https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A4%D7%98_%D7%90פרשני:בבלי:בבא מציעא פט א - היסטוריית גרסאות2026-04-26T12:02:10Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A4%D7%98_%D7%90&diff=143447&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T13:20:38Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:20, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95712:rev-143447:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A4%D7%98_%D7%90&diff=95712&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:12:38Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא מציעא פט א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי</b> (הרי) <b style='font-size:20px; color:black;'>כל מילי,</b> כל סוגי הבהמות <b style='font-size:20px; color:black;'>איתנהו</b> שייכים <b style='font-size:20px; color:black;'>בחסימה, דילפינן</b> (שאנו לומדים בלימוד של גזירה שוה) "<b style='font-size:20px; color:black;'>שור שור",</b> שור האמור בענין איסור חסימה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>"שור"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האמור בענין שביתה בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>משבת,</b> שנאמר בה "לא תעשה כל מלאכה, אתה ושורך וחמרך, וכל בהמתך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו ש"שור" האמור בשבת, הרי הוא כולל כל בהמה, אף "שור" האמור באיסור חסימה, הרי הוא כולל כל בהמה העובדת, שאסור לחוסמה מלאכול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן לכתוב רחמנא "לא תדוש בחסימה",</b> בלא לומר "שור", כיון שכל הבהמות בכלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>שור" דכתב רחמנא, למה לי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כרחך הדגשת המילה "שור" באה ללמד: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאקושי</b> את דיני אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>חוסם</b> אדם, <b style='font-size:20px; color:black;'>לנחסם,</b> לשור הנחסם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן להקיש את השור ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נחסם ל</b>אדם ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חוסם: מה חוסם,</b> האדם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל במחובר,</b> כשהוא פועל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף נחסם,</b> שור בשעת מלאכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל במחובר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה נחסם,</b> שור בשעת דישה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל בתלוש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף חוסם,</b> פועל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכל בתלוש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: נאמר בפסוק "לא תחסום שור בדישו", ללמד שאין איסור לחסום אלא בדברים הדומים ל<b style='font-size:20px; color:black;'>דיש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה דיש, מיוחד</b> בכך שהוא נעשה ב<b style='font-size:20px; color:black;'>דבר ש</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>גידולי קרקע, ופועל אוכל בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל</b> דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>גידולי קרקע, פועל אוכל בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצא</b> פועל <b style='font-size:20px; color:black;'>החולב, והמחבץ</b> (מחמיץ החלב ומגבנו), <b style='font-size:20px; color:black;'>והמגבן</b> (עושהו גבינה), <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין</b> הפעולה נעשית ב<b style='font-size:20px; color:black;'>גידולי קרקע, ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אין פועל אוכל בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא על דברי הברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי</b> לימוד מיוחד מדיש? והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"כי תבא בכרם רעך" נפקא,</b> למדנו שפועל אוכל בכרם, ובכל הדומה לכרם, והיינו דוקא גידולי קרקע!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>איצטריך</b> הלימוד מדיש. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סלקא דעתך אמינא, הואיל וכתיב</b> "כי תבא בקמת רעך", ולמדנו, "<b style='font-size:20px; color:black;'>קמה", לרבות כל בעלי קמה,</b> כל מיני הגידולים הגדלים על פני הארץ לגובה, היה עולה על הדעת <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות נמי מידי דלאו גדולי קרקע נינהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> הלימוד מ"דיש", שדוקא בדברים הדומים לדיש, שגדלים בקרקע, רק בהם פועל אוכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך,</b> שנינו בברייתא אחרת, לימוד נוסף ממה שנאמר "לא תחסום שור בדישו":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>דיש"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה דיש,</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיוחד</b> בכך שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר שבשעת גמר מלאכה,</b> שהרי הדיש נעשה בתבואה בזמן שכבר גומרים את מלאכתה, ומתקנים אותה לאכילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>פועל אוכל בו. אף כל שהוא בשעת גמר מלאכה, פועל אוכל בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצא המנכש</b> את הקרקע <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>גינת <b style='font-size:20px; color:black;'>שומים וב</b>גינת <b style='font-size:20px; color:black;'>בצלים,</b> (ומניחה עתה הגמרא, שכונת הברייתא לומר, שבניכוש הוא מוציא ממנה את הבצלים והשומים הפגומים), <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל ואין גמר מלאכה,</b> שאין הניכוש נעשה בגינת הבצלים בשעת השלמת תיקונם לאכילה, אלא נעשה בעוד שהם צריכים עדיין לגדול, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין פועל אוכל בהם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי</b> לימוד מיוחד מדיש, לומר שאין פועל אוכל בדברים שעדיין לא גומרים את מלאכתם? והרי דין זה, מן הפסוק הנאמר באכילת פועל, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ"ואל כליך לא תתן", נפקא!</b> כי משמעות הפסוק היא בפועל בשעת קציר, שהוא שעת השלמת תיקון הפרי לאכילה, ולא תיקון צמיחתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא, צריכא.</b> הלימוד הנוסף מדיש, הוצרך למקרה בו הפועל מנכש בצלים קטנים, שאינם עתידים לגדול עוד, ומוציאם מהקרקע, כדי שיהיה מקום מרווח לבצלים הגדולים, העתידים לגדול עוד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והחידוש הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על גב דקא משליף קטיני,</b> על אף שעתה הוא שולף את הבצלים הקטנים <b style='font-size:20px; color:black;'>מביני אלימי,</b> מבין הבצלים הגדולים והחזקים, ולגבי הבצלים הקטנים שעה זאת היא שעה של גמר מלאכה, ולכאורה, היא צריכה גם להיות שעה של "נתינה לכליו של בעל הבית", שאז רשאי הפועל לאכול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן מלמד הפסוק "דיש", שדוקא בדומה לדיש, העשוי לפירות שכבר נגמר גידולם, הוא אוכל. מה שאין כן בקוצר בצלים הקטנים, כיון שעיקר המלאכה היא בשביל הבצלים הגדולים שיוכלו לצמוח יותר, אין זה נחשב גמר מלאכה אפילו לגבי הבצלים הקטנים, ולכן אין הפועל רשאי לאכול מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך,</b> עוד למדנו בברייתא אחרת, מן הדמיון ל"<b style='font-size:20px; color:black;'>דיש": מה דיש מיוחד, דבר שלא נגמרה מלאכתו למעשר,</b> לא הושלמה עדיין מלאכת תיקון התבואה לאכילה בשעת הדיש עד כדי שיתחייבו הפירות במעשר, במצב זה <b style='font-size:20px; color:black;'>פועל אוכל בו. אף כל</b> פועל, בשאר מיני מאכלים, רק בדבר <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא נגמרה מלאכתו למעשר, פועל אוכל בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות</b> (מפריד את התאנים והתמרים הדבוקים זה לזה), <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל ונגמרה מלאכתו למעשר,</b> והוא מתוקן ומוכשר לאכילה עד כדי השלמה כזו המחייבת לעשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין פועל אוכל בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> והרי שנינו להיפך: <b style='font-size:20px; color:black;'>הבודל בתמרים ובגרוגרות</b> (מפריד את התאנים והתמרים הדבוקים זה לזה) <b style='font-size:20px; color:black;'>פועל אוכל בו</b> אף שהיא מלאכה לאחר שהפרי כבר הגיע לידי גמר מלאכתו למעשר</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן למדנו בברייתא זו בהיפך שאף בפירות שכבר נגמרה מלאכתם למעשר וכמו המפריד תאנים דבוקות שהתאנים כבר נגמרה מלאכתם למעשר פועל אוכל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: כי תניא ההיא</b> ברייתא, המזכה את הפועל הבודל בתמרים לאכול מהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוחלני,</b> בתאנים שאינן מתבשלות על העץ, ודרך בישולם הוא על ידי כינוסם יחד בכלי, ושם הם מתחממים ומתבשלים. והפועל העוסק בהם להפרידם, זכותו לאכול מהם, לפי שעדיין הפירות אינם מתוקנים למעשר, וכל עוד אין הפרי מושלם לאכילה, לא הגיע גמר מלאכתם למעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא אידך,</b> שנינו בברייתא נוספת: כך יש למדנו מן הדמיון ל"<b style='font-size:20px; color:black;'>דיש": מה דיש, מיוחד</b> בכך שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה,</b> כי חיוב הפרשת חלה הוא רק לאחר הדיש, בשעת עשיית עיסה מהקמח, ואילו הדיש הוא בשעה שהתבואה עדיין בגרגיריה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ופועל אוכל בו, אף כל דבר שלא נגמרה מלאכתו לחלה,</b> שעדיין איננו עיסה, <b style='font-size:20px; color:black;'>פועל אוכל בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצא הלש,</b> לאחר שכבר עירב הקמח עם המים, <b style='font-size:20px; color:black;'>והמקטף,</b> עורך העיסה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והאופה, שנגמרה מלאכתו לחלה, דאין פועל אוכל בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלא</b> קודם שנעשה עיסה, משעשאו גורן והביאו לביתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נגמרה מלאכתו למעשר.</b> ושנינו לעיל שאין הפועל אוכל בפירות שכבר הגיעו לידי גמר תיקונם המחייבם במעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא.</b> ברייתא זו, המזכה לפועל אכילה בתבואה עד שתהיה לעיסה החייבת בחלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בחוצה לארץ עסקינן, דליכא מעשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> שהברייתא דיברה בחוץ לארץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>חלה נמי, ליכא!</b> הרי גם חיוב חלה אין בה, לפי שאין חיוב חלה אלא בעיסת ארץ ישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לעולם בארץ, ולא קשיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הברייתא שהתירה לפועל לאכול עד שיתחייב בחלה, מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבע</b> שנים <b style='font-size:20px; color:black;'>שכיבשו ובשבע</b> שנים אחר הכיבוש, <b style='font-size:20px; color:black;'>שחילקו</b> את הארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר מר: שבע שכיבשו ושבע שחילקו, נתחייבו בחלה.</b> שנאמר "בבאכם אל הארץ חלה תרימו", שמיד עם תחילת הביאה לארץ נתחייבו בחלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא נתחייבו במעשר</b> אלא רק לאחר שחלקו את הארץ ונתיישבו בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובתקופה ההיא פועל היה אוכל עד שיתחייבו בחלה, כיון שלא היה בהם חיוב מעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: אי אפשר לומר שבפירות חוץ לארץ, אף שהגיעו לגמר מלאכתם, כיון שאינם חייבים במעשר עדיין, פועל אוכל בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי, <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי מעשר קא גרים!?</b> וכי חיוב הפירות במעשר או בחלה הוא הגורם למעט את זכות הפועל מלאכול? והלא <b style='font-size:20px; color:black;'>גמר מלאכה,</b> עצם היות הפירות מושלמים ומתוקנים לאכילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>קא גרים!</b> הוא הגורם למנוע את זכות הפועל מלאכול, לפי שאין פועל אוכל בפירות מתוקנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, מה לי פירות חוץ לארץ, או פירות קודם גמר כיבוש הארץ וחלוקתה!? והרי כיון שהגיעו לגמר תיקונם, שוב אין פועל אוכל בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושבה הקושיה: כיצד שנינו, פועל אוכל בתבואה עד שתהיפך עיסה ותתחייב בחלה? והרי היא כבר תבואה שנגמרה מלאכתה לחייבה במעשר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבינא: כרוך ותני,</b> יש לחבר ולשנות את שתי הברייתות יחד, וכך יש לשנות אותן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נאמר בתורה "לא תחסום שור בדישו", ודרשו חכמים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"<b style='font-size:20px; color:black;'>דיש"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה דיש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה,</b> והוא השלב הסופי של תיקונם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ופועל אוכל בו. אף כל שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו.</b> עד שהפירות יגיעו לשלב הסופי של תיקונם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובפירות, כשהם מתוקנים לאכילה באופן המחייב במעשר, כבר הגיעו לשלב תיקונם הסופי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובתבואה, גם לאחר שנגמרה מלאכתה למעשר, עדיין יש לה לעבור שלב נוסף, לעשות ממנה עיסה מהקמח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: פועל, מהו</b> האם מותר לו <b style='font-size:20px; color:black;'>שיהבהב באור</b> (באש) את הפירות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויאכל,</b> אף שעל ידי זה הוא אוכל מן הפירות הרבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצדדי הספק הם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי הוי,</b> האם הבהוב באש הוא כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>ענבים</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ודבר אחר,</b> שלא זיכתה התורה לפועל לאכול אלא ענבים בלבד ולא עם פת, שבזה הוא מרבה באכילה יותר מאם היה אוכלם לבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או לא,</b> ורק באוכל הפירות עם דבר אחר ממש אסור. אבל פועל הממתיק לעצמו על ידי הבהוב, הרי הוא נהנה ממתיקותם העצמית של הפירות, ויתכן שזכותו היא להפיק את כל מה שניתן לקבל מהפרי עצמו, אף שעל ידי זה הוא מרבה לאכול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע,</b> מוכיחה הגמרא, מברייתא, ששנינו בה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רשאי בעל הבית להשקות פועלים יין כדי שלא יאכלו ענבים הרבה,</b> ולא נחשב הדבר כאילו מונע מהם לאכול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רשאין פועלין לטבל פיתם בציר, כדי שיאכלו ענבים הרבה.</b> לאחר שאוכלים פת המטובלת בציר, הם אוכלים הרבה ענבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, למדנו מכאן, שמותר לו לפועל לגרום לעצמו לאכול יתר על המידה הרגילה, והוא הדין שיהיה מותר הבהוב.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0179_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפטB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>Micropedia bot