https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A7%D7%98_%D7%91 2026-04-26T07:06:22Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A7%D7%98_%D7%91&diff=143488&oldid=prev 2020-09-14T13:25:47Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:25, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95753:rev-143488:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A7%D7%98_%D7%91&diff=95753&oldid=prev 2015-07-01T08:14:03Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא מציעא קט ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וספר מתא,&lt;/b&gt; סופר העיר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;145&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולן, כמותרין ועומדין דמי.&lt;/b&gt; ואפשר לסלקם ממלאכתם ללא התראה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;145.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י בבא בתרא כא ב. אבל לעיל צז, א. פירש ספר המספר את בני העיר. והתוספות בבבא בתרא (שם) פירשו סופר הכותב שטרות של ממון.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כללא דמילתא: כל פסידא דלא הדר,&lt;/b&gt; שאי אפשר להחזירו ולתקנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמותרין ועומדין דמי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;146&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;146.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הר&quot;ן בשם הראב&quot;ד, דאף שאין צריך התראה, צריך שיפשע שלושה פעמים כדי שיוכלו לסלקו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומביאה הגמרא מעשה, ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא שתלא,&lt;/b&gt; גנן, שקיבל על עצמו לזרוע ולעבד ולקצור את התבואה, על מנת ליטול מחצית מהשבח שתוציא השדה, ולאחר שזרע והצמיחה השדה פירות, רצה לחזור בו ולהפסיק לעבוד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר להו&lt;/b&gt; לבעל השדה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבו לי שבחאי,&lt;/b&gt; מה שהשביחה השדה עד עכשיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבעינא למיסק&lt;/b&gt; לעלות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לארעא דישראל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;147&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, לארץ ישראל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;147.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוספות רי&quot;ד כתב שרק משום שהיה רוצה לעלות לארץ ישראל יש לו זכות לבקש חלק מהשבח, אבל בלאו הכי לא היה נוטל כלום דכשם שבעל הבית אינו יכול לסלקו כל זמן שהאילנות קיימים כך הוא אם הפסיק את מלאכתו ללא סיבה אין לו חלק בשבח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתא לקמיה דרב פפא בר שמואל, אמר להו&lt;/b&gt; לבעל השדה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבו ליה שבחיה&lt;/b&gt; לאריס,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא&lt;/b&gt; לרב פפא, וכי את כל השבח יטול האריס, כאילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איהו&lt;/b&gt; לבדו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשבח&lt;/b&gt; וה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארעא&lt;/b&gt; שהיא של בעליה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אשבח,&lt;/b&gt; הרי מלכתחילה סיכמו שיטול האריס רק חצי מן השבח,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב פפא בר שמואל, אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנא פלגא דשבחא קאמינא לך,&lt;/b&gt; ולא התכונתי לכך שיטול האריס את כל השבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד האידנא&lt;/b&gt; אילו לא הפסיק השתלא את מלאכתו, הרי כשהיה מסיים את עבודתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה שקיל בעל הבית פלגא ושתלא פלגא&lt;/b&gt; כפי שסיכמו מראש,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא,&lt;/b&gt; שרוצה השתלא להפסיק את מלאכתו וליטול פלגא, נמצא שבעל הבית יקבל פחות מחצי השבח, משום שיהיה עליו לשכור אריס שיסיים את עבודת השתלא, ועבור עבודתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי למיתב מנתא,&lt;/b&gt; שליש כמנהג האריסין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאריסא,&lt;/b&gt; ומדוע על בעל הבית להפסיד כשהשתלא חוזר בו באמצע העבודה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב פפא, אף אני כשאמרתי שיטול השתלא פלגא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבעא דשבחא קאמינא,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשתא מפרש לה ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר רב אשי למימר,&lt;/b&gt; שיש לחשב את הרבע לאחר ניכוי חלק האריס, שאם נחלק את השבח לששה חלקים, ראשית יש להוריד את חלק האריס שעל בעל השדה לשכור על כרחו, ושכרו הוא שליש מהריוח, דהיינו שני חלקים מתוך השש. ומתוך ארבעת החלקים הנותרים יטול השתלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבעא,&lt;/b&gt; חלק אחד, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt; למעשה רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנקא,&lt;/b&gt; שישית מתוך כל השבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא שהאריס יקבל שני חלקים, השתלא אחד, והשלושה הנותרים שהם חצי השבח, יטול בעל השדה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב מניומי בריה דרב נחומי, באתרא&lt;/b&gt; שנהגו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשקיל שתלא&lt;/b&gt; בשכרו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פלגא, ואריסא&lt;/b&gt; נוטל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תילתא, האי שתלא דבעי לאסתלוקי&lt;/b&gt; באמצע עבודתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהבינן ליה שבחא ומסלקינן ליה כי היכי,&lt;/b&gt; באופן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא נמטייה הפסד לבעל הבית,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת בשלמא&lt;/b&gt; שנוטל השתלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבעא&lt;/b&gt; מהשבח לאחר ניכוי שכר האריס, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוא&lt;/b&gt; למעשה רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנקא,&lt;/b&gt; שישית מהשבח כולו, ובעל הבית נוטל שלושה חלקים, אתי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר&lt;/b&gt; הא דאמר רב מניומי שיש לחלק את השבח באופן שלא יגרם נזק לבעל הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי אמרת&lt;/b&gt; שיש לשתלא בשבח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבעא ממש&lt;/b&gt; מתוך הששה חלקים של השבח, דהיינו חלק וחצי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא מטי ליה פסידא לבעל הבית,&lt;/b&gt; שעליו לשכור אריס לסיים את עבודת השתלא, ולשלם לו שני חלקים דהיינו שליש מהשבח, נמצא שישאר בידו רק שני חלקים ומחצה, ויפסיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פלגא דנקא&lt;/b&gt; שהיה יכול לקבלו אילו לא היה מפסיק השתלא באמצע עבודתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתוך דברי רב מניומי משמע, שאם יחזור בו השתלא, יש לתת לו שבח בשיעור שלא יפסד בעל הבית. ובהכרח שאין לשתלא יותר מחלק אחד מתוך כל השבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי,&lt;/b&gt; מדוע מחשבין את שכר האריס לפי עבודתו בכל השדה שהם שני חלקים מהשבח?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולימא ליה&lt;/b&gt; השתלא לבעל השדה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנת,&lt;/b&gt; אתה תיטול שלשה רבעים מן השדה עם השבח לעצמך, דהיינו ארבעה וחצי חלקים מהשבח, ובאותו חלק שלך תוריד אריס שיעבוד ויסיים את המלאכה בשדה, וכשתבא לשלם לו שליש מהריוח, מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנתא דילך הב ליה לאריסא,&lt;/b&gt; מתוך הארבעה וחצי חלקים תן לו חלק וחצי, ונמצא שישאר בחלקך חצי מהשדה עם שבחה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואנא&lt;/b&gt; אטול לעצמי את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנתא דילי,&lt;/b&gt; שהוא הדינר וחצי הנותר, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי דבעינא עבידנא ביה,&lt;/b&gt; אם ארצה אוריד אריס ואם לא לא אוריד &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;148&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, אבל מדוע שיוריד הבעלים אריס לשדה שיש לי חלק בה ויפסידני חצי דינר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;148.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י הוסיף שאומר השתלא לבעל השדה אם תרצה לקנות את חלקי בדינר וחצי, כשתוריד אריס להשלים המלאכה בחלקי ותשלם לו חצי דינר דהיינו שליש נמצא שיהיה בידך ארבעה חלקים מהשדה שהם שני שליש, והקשה המהרש&quot;א אטו בשופטני עסקינן שיקנה חלק בדינר וחצי ויתן חצי דינר לאריס למה לו לקנות אם הוא מפסיד מיד חצי דינר, ותירץ שניחא ליה לבעל הבית שתהיה כל השדה בידו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; ליה רב אשי: היטבת להקשות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי מטית לשחיטת קדשים,&lt;/b&gt; במסכת זבחים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא ואקשי לי&lt;/b&gt; קושיות מעין אלו לחדודי שמעתתא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;149&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;149.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפירוש ראשון פירש רש&quot;י שקיבל רב אשי את קושיתו של רב אחא ולדינא יקבל השתלא רבע ממש דהיינו דינר וחצי, וכן כתב בעל המאור, אבל בשם יש אומרים הביא, וזו דעת הרי&quot;ף הרא&quot;ש שרב אשי דחויי קמדחה ליה, והכי קאמר ליה עדיין אינך בקי בפירכי שעדיין לא שמשת כל צרכך, וביאר הר&quot;ן שרב אשי לא חש לפירכתו של רב אחא משום שחלקי השדה משועבדים זה לזה ואין לשתלא זכות לחלק מעתה ואפילו אם אינו רוצה לחלק אלא רק שלא יורידו אריס בכל השדה אלא הוא יוריד אריס במקומו יכול בעל השדה לומר לו איני רוצה שיהיו הרבה אריסים בשדה ויסמכו זה על זה ויפסידו לי את השדה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא, אמר רב מניומי בריה דרב נחומי, באתרא דשקיל שתלא פלגא&lt;/b&gt; מהשבח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואריסא תילתא, האי שתלא דבעי איסתלוקי&lt;/b&gt; ולהפסיק את עבודתו בשדה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהבינן ליה שבחיה, ומסלקינן ליה כי היכי דלא ליפסוד בעל הבית.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב מניומי בריה דרב נחומי&lt;/b&gt;: גנן שירד לעבודת הכרם על מנת ליטול מחצה בשכרו, ונעשית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קופא,&lt;/b&gt; גפן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבא&lt;/b&gt; זקינה, והוציאה מעט פירות, נוטל השתלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פלגא&lt;/b&gt; מן הפירות ומן הזמורות שצמחו בכרם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;150&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ואינו יכול לתבוע את הבעלים שיוסיפו לו בשכרו, משום שאדעתא דהכי ירד לכרם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;150.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוספות פירשו שיש לשתלא חלק בגוף הקרקע הילכך נוטל גם בזמורות ולא רק בפירות. וכתב הרש&quot;ש: זו מילתא דתמיה טובא לומר שיש לשתלא חלק בקרקעו, והוא פירש שחלק השתלא בעצים הוא משום שהוא שתל אותם. וכן משמע בתוספות רי&quot;ד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שטפה נהרא&lt;/b&gt; וניזוקה השדה באופן שאי אפשר לשוב לזרוע בה כמה שנים, דנים את השתלא כמי שהפסיק באמצע עבודתו, ואין לו אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריבעא&lt;/b&gt; משווי השבח שהיה בשדה קודם שנשטפה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המלווה מעות לחבירו, ונתן לו הלווה שדה כמשכון על חובו, מותר למלווה לומר, אני אוכל פירות השדה במשך תקופה כגון לעשר שנים, בין אם תוציא הרבה פירות ובין תוציא מעט, ולאחר עשר שנים תיפטר מלשלם חובך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואפילו אם יהיו הפירות יותר מדמי הלואתו, אמרו חכמים שמותר לעשות כן ואין בכך משום ריבית, לפי שלקח את הפירות בדרך מקח וממכר. וזו היא משכנתא דסורא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא גברא ד&lt;/b&gt;לווה מעות מחבירו, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משכין פרדיסא לחבריה&lt;/b&gt; המלווה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעשר שנין,&lt;/b&gt; שיאכל בהם את פירותיה על מנת שיפטר מלשלם, כדין משכנתא דסורא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;נעשית השדה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קש,&lt;/b&gt; זקינה שאינה מוציאה פירות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;אחר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמש שנין,&lt;/b&gt; ולא נשארו בשדה אלא זמורות ואילנות יבשים שראוין לשריפה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי אמר,&lt;/b&gt; אותם עצים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירא הוי,&lt;/b&gt; וכשם שהיה למלווה זכות לאכול את הפירות שבאילנות, כך יכול לקחת את האילנות היבשים לצורכו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;151&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר,&lt;/b&gt; אותם האילנות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרנא הוי,&lt;/b&gt; ואין למלווה זכות לכלות את הקרן של הלווה, הילכך ימכרו את השדה הזקינה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בכסף שיקבלו תמורתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילקח בו קרקע, והוא,&lt;/b&gt; המלווה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכל פירות&lt;/b&gt; למשך חמש שנים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;151.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא להלן מבואר דמיירי בשדה שהגיע זמנה ליבש, וטעמו של אביי הוא שבשעה שירד לשדה היה כוונתו שכאשר תתיבש השדה ימשייך לאכול מהזמורות והעצים היבשים, אבל אם קיבל שדה שאינה עשויה להתייבש ואירע שהתייבשה מודה אביי שאין לו זכות לכלות את הקרן. ובאבן האזל (שכירות, ז) העיר, דהכא משמע שיש למלווה בכל גווני ואין חילוק בין ירד אדעתא דהכי או לא, ובאמת בשיטה מקובצת הביא בשם איכא מאן דגריס שפירש שלפי הסלקא דעתך הבינה הגמרא שאם הגיע זמן השדה ליבש לכולי עלמא אין למלווה זכות לאכול מהאילנות דאילו נתכוין מלכתחילה ליטול מהאילנות היה לו להתנות שיורד על דעת כן, אבל אם אירע שהתיבשה השדה בלי שהיתה עשויה ליבש דלא הוה ליה לאתנויי סבר אביי שיש למלוה זכות לקחת את האילנות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי,&lt;/b&gt; לווה שנתן קרקע למלווה שיאכל את פירותיה כמשכנתא דסורא למשך עשר שנים, ובאמצע תקופת אכילת המלווה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יבש האילן או נקצץ, שניהם,&lt;/b&gt; המלווה והלווה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורים בו,&lt;/b&gt; שאם יקח הלווה את האילנות מאין יגבה המלווה את חובו, ואם יטלם המלווה אין לו זכול לכלות את הקרן של הלווה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;152&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;152.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י בדף עט א. אבל הרמב&quot;ם (שכירות ז ה) כתב שהמלווה אסור לקחת את האילנות משום שזה ריבית, וביאר באבן האזל שכל ההיתר לאכול פירות יותר מכדי הלוואתו הוא משום שזה דרך מקח וממכר, וזה שייך היכן שאוכל המלווה פירות, אבל אם אין לעצים דין של פירות נתבטלה העיסקא וכל הפירות שאכל יתר על הלוואתו הוי ריבית.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הילכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד יעשו? ימכרו לעצים, ו&lt;/b&gt;בכסף שיקבלו תמורתם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילקח בהן קרקע, והוא,&lt;/b&gt; המלווה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכל פירות.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;153&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;153.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דעת רש&quot;י כאן ולעיל עט ב, שהברייתא מדברת במלווה שקיבל שדה במשכנתא דסורא, אבל בשיטה מקובצת הביא בשם הר&quot;ח שאינה ברייתא אלא תוספתא בערכין (פרק ה) המדברת בשדה שצריכה לחזור לבעלים ביובל ונתייבשה קודם היובל, ותקנו חכמים שימכרנה הלוקח ויקח בדמיה שדה אחרת ויאכל את פירותיה עד היובל, ועיין מגיד משנה (שכירות ז, ה) שנקט שאף רש&quot;י מפרש כן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודייקינן: קתני יבש האילן או נקצץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו, יבש דומיא דנקצץ, מה נקצץ&lt;/b&gt; בהכרח מיירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;הגיע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זמנו&lt;/b&gt; להיקצץ, שאין אדם קוצץ אילנו אלא בזמן שחדל להוציא פירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף יבש&lt;/b&gt; מיירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;הגיע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זמנו ליבש, וקתני ילקח בהן קרקע והוא אוכל פירות, אלמא&lt;/b&gt; דנים את העצים שהתייבשו כממון של הלווה, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרנא הוי,&lt;/b&gt; ואין למלווה זכות לכלות את הקרן של הלווה. וקשה לאביי דאמר פירא הוו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; תדייק הכי. אלא אימא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקצץ דומיא דיבש, מה יבש&lt;/b&gt; מיירי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלא זמנו&lt;/b&gt; דאי בזמנו הוה ליה לומר הזקין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף נקצץ&lt;/b&gt; דקתני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלא&lt;/b&gt; הגיע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זמנו&lt;/b&gt; להקצץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודווקא אם התייבש האילן שלא בזמנו אמרינן שניהם אסורים בו, משום שהמלווה לא ירד לשדה אדעתא דהכי שיגבה את חובו מהאילנות היבשים. אבל אם הגיע זמנו להקצץ, ואדעתא דהכי ירד המלווה לשדה, סבר אביי שאותם העצים פירא הוי, ויכול המלווה לכלותם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;: אשה נשואה שמת אביה ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפלו לה&lt;/b&gt; בירושה עצי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גפנים וזיתים זקנים,&lt;/b&gt; הדין הוא שאין לבעל זכות לכלות את העצים ולשורפם, &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0220_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקיB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot