https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A7%D7%99%D7%96_%D7%90פרשני:בבלי:בבא מציעא קיז א - היסטוריית גרסאות2026-04-26T07:07:27Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A7%D7%99%D7%96_%D7%90&diff=143502&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T13:27:30Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:27, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95767:rev-143502:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A7%D7%99%D7%96_%D7%90&diff=95767&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:14:29Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא מציעא קיז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא דר</b> (השוכר שירד לדור בבית), האם <b style='font-size:20px; color:black;'>לבדו הוא דר כדמעיקרא</b> (כמו שהיה דר בעליה), וכופה את בעל הבית לצאת מביתו,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא שניהם דרין</b> בבית, כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר ליה</b> בעל הבית: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדעתא לאפקינן, לא אגרי לך!</b> (לא השכרתי לך על דעת שתוציאני מביתי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד יש להסתפק, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם תמצא לומר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שניהם דרין בו,</b> האם <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא</b> (היינו השוכר שירד לבית) <b style='font-size:20px; color:black;'>משתמש</b> בבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך פתחים משתמש,</b> שנכנס לבית מהפתח הראשי, <b style='font-size:20px; color:black;'>או דרך גגין משתמש,</b> כלומר, שעליו להכנס לבית מבחוץ, דרך המדרגות החיצוניות של העליה, ומשם לרדת הביתה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויסוד הספק הוא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמר</b> (האם יש לבעל הבית זכות לומר) לשוכר: השתמש בבית <b style='font-size:20px; color:black;'>כדמעיקרא</b> (כמו שהשתמשת בו בתחילה) <b style='font-size:20px; color:black;'>, מה מעיקרא</b> היית עולה לביתך <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך גגין,</b> כלומר, מהמדרגות החיצוניות, אף <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> אין לך זכות להכנס לבית אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך גגין</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;20&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;20.&nbsp;</b> הקשה המהרש"ל, מה יפסיד התחתון, אם השוכר ישתמש דרך פתחים, ומדוע ימנע ממנו דבר זה, הרי כופין על מידת סדום? ותירץ, שאם יכנס דרך העליה, מסתמא גם יעשה חלק מתשמישיו שם, והתחתון מרויח שהשוכר ישהה פחות זמן בביתו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, מצי אמר ליה</b> השוכר לבעל הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>עלייה קבילי עלאי, עלייה וירידה לא קבילי עלאי</b> (כשדרתי בעליה לא נזקקתי אלא לעלות כדי להכנס לביתי, וכעת עלי לעלות ולרדת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עוד יש לדון, <b style='font-size:20px; color:black;'>גם אם תמצא לומר</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מצי אמר ליה</b> השוכר לבעל הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>"עלייה וירידה לא קבילי עלאי".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עדיין יש להסתפק, במקרה שהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי עליות זו על גב זו, מהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצדדי הספק הם: אם שכר את העליה העליונה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>איפחית</b> (נפחתה) העליה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עליונה,</b> ודאי <b style='font-size:20px; color:black;'>נחית ודר בתחתונה</b> (ירד ויגור בעליה שתחתיה),</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם שכר את העליה התחתונה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>איפחית תחתונה,</b> יש להסתפק, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו למיסלק לגמרי בעליונה</b> (האם בעל הבית יכול לומר לו גור בעליה העליונה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצדדי הספק: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמרינן דאמר ליה</b> בעל הבית לשוכר <b style='font-size:20px; color:black;'>"שם עלייה קבילית עלך",</b> כלומר, הסכמת לגור בעליה, ולכן אין הבדל אם עליך לעלות קומה אחת או שתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, חד עלייה קביל עליה,</b> אך <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי עליות לא קביל עליה.</b> ולכן יכול השוכר לרדת לבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;21.&nbsp;</b> ופסק הרמב"ם, מספק לא ירד לבית, אך אם ירד אין מוציאין אותו משם. שהמוציא מחבירו עליו הראיה. ועיין שם בנושאי כלים, שדנו כיצד שייכא תפיסה בקרקע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר התחתון נותן את התקרה</b> והעליון נותן את המעזיבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי תקרה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי בר חנינא אמר: קינים וסנאין</b> (מחצלת קנים שעושים לתקרה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וסטיני</b> (שם חכם, תלמידו של ריש לקיש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;22&nbsp;</b>) <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> בשם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן לקיש: לווחים</b> (קורות מעץ ארז). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;22.&nbsp;</b> אך גירסת הערוך, קינים וסנאים וטינא, ולא כפירוש רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא פליגי, מר כי אתריה ומר כי אתריה.</b> (כל אחד כפי מנהג מקומו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הנהו בי תרי, דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי,</b> והיה הבית של זה והעליה של זה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>איפחית מעזיבה</b> (התקלקלה המעזיבה שעל תקרת הבית) <b style='font-size:20px; color:black;'>, כי משי מיא עילאי, אזלי ומזקי לתתאי</b> (וכשהעליון היה נוטל את ידיו, היו המים מזיקים את התחתון). על מי מהם מוטל לתקן את המעזיבה? <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חייא בר אבא אמר: העליון מתקן.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> רש"י. ועיין במהרש"א שדבריו נאמרו רק לפי המסקנא. אך לפי ההוה אמינא, שנחלקו במחלוקת רבי יוסי ורבנן דמשנתנו, מדובר בשוכר ומשכיר, כמו שפירש רש"י במשנה. אך למסקנא, דפליגי האם על הניזק להרחיק את עצמו או על המזיק, ודאי לא פליגי אלא בשותפין. אבל בשוכר ומשכיר, מודו רבנן שעל התחתון לתקן את הנזק. ומוכח, דסבר רש"י כשיטת התוספות לעיל (ד"ה הבית) דמשנתנו מיירי דוקא בשוכר ומשכיר, ולא בשותפין. ואמנם לפי שיטת הרי"ף והרמב"ם, דאף בשותפים התחתון חייב לתקן, קשה, מדוע כאן סברו חכמים שעל המזיק (העליון) להרחיק את עצמו? וצריך לחלק, בין קלקול בגוף הבית, שאז מוטל על בעל הבית (היינו התחתון) לתקנו, לבין מקרה שאין קלקול ממשי בבית, אלא שהעליון גורם לתחתחון נזק על ידי מימיו, ואז על המזיק להרחיק את עצמו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי אלעי משום רבי חייא ברבי יוסי אמר: התחתון מתקן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וסימן</b> לזכור מי אמר כל דין, שנאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"ויוסף הורד מצרימה".</b> רבי יוסי, הוא שאמר שעל התחתון לתקן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא במחלוקתם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימא, רבי חייא בר אבא, ורבי אלעי, בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן</b> דמשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיפלגי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר העליון מתקן,</b> רבי חייא בר אבא, וכרבי יוסי דמשנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר, על המזיק להרחיק את עצמו מן הניזק.</b> ולכן על השוכר מוטל לתקן את המעזיבה כדי שלא יזיקו מימיו את המשכיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר תחתון מתקן,</b> היינו רבי עילאי וכרבנן דמשנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר על הניזק להרחיק את עצמו מן המזיק.</b> ולכן על המשכיר מוטל לתקן את המעזיבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מקשינן: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>תיסברא,</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ורבנן</b> דמשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>לענין נזקין</b> (האם על המזיק להרחיק את עצמו או על הניזק) <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגי?!</b> וסבר רבי יוסי שעל המזיק להרחיק את עצמו, ולרבנן, על הניזק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא איפכא שמעינן להו!</b> שלרבי יוסי על הניזק להרחיק עצמו, ולרבנן על המזיק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במסכת בבא בתרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה.</b> כיון ששרשי האילן מזיקין את כתלי הבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובחרוב ובשקמה,</b> ששרשיהם ארוכים יותר משאר אילנות, <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשים אמה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בין מלמעלה,</b> שהאילן נמוך מן הבור, ושרשיו מגיעין לקרקעית הבור, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בין מן הצד,</b> ששניהם בקרקע שוה, ושרשיו מזיקין את כתלי הבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם הבור קדם, קוצץ</b> את האילן <b style='font-size:20px; color:black;'>ונותן דמים</b> לבעל האילן <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;24&nbsp;</b>. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אם האילן קדם, לא יקוץ!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ספק זה קדם ספק זה קדם, לא יקוץ.</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;24.&nbsp;</b> אף על פי שהאילן ניטע שלא כדין, מכל מקום אינו יכול לקוצו בלא לתת את דמיו. כיון שחיוב הרחקה הוא רק מדרבנן, וכאן ההיזק אינו ישיר, אלא רק לאחר זמן, ולכן תקנו חכמים שבדיעבד לא יקוץ אלא בדמים. (רבינו יונה בבא בתרא כה ב).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר: אף על פי שהבור קודמת לאילן, לא יקוץ!</b> כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>שזה חופר בתוך שלו, וזה נוטע בתוך שלו.</b> ועל הניזק להרחיק את עצמו שלא יוזק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא, רבי יוסי סבר, על הניזק להרחיק את עצמו. ורבנן סברי, על המזיק להרחיק את עצמו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אי איכא למימר</b> (אם אפשר לומר) <b style='font-size:20px; color:black;'>, פליגי</b> רבי חייא בר אבא ורבי עילאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא דרבי יוסי ורבנן דהתם קמיפלגי.</b> ורבי חייא סבר כרבנן, שעל המזיק להרחיק את עצמו, ולכן העליון מתקן. ורבי עילאי סבר כרבי יוסי, שעל הניזק להרחיק את עצמו, ולכן התחתון מתקן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי ורבנן דהכא</b> (במשנתנו) <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי פליגי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בחוזק תקרה קמיפלגי.</b> אינם עוסקים כלל במקרה שהתחתון ניזוק מן העליון, אלא במקרה שהשוכר טוען שהתקרה רעועה, ותובע מן המשכיר לתקנה כדי שלא תיפול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן סברי, מעזיבה אחזוקי תקרה הוא,</b> כלומר - תפקידה של המעזיבה הוא לחזק את התקרה<b style='font-size:20px; color:black;'>, ואחזוקי תקרה, על התחתון בעי לאחזוקי.</b> ולכן עליו מוטל לתקן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי סבר, מעזיבה אשוויי גומות הוא,</b> כלומר, אין תפקידה לחזק את התקרה, שלענין זה די ביתדות, אלא תפקידה רק ליישר את הריצפה שמעליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואשוויי גומות, על העליון לאשוויי.</b> שהרי מלאכת הדיוט היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כל פנים נתבאר לעיל, שלדעת רבי יוסי שעל הניזק להרחיק את עצמו, הוא הדין אם נוטל את ידיו ומזיק לתחתון - על התחתון מוטל לתקן את המעזיבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני, והאמר רב אשי, כי הוינא בי רב כהנא הוה אמרינן</b> (כשהיינו בבית מדרשו של רב כהנא היינו אומרים): <b style='font-size:20px; color:black;'>מודה רבי יוסי בגירי דיליה</b> (כלומר במקרה שמזיק לחבירו בידים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b>), שעל המזיק להרחיק את עצמו. ואם כן, אסור לו ליטול את ידיו ולהזיק בידים לתחתון? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> על פי רש"י (בבא בתרא כב ב). ובשיטה מקובצת בשם הר"י מיגאש (שם) כתב: גירי דיליה הוא במקום שהנזק מגיע לאלתר, ולא רק לאחר זמן. ודעת הרמב"ן (שם), אם הנזק יוצא ממקום הנחתו הוי גירי דיליה. אך כשיוצא הנזק במקום אחר, אינו גירי דיליה. ודעת הרשב"א דבעינן תרתי, גם שיהא הנזק במקום הנחתו, וגם שיהיה מיד, ולא לאחר זמן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: מדובר בגוונא <b style='font-size:20px; color:black;'>דפסקי מיא והדר נפלי.</b> כלומר, שאין המים נופלים ישירות על התחתון, אלא לאחר זמן. ותו לא הוי "גירי דיליה", ולכן על הניזק להרחיק את עצמו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הבית והעלייה</b> שהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>של שנים,</b> כגון שחלקו כך בנחלת אביהם, זה נטל בית וזה נטל עליה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;26&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנפלו</b> ונהרסו. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר בעל העלייה לבעל הבית לבנות</b> את ביתו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;27&nbsp;</b> כדי שיוכל לבנות מעליו את עלייתו<b style='font-size:20px; color:black;'>, והוא אינו רוצה לבנות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;28&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>. הרי בעל העלייה בונה את הבית</b> לבדו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ודר בתוכה עד שיתן לו</b> בעל הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>את יציאותיו,</b> ואחר כך יבנה את עלייתו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;26.&nbsp;</b> ומדובר שהתנו ביניהם שישתעבד הבית לעליה כל הימים. ואפילו אם לא התנו בפירוש, מסתמא על דעת כן חלקו. (רשב"ם ב"ב סג ב).&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;27.&nbsp;</b> החומה והתקרה התחתונה המוטלים עליו לבנות, והוא יבנה את החומה מן התקרה ולמעלה, ותקרה העליונה של הגג. רש"י. ולכאורה יש לדקדק מדבריו, כדעת הנמוקי יוסף הנזכרת לעיל, דשותפין שחלקו, על התחתון מוטל לתקן את התקרה והמעזיבה, שהרי עליו מוטל לבנותן. אך יש לדחות, שכאן הנדון עד היכן הוא הבית, ובזה ודאי שביתו של התחתון מגיע עד אחר המעזיבה. אך לעיל הנדון הוא על מי מוטל לתקן, ובזה אפשר לומר שאינו חייב לתקן. ועיין עוד בסמ"ע (קסד ס"ק ד) וברש"ש.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;28.&nbsp;</b> יש לדון, האם בעל הבית חייב מדינא לבנות את ביתו כדי שבעל העליה לבנות את עלייתו על גביו, או, שאינו מחוייב, אלא שאם יבנה, חייב לתת לבעל העליה אפשרות לבנות על גביו עליה? ומלשון המשנה "והוא אינו רוצה לבנות", משמע, שאינו מחוייב. וכן דעת הרא"ה והראב"ד. שהשיעבוד אינו מוטל על הגברא, רק על הבית. ואם לא יבנה, אינו חייב כלום. אך בירושלמי כתב, שבעל הבית חייב לבנות את הבית, ובמשנה מדובר במקרה שבעל הבית אינו בפנינו. כגון שברח למדינת הים. אך אם הוא בפנינו, כופין אותו לבנות. ועיין עוד בחזון איש (בבא בתרא סימן ד ס"ק ב וד).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אף זה</b> (בעל העליה, שדר בבית) <b style='font-size:20px; color:black;'>דר בתוך של חבירו,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>צריך להעלות</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לו שכר.</b> ובפשטות טעמו משום דסבר - זה נהנה וזה לא חסר חייב <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;29&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;29.&nbsp;</b> כך ההוה אמינא בגמרא לקמן (עמוד ב). אך למסקנא חייב לשלם משום "שחרוריתא דאשיתא", כלומר, כיון שהמגורים בבית גורמים ללכלוך ונזק מועט בקירות הבית, אין זה נחשב כ"לא חסר", וחייב לשלם. ותנא קמא סבר, דמכיון שהבית משועבד לעליה, לא שייך לומר "זה נהנה וזה חסר". (בבא קמא כ ב). ועיין ברש"י, שאם יושב בביתו ואינו משלם, מיחזי כריבית. והקשו עליו התוספות, מה ריבית שייך כאן, הרי לא הלוהו כלום? ומבאר הקצות החושן (קסד ס"ק ב), מחלוקת רש"י והתוספות תלויה במחלוקת הראשונים הנזכרת בהערה הקודמת. דעת רש"י, שיש חיוב על בעל הבית לבנות את ביתו. ולכן, אם בעל העליה בונה במקומו, הוי כמו הלואה, ושייך בזה "מיחזי כריבית". אך התוספות סברו, שאין חיוב על בעל הבית לבנות, אלא שמוטל שיעבוד על הבית, שאם יבנה חייב לתת לבעל העליה לבנות עליו. ולכן כשבעל העליה בונה, אינו בונה עבור בעל הבית, אלא עבור עצו, ואח"כ מוכרו לבעל הבית. ובזה לא שייך ריבית.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> מה יעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל העלייה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בונה את הבית ואת העלייה, מקרה את העליונה, ויושב בבית עד שיתן לו את יציאותיו.</b> ובמקרה זה אינו חייב לשלם לו שכר, כיון שאינו נהנה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;30&nbsp;</b>, שהרי עלייתו בנויה, ויכול לגור בה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;30.&nbsp;</b> ואף על פי דעדיין בעל הבית חסר, שהרי גורם לו "שחרוריתא דאשיתא", מכל מקום אם אינו נהנה פטור מלשלם על כך. דהוי גרמא בעלמא. רק שאם נהנה חייב לשלם על הנאתו מחמת אותו חיסרון. רש"י. והתוספות הקשו, הרי עדיין הוא נהנה, שאינו צריך לטפס לקומה העליונה? ולכן גרסו "ומקרה את העליה ויושב בתוכה", בתוך העליה, אלא שאינו מניח לבעל הבית להכנס לתוכו עד שישלם לו את יציאותיו. ויש שתרצו את גרסת רש"י, דאין זה נחשב כ"נהנה", כיון שאינה הנאת ממון. (תורת חיים).</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0236_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקיזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>Micropedia bot