, שהכוונה היא לנביאים ומשכן.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> א. שכך היו מנין הלויים במדבר, רבינו יהונתן. ב. בתוספות דחו את הגירסא: <b>שני אלפים</b> <b>רבבות</b>, שהרי במדבר לא היו כי אם ששים ריבוא, ומכל מקום שרתה שכינה. וב"שיטה מקובצת" בשם גאון ז"ל גורס כן, ופירש: "כמו שהיו במדבר בין נשים וטף, אבל מהנהו דהוו מבן עשרים ומעלה, לא הוו אלא ששים רבוא".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד, והיתה אשה מעוברת ביניהם, וראויה להשלים</b> את המספר הזה לכשתלד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונבח בה כלב והפילה</b> את עוברה מפחד הכלב, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמצא זה</b> - שמגדל כלבים - <b style='font-size:20px; color:black;'>גורם לשכינה שתסתלק מישראל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא</b> (מעשה באשה שנכנסה לאפות באחד הבתים), <b style='font-size:20px; color:black;'>נבח בה כלבה</b> (ונבח בה כלבו של בעל הבית).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לה מריה: לא תיסתפי מיניה</b>, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שקולי ניביה</b>, (אמר לה בעל הכלב, אל תפחדי ממנו, כי ניטלו שיניו הנושכות). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> פירש רש"י בפירוש שני: שניבי הכלב הן ארבעת שיניו הארוכות הנושכות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרה ליה: שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי</b> (פתגם הוא), <b style='font-size:20px; color:black;'>כבר נד ולד</b>, (אמרה לו האשה: נטולה היא טובתך ומוטלת על הקוצים, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;12&nbsp;</b> כי כבר זע הולד), כלומר: נחמת הבל אתה מנח מני. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;12.&nbsp;</b> נתבאר על פי רש"<b>י;</b> וגאון ז"ל ב"שיטה מקובצת" מפרש שהוא מלשון חזרה, כלומר: קח את טובתך והשליכהו לאחוריך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין פורסין נישבין ליונים</b> אלא אם כן היה רחוק מן הישוב שלשים ריס:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומי אזלי כולי האי</b> (וכי הולכים היונים מרחק גדול כל כך), עד שיש לחוש במרחק זה שיילכדו היונים של הישוב!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> בבבא בתרא כג א:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה</b>, כדי שלא יפסידו היונים הבאים ממנו את התבואה והפירות שסביב לעיר, הרי שאין הם מתרחקות מעל חמשים אמה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מישט שייטי טובא, כרסייהו בחמשים אמה מליא</b> (שטות הם בעולם למרחק רב, אך כריסם מתמלאת בחמשים אמה), ולכן, במשנתנו שהחשש הוא שמא יילכדו יוני הישוב בנשבין, צריך להרחיק שלשים ריס, ואילו במשנה בבבא בתרא שסיבת הרחקת השובך הוא כדי שלא יפסידו היונים בבואם למלאות כריסם, אין צריך להרחיק את השובך אלא חמשים אמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומישט שלשים ריס, ותו לא</b> (וכי אטו אין הם שטות ומתרחקות אלא שלשים ריס בלבד)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"אין פורסין נשבים ליונים, אלא אם כן הרחיק מן הישוב שלשים ריס, במה דברים אמורים במדבר, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בישוב: אפילו</b> במרחק <b style='font-size:20px; color:black;'>מאה מיל</b> (מן העיר) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יפרוס</b> נשבין!? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;13&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;13.&nbsp;</b> נחלקו הראשונים בביאור קושיית הגמרא, (ולפי פשוטו צריך ביאור, מאי קשיא על אביי, שהרי הברייתא גופה צריכה ביאור, מה הוא "ישוב" ומה טעם החילוק, ואינו ענין לתירוצו של אביי): <b>שיטת הריצב</b>"<b>א בתוספות</b>: הגמרא הבינה בקושייתה, ש"ישוב" היינו ישוב של זרעים, כלומר: שעל יד העיר יש שדות זרועות, ואז אפילו אם נמשכות השדות עד מאה מיל ואפילו יותר, לא יפרוס נשבין, ומשום שהם מתרחקות יותר משלשים ריס כדי למלאות כריסם בזרעים, הרי שאין כריסם מתמלאת בחמשים אמה! ? וביאור לשון הגמרא הוא: <b>ומישט</b> בישוב של זרעים <b>שלשים ריס</b>, <b>ותו לא</b>! ? ומתרצת הגמרא שאין הנידון בישוב של זרעים, ואין הטעם משום אכילה (ועל דרך זה <b>פירש הרא"ש</b> ב"שיטה מקובצת" בבא בתרא כג א). <b>והרמב</b>"<b>ן</b> בבבא בתרא כג א (על הסוגיא דשם, שהיא כעין סוגייתנו), סובר אף הוא, שלפי הבנת הגמרא בקושייתה, "ישוב" היינו ישוב של זרעים, ומשום שממלאים הם את כריסם אפילו עד מאה מיל, אלא שהוסיף: "ואפשר דמישט נמי שייטי בישוב (של זרעים) טפי ממדבר, מאילן לאילן ומסוכה לסוכה<b>;</b> אלא לאביי, כיון דאמר דאפילו מישט נמי לא שייטי אלא שלשים ריס, וממלא כרסייהו בחמשין אמהתא, מאי "ובישוב", ואתרתי מילי דאביי קשיא, וחדא מינייהו נקט, משום דאית ביה תרתי, דקאמר (אביי): לעולם לא שייטי אלא שלשים ריס בין למזונות בין לשוט", (וראה שם שהביא, שיש משנים הגירסא בגמרא, והוא לא ניחא לו בזה). <b>והרשב</b>"<b>א</b> כתב שם: "והנכון, שהמקשה הזה לא היה יודע פירוש הברייתא, ולברר הברייתא הוא בא, וכן נראה מדברי התוספות".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב יוסף אמר</b>: זו ששנינו ש"בישוב" אפילו מאה מיל לא יפרוס היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>בישוב כרמים</b>, כשהיונים נמצאות בין הכרמים, שטות הן מכרם לכרם אפילו מאה מיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה אמר</b>: זו ששנינו ש"בישוב" אפילו מאה מיל לא יפרוס היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>בישוב שובכין</b>, שהן מדלגות משובך לשובך ואפילו למרחק גדול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ותיפוק ליה</b> - שלא יפרוס נשבין - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שובכין גופייהו</b>, כלומר: הרי בלאו דילוגן של היונות הרחוקות, צריך הוא להרחיק משום השובכים הקרובים אליו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: הכא במאי עסקינן, כשמשום אותם שובכים קרובים אינו צריך להרחיק, ויש לפרשו בשלשה אופנים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא: בדגוי</b>, שהיו השובכים הקרובים של גוי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;14&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;14.&nbsp;</b> ואף על גב דגזל גוי אסור, הכא שבישראל אינו אסור אלא מפני דרכי שלום, לכן בגוי מותר לגמרי, ה"ר ישעיה ב"שיטה מקובצת", וכן היא דעת הרמ"ה שהובא שם. אבל המאירי (הובא שם) כתב: "תפתר בשובכין של גויים עובדי אלילים וטלסמאות, שאינן נכללין תחת גדר שום דת בעולם, שכגון אלו אין אנו <b>מצווין בשמירתן</b>", ומסוף לשונו נראה, שלא התיר גזל מגויים אלו, אלא שכאן חיוב שמירה הוא, ובשאר גויים אסור, ובאלו מותר, וצריך תלמוד.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: בדהפקר</b>, שהיו השובכים הקרובים של הפקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: בדידיה</b>, שהיו השובכים הקרובים שייכים לפורס הנשבין.</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק מרובה</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0007_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשמיניB-Bהחובל"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שמיני - החובל</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0164_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot