https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A0%D7%92_%D7%90 2026-04-24T03:01:26Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=143139&oldid=prev 2020-09-14T11:46:45Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:46, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95406:rev-143139:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=95406&oldid=prev 2015-07-01T07:58:53Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא קמא נג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזה וזה,&lt;/b&gt; בין נפל לפניו ובין לאחריו, מיירי שנפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבור&lt;/b&gt; ולא מחוץ לבור, אלא שאם נפל השור בבור על פניו חייב, שההבל המצוי הבור המיתו, אבל אם נפל על אחוריו ומת מחמת החבטה, פטור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב לטעמיה. דאמר רב: בור שחייבה עליו תורה ל&lt;/b&gt;היזק מחמת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבלו&lt;/b&gt; דווקא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא ל&lt;/b&gt;היזק מחמת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבט&lt;/b&gt;ת&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt; בקרקעית הבור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראב&quot;ד תמה אם נחבט פטור לשם מה נקטינן נפל לאחוריו מקול הכריה, הא אף אם נפל סתם ןנחבט פטור, וברש&quot;י לעיל נב, א, כתב דאיידי דתנא רישא מקול הכרייה תנא ליה נמי בסיפא. ובמהר&quot;ם שיף תירץ דבשור פיקח שנפל מעצמו לאחוריו פשיטא שפטור והכא קא משמע לן שאף על פי שנפל מקול הכרייה שאי אפשר לומר איבעי ליה לעיוני ולמיזל, פטור הואיל ונפל לאחוריו.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגרנ&quot;ט (סימן קכט) ביאר שיש חילוק בין קרקע לשאר מזיקים כמו שור ואש שמצד עצמם הם מזיקים, אבל קרקע מצד עצמה אינה מזיקה אלא שאם נפל עליה בכח הוא ניזוק, הילכך החופר בור ברשות הרבים שאינו מזיק בעצם פטור על החבטה, דקרקע עולם הזיקתו (אבל אם חפר ברשותו חייב כמבואר להלן) מה שאין כן ההבל שנוצר על ידי חפירתו אף על פי שכעת ההבל ברשות הרבים אמרה תורה שחייב החופר בשמירתו כאילו זה ברשותו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל אמר&lt;/b&gt;: שור הנופל בבור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין מלפניו ובין מלאחריו, חייב,&lt;/b&gt; שאין חילוק בין אם מת מחמת ההבל או מחמת החבטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל לטעמיה, דאמר&lt;/b&gt; בור שחייבה עליו תורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;הוזק מחמת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבלו, וכל שכן ל&lt;/b&gt;הוזק מחמת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבט&lt;/b&gt;ת&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; לשמואל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי&lt;/b&gt; הא דקתני במשנה &quot;נפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחריו מקול הכרייה&quot; דפטור?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון ד&lt;/b&gt;מחמת רעש הכריה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתקל ב&lt;/b&gt;שפת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בור, ונפל לאחורי הבור&lt;/b&gt; מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ לבור.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומאחר ולא הוזק מהבור עצמו אלא רק מחמת רעש הכריה, פטור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתיביה&lt;/b&gt; ממה ששנינו: שור שנפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבור, בין&lt;/b&gt; נפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפניו&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; נפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחריו, חייב.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מלשון הגמרא נראה, שלדעת שמואל המילים לפניו ולאחריו מוסבים על הבור שלפניו הפירוש הוא לתוך הבור ולאחריו מחוץ לבור, ודלא כרב שפירש דקאי על הבהמה, וכך נקטו הנימוקי יוסף והמאירי, אבל בתוספתא משמע שאם נפלה הבהמה לתוך הבור חייב בכל גווני, ומשנתינו מיירי בנפלה מחוץ לבור שאם נפלה לפניה חייב לאחוריה פטור, ולפי זה גם לשמואל מוסבות המילים לפניה ולאחריה על הבהמה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוספות לעיל (נ, ב) פירשו בטעמו של שמואל המחייב חבטה בבור ופוטר לאחורי הבור משום שמחוץ לבור קרקע עולם הזיקתו, ובתוך הבור חידשה תורה שיתחייב אף על פי שאין הקרקע שלו אבל מחוץ לבור לא, וכן כתבו הראשונים. ובשיטה מקובצת הביא בשם הרא&quot;ה שטעם הפטור הוא מפני שנאמר ונפל שמה ודרשינן עד שיפול דרך נפילה ונפילה חוץ לבור אינה דרך נפילה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיובתא דרב,&lt;/b&gt; שפטר נפל לאחריו בבור!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: מודה רב בבור&lt;/b&gt; המצוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברשותו&lt;/b&gt; של זה שחפרו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דחייב, משום דאמר ליה&lt;/b&gt; הניזק בעל השור לבעל הבור, עליך לשלם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממה נפשך&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי&lt;/b&gt; נפל השור על פניו ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהבלא&lt;/b&gt; המצוי בבור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מית,&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבלא דידך הוא,&lt;/b&gt; שאתה חפרת את הבור וזהו דין בור שחייבה התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי&lt;/b&gt; נפל לאחוריו ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחבטה מית,&lt;/b&gt; עליך לתת את דמי השור, דלא אמר רב שחבטה פטור מן התורה אלא משום שאמרינן קרקעית הבור של בני רשות הרבים היא, ואי אפשר לתבוע את החופר על נזק שלא נעשה על ידיו או על ידי ממונו. אבל הכא ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבטה,&lt;/b&gt; ברשות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דידך הוא,&lt;/b&gt; והקרקע שלך הזיקתו. ומודה רב בזה, שחייב החופר, בין נפל השור לפניו ובין נפל לאחריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה אמר&lt;/b&gt;: הא דקתני בברייתא בין לפניו ובין לאחריו פטור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא במאי עסקינן, ב&lt;/b&gt;שור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתהפך,&lt;/b&gt; כגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנפל&lt;/b&gt; מלכתחילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אאפיה, ו&lt;/b&gt;אחרי כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתהפיך ונפל אגביה, ד&lt;/b&gt;אמרינן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבלא דאהני ליה&lt;/b&gt; להזיקו בשעת נפילתו, הוא זה ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהני ביה&lt;/b&gt; בסופו שמת על ידו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב יוסף אמר,&lt;/b&gt; הא דקתני בברייתא בין לפניו ובין לאחריו חייב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt; במאי עסקינן, שנכנס השור לחצר בעל הבור שלא ברשות, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנזקי&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בור,&lt;/b&gt; שהוזק הבור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;נפילת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור, עסקינן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי ניהו&lt;/b&gt; נזקי הבור על ידי השור?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהבאיש&lt;/b&gt; השור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את מימיו&lt;/b&gt; של הבור כשנפל לתוכם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;בנזקים שהוזק הבור על ידי השור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שנא&lt;/b&gt; אם נפל השור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפניו, ולא שנא&lt;/b&gt; נפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחריו,&lt;/b&gt; בכל גווני, בעל השור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיחייב&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני רב חנניא לסיועי לרב&lt;/b&gt;: כתיב (שמות כא) &quot;כי יפתח איש בור, ונפל שם שור או חמור&quot;. ודרשינן: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונפל&quot;, עד שיפול דרך נפילה,&lt;/b&gt; דהיינו שיפול על פניו, שכן דרך רוב בהמות, שנופלות על פניהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן אמרו: נפל לפניו מקול הכריה, חייב,&lt;/b&gt; נפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחריו מקול הכרייה, פטור. וזה וזה&lt;/b&gt; כשנפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבור.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלמא, אם נפל בבור לאחוריו, פטור כדרב. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרי&quot;ף פסק כרב מפני שהברייתא מסיעתו, והרמב&quot;ם (נזקי ממון יב-יד) פסק דבור שחייבה עליו תורה להבלו וכל שכן לחבטו כשמואל, ומאידך כתב (שם-יח) שאם נפלה מקול הכריה לאחריה פטור כרב, והשיגו הראב&quot;ד שדבריו סותרים והוסיף אולי נסתפק לו אם הלכה כרב או כשמואל, וכתב הלחם משנה שהרמב&quot;ם הוכרח לפסוק כרב שהברייתא מסייעתו ומאידך קיימא לן כשמואל בדיני, ולכך פסק לענין חבטה כשמואל ולענין אחוריו כרב וטעם החילוק הוא דדרשינן מונפל עד שיפול דרך נפילה ואם נפלה לאחוריה אינו דרך נפילה אבל חבטה הוי דרך נפילה, ועיין חידושי הגר&quot;ש היימן (סימן ב).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר&lt;/b&gt;: שור ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפל לפניו מקול הכרייה,&lt;/b&gt; בעל הבור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמאי&lt;/b&gt; מחייבינן את בעל הבור? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נימא: כורה גרם ליה&lt;/b&gt; שיבהל ויפול לפניו, ואין לבעל הבית חלק בהיזקו של השור, ואף על פי שהכורה עצמו פטור משום שאינו אלא גורם נזק, וגרמא בניזקין פטור, מכל מקום מדוע בעל הבית חייב? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י בפירוש ראשון כתב אפילו אם הכורה הוא בעל הבור פרכינן אמאי חייב דכיוון דמשום גרמא נפל השור, נסתלק ממנו חיובא דבור. ועוד פירש דדוקא שהכורה אינו בעל הבוראלא שהוא שכירו, ותמה המהר&quot;ם שי&quot;ף דלפירושו שני מבואר שאם הכורה הוא בעל הבור חיב, והרי גרמא הוא ומה החילוק בין אם הכורה הוא בעל הבור או לא, וביאר החזון אי&quot;ש דלעולם עיקר חיוב ניזקי בורו אינו אלא גרמא בעלמא ואף על פי כן חייבתו תורה, וממילא אם הכורה הוא בעל הבור, כיוון שסייע לבורו להזיק חייב אף באותו גרמא שהרי בכל אופן חיוב בור הוא בתורת גרמא, אבל אם אחר כרה, הכורה פטור משום שגרמא בניזקין בלי חיוב על בור פטור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב שימי בר אשי: הא מני, רבי נתן היא. דאמר בעל הבור היזיקא קא עביד,&lt;/b&gt; והרי הוא שותף בנזק הנגרם לשור יחד עם הכורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל היכא דלא אפשר לאישתלומי מהאי,&lt;/b&gt; כגון כאן, שאי אפשר לגבות מהכורה, מאחר ואינו אלא גורם לממון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משתלם מהאי, בעל הבור, את כל הנזק.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; החזון איש (ה-ז) כתב שעיקר תירוץ הגמרא הוא מכך שמשנתינו כרבי נתן דאמר בעל הבור היזקא קעביד, וכל הנזק מתיחס אל הבור ואילו הכורה אינו אלא גורם בעלמא, אבל ההמשך - כי ליכא לאישתלומי מהאי אישתלומי מהאי משיגרא דלישנא נקטיה, ועיין קהילות יעקב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דתניא, שור שדחף את חבירו לבור, בעל השור חייב מאחר ושורו דחף בגופו את חבירו, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל הבור פטור&lt;/b&gt; משום שבלא דחיפת השור לא היה ניזוק מהבור. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י פירש (ד&quot;ה מאי דאית) שחייב נזק שלם משום שבעל השור כוליה היזקא עבד, וביאר החזון אי&quot;ש הואיל והשור הולך ומזיק ואילו הבור עומד במקומו והניזק הולך אליו, ועיין פני יהושע. אבל התוספות פירשו שחייב בעל השור בחצי נזק ובעל הבור פטור לגמרי דילפינן מונפל ולא שיפילוהו אחרים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי נתן אומר,&lt;/b&gt; שניהם שותפים בניזקו, הילכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל השור משלם מחצה, ובעל הבור משלם מחצה,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלמא סבר רבי נתן שבעל הבור נחשב כמזיק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: רבי נתן אומר,&lt;/b&gt; שור שדחף את חבירו לבור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל הבור משלם שלושה חלקים, ובעל השור רביע,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; דאמר רב נתן שבעל הבור משלם שלושה חלקים ובעל השור רביע, מיירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תם&lt;/b&gt; שדחף את חבירו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;,&lt;/b&gt; דכיוון שעל בעל השור לשלם חצי נזק כדין תם שהזיק, וכעת נשתתף בהיזק גם בעל הבור, נמצא שעליו לשלם חצי מן החצי שנתחייב בו, דהיינו רביע. ובעל הבור ישלם את שלושת החלקים האחרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; דאמר רבי נתן זה נותן מחצה וזה נותן מחצה, מיירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במועד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובתם,&lt;/b&gt; דאמר רבי נתן בעל הבור נותן שלושה חלקים ובעל הבור רביע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קסבר?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי קסבר&lt;/b&gt; שיש לדון את כל אחד מהם כאילו רק הוא הגורם למיתת השור, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי כוליה היזקא עבד, והאי כוליה הזיקא עבד,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אם כך, היה לו לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי משלם פלגא, והאי משלם פלגא.&lt;/b&gt; כי על בעל השור לתת את כל חצי הנזק כדין שור תם, ובעל הבור את הנותר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברש&quot;י מבואר שכל אחד היה יכול לעשות את כל הנזק בעצמו ולכן שייך לומר על כל אחד האי כוליה היזקא עבד, ובשיטה מקובצת הביא בשם הרא&quot;ה שאף שכל אחד נצרך לסיועו של חבירו, מכל מקום יש לומר שהנזק מתיחס לכל אחד הואיל ובלעדיו הנזק לא היה נעשה. ובשערי יושר (ז-כא) הקשה אם הנזק מתיחס כולו לכל אחד מהם מדוע לא אמרינן רצה מזה גובה רצה מזה גובה כדרך שאמרובגזל ובא אחר ואכלו קודם יאוש, וביאר דכיוון שאף אחד מהם לא עשה מעשה גמור המחיבו אלא רק בסיוע חבירו ממילא אי אפשר לחייב אף אחד מהם על יותר מחצי מה שאין כן בנגזל שכל אחד עשה מעשה המחייב מצד עצמו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי קסבר,&lt;/b&gt; הואיל ושניהם הזיקו יחד חשבינן להו ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי פלגא הזיקא עבד, והאי פלגא הזיקא עבד,&lt;/b&gt; היה לו לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל הבור משלם פלגא,&lt;/b&gt; שהרי הזיק רק חצי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובעל השור רביע,&lt;/b&gt; דהיינו חצי מחיובו של תם המזיק. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואידך ריבעא,&lt;/b&gt; הנותר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפסיד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, איך תיתכן החלוקה של שלושה חלקים מבעל הבור ורביע מבעל השור,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: רבי נתן דיינא הוא, ונחית לעומקא דדינא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם קסבר&lt;/b&gt; רבי נתן דחשבינן לכל אחד מהם כמזיק בפני עצמו, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי כוליה הזיקא עבד, והאי כוליה הזיקא עבד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודקא קשיא לך&lt;/b&gt; אם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשלם האי פלגא והאי פלגא,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תריץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דאמר ליה בעל השור לבעל הבור&lt;/b&gt;: אני בכל מקרה לא אשלם יותר מחצי נזק שכך הוא דין שור תם, והשתא שדחף שורי שור אחר לבורך אילו אתחייב גם כן בחצי נזק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שותפותאי&lt;/b&gt; שנשתתפנו בנזק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי אהניא לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי בלאו הכי היה עלי לשלם רק חצי נזק, ומשום הכי על בעל השור לשלם חצי מחצי הנזק דהיינו רביע, ובעל הבור ישלם שלושה חלקים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעית אימא, לעולם קסבר&lt;/b&gt; רבי נתן ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי פלגא הזיקא עבד, והאי פלגא הזיקא עבד, ודקא קשיא לך&lt;/b&gt; אי הכי נימא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל הבור משלם פלגא&lt;/b&gt; משום שעשה חצי נזק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובעל השור משלם&lt;/b&gt; חצי מדמי שור תם שהזיק דהיינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רביע, ואידך ריבעא נפסיד,&lt;/b&gt; ומדוע על בעל הבור לשלם שלשה חלקים,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;תריץ הכי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דאמר ליה בעל השור&lt;/b&gt; שנפל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבעל הבור, אנא תוראי בבירך אשכחיתיה,&lt;/b&gt; וכיוון שברשותך נגמר הנזק כאילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את קטלתיה,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הילכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דאית לי לאישתלומי מהיאך,&lt;/b&gt; מבעל השור, שהוא חצי מחיובו של תם דהיינו רביע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משתלמנא&lt;/b&gt; ממנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דלית לי לאשתלומי מהיאך, משתלמנא ממך,&lt;/b&gt; ומשום הכי אמר רבי נתן שעל בעל השור לשלם רביע ועל בעל הבור שלושה חלקים, ובמועד כל אחד ישלם מחצה, <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוספות פירשו דמשום שהבור גמר הנזק דומה כמי שעשאו כולו ואמרינן כי ליכא לאישתלומי מהאי אישתלומי מבעל הבור, ולקמן (עמוד ב ד&quot;ה הא) כתבו שדווקא בשור ובור שדומה שנעשה כל הנזק על ידי הבור גובה ממנו את כל מה שלא מצי לאישתלומי מאידך, אבל בשני מזיקים שאחד פטור מן התשלומים אי אפשר לגבות את כל הנשאר מהשני, והרמב&quot;ן כתב: לא תדקדק במה שאמרו אנא תוראי בבירא אשכחתיה דודאי אף על גב דליכא למימר הכי משתלם מיניה, וכן כתב התוספות רי&quot;ד שבכל שני מזיקים שהאחד פטור גובה הכל מן השני. וכתב הטור (תי-כט) בשם הרמ&quot;ה שנים שהזיקו והאחד ברח משתלם מן האחר, ודווקא עד שיעור שהיה מתחייב זה המשלם היכא דהוה עביד ליה לחודיה, והטור חולק דלא אמר רבי נתן שמשתלם מן השני אלא היכא שהוא פטור מדינא אבל אם ברח או שאין לו מה לשלם למה ישלם השני בשבילו, וביאר בשערי יושר (ז-כא) דמאחר ובשעה שהזיקו התחייב כל אחד לשלם מחצה, שוב אי אפשר שאם יברח אחד מהם או שלא יהיה לו שיגבו מן השני יותר ממה שהתחייב בתחילה אבל הרמ&quot;ה סובר שמן הדין כל אחד חייב בכל הנזק אלא שכיוון שחבירו משלם חצי ממילא אף הוא משלם חצי וממילא מלכתחילה יש על כל אחד חיוב מדין ערבות לשלם אם חבירו לא ישלם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל רבנן סברי, השור שהתחיל בנזק חשבינן ליה כאילו הוא עשה את כל הנזק, הילכך בשור מועד ישלם בעל השור נזק שלם, ובעל הבור פטור, ובשור תם בעל השור ישלם פלגא, ואת הנותר הניזק מפסיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: הניח אבן על פי הבור, ובא שור ונתקל בה, ונפל בבור, באנו למחלוקת רבי נתן ורבנן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שלפי רבי נתן מתחלק הנזק בין שניהם, ולפי רבנן בעל האבן, שגרם את הנפילה, מתחייב. וכאן אין לבעל האבן את הפטור של גרמא, שהרי האבן תקלה של בור היא!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא&lt;/b&gt; שנחלקו בכך!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא, התם הוא דאמר בעל הבור לבעל השור: אי לאו בירא דידי, תורא דידך הוה קטיל ליה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל הכא, מצי אמר ליה בעל אבן לבעל הבור: אי לאו בירא דידך, אבנא דידי, מאי הוה עבדא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הוה מיתקל, בה הוה נפל, וקאי!&lt;/b&gt; הרי גם היה נופל מהתקלותו באבן שלי, היה יכול להעמד כל רגליו, מבלי להנזק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן דאמר ליה&lt;/b&gt; העל הבור לבעל האבן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי לאו אבן, לא הוה נפיל לבירא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0104_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot