https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%92_%D7%90 2026-04-24T04:40:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%92_%D7%90&diff=143159&oldid=prev 2020-09-14T11:49:17Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:49, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95426:rev-143159:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A1%D7%92_%D7%90&diff=95426&oldid=prev 2015-07-01T07:59:31Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא קמא סג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא&lt;/b&gt; אף על פי שנאמר &quot;שלמה&quot; והיא אינה מטמאה במגע ובמשא, מכל מקום, כאשר יש כמה פרטים, אין דורשים את כולם כאחד, לומר שדי בדמיון לאחד מן הפרטים כדי שיתרבה מן הכלל, אלא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל חד וחד&lt;/b&gt; (פרט ופרט) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלל ופרט&lt;/b&gt; וכלל&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באפי נפשיה דרשינן ליה&lt;/b&gt; (כדרשה שלימה של &quot;כלל ופרט וכלל&quot; הוא נדרש), כלומר: כאילו לכל פרט מן הפרטים היו שני כללים נפרדים -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי אילו היה כתוב &quot;כלל שלמה וכלל&quot;, ועוד &quot;כלל שור וכלל&quot;, כי אז לא היינו יכולים לרבות בעלי חיים מן הפרט של &quot;שלמה&quot;, שהרי אינם דומים לו, ובהכרח אי אתה לומד לבעלי חיים אלא מאותו &quot;כלל ופרט וכלל&quot; שהפרט הוא מבעלי חיים, ואם כן לא נתרבו אלא שאר בעלי חיים שנבלתם מטמאת במגע ובמשא -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן שמא תאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל עופות לא!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין לנו לומר כן, ומשום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן נכתוב רחמנא חד פרטא&lt;/b&gt; מבעלי החיים בלבד, כדמפרש ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומאחר שלא נסתפקה התורה בפרט אחד מאלו בלבד, הרי למדנו לרבות אפילו עופות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הי נכתוב רחמנא&lt;/b&gt; (איזה פרט מבעלי החיים לבדו היה לה לתורה לכתוב):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי כתב רחמנא&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור&lt;/b&gt;&quot; לבד, ולא היה אומר גם &quot;חמור ושה&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דבר ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרב לגבי מזבח&lt;/b&gt; כמו שור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt;, אכן חייבים עליו כפל, אבל דבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין קרב לגבי מזבח, לא&lt;/b&gt; חייבים עליו כפל, ולפיכך הוצרכה התורה לפרט של &quot;חמור&quot; שאינו קרב לגבי מזבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי כתב רחמנא חמור&lt;/b&gt; לבד, ולא היה אומר גם שור ושה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה אמינא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר הקדוש בבכורה&lt;/b&gt; כמו חמור - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין&lt;/b&gt;, אכן חייבים עליו כפל, אבל דבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין קדוש בבכורה, לא&lt;/b&gt; חייבים עליו כפל, ולפיכך הוסיפה התורה פרט נוסף (שור או שה) שאף כי גם הוא קדוש בבכורה, אם אינו ענין לדבר הקדוש בבכורה תנהו ענין לדבר שאינו קדוש בבכורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי&lt;/b&gt; בני הישיבה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן&lt;/b&gt; - שאין חייבים על עופות כפל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכתוב רחמנא&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור וחמור&lt;/b&gt;&quot; לבדם, ונדע הכל, שהיות וכתוב &quot;חמור&quot; הרי נתרבה דבר שאינו קרב למזבח, ואין לומר שמכל מקום צריך שיהא דבר הקדוש בבכורה, שהרי לכך נאמר &quot;שור&quot;, ואם כן &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt;: אם אינו ענין לדבר שנבלתו מטמאה במגע ובמשא, תנהו ענין לדבר שאין נבלתו מטמא במגע ובמשא, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי עופות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אכתי מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt; לא בא &quot;שה&quot; אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאתויי עופות טהורים&lt;/b&gt; שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דומיא דשה&lt;/b&gt; במקצת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמטמאין&lt;/b&gt; על כל פנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגדים אבית הבליעה&lt;/b&gt; (האוכל נבלת עוף טהור, הרי הוא טמא וטעון טבילה וכיבוס בגדים) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל עופות טמאים דלית בהו טומאה&lt;/b&gt; כלל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא מטמאי בגדים אבית הבליעה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; חייב עליהם כפל!? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. ראה בספר &quot;שינויי נוסחאות&quot; (במהדורת פרנקל), שהנוסח הנדפס הוא שילוב של שתי נוסחאות, ויש לגרוס את חציו הראשון או האחרון של המשפט, ולפי מה שנדפס, יש כאן כפל לשון ללא צורך. ב. ברש&quot;י הביא את המקור מן הכתוב שאין נבלת עוף טמא מטמא כלל, משום שנאמר &quot;נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה&quot;, מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה וטריפה, הוא זה שמטמא את האוכלו. יצתה נבלת עוף טמא, שהאוכלו עובר משום &quot;בל תאכל טמא&quot;, אבל אינו עובר משום איסור נבילה או טריפה, כי &quot;אין איסור חל על איסור&quot;, שהרי איסור אכילת עוף טמא חלה עליו קודם איסורים אלו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכח קושיא זו מפרשת הגמרא שאין פסוק זה נדרש במדת &quot;כלל ופרט וכלל&quot; שבו הכלל בא לרבות כל דבר שהוא &quot;כעין הפרט&quot; בלבד, אלא אנו דורשים את הפסוק במידת &quot;ריבוי ומיעוט וריבוי&quot;: (&quot;על כל דבר פשע&quot; ריבוי, &quot;על שור חמור על שה על שלמה&quot; מיעוטים הם, &quot;על כל אבידה&quot; חזר וריבה) ומשום ד&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt;&quot; (&quot;כל דבר&quot; &quot;כל אבידה&quot;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבויא הוא&lt;/b&gt;, ואינו נדרש ככלל -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי מידה זו הריבוי האחרון מרבה אפילו דברים שאינם כעין הפרט (המיעוט), וכל מיעוט נכתב למעט דבר אחד, ובהמשך יתבאר מה בא כל מיעוט למעט, אבל העופות כבר נתרבו בריבוי האחרון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל היכא דכתיב&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבויא הוא&lt;/b&gt;, והוא נדרש במידת &quot;ריבוי מיעוט וריבוי&quot;, ולא במידת &quot;כלל ופרט וכלל&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא גבי מעשר&lt;/b&gt; שני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא דרשינן ליה ב&lt;/b&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלל ופרט&lt;/b&gt; וכלל&quot;, ולא במידת &quot;ריבוי ומיעוט וריבוי&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: כתיב: &quot;עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה. ואכלת לפני ה&#039; אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך. וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו (את המעשר השני לירושלים לאוכלו שם). ונתתה בכסף (פדהו על כסף) וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר ה&#039; אלהיך בו. ונתתה הכסף (תקנה באותן מעות בירושלים) בכל אשר תאוה נפשך, בבקר בצאן ביין ובשכר, ובכל אשר תשאלך נפשך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופסוק זה נדרש במידת &quot;כלל ופרט וכלל&quot;, ומלמד, מה מותר לקנות במעות מעשר שני בירושלים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך&lt;/b&gt;&quot; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלל&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבקר בצאן ביין ובשכר&lt;/b&gt;&quot; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרט&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובכל אשר תשאלך נפשך&lt;/b&gt;&quot; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזר&lt;/b&gt; הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכלל&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט&lt;/b&gt;&quot;, ולמדנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה הפרט מפורש: פרי מפרי&lt;/b&gt; (כלומר: דבר הנולד מדבר אחר) ובכלל זה בהמות, וכן פירות שנוטעים את הגרעין שבתוכם וצומחים פירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגדולי קרקע&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כל פרי מפרי וגדולי קרקע&lt;/b&gt;, והתמעטו מים ומלח, וכמהין ופטריות (שהן גדלים מעצמן), היות ואלו אינם &quot;פרי מפרי&quot;, ונתמעטו גם הדגים שאינם &quot;גידולי קרקע&quot;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &quot;בקר וצאן&quot; חשובים &quot;גדולי קרקע&quot; היות והם ניזונין מן הקרקע.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שאם כי אמרה תורה &quot;בכל אשר תאוה נפשך&quot;, ואמרה בכלל שני &quot;בכל אשר תשאלך נפשך&quot;, מכל מקום אין הפסוק נדרש במידת &quot;ריבוי מיעוט וריבוי&quot;, אלא במידת &quot;כלל ופרט וכלל&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, מאי שנא פסוקי טוען טענת גנב, שהם נדרשים במידת &quot;ריבוי מיעוט וריבוי&quot;!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי&lt;/b&gt; בני הישיבה לחלק בין הכתוב במעשר שני, שהוא נדרש במידת &quot;כלל ופרט וכלל&quot;, לבין הכתוב בטוען טענת גנב שהוא נדרש במידת &quot;ריבוי מיעוט וריבוי&quot; - בשני אופנים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האחד: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכל&lt;/b&gt;&quot; - האמור גבי מעשר שני&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלל&lt;/b&gt; ולא ריבוי, ונדרש במידת &quot;כלל ופרט וכלל&quot;; ואילו &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt;&quot; - האמור בטוען טענת גנב - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבויא הוא&lt;/b&gt;, ונדרש במידת ריבוי מיעוט וריבוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא&lt;/b&gt;: לעולם אף &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כללא הוא, מיהו&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהכא&lt;/b&gt; גבי טוען טענת גנב בהכרח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבויא הוא;&lt;/b&gt; כי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב מעיקרא&lt;/b&gt; - בתחילת הפרשה - &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלל ופרט וכלל&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt;: &quot;כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגונב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים. אם לא ימצא הגנב, ונקרב בעל הבית אל האלהים (לשבועה) &quot; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפסוק זה למדנו שלא לחייב שבועת השומרין בכל דבר, אלא בדבר שהוא כעין הפרט, שהרי: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי יתן איש אל רעהו&lt;/b&gt;&quot;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלל&lt;/b&gt;, דמשמע שומרי כל דבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כסף או כלים&lt;/b&gt;&quot;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרט&lt;/b&gt;, דמשמע שומרי אלו בלבד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשמור&lt;/b&gt;. ונקרב בעל הבית אל האלהים&quot;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזר&lt;/b&gt; הכתוב וכלל את שומרי כל הדברים לחייבם שבועת השומרין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט&quot;, ונתמעטו עבדים שטרות וקרקעות, שאינם כעין הפרט של &quot;כסף או כלים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי סלקא דעתך האי&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על כל דבר פשע&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי לכלל ופרט הוא דאתא&lt;/b&gt;, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכתוב רחמנא להני פרטי&lt;/b&gt; שב&quot;כלל ופרט וכלל&quot; השני שבאותו ענין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי האיך כלל ופרט וכלל&lt;/b&gt;, בתוך הפרטים שבמידת &quot;כלל ופרט וכלל&quot; הראשונה, שהרי גם בפסוק הראשון נזכר כפל, שנאמר: &quot;אם ימצא הגנב ישלם שנים&quot;, וכל מה שנתמעט באותו פסוק, הרי הוא מיעוט גם לכפל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י: ואי סלקא דעתך האי &quot;על כל דבר פשע&quot; - דאתא לענין כפל - למדרשיה ב&quot;כלל ופרט&quot; אתא, ולא מתרבי לכפל אלא כעין הפרט (ולמעט עופות טהורים), לכתבינהו להני פרטי בקרא קמא, ולדרוש כל חד באפי נפשיה כדקאמרת, דהא בקרא קמא נמי כפילא כתיב&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אלא שמע מינה האי כללא דקרא בתרא ריבוייא הוא, ולענין כפל לא דרשינן כלל ופרט, וקרא קמא דכתיב ביה &quot;כלל ופרט&quot; לענין שבועה הוא דאתא, כדכתיב בתריה ונקרב בעל הבית&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על כל דבר פשע&lt;/b&gt;&quot; ו&quot;על כל אבידה&quot; שהם כללים נוספים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא ודאי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע מינה&lt;/b&gt;: פסוק ראשון אכן נדרש במידת &quot;כלל ופרט וכלל&quot; לענין שבועת השומרין, ואילו פסוק שני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבויא הוא&lt;/b&gt; ונדרש במידת &quot;ריבוי מיעוט וריבוי&quot; לענין כפל, ולכן אין לכלול את &quot;מיעוטי&quot; הפסוק השני, בין &quot;פרטי&quot; הפסוק הראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא דאמרת&lt;/b&gt; &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבויא הוא&lt;/b&gt;, אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל הני פרטי&lt;/b&gt; (כלומר ארבעת המיעוטים: שור, חמור, שה, שלמה) האמורים בפרשת טוען טענת גנב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי&lt;/b&gt;, מה בא כל אחד מהם למעט!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד&lt;/b&gt; מן המיעוטים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי קרקע&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחד&lt;/b&gt; מן המיעוטים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי עבדים&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות, שאם כי עבדים הוקשו לקרקעות (כדלעיל ס ב), מכל מקום כשהפסוק נדרש במידת &quot;ריבוי מיעוט וריבוי&quot;, צריך מיעוט מיוחד לעבדים, ואף שהוקשו לקרקעות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחד&lt;/b&gt; מן המיעוטים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי שטרות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והמיעוט הרביעי: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלמה&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי&lt;/b&gt; הוא בא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר שאינו מסוים&lt;/b&gt;, דבר שאין לבעלים סימן בו שאין חייבים עליו כפל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;י: ותמהו התוספות: מה לי יש בו סימן ומה לי אין בו סימן, ומה טעם לומר שבאה התורה למעט דבר שאין בו סימן! ? וראה מה שביאר את שיטת רש&quot;י, ה&quot;אור שמח&quot; גניבה ד א. והתוספות פירשו בפירוש אחד, שהפסוק בא למעט דבר שאינו שלם, כגון חצי רימון וחצי אגוז&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד שם פירוש נוסף.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על כל אבידה&lt;/b&gt;&quot;, כלומר: ומה שהזכירה התורה בריבוי השני: &quot;אבידה&quot;, אף שהיה לו לומר כמו בריבוי הראשון: &quot;על כל דבר&quot;, הוא כדי ללמד:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכדרבי חייא בר אבא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0124_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot