https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A6%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:בבא מציעא צא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-27T01:42:06Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A6%D7%90_%D7%91&diff=143452&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T13:21:14Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:21, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98881:rev-143452:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A6%D7%90_%D7%91&diff=98881&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:37:45Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:37, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא עושה מעשה, אכיל מדאורייתא,</b> אף שמלאכתו היא בגפן שהוא הולך לבוצרה, ואילו הפירות שבידו, שהוא אוכל מהם, הם מגפן אחרת.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא עושה מעשה, אכיל מדאורייתא,</b> אף שמלאכתו היא בגפן שהוא הולך לבוצרה, ואילו הפירות שבידו, שהוא אוכל מהם, הם מגפן אחרת.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא,</b> מוכח, שה<b style='font-size:20px; color:black;'>עושה בגפן זה, אוכל בגפן אחר.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא,</b> מוכח, שה<b style='font-size:20px; color:black;'>עושה בגפן זה, אוכל בגפן אחר.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא. לעולם אימא לך עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר,</b> ומשום כך המהלך לגפן אחרת לולי תקנת חכמים לא היה אוכל. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ומהלך, כעושה מעשה דמי.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא. לעולם אימא לך עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר,</b> ומשום כך המהלך לגפן אחרת לולי תקנת חכמים לא היה אוכל. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ומהלך, כעושה מעשה דמי.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95717:rev-98881:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A6%D7%90_%D7%91&diff=95717&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:12:47Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא מציעא צא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אילו נאמר "בהמתך לא תרביע",</b> ולא היה מפרש הפסוק שהאיסור להרביע הוא בכלאים, <b style='font-size:20px; color:black;'>הייתי אומר: לא יאחוז אדם</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הבהמה בשעה שעולה עליה זכר,</b> שמא יבא לידי הרהור. ואפילו בהרבעת מין במינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "כלאים",</b> שהאיסור הוא דוקא במרביעו עם אינו מינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיח רב אחדבוי בר אמי: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו</b> (האם לא נלמד), <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> שהתירה הברייתא אחיזה בבהמה בשעת רביעה דוקא במינו, משמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכלאים, אחיזה</b> בבהמה עצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי לא,</b> אף שאינו מכניס את אבר הזכר ממש אל הנקבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי אחיזה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכנסה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי קרי לה אחיזה?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לישנא מעליא</b> (לשון נקיה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה: מין במינו, מותר להכניס</b> אבר הזכר בנקבה <b style='font-size:20px; color:black;'>כמכחול בשפופרת, ואפילו משום פריצותא</b> שמא יבא לידי הרהור <b style='font-size:20px; color:black;'>ליכא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף ששנינו, לא יסתכל אדם בחמור וחמורה בשעה שהן מזווגין זה עם זה, וכל שכן שאסור לזווגם בידים, כאן, שהבהמות שלו, הדבר שונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעבידתיה טריד</b> (עסוק בעבודתו), ואינו פנוי להרהר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב אחדבוי בר אמי: אילו נאמר "בהמתך לא תרביע",</b> ולא אמר הכתוב דוקא "כלאים", <b style='font-size:20px; color:black;'>הייתי אומר: לא יאחוז אדם את הבהמה כדי שיעלה עליה זכר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר "כלאים",</b> שרק בכלאיים אסרה זאת התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>כלאים הוא דאסור. הא מין</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>במינו, שרי,</b> ואין בזה משום שמא יבא לידי הרהור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומין במינו נמי, אחיזה, אין.</b> דוקא אחיזה בבהמה מותרת, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכנסה</b> של הזכר בנקבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא.</b> שמא יבא לידי הרהור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשה לרב יהודה, האומר שבעל הבית הטרוד במלאכתו מותר לו אפילו להכניס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "אחיזה", הכנסה.</b> ובזה אמרה הברייתא שבכלאים אסור, ובמין במינו מותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי קרי ליה "אחיזה"</b> ולא הכנסה, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לישנא מעליא</b> נקט, לשון נקיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: הא מילתא, בעו מינאי דבי</b> (שאלה זו שאלו מביתו של) <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמיה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ריש גלותא, מהו להכניס מין ומינו ושאינו מינו לדיר,</b> האם יש בזה איסור מרביע כלאים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דאיכא מיניה, בתר מיניה גריר,</b> ואין צורך לחשוש כי בזה שהכניסו גם את שאינו מינו יגרמו להרביע כלאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, אפילו הכי לא,</b> שמא יזדווג לשאינו מינו, ונמצא שהמכניסם לדיר יחד הוא הגורם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ופשטי להו לאיסורא, דלא כהלכתא,</b> ומעיקר הדין מותר, אלא שעליהם החמרתי <b style='font-size:20px; color:black;'>משום פריצותא דעבדי,</b> מחשש שמא יבואו לזלזל באיסור הרבעת כלאים.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היה הפועל <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה</b> עבודתו <b style='font-size:20px; color:black;'>בידיו, אבל לא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ברג ליו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שהיה פועל <b style='font-size:20px; color:black;'>ברגליו,</b> כגון שהיה דורך ענבים בגת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא בידיו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו היה פועל רק בכתיפו,</b> שהיה נושא את הפירות, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה אוכל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אין פועל אוכל עד שיעשה בידיו וברגליו.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנלן,</b> מנין למד תנא קמא, שבכל אופן שהפועל עובד הרי הוא אוכל, ואף אם אינו עובד בידיו וברגליו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "כי תבא</b> (לכל סוג ביאה למלאכה) <b style='font-size:20px; color:black;'>בכרם רעך, ואכלת ענבים",</b> ומשמעות הכתוב היא, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בכל מאי דעביד</b> (בכל מה שיעשה), ואפילו עושה בידיו בלבד, יש לו את הזכות לאכול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ברבי יהודה אומר: עד שיעשה בידיו וברגליו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא דרבי יוסי ברבי יהודה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום שהוקש פועל הרשאי לאכול, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי שור,</b> בדומה לשור, שאסור לחוסמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה שור,</b> לא נאמר איסור לחוסמו <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיעשה בידיו וברגליו,</b> שכן לא נאמר אלא איסור לחוסמו בדישתו, וצורת דישת השור היא בידיו וברגליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף פועל,</b> אינו אוכל <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיעשה בידיו וברגלי ו.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רבה בר רב הונא: דש באווזין ובתרנגולים, לרבי יוסי ברבי יהודה,</b> האוסר לחסום שור בדישתו רק באופן שהוא דש בידיו וברגליו יחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> לחסום את האווזין הדשים ברגלים בלבד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם ידיו ורגליו האמור בשור, הכונה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בכל כוחו בעינן,</b> לאיסור חסימה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא איכא.</b> אף האווזין הדשים ברגליהם עובדים הם בכל כוחם, ואסור לחוסמם ברגליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא בידיו וברגליו בעינן</b> לאיסור חסימה, בדומה לשור ממש העובד בידיו וברגליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא ליכא</b> באווזין ובתרנגולים, לפי שהם דשים ברגליהם בלבד, ואין איסור לחוסמם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: פועלים</b> הדורכים ענבים לעשותם יין, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שלא הילכו שתי וערב בגת,</b> ועדיין לא ניכרת זיבת היין מן הענבים, הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלים ענבים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואין שותין יין,</b> שעדיין אין עבודתם ביין, אלא רק בענבים המתרככים לקראת המשך הדריכה שתוציא מהם יין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משהילכו שתי וערב בגת,</b> וזב יין הרבה מן הענבים, כבר באו לשלב של עשיית היין. ועושי יין, <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלים בין בענבים,</b> שסוף סוף פעולת הדריכה נעשית בענבים, אף שעיקר מלאכתם הוא היין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובין ביין.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היה הפועל <b style='font-size:20px; color:black;'>עושה בתאנים, לא יאכל בענבים.</b> זאת, על אף שנשכר גם ללקיטת הענבים. כי מכל מקום, כיון שכרגע הוא פועל בתאנים, אסור לו לאכול מן הענבים, כיון שעתה הענבים הם אינם ממין מלאכתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם היה פועל עושה <b style='font-size:20px; color:black;'>בענבים, לא יאכל בתאנים,</b> על אף שנשכר גם ללקיטת התאנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> רשאי הפועל להיות <b style='font-size:20px; color:black;'>מונע את עצמו</b> בינתיים, להרעיב את עצמו בתחילת מלאכתו, מלאכול בפירות, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שמגיע למקום היפות, ואוכל.</b> זאת אף על פי שמחמת הרעבון שהרעיב עצמו, שנמנע עד עכשיו מלאכול, הוא אוכל פירות הרבה מן היפות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל פועלים <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן, לא אמרו</b> שרשאים לאכול מהפירות של בעל הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בשעת מלאכתן,</b> ולא שיפסיקו ממלאכתם לצורך האכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל משום השב אבידה לבעלים,</b> כדי שלא תפריע האכילה שבשעת מלאכה לעבודת הפועלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו</b> תקנו חכמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שפועלין אוכלים בהליכתן מאומן לאומן,</b> משורת אילנות אחת לשניה, אף שמדין תורה אינם אוכלים אז, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן תקנו שיהיו פועלים אוכלים ביקב, <b style='font-size:20px; color:black;'>בחזירתם מן הגת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובחמור, כשהיא פורקת,</b> אסור לחוסמה מאכילת פירות המטען, מדין תורה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דין משנתנו, שהעובד בתאנים אסור לו לאכול מן הענבים, נאמר בעיקר לגבי פועל אשר בסופו של דבר עתיד הוא לעבוד גם בענבים. כי אחרת, פשוט הדבר שהעובד בתאנים אינו אוכל בענבים, וכמו שלמדה הגמרא מהפסוק "ואל כליך לא תתן", בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל. והוא, בשעה שאתה פועל ומלקט לו את כרמו. ואילו המלקט תאנים בלבד, מה לו ולענבים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח, שהמדובר במשנתנו הוא בעיקר לגבי פועל שנשכר גם ללקט את הענבים. ובאה משנתנו וחידשה, כיון שכרגע הוא פועל בתאנים, הרי כלפי הענבים הוא נחשב עדיין כאדם זר, ואין לו זכות לאכול מהם עד שיתחיל לעבוד בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, עלינו לדון בכל פועל הבא לעבוד בשדה, מהו הזמן שבו הוא נחשב לפועל בדבר הזה, אף שאיננו עובד בו כרגע בפועל ממש. ובזה באה הסוגייה להלן לדון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: פועל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עושה בגפן זה, מהו שיאכל בגפן אחר,</b> הנושא פירות משובחים מהגפן שעושה בה, האם מותר לו ללכת ולקצוץ ממנו אשכול ענבים יפה, ולחזור אל הגפן הזה שהוא עובד בו, ולאכול את הענבים היפים, על אף שכרגע הוא עדיין אינו בוצר את ענבי הגפן היפה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, האם כדי לקבוע מה הוא הדבר שהוא נחשב בו לפועל, די בכך ש"<b style='font-size:20px; color:black;'>ממין שאתה נותן לכליו של בעל הבית", בעינן,</b> וסוג הפרי שהוא עובד בו כולו נחשב למין שעובד בו, ולכן, העובד באחד האילנות, נחשב כמי שעובד עתה בכולן, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא איכא</b> "ממין שאתה עובד", ויכול הבוצר בגפן אחת לאכול מגפן אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא,</b> דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>ממה,</b> מאותו אילן עצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>שאתה נותן לכליו של בעל הבית, בעינן, והא ליכא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאה הגמרא לפשוט, שיכול הפועל לאכול מכל הגפנים, ואינו חייב להצטמצם באכילתו רק מהגפן שהוא עוסק בה עתה, כי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם תימצי לומר</b> (גירסת רש"י - ואי אמרת), פועל ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עושה בגפן זה לא יאכל בגפן אחר,</b> ואפילו שהכל הוא מין אחד, תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן, שור במחובר,</b> שלמדנו לעיל מן הפסוקים שהוא אוכל, <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי אכיל!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי עבודתו של השור אינה במחובר ממש, אלא היא בנשיאת הפירות, הנקלטים מן המחובר, ומעמיסים אותם על העגלה הרתומה (באמצעות צמד) אל השור, והעגלה נמצאת מאחרי השור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, שהגפן שהיא סמוכה לעגלה, אשר ממנה מטעינים את האשכולות על גבי העגלה, נמצאת היא מאחורי השור, ואילו הפירות שהשור יכול לאכול באותה שעה שמטעינים את העגלה שמאחריו, הם רק הפירות של הגפן הנמצא לפניו. נמצא, שהוא אוכל מאילן אחר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;26&nbsp;</b>! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;26.&nbsp;</b> כך פירש רש"י אבל התוספות הקשו שבהמה הנושאת פירות אין עבודתה במחובר אלא בגפן התלושה לשאתה לגת ואין זה "שור במחובר" ? והם פירשו "שור במחובר", שור הדש בתבואה המחוברת עדיין לקרקע, וקושית הגמרא שאיך יאכל השור ממה שתחת רגליו ולעולם הוא אוכל ממה שלפניו ובמה שלפניו עדיין אינו דש, ובשלמא כשהשור דש בערימת תבואה תלושה כל הערימה כחטיבה אחת ויכול לאכול מהיכן שירצה אבל כשהוא עובד במחובר כל חיטה וחיטה עומדת בפני עצמה ואם אתה אומר שעוסק בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר מדוע צריך להניח את השור לאכול מחיטים שאין הוא דש בהם כרגע</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא את הראיה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שישא בריה דרב אידי: בשירכא,</b> מדובר פה באופן שיש זמורה ארוכה, הנמשכת מן הגפן, שממנה מטעינים עליו, עד לפיו של השור, ומאותה זמורה בלבד אסור לחוסמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא לפשוט הספק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> ממה ששנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>היה עושה בתאנים, לא יאכל בענבים,</b> מפני שעיסוקו הוא בתאנים, שהם מין אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא תאנים ותאנים,</b> שהם מאותו המין, <b style='font-size:20px; color:black;'>דומיא דתאנים וענבים,</b> דהיינו תאנים מאילנות שונים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר, היכי משכחת לה</b> פועל האוכל מאילנות שונים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי אינו אוכל אלא אם עובד באותו אילן, ואיך נמצא פועל העובד בשני אילנות יחד!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שישא בריה דרב אידי: במודלית.</b> משנתנו מדברת בגפן המודלית על גבי התאנה, ולצורך לקיטת התאנים הוא צריך להגביה ולהפריד את ענפי הגפן שלא יפריעוהו. ולולי שהגפן היא מין אחר, היה נחשב כמי שעובד אף בה, והיה רשאי לאכול ממנה. ובדומה לזה בתאנים ותאנים המודלים זה על זה, הוא אוכל משני האילנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> ראיה ממה ששנינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> רשאי הוא להיות <b style='font-size:20px; color:black;'>מונע את עצמו</b> מאכילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שמגיע למקום היפות, ואוכל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר,</b> מדוע לו למנוע את עצמו בינתיים עד שיגיע למקום היפות? <b style='font-size:20px; color:black;'>ניזיל</b> מיד בתחילת עבודתו לפירות היפות, <b style='font-size:20px; color:black;'>וניתי,</b> ויביא לעצמו פירות יפים, <b style='font-size:20px; color:black;'>וניכול!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, ראיה מכאן, שהעושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחרת. ולכן, כיון שאינו עובד עדיין באילנות היפות, אף שהם מאותו המין, אינו אוכל מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם, משום ביטול מלאכה, לא קא מיבעיא לן</b> שאסור לו להתבטל ממלאכתו כדי ללכת ולהביא לעצמו פירות מן האילנות המרוחקים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי קא מבעיא לן, היכא דאיכא אשתו ובניו</b> מביאים עבורו, ואיננו מתבטל ממלאכתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם יש לו זכות לאכול מאילן שאיננו פועל בו כרגע, או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> ממה ששנינו במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכולם, לא אמרו אלא בשעת מלאכה.</b> אסור להפסיק מן המלאכה בשביל לאכול מן הפירות. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל מפני השב אבידה לבעלים,</b> שיעבדו פועליו ללא הפרעת אכילה באמצע, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו</b> (תיקנו חכמים) שיהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>פועלים אוכלים בהליכתן מאומן לאומן, ובחזירתן מן הגת.</b> אף שמן התורה אין להם זכות לאכול אז.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סברוה,</b> סברו אנשי בית המדרש, שה<b style='font-size:20px; color:black;'>מהלך</b> בשדה, בהליכתו לאילן שבו הוא צריך לעבוד, <b style='font-size:20px; color:black;'>כעושה מעשה דמי,</b> שגם ההליכה היא מכלל העבודה, ודינו בה כפועל שכבר עובד, ויש לו זכות לאכול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>משום השב אבידה לבעלים, הוא דאכיל</b> פועל ההולך משורת אילנות לחברתה ללקט, והוא מתקנת חכמים, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מדאורייתא, לא אכיל!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא,</b> בהכרח, שמכאן ראיה, כי ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עושה בגפן זה,</b> (הגפן שאיליה הוא הולך לבוצרה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אוכל בגפן אחר</b> אלא רק משום תקנת חכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא, לעולם אימא לך עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומהלך,</b> שהוצרכו חכמים לתקן שיאכל, זה מפני שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו כעושה מעשה דמי,</b> ובלא תקנת חכמים אינו אוכל אלא בשעת מלאכה בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי,</b> כך יש לשנות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סברוה</b> בבית המדרש, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מהלך, לאו כעושה מעשה דמי.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והיינו טעמא דמדאורייתא לא אכיל</b> המהלך מאומן לאומן, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דלאו כעושה מעשה דמי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא עושה מעשה, אכיל מדאורייתא,</b> אף שמלאכתו היא בגפן שהוא הולך לבוצרה, ואילו הפירות שבידו, שהוא אוכל מהם, הם מגפן אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא,</b> מוכח, שה<b style='font-size:20px; color:black;'>עושה בגפן זה, אוכל בגפן אחר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא. לעולם אימא לך עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר,</b> ומשום כך המהלך לגפן אחרת לולי תקנת חכמים לא היה אוכל. <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ומהלך, כעושה מעשה דמי.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0184_L2"></nowiki><nowiki name="דףBצבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>Micropedia bot