https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%91פרשני:בבלי:בבא קמא כה ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T01:32:14Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%91&diff=143084&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T11:39:38Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:39, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95351:rev-143084:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%94_%D7%91&diff=95351&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T07:56:41Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא קמא כה ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זובו של זב, ורוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו</b> של הזב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ודם הנדה</b>, שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאין בין במגע בין במשא</b>, הרי בהדיא שיש תנא הסובר שקריו של זב מטמא במשא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודילמא הכא</b> במשנה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b>, אין קריו של זב עצמו מטמא במשא, אלא לכך הוא מטמא במשא, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שאי אפשר</b> לו <b style='font-size:20px; color:black;'>בלא צחצוחי זיבה</b>, ואכתי לא מצינו תנא שיאמר: קריו של זב עצמו מטמא במשא!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן</b> כדבריך - ששכבת זרעו של זב המטמאת במשא לדעת משנה זו, משום צחצוחי זיבה הוא - <b style='font-size:20px; color:black;'>לתנייה</b> ל"שכבת זרעו" <b style='font-size:20px; color:black;'>גבי זובו</b>, והכי ליתני: "למעלה מהן זובו של זב ושכבת זרעו ורוקו", שהרי אף שכבת זרעו משום זובו הוא מטמא במשא -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא דקתני לה</b> ל"שכבת זרעו" <b style='font-size:20px; color:black;'>גבי</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>רוקו</b>" (בסמוך לרוקו)!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ודאי לכן שנה התנא את "שכבת זרעו" של הזב בסמוך ל"רוקו", <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאתיא</b> שכבת זרעו לטמא במשא מקל וחומר <b style='font-size:20px; color:black;'>מרוקו</b>, ולא משום צחצוחי זיבה הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> הקשה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה רב אחא מדיפתי לרבינא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא האי תנא</b> - בברייתא המובאת בסמוך - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא דריש</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>דיו</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על גב דלא מיפריך קל וחומר</b> על ידי ה"דיו", ואם כן אף אנו נאמר שרבי טרפון סובר כן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב (במדבר לא יט): "ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים, כל הורג נפש וכל נוגע בחלל תתחטאו (תיטהרו במי פרה) ביום השלישי וביום השביעי, אתם ושביכם (השבי ששביתם במלחמת מדין). וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ (שנטמאו במת) תתחטאו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועד כאן לא למדנו שיהא מיטמא במת אלא אלו, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מפץ</b> (מחצלת המיועדת לשכיבה) - שאינו בכלל אלו - שהוא מיטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אוהל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מנין?</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> נתבאר על פי רש"י כאן<b>;</b> ומיהו ברש"י בשבת פד א כתב לא כן, וז"ל שם: "<b>מפץ</b> של קנים, <b>במת</b> מנין שהוא טמא, לפי שמצינו שפשוטי כלי עץ טהורין מטומאת מגע שרץ, מניין שכלי הראוי למשכב ומושב מקבל טומאת מגע מת".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודין הוא: ומה פכין קטנים</b> (שפיהם צר) של חרס <b style='font-size:20px; color:black;'>שטהורים בזב</b>, אין הזב מטמא אותו בשום טומאה שהוא מטמא כלים אחרים, כי מתוך שפיהם צר אינו יכול להכניס את ידו לתוכו, אלא מגבו הוא נוגע בו, ואין כלי חרס נטמא אלא מאוירו; ואף בטומאת "מדרס הזב (ישיבה או שכיבה של הזב עליו) " אין הזב מטמא אותם, שהרי אינם עשויים לישיבה; ואף בהיסט אינו מטמא אותם, שכל הראוי לטומאת מגע מטמא אותו הזב בהיסט, וכל שאינו ראוי לטומאת מגע אין הזב מטמא אותו בהיסט -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכל מקום הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מיטמא</b> (מיטמאים) <b style='font-size:20px; color:black;'>במת</b>, שכן אם היו פכים קטנים באהל המת הרי הם טמאים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ראה ברש"י שביאר את המקור לזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפץ ש</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיטמא בזב</b> טומאת מדרס שהרי ראוי הוא למשכב הזב ועשוי לכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו דין שייטמא ב</b>אוהל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הרי תנא זה <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מייתי לה</b> לטומאת מפץ במת <b style='font-size:20px; color:black;'>בין לטומאת ערב בין לטומאת שבעה</b>, כלומר: לא לטומאת ערב בלבד (טומאה ליום אחד, והוא טובל ביום טומאתו ונטהר בהערב שמש), אלא לטומאת שבעה (טמא שבעה ימים, ומזה ממי פרה בשלישי ושביעי, וטובל בשביעי ונטהר בהערב שמש) הוא דמייתי לה, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> וכמו פכין קטנים שהם מיטמאים באהל המת טומאת שבעה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> לכאורה צריך ביאור: מנין שהוא לומד מהקל וחומר אף לטומאת שבעה, ושמא באמת אמרינן "דיו" ואינו בא ללמד אלא שמפץ טמא במת טומאת ערב! ? וראה היטב בפירוש רבינו חננאל, שנראה לכאורה שהוא בא ליישב קושיא זו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם תאמר שסובר תנא זה, דאמרינן "דיו", אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b> מיטמא המפץ טומאת שבעה, והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> (יש לנו לומר):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אהני קל וחומר</b> (אחר שנאמר "דיו") <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>מפץ שיהא טמא <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאת ערב, ואהני</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>דיו</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי</b> ממפץ <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאת שבעה</b> כפכין קטנים, ומשום שדיו למפץ במת שיהא כמפץ בזב שאינו טמא אלא טומאת ערב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח שסובר תנא זה, שאם כי לא מיפריך קל וחומר אילו היינו אומרים "דיו", שהרי סוף סוף מלמד הקל וחומר על מפץ שהוא טמא טומאת ערב, מכל מקום אין אומרים "דיו". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> תמהו התוספות: מה שייך לדון במפץ אם הוא טמא טומאת שבעה או טומאת ערב, והרי כיון שאין לו טהרה במקוה (כמבואר בשבת פד ב, וראה שם בעמוד א בתוספות ד"ה מפץ במת), אם כן לעולם הוא טמא! ? והוסיפו, שאין לומר, שאכן אין הנידון אם טמא הוא יום אחד או שבעה ימים, אלא אם יש לו דין טומאת ערב שהיא טומאת "ראשון לטומאה", או שיש לו דין טומאת שבעה שהיא טומאת "אב הטומאה", אי אפשר לומר כן, כי בסוף עירובין מוכח, שכל מי שאין לו טהרה במקוה אינו נעשה אב הטומאה. ותירצו: שאם כי מפץ עצמו אין לו טהרה במקוה, מכל מקום מקל וחומר זה עצמו אנו לומדים לפשוטי כלי עץ הראויים למדרס (כמפץ שהוא עשוי למדרס) שהם טמאים, שלא ידענו להם טומאה אם לא כתוב זה<b>;</b> או שהנידון הוא במפץ של עץ שיש לו טהרה במקוה. והתוספות כאן הם לשיטתם בשבת פד א ד"ה מפץ, שפשוטי כלי עץ יש להם טהרה במקוה, אבל שיטת רש"י שם, שאף פשוטי כלי עץ אין להם טהרה במקוה, ומפץ אפילו של עץ אין לו טהרה במקוה, ולשיטתו תיקשי קושיית התוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> רבינא לרב אחא מדיפתי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כבר רמא ניהליה</b> (כבר הקשה כן) <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר זכריה לאביי, ואמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה אביי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> לא למד את המפץ במת שהוא מטמא טומאת שבעה מן המפץ בזב, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ממפץ בשרץ</b> הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מייתי לה</b> - למפץ במת - בגזירה שוה, וכדלקמן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> נתבאר על פי פירושו הראשון של רש"י וגירסתו<b>;</b> ובפירוש שני פירש דגרסינן: "<b>תנא</b> - לא מפץ במת הוא דיליף ממפץ בזב<b>;</b> אלא - <b>מפץ</b> (ולא: "ממפץ") <b>בשרץ</b> הוא ד<b>מייתי לה</b> ממפץ בזב בקל וחומר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מה שלמד התנא בקל וחומר ממפץ בזב, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מאחר שאמרה תורה (ויקרא יא לא): "אלה (שנזכרו בכתוב שם) הטמאים לכם בכל השרץ, כל הנוגע בהם במותם יטמא עד הערב. וכל אשר יפול עליו מהם (מן השרצים) במותם יטמא, מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם, במים יובא וטמא עד הערב וטהר" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפץ בשרץ</b> - שאינו נכלל בכל אלו - מנין שהוא מיטמא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל זה הוא דקאמר התנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>דין הוא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה פכין קטנים ש</b>הם <b style='font-size:20px; color:black;'>טהורים בזב</b> מפני שאין ראויים למגע מבפנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>טמאין</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>בשרץ</b> שהרי כעדשה ממנו - שהוא שיעור טומאתו - יכול להכנס באוירן של הכלים ולטמאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מפץ שמטמא בזב, אינו דין שיהא מטמא בשרץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא לפי מה שתירצנו, שהתנא למד בקל וחומר על מפץ בשרץ ולא על מפץ במת, ומפץ במת ממפץ בשרץ הוא נלמד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מפץ במת מנין</b>, כלומר: באיזו מידה הוא נלמד ממת? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כן צריך לפרש, לפי פירושו הראשון של רש"<b>י;</b> ולפי פירושו השני - שהובא בהערה לעיל - אין צריך לידחק בזה, אלא כפשוטו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא שהוא נלמד בגזירה שוה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נאמר</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>בגד ועור</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>בשרץ</b>, ("וכל אשר ... מכל כלי עץ או בגד או עור"); <b style='font-size:20px; color:black;'>ונאמר: "בגד ועור</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>במת</b>, ("וכל בגד וכל כלי עור ... תתחטאו") -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>בגד ועור</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>האמור בשרץ</b>, אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מפץ טמא בו</b> כמו בגד ועור<b style='font-size:20px; color:black;'>; אף</b> "<b style='font-size:20px; color:black;'>בגד ועור</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>האמור במת</b>, אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מפץ טמא בו</b> כמו בגד ועור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא, שבהכרח גזירה שוה זו <b style='font-size:20px; color:black;'>מופנה</b> היא (התיבות השוות מיותרות הן לגזירה שוה)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי לא מופנה</b> הוא, הרי כלל הוא, שאם יש פירכא על הגזירה שוה אין למדין הימנה, ואף כאן הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא למיפרך</b> על הלימוד מת משרץ:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה לשרץ שכן</b> חמור הוא, שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמא ב</b>שיעור קטן <b style='font-size:20px; color:black;'>כעדשה</b>, ולכך החמירה בו התורה לטמא את המפץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>תאמר במת</b> שקל הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמא בכעדשה אלא בכזית</b>, ומנין שאף בו החמירה התורה לטמא מפץ!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאיי</b> (אלא בהכרח) <b style='font-size:20px; color:black;'>אפנויי מופנה;</b> כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי שרץ אתקש לשכבת זרע</b> (שרץ הלוא הוקש לשכבת זרע), <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> (ויקרא כב ד): "<b style='font-size:20px; color:black;'>או איש אשר תצא</b> ממנו שכבת זרע", <b style='font-size:20px; color:black;'>וסמיך ליה</b> (פסוק ה): "<b style='font-size:20px; color:black;'>או איש אשר יגע בכל שרץ</b> אשר יטמא לו" -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הרי כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב ביה בשכבת זרע</b> (ויקרא טו יז): "<b style='font-size:20px; color:black;'>וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע</b>, וכובס במים וטמא עד הערב", ואם כן "<b style='font-size:20px; color:black;'>בגד ועור</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתב רחמנא בשרץ למה לי</b>, והרי מן ההיקש היינו לומדים אותו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> - בגד ועור שאמר רחמנא גבי שרץ - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפנויי</b> הוא בא ללמוד ממנו למת, שאף המפץ מיטמא בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואכתי</b> מקשינן: והרי אינו אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מופנה מצד אחד הוא</b> (התיבות שבאחד מהם בלבד מיותר, דהיינו "בגד ועור" שבשרץ) -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר</b>: אף גזירה שוה שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>מופנה מצד אחד למידין</b> הימנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין משיבין</b> עליה אף כשיש מה להשיב - <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר</b> ניחא, שיש ללמוד מת משרץ, ואף שיש לו פירכא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר</b>: גזירה שוה שהיא מופנה מצד אחד בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>למידין</b> הימנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מיהו <b style='font-size:20px; color:black;'>משיבין</b> עליה אם יש להשיב, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר!?</b> האיך נלמד מת משרץ אף שיש להשיב על הלימוד: מה לשרץ שכן מטמא בכעדשה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: "בגד ועור" <b style='font-size:20px; color:black;'>דמת, נמי אפנויי מופנה</b>, שהרי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי מת איתקש</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>לשכבת זרע, דכתיב</b> (ויקרא כב ד): "בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר, <b style='font-size:20px; color:black;'>והנוגע בכל טמא נפש</b> (היינו טומאת מת), <b style='font-size:20px; color:black;'>או איש אשר תצא ממנו</b> שכבת זרע"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>-</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב ביה בשכבת זרע</b>: "<b style='font-size:20px; color:black;'>וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע</b>", ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>"בגד ועור</b>" <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתב רחמנא במת</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה לאפנויי</b> הוא נכתב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם כן הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי מופנה משני צדדין</b>, וכל שהוא מופנה משני צדדין לכולי עלמא אין משיבין אף כשיש מה להשיב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואכתי מקשינן: אף לפי התירוץ, שמפץ במת אינו נלמד בקל וחומר ממפץ בזב, ומשום שיש לומר "דיו" שיהא כמפץ בזב שאינו טמא אלא טומאת ערב, אלא ממפץ בשרץ הוא נלמד בגזירה שוה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר</b> בכל גזירה שוה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דון מינה ואוקי באתרא</b>, (למד מן המלמד והעמידהו במקומו של הלמד), וכגון מפץ במת שהוא נלמד מן השרץ, אין אומרים: כשם שמפץ בשרץ אינו מיטמא אלא טומאת ערב, אף מפץ במת לא ייטמא אלא טומאת ערב, אלא אומרים: אחר שלמדת לרבות מפץ שיהא טמא במת, העמידהו במקומו של מת, ומה שאר כלים המיטמאים במת - טומאת שבעה הם מיטמאים, אף מפץ מיטמא טומאת שבעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר</b> בכל גזירה שוה: <b style='font-size:20px; color:black;'>דון מינה, ומינה</b> (למד מן המלמד, ועשה אותו כמלמד), וכגון מפץ במת שהוא נלמד ממפץ בשרץ, אנו אומרים: מה מפץ בשרץ אינו מיטמא אלא טומאת ערב, אף לכשתלמדנו למת לא יהא מיטמא אלא טומאת ערב -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר!?</b> וכי מהיכן נלמד מפץ במת לטמאותו טומאת שבעה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> תירץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> גבי מת: "<b style='font-size:20px; color:black;'>וכבסתם בגדיכם ביום השביעי</b> וטהרתם", <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> ולמדנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל טומאות שאתם מטמאין במת לא יהו פחותין משבעה</b>, וגזירת הכתוב היא לומר במפץ: דון מינה ואוקי באתרה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ביארו הראב"ד והרשב"א, שהדרשה היא מ"וטהרתם" שהוא מיותר ללמד את זה<b>;</b> וראה עוד ב"משנה למלך" (טומאת מת ה ג סד"ה ויש לדקדק) מה שכתב לבאר את הדרשה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> נתבאר על פי רש"<b>י;</b> וראה בתוספות בראב"ד וברשב"א, אם תירוצו של רבא מועיל גם אם נפרש את הברייתא כפשוטה, שהיא לומדת מפץ במת ממפץ בזב, ומשום מקרא זה אין אומרים "דיו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כאן שבה הגמרא לדיני נזיקין, ומקשה כמה קושיות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותהא שן ורגל חייבת ברשות הרבים</b> על כל פנים חצי נזק, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מקל וחומר</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כן נראה בפשוטו, אך ראה "תפארת שמואל".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה קרן שברשות הניזק אינו משלם</b> הבעלים <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא חצי נזק, ברשות הרבים חייבת</b> חצי נזק, <b style='font-size:20px; color:black;'>שן ורגל שברשות הניזק משלם</b> הבעלים <b style='font-size:20px; color:black;'>נזק שלם, אינו דין שברשות הרבים חייבת</b>, ואף שנזק שלם אי אפשר לחייבו, כי: "דיו לבא מן הדין להיות כנדון", ובקרן ברשות הניזק הלוא אינו משלם אלא חצי נזק, מכל מקום חצי נזק מיהא ליחייב!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: הרי אמר קרא גבי נזקי שן ורגל: "ושלח את בעירה <b style='font-size:20px; color:black;'>וביער בשדה אחר</b>", הרי למדנו שלא חייבה תורה על שן ורגל אלא ברשות הניזק <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ברשות הרבים</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0048_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכוB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div>Micropedia bot