https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%93_%D7%90 2026-04-24T03:09:09Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%93_%D7%90&diff=143081&oldid=prev 2020-09-14T11:39:16Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:39, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא קמא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95348:rev-143081:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%9B%D7%93_%D7%90&diff=95348&oldid=prev 2015-07-01T07:56:36Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא קמא כד א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריחק&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נגיחותיו&lt;/b&gt; זו מזו, שנגח נגיחה אחת בלבד כל יום, נעשה בכך מועד, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב נזק שלם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שור אשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קירב&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נגיחותיו,&lt;/b&gt; שנגח שלש נגיחות ביום אחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כל שכן&lt;/b&gt; שנעשה מועד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתיב בפרשת טומאת זבה (ויקרא טו כה):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים, בלא עת נדתה, כל ימי זוב טומאתה כימי נדתה תהיה, טמאה היא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן למדו חכמים שיש שלשה חילוקי דינים באשה הרואה דם טמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכל אשה יש מחזוריות קבועה של שמונה עשר ימים, של שבעה ימים שהם &quot;עת נדתה&quot;, והנקראים &quot;ימים הראויים לנדה&quot;, ולאחד עשר יום הבאים אחריהם, שהם &quot;לא עת נדתה&quot;, והנקראים &quot;ימים הראויים לזיבה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אשה הרואה דם נדה במשך שבעת הימים הראשונים מתוך שמונה עשר הימים, נקראת &quot;נדה&quot; וצריכה לספור שבעה ימים, ולטבול, והרי היא טהורה. ואין צריך שיהיו שבעת הימים נקיים מראיית דם, אלא אף אם ראתה בהם דם יכולה היא להמשיך בספירתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לאחר שבעה ימים, מתחילה תקופה של אחד עשר יום, ובהם אם ראתה דם במשך יום אחד בלבד, הרי היא שומרת יום אחר כנגדו בנקיות, וטובלת, והיא נקראת &quot;זבה קטנה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם ראתה דם בימים הללו, שלושה ימים רצופים, הרי היא &quot;זבה גדולה&quot;, וחייבת לספור שבעה ימים נקיים מדם, וטובלת. נמצא, שבשבעה הימים הראשונים מתוך המחזור של שמונה עשר ימים, היא נעשית נדה בראיתה, ובאחד עשר יום שלאחריהם, נעשית זבה קטנה או גדולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו ליה: זבה&lt;/b&gt; גדולה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תוכיח!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריחקה&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראיותיה&lt;/b&gt;, שראתה בשלושה ימים זה אחר זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמאה,&lt;/b&gt; וצריכה לספור שבעה נקיים, אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קירבה ראיותיה,&lt;/b&gt; שראתה כמה פעמים ביום אחד, הרי היא שומרת יום אחד כנגדו בנקיות מדם, וטובלת, והיא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורה&lt;/b&gt;, ואינה נעשית זבה גדולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והכא נמי, שור שנגח שלוש פעמים בשלושה ימים, הוא הנעשה מועד, אבל אם קירב את נגיחותיו, לא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להן&lt;/b&gt; רבי מאיר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי הוא אומר&lt;/b&gt; בפרשת הזב (ויקרא טו ג) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזאת תהיה טומאתו בזובו,&lt;/b&gt; רר בשרו את זובו, או החתים בשרו מזובו, טמאתו היא&quot;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודרשינן: א. מדכתיב שלש פעמים &quot;זובו&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלה הכתוב את&lt;/b&gt; טומאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזב ב&lt;/b&gt;מספר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראיות,&lt;/b&gt; שאם ראה שלוש פעמים טמא אפילו אם אירעו לו שלושת הראיות ביום אחד. ב. מדכתיב &quot;וזאת&quot; דרשו חכמים, שהזב נטמא לפי מספר ראיות,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את&lt;/b&gt; טומאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזבה&lt;/b&gt; תלה הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;ראית שלושה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימים&lt;/b&gt;, ולא די בשלוש ראיות ביום אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שטומאת הזבה תלויה בימים משום גזירת הכתוב, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לא נלמד ממנה לשור המועד. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוספות הקשו, אדרבה נלמד מזבה, דמיעט קרא, להביא שריחקה טמאה וקירבה טהורה והוא הדין בשור. ותירצו שהא דגלי קרא בזבה שרק בריחוק טמאה משמעותו שאשה הרואה בשלושה ימים טמאה אפילו אם יבא אליהו ויאמר שלא תראה עוד, נמצא שאין הטומאה מחמת החשש שמא תראה שוב אלא כיוון שכבר ראתה. והקשה בשיטה מקובצת הרי גם שור שיבא אליהו ויאמר שלא יגח שוב, בכל אופן נקרא שור מועד כיון שכבר נגח. ושוב נילף מזבה שקירב פטור. וביאר בדברות משה שהא דכתבו התוספות אם יבא אליהו הכוונה שיאמר רק שמחמת ראיה זו לא תראה שוב, שאמרה תורה שגם ראיה כי האי מטמאת, אבל בשור, אילו יבא אליהו ויאמר שמחמת נגיחה זו אין ראיה שיגח שוב, לא יעשה מועד! ובפני יהושע דייק רש&quot;י שבא לתרץ את קושית התוספות, שכתב &quot;משום שגזירת הכתוב הוא דלא דרשינן קל וחומר&quot;. וכוונתו שרבי יהודה ורבי מאיר נחלקו בגוף הסברא, שרבי מאיר סובר, שור שקירב נגיחותיו הוא יותר מועד מריחק נגיחותיו, ורבי יהודה סובר שהנוגח ביום אחד אינו ראיה שהוא כבר מועד, ועל זה הביא רבי יהודה ראיה מזבה שקירוב אינו יותר ראיה לטומאה ולמועדות מקירוב, ואמר לו רבי מאיר אדרבה, מדכתיב וזאת משמע שבא הכתוב לומר שמסברא באמת יש חומרא בקירוב יותר מריחוק, ואתא קרא לאפוקי דלא דרשינן קל וחומר, וממילא אי אפשר ללמוד מזבה לשור המועד. (ועיין נודע ביהודה קמא אורח חיים כו. שדחה פירוש זה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממאי דהאי&lt;/b&gt; דאמר קרא &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזאת&lt;/b&gt; תהיה טומאת הזב&quot; אתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי זבה&lt;/b&gt; שאינה נטמאת בשלש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראיות&lt;/b&gt; בלבד, אלא אם כן היו בשלשה ימים? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא,&lt;/b&gt; הא דקאמר &quot;וזאת&quot;, אתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי זב&lt;/b&gt; שנטמא בשלוש ראיות שאירעו ביום אחד, שאינו צריך שלוש ראיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;שלשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל זבה, לא ממעטינן מפסוק זה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש הפני יהושע על פי רש&quot;י, והתוספות פירשו שודאי כוונת הגמרא למעט נמי זבה מראיות. וביאר הרא&quot;ש דלזב אין צריך פסוק שמטמא בראיות דמהיכי תיתי שיצטרך ימים. ועיין מהרש&quot;א ושיטה שנדחקו בביאור קושית הגמרא, ועיין פני יהושע.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שאין גזירת הכתוב על זבה, וקיימא לן שאם ריחקה ראיותיה טמאה, וקירבה טהורה, אם כן, הוא הדין בשור שהועד, אם קירב נגיחותיו לא יהיה מועד, וקשיא לרבי מאיר!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt; (שם לב, לג) &quot;זאת תורת הזב וגו&#039; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot;.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקיש זכר לנקיבה: מה נקיבה&lt;/b&gt; נטמאת אם ראתה שלוש ראיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שלשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ימים, אף זכר&lt;/b&gt; נטמא אם ראה שלוש ראיות בשלשה ימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שתלה הכתוב את ראיותיהם בימים, אלא שלזכר יש מיעוט מדכתיב (ויקרא טו ג) &quot;זאת תורת הזב&quot;, שנטמא בשלש ראיות שאירעו ביום אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא שזכר נטמא בשלש ראיות, ונקיבה בשלוש ראיות בשלושה ימים, וכיון דאיכא גזירת הכתוב בזבה, לא נלמד ממנה לשור המועד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולקיש,&lt;/b&gt; נקיש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקבה לזכר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה זכר&lt;/b&gt; נטמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שלש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראיות&lt;/b&gt; ביום אחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף נקיבה&lt;/b&gt; תטמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שלש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראיות&lt;/b&gt; ביום אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא מיעט רחמנא&lt;/b&gt; מדכתיב &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזאת&lt;/b&gt; תורת הזב&quot;, שרק זכר נטמא לפי ראיות ואילו נקיבה נטמאת לפי מנין ימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה ראית&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; למעט נקיבה מ&quot;וזאת תורת הזב&quot; שנטמאת לפי ימים? וצדוע לא תקישנה לזכר, ונלמד מ&quot;וזאת תורת הזב&quot; שאין ראיית הזב תלויה בימים, אלא בראיות. והוא הדין לנקיבה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה המהרש&quot;א מאי פריך ומה ראית, הרי אם נלמד מוזאת שאין ראית הזב תלויה בימים, כבר אין צורך ב&quot;וזאת&quot; שהרי מסברא מטמא לפי ראיות כל עוד אין פסוק לטמאו לפי ימים, ועיין נודע ביהודה אורח חיים סימן כו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסתברא&lt;/b&gt; דהאי קרא של &quot;וזאת תורת הזב&quot;, שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאי בראיות&lt;/b&gt; (הזב), הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממעט ראיות&lt;/b&gt; (הזבה), שאינן מטמאות אלא אם כן ראתה בשלושה ימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל האם אפשר לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאי בראיות, ממעט ימים!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: איזהו מועד, כל שהעידו בו&lt;/b&gt; שנגח שלש פעמים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה ימים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;איזהו שור המועד שחוזר להיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תם?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיהו התינוקות ממשמשין בו, ואינו נוגח, דברי רבי יוסי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: מועד&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל שהעידו בו&lt;/b&gt; שנגח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלש פעמים&lt;/b&gt;, ואפילו אם היו הנגיחות ביום אחד נקרא מועד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא אמרו&lt;/b&gt; שצריך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה ימים, אלא&lt;/b&gt; לענין שור שהועד והפסיק לנגוח, שצריך שלושה ימים שיחזור לתמותו, שרק לענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרה בלבד&lt;/b&gt; צריך שלושה ימים, אבל להיעשות מועד נעשה בשלושה נגיחות ביום אחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן אמר רב אבא רבר אהבה: הלכה כרבי יהודה במועד,&lt;/b&gt; שרק לאחר שלושה ימים נקרא מועד. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בטור אורח חיים קיד, נפסק שמי שמסופק לאחר שמיני עצרת אם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם צריך לחזור עד שלושים יום, ומהר&quot;ם מרוטנבורג היה נוהג לומר בשמיני עצרת תשעים פעם מאתה גיבור עד מוריד הגשם, כנגד שלוש תפילות בשלושים יום. וראייתו מהא דאמר רבי מאיר ריחק נגיחותיו חייב, קירב נגיחותיו לא כל שכן, והכא נמי שאמר מוריד הגשם ביום אחד עדיף טפי. והקשו הדרישה והמגן אברהם הא אמר רב נחמן דהלכה כרב יהודה במועד ולית ליה קירב בקל וחומר מריחק. ותירץ הדרישה, שאף רבי יהודה מודה שאם ריחק מועיל כל שכן קירב, אלא שבשור המועד יש גזירת הכתוב של תמול שלשום לעשותו מועד רק אם הרחיק נגיחותיו. ועיין נודע ביהודה (שם) שתירץ כעין זה עיין שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהרי רבי יוסי מודה לו&lt;/b&gt; וסובר כמותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלכה כרבי מאיר ב&lt;/b&gt;שור שהועד וחזר להיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תם,&lt;/b&gt; שכל שהתינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח חוזר להיות תם, אבל אין צריך שלא יגח שלושה ימים כדי להיות תם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהרי רבי יוסי מודה לו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא לרב נחמן: ולימא מר&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכה כרבי מאיר ב&lt;/b&gt;שור שנעשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מועד&lt;/b&gt; בשלושה נגיחות ביום אחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהרי רבי שמעון מודה לו, והלכה כרבי יהודה ב&lt;/b&gt;שור שחוזר ונעשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תם&lt;/b&gt; משיחזור בו ולא יגח שלשה ימים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהרי רבי שמעון מודה לו&lt;/b&gt;, ומדוע העדפת את רבי יוסי על רבי שמעון?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנא כרבי יוסי סבירא לי, דרבי יוסי נימוקו עמו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt;! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתב בתוספות רבינו פרץ, דהא דלא אמר בפשיטות שהלכה כר&#039; יוסי, לומר שר&#039; יהודה חולק על דברי רבי מאיר גם בשור שחוזר להיות תם שדווקא בשלושה ימים חוזר ולא במשמוש התינוקות, ופסק רב נחמן בחזרה כרבי מאיר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעיא להו&lt;/b&gt;: הא דאמר רבי יהודה ששור נעשה מועד אם העידו בו שנגח שלוש פעמים בשלושה ימים, אותם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה ימים דקתני,&lt;/b&gt; האם מטרתם היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לייעודי תורא,&lt;/b&gt; שאם נגח ביום אחד אינו נעשה מועד עד שיגח בשלושה ימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt; דלמא שהשור נקרא נגחן כבר ביום הראשון. ולא הצריכה התורה שיגח בשלושה ימים אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לייעודי גברא,&lt;/b&gt; שלא ישלם נזק שלם עד שיתרו בו שלשה ימים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המאירי ביאר, שלפי הצד שליעודי תורא, אילו היה נעשה מועד בפעם ראשונה לא היתה חסה עליו התורה, אלא שעד שלוש פעמים איננו יודעים שאכן הוא נגחן, ואם כן כשהודיעו לבעלים שנגח שורו שלוש פעמים די בכך לעשותו מועד ואין צריך עוד התראה, אבל אם ליעודי גברא, אמרינן שהשור מצד עצמו כבר בנגיחה ראשונה נעשה מועד, אלא שחסה התורה על בעליו שלא ישלם נזק שלם עד שיתרו בו שלשה ימים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאי נפקא מינה, דאתו תלתא כיתי סהדי&lt;/b&gt;, וכולם העידו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחד יומא&lt;/b&gt; שנגח שורו של פלוני שלוש פעמים בשלושה ימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת&lt;/b&gt; שהצריכה תורה שלושה ימים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לייעודי תורא,&lt;/b&gt; ששור שנגח שלושה ימים נעשה נגחן, הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מייעד&lt;/b&gt; על פי עדותם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי אמרת&lt;/b&gt; שאותם שלושה ימים נאמרו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לייעודי גברא&lt;/b&gt; שיתרו בו שלושה ימים, הכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מייעד&lt;/b&gt;, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מימר אמר,&lt;/b&gt; שלושת העדויות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא הוא דקמסהדו בי,&lt;/b&gt; והתורה אמרה שיהיו העדויות בשלושה ימים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt; ממה ששנינו: א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין השור נעשה מועד, עד שיעידו בו&lt;/b&gt; עדים, שנגח שלש פעמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפני בעלים ובפני בית דין&lt;/b&gt;. אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העידו בו בית דין ושלא בפני בעלים&lt;/b&gt;, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפני בעלים ושלא בפני בית דין אינו נעשה&lt;/b&gt; שור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מועד, עד שיעידו בו בפני בית דין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובפני בעלים&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רבי עקיבא איגר, הא דצריך שתהא העדות בפני הבעלים מיירי לענין לעשותו מועד, אבל את העדות על הנזק שגרם השור מקבלים גם שלא בפניו. ותמה על הרמ&quot;א (חושן משפט ת&quot;ח) שלא פסק כן. (שו&quot;ת, ק&quot;ה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העידוהו שנים&lt;/b&gt; שנגח יום ראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בראשונה, ושנים&lt;/b&gt; אחרים העידו שנגח ביום שני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשניה, ושנים&lt;/b&gt; אחרים העידוהו שנגח ביום שלישי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלישית&lt;/b&gt;, ונעשה על ידי העדות השלישית מועד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי כאן שלוש עדיות&lt;/b&gt; נפרדות, ואם בטלה אחת מהם לא בטלו שאר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; העדויות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י כתב שלענין ביטול עדותן הוי עדויות נפרדות, והתוספות כתבו שנקראים שלוש עדויות לענין שיעיד אחד מן השוק עם שלושה אחין בשלוש פעמים נפרדות. והמהרש&quot;א הקשה דלמסקנת הגמרא שמדובר שיודעת כל כת מחבירתה איך מצטרפים האחים עם אחד מן השוק הרי כולם מעידים למטרה אחת ולא מצינו שיצטרפו אחים בכהאי גוונא. ועיין נימוקי יוסף.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מאידך, כיון שהשור נעשה מועד על ידי שלושתן יחד, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הן עדות אחת ל&lt;/b&gt;ענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזמה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דקיימא לן, עדים שהעידו, ובאו אחרים ואמרו &quot;עמנו הייתם באותו מן במקום אחר&quot;, נאמנים המזימים, והזוממים משלמים כאשר זממו, ואין העדים נעשים זוממים עד שיזומו כולם,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכך: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמצאת&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כת ראשונה זוממת, הרי&lt;/b&gt; יש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן שתי עדויות&lt;/b&gt; שלא הוזמו שמחייבות את בעל השור חצי נזק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא פטור&lt;/b&gt; מלשלם נזק שלם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והן&lt;/b&gt; - אותה כת שהוזמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטורין&lt;/b&gt; מלשלם לבעל השור נזק שלם מדין כאשר זמם, שהרי הם זממו להעיד עליו פעם אחת ששורו נגח ולחייבו חצי נזק. הילכך, ישלמו אף הם חצי נזק. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י הוסיף שאפילו אם התכוונו להעיד כדי לעשותו לבסוף מועד, כיוון שלא הוזמו כולם אינם נעשים זוממים. שאין העדים נעשים זוממים עד שיזומו כולם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמצאת&lt;/b&gt; גם ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כת שניה זוממת, הרי&lt;/b&gt; יש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן עדות אחת&lt;/b&gt; שמחייבת את בעל השור חצי נזק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא&lt;/b&gt; משלם על פיהם חצי נזק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופטור&lt;/b&gt; מנזק שלם. וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הן&lt;/b&gt; - העדים זוממין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטורים&lt;/b&gt;, שלא זממו אלא לחייבו חצי נזק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמצאת&lt;/b&gt; גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כת&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלישית&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהעידו על הנגיחה האחרונה, שהיא כת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זוממת&lt;/b&gt;, נמצא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולן&lt;/b&gt; זוממין, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייבין&lt;/b&gt; נזק שלם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14א&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועל זה נאמר ועשיתם לו כאשר זמם&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לעשות לאחיו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הים של שלמה (כח) שאם נמצאת כת השלישית זוממת והראשונות לא הוזמו, תשלם האחרונה נזק שלם כי היא זממה לעשותו מועד, ולא שייך בזה אין העדים נעשים זוממים עד שיזומו כולם, והני האחרונים לייעודי ממש ולחייבו נזק שלם באו. עיין שם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14א.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 14א. רש&quot;י פירש שכל כת תשלם מחצה של מועדות, ואת החצי נזק של תם תשלם הכת האחרונה בלבד. והרשב&quot;א פירש שכלם משלמין נזק שלם כשיגח נגיחה רביעית דעל נגיחה שלישית לא משלם נזק שלם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התורת חיים דקדק, לשם מה הוצרכה הגמרא להביא כאן את הפסוק ועשיתם לו כאשר זמם, והא זיל קרי ביה רב הוא, וביאר שמדקדוק לשון הפסוק מוכח שהולכים בתר הזממה ולא בתר ההגדה, שכאן מעצם אמירתו אין ראיה שרצונו לחייב נזק שלם, כי עדות אחת על נגיחה מחייבת רק חצי נזק, רק כיון שאנו יודעים את כוונתה של כל כת מחייבים אותה, וזהו ועשיתם לו כאשר זמם דווקא ולא כפי משמעות הגדתו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשתא מדייקינן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת&lt;/b&gt; שהצריכה התורה שלוש נגיחות בשלושה ימים כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליעודי תורא&lt;/b&gt;, אתי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר&lt;/b&gt; הא דאמרינן שכולם משלמים נזק שלם, שהרי בשביל ליעודי תורא אפשר שיבאו שלושת הכיתות בבת אחת וכל כת תעיד על נגיחה אחת ביום אחד ויעשה השור מועד בכך, וכיון שכן ניתן לומר שכשהוזמו שלושת הכיתות שהעידו ביום אחד, יש רגלים לדבר שכל אחת ידעה מחבירתה ונתכוונו כולם לצרף את הנגיחות שיעשה השור מועד. הילכך, כל כת שהוזמה יש לה חלק בזזמת השור, ותשלם נזק שלם על זממתה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0045_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכדB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא קמא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot