https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%91 פרשני:בבלי:בבא קמא סז ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-24T03:08:31Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%91&diff=143168&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T11:50:26Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:50, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95435:rev-143168:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%96_%D7%91&diff=95435&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T07:59:47Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא קמא סז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזול&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלית ליה תקנתא;&lt;/b&gt; וללמד:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין הגזול כשר לקרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנא לפני יאוש, ולא שנא אחר יאוש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שיאוש אינו קונה, שאם היה קונה, לא היה נפסל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. היינו על דרך שנתבאר לעיל סו ב, בענין הלימוד מ&quot;קרבנו ולא הגזול&quot;, ראה שם ובהערה ותלמד לכאן. ב. כתבו התוספות: אף על גב דאמר לעיל סה ב &quot;גנב טלה ונעשה איל נעשה שינוי בידו וקנאו&quot;, ואם כן הרי יש לו תקנה, מכל מקום כמות שהוא אין לו תקנה. ומיהו לפי מה שכתב רש&quot;י שם שאינו שינוי אלא לענין טביחה ומכירה, וכן לפי מה שכתב רש&quot;י בדף סז ב, ששינוי מאליו אינו שינוי אלא אם כן שינהו בידים, אם כן לכאורה ניחא בפשיטות קושיית התוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהכא&lt;/b&gt; יש ללמוד שאין יאוש קונה, שהרי מיעטה תורה: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרבנו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא הגזול&lt;/b&gt;, והיינו כגון שגזל בהמה והקדישה לקרבן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימת&lt;/b&gt; מיעטה התורה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא לפני יאוש&lt;/b&gt;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא&lt;/b&gt; שהוא פסול, כי אינו שלו כדי להקדישו, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי קרא&lt;/b&gt; לפוסלו!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשום &quot;שינוי השם&quot; אי אפשר לומר, כי אינו מועיל &quot;שינוי השם&quot; של הקדש בלי יאוש קודם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו&lt;/b&gt;, מיעוט התורה הוא בכגון שגזל בהמה והקדישה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר יאוש&lt;/b&gt;, כי אז חל ההקדש משום &quot;שינוי השם&quot; או &quot;שינוי רשות&quot; שלאחר יאוש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמע מינה: יאוש&lt;/b&gt; לחוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קני&lt;/b&gt;, כי אם היה היאוש קונה, שוב אין מקום לפוסלו, כיון שבשעת ההקדש כבר היה שלו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה בגמרא לעיל סו ב שהביאה הגמרא ראיה זו, ובמה שנתבאר שם בהערות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסיק רבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt; שיאוש אינו קונה בגזילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: והרי ראיה זו כבר הביא אביי לרבה לעיל סו ב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא רבא&lt;/b&gt; עצמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דאמר&lt;/b&gt; שם לדחות את הראיה, ומשום שהפסוק אינו בא למעט את הגוזל בהמה והקדישה, אלא כגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דגזל קרבן דחבריה&lt;/b&gt;, וללמדנו שאין הקרבן עולה לרצון לבעלים!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה ברש&quot;י שם שפירש שני פירושים בדחיית הגמרא, וכאן הובא פירושו הראשון של רש&quot;י שם&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה מה שנתבאר בהערות שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומיישבת הגמרא קושיא זו בשני אופנים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעית אימא: הדר ביה&lt;/b&gt; (חזר בו) רבא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא: חד מינייהו&lt;/b&gt; (אחת משתי שמועות אלו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב פפא&lt;/b&gt; שהיה תלמידו של רבא הוא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה&lt;/b&gt;, אלא שטעה השומע, והיה סבור שמשמו של רבו היה אומר כן; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ושוב לא תיקשי דרבא אדרבא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי התוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומדת תשלומי ארבעה וחמשה&lt;/b&gt; אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד, שנאמר: &quot;כי יגנוב איש שור או שה, וטבחו או מכרו, ארבעה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמאי&lt;/b&gt; אינו משלם ארבעה וחמשה אלא על שור ושה בלבד!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נילף&lt;/b&gt; גזירה שוה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור שור&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משבת&lt;/b&gt;, שנאמר בה (דברים ה יד): &quot;ויום השביעי שבת לה&#039; אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להלן&lt;/b&gt; - גבי שבת - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיה ועוף כיוצא בהן&lt;/b&gt; דשור וחמור, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כאן&lt;/b&gt; (כל בהמה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיה ועוף כיוצא בהן&lt;/b&gt; דשור ושה!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כדילפינן לעיל נד ב&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ומגזירה שוה זו ילפינן שם לענין חסימה וכלאים בחרישה, שכל הבהמות חיות ועופות, הרי הן כיוצא בהם דשור וחמור האמורים בהם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. הקשה ה&quot;פני יהושע&quot;: הרי שור ושה עצמו אינם שוין שזה משלם ארבעה וזה משלם חמשה, ואם נאמר שנוהג בכל בעלי חיים אם כן נתת דבריך לשיעורין, איזה מין ישלם ארבעה ואיזה מין ישלם חמשה! ? וראה מה שיישב שם. ב. הקשו האחרונים מסוגייתנו על מה שכתבו התוספות בחולין (עח א ד&quot;ה ועוד) בתירוץ אחד, שאם אי אפשר ללמוד משבת לגמרי ולהכליל אף בהמה טמאה, שוב לא ילפינן משבת כלל, ומטעם זה אי אפשר ללמוד, שהלאו: &quot;ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד&quot; נוהג בכולם, משום שאי אתה יכול להכליל בהמה טמאה שאינה בשחיטה, ואם כן הוא הדין גבי טביחה ומכירה, הרי אין אתה יכול להכליל בהמה טמאה ב&quot;וטבחו&quot;. וב&quot;אחיעזר&quot; חלק ב סימן ח אות י ביאר, שאין לומר: על כל פנים לענין מכירה נלמד משבת שהוא חייב בכל אופן&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; שהרי תיקשי לדעת הסובר: &quot;כל דליתיה בטביחה ליתיה במכירה&quot;, למה לי &quot;שור ושה&quot; המיותר שהוא בא ללמד שלא ללמוד משבת (כמבואר בתירוץ הגמרא), היות ובלאו הכי אי אפשר ללמוד משבת! ? וראה מה שתירץ שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור ושה&lt;/b&gt;&quot; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור ושה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני פעמים&lt;/b&gt;, (&quot;שור או שה ... תחת השור ... תחת השה&quot;), כדי ללמד:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור ושה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt;, אכן חייבים עליהם ארבעה וחמשה, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידי אחרינא לא&lt;/b&gt; חייבים עליו ארבעה וחמשה, אף אם טבחו או מכרו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי&lt;/b&gt; בני הישיבה להקשות: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הי&lt;/b&gt; &quot;שור ושה&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מייתר!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור ושה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דסיפא&lt;/b&gt; דקרא הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מייתר, דניכתוב רחמנא&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו, חמשה בקר ישלם תחתיו, וארבע צאן תחתיו&lt;/b&gt;&quot; (ולא: &quot;תחת השור ... תחת השה&quot;) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כך הרי אי אפשר לומר, כי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי כתב רחמנא הכי, הוה אמינא: בעי שלומי תשעה לכל אחד ואחד&lt;/b&gt; (כי אז הייתי אומר: הטובח או מוכר שור או שה משלם תשעה, חמשה בקר וארבע צאן). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש לעיין, אם גנב שור, ומשלם חמשה בקר וארבע צאן, לפי איזה ערך ישלם את הצאן, שהרי לא גנב צאן כלל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt; אכן &quot;שור ושה&quot; דסיפא מיותר, ומשום שאינו צריך ללמד שלא ישלם תשעה, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא כתיב&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחתיו&lt;/b&gt;&quot; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחתיו&lt;/b&gt;&quot; שני פעמים, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחתיו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מייתר&lt;/b&gt; ללמד שלא ישלם תשעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין הדבר כן, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא&lt;/b&gt; &quot;תחתיו&quot; דמייתר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה לדרשה אחרינא&lt;/b&gt;, כדמפרש ואזיל, ואם כן אין &quot;שור ושה&quot; דסיפא מיותר, משום שהוא בא ללמד שלא ישלם תשעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: יכול גנב שור שוה מנה, ישלם תחתיו&lt;/b&gt; חמשה שורים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נגידין&lt;/b&gt; (כחושים וקרובים למות) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וייפטר!? לפיכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחתיו&lt;/b&gt;&quot; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחתיו&lt;/b&gt;&quot; שני פעמים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לשון &quot;נגידים&quot; הוא מלשון ארמי, כדמתרגמינן (בראשית נ): &quot;ויגוע&quot; &quot;ואיתנגיד&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; תאמר: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור ושה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרישא&lt;/b&gt; דקרא הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מייתר, דנכתוב רחמנא&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי יגנוב איש&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וטבחו או מכרו, חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה&lt;/b&gt;&quot;, ולא לכתוב &quot;כי יגנוב איש שור או שה&quot;, והיתור בא ללמד: שור ושה אכן חייבים עליו ארבעה וחמשה, אבל לא שאר בהמות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אף כך אי אפשר לומר, כי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי כתב רחמנא הכי, הוה אמינא: עד דגניב תרי וטבח להו&lt;/b&gt; (אינו חייב עד שיגנוב שור ושה ויטבחם), ולכך אמרה תורה: &quot;כי יגנוב איש שור או שה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן איזה &quot;שור ושה&quot; מיותר ללמדנו: שור ושה אין, מידי אחרינא לא!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אכן &quot;שור ושה&quot; דרישא מיותר, ודקשיא לך: והרי צריך ללמדנו שהחיוב הוא אף בלא שיגנוב שנים ויטבחם, הרי &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וטבחו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt;, דמשמע: טביחה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחד&lt;/b&gt; בלבד, ואינו צריך לשחוט שנים כדי להתחייב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אכתי מקשינן: הרי &quot;שור ושה&quot; דרישא אינו מיותר, שאם לא היה הכתוב אומרו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt; אינו חייב על מכירה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד דגניב&lt;/b&gt; ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרוייהו ומזבין להו&lt;/b&gt; (עד שיגנוב שנים וימכרם)!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: והרי &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומכרו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt;, דמשמע: מכירה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחד&lt;/b&gt; בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אכתי מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt;: לכך אמר הכתוב &quot;שור ושה&quot; ברישא, שאם לא כן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא&lt;/b&gt; שאינו חייב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד דגניב תרי: וטבח חד, ומזבין חד&lt;/b&gt; (אינו חייב עד שיגנוב שנים, ויטבח את האחד וימכור את השני), ולכך אמרה תורה: כי יגנוב איש &quot;שור או שה&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או מכרו&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt;, ו&quot;או&quot; משמע לחלק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכתי הוה אמינא&lt;/b&gt; - אם לא שאמר הכתוב &quot;כי יגנוב איש שור או שה&quot; ברישא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד דגניב&lt;/b&gt; ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרוייהו וטבח חד ומשייר חד, או מזבין חד ומשייר חד&lt;/b&gt; (אינו חייב אלא בגניבת שנים, ומתחייב בטביחת האחד או במכירתו, ואילו בשני לא עשה ולא כלום). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה, יהיה פירוש הפסוק, שאם גנב שנים וטבח או מכר את האחד, ישלם גם על זה שלא טבח ולא מכר פי ארבעה או חמשה, ומשום שנדון את שניהם כמעשה גניבה אחת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכך אמר הכתוב &quot;שור או שה&quot; ברישא ללמד לא כן, ואם כן הרי אינו מיותר, ואכתי תיקשי: נילף &quot;שור שור&quot; משבת!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; מפרשת הגמרא את היתור המלמד שלא נלמד &quot;שור שור&quot; משבת לחייב ארבעה וחמשה בכל הבהמות חיות ועופות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דסיפא, ו&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרישא&lt;/b&gt;, הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מייתר, דנכתוב רחמנא&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי יגנוב איש שור וטבחו או מכרו, חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן תחת השה&lt;/b&gt;&quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דסיפא ו&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרישא למה לי!?&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt; מיתור שני אלו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור ושה אין&lt;/b&gt;, אכן חייבים עליו ארבעה וחמשה, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידי אחרינא לא&lt;/b&gt; חייבים עליו, ואין לומדים &quot;שור שור&quot; משבת!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מקור דין זה הוא משום שנאמר בפרשת שומר חינם: &quot;וגונב מבית האיש, אם ימצא הגנב ישלם שנים&quot;, ודרשינן: &quot;מבית האיש&quot; ולא מבית הגנב, וכמבואר לקמן סטב&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וכתבו התוספות שלדעת הסובר שאין מקרא זה עוסק בגנב לא בטוען טענת גנב, כמבואר בסוגיא לעיל סד ב, צריך לומר שיש לו דרשה אחרת המעטת את הגונב אחר הגנב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הסוגיא הבאה היא סוגיא שניה בדין יאוש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנו&lt;/b&gt; - במשנתנו, שאין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל כלל, ואף לא לגנב ראשון - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כשגנב השני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני יאוש&lt;/b&gt; של הבעלים הראשונים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם גנב השני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר יאוש&lt;/b&gt; של הבעלים הראשונים, כי אז כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנאו גנב ראשון&lt;/b&gt; ביאוש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגנב שני&lt;/b&gt; שגנב ממנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משלם תשלומי כפל לגנב ראשון&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ששת&lt;/b&gt;: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה ב&quot;שיטה&quot; שב&quot;שיטה מקובצת&quot;: היות ועיקר חידושו של רב הוא שיאוש קונה, אם כן למה השמיענו רב דין זה לענין חיובו של גנב שני, ולא לענין פטורו של גנב ראשון בטביחה ומכירה, שלאחר יאוש הרי הוא פטור משום ש&quot;שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר&quot;! ? ותירץ: שמא יש לומר, שרב השמיענו חידוש, שקניינו של הגנב על ידי יאוש קנין גמור הוא, עד שהגונב ממנו חייב לשלם לו כפל וארבעה וחמשה, כאילו היה שלו מעולם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתתא&lt;/b&gt; (סבור אני שדברי רב אלו נאמרו בעת היותו מנמנם ושוכב) כי יש להוכיח שיאוש אינו קונה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות (ד&quot;ה דתניא): שאת ראיות הגמרא כאן אם יאוש קונה, יכולה היתה הגמרא להביא בסוגיא הראשונה העוסקת בדין יאוש, וכן יכולה היתה הגמרא להביא את הראיות שנשנו שם - בסוגייתנו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אלא שרבה בסוגיא לעיל עוסק בגזלן, ולפיכך הקשתה עליו הגמרא קושיות ממשניות וברייתות העוסקות בגזלן, ואילו רב שדיבר בגניבה מקשה עליו הגמרא קושיות ממשניות וברייתות העוסקות בגנב&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ועוד, היות וכך נשנו הסוגיות בבית המדרש, מביאה אותם הגמרא כפי שנשנו בבית המדרש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי עקיבא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני מה אמרה תורה: טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה, מפני שנשתרש&lt;/b&gt; (הכה שרשים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחטא&lt;/b&gt;, שעד הטביחה היתה הבהמה קיימת והיתה של בעליה, ורק ברשותם לא היתה, ואילו משטבחה יצאה לגמרי מיד בעליה, כי אף הבשר שעדיין קיים הוא אחר הטביחה קנה הגנב ב&quot;שינוי מעשה&quot; של הטביחה; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכן כשמכרה הוציאה מיד בעליה, שהלוקח קנה אותה ב&quot;שינוי רשות&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אפשר, שאין צורך לזה, ודי במה שקלקל את הבהמה, כדי להחשיבו כ&quot;נשתרש בחטא&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימת&lt;/b&gt;, באיזה אופן אמרה תורה שהמוכר את הגניבה חייב, עד שאומר רבי עקיבא שנשתרש בחטא על ידה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0133_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסחB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div> Micropedia bot