https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%98_%D7%90 2026-04-26T18:46:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%98_%D7%90&diff=143427&oldid=prev 2020-09-14T13:18:08Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:18, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95692:rev-143427:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%98_%D7%90&diff=95692&oldid=prev 2015-07-01T08:11:59Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא מציעא עט א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי שמעון בן אלעזר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהיה רבי שמעון בן אלעזר אומר, אם בדרך הילוכה ניטלה, אומר לו המשכיר הרי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלך לפניך. ואם לאו חייב להעמיד לו חמור.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן, לפי המתבאר, שכל הברייתא דברי רבי שמעון בן אלעזר היא, תיקשי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי מצית מוקמת לן&lt;/b&gt; את הרישא של הברייתא, כרבי שמעון בן אלעזר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא קתני ברישא&lt;/b&gt; של הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;השוכר את החמור והבריקה או שנשתטתה, אומר לו&lt;/b&gt; השוכר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי שלך לפניך&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן אלעזר אמר&lt;/b&gt; במקום אחר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השוכר את החמור לרכוב עליה והבריקה, או שנשתטתה, חייב&lt;/b&gt; המשכיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להעמיד לו חמור אחר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כך, אי אפשר לבאר שכל הברייתא מדברי רבי שמעון בן אלעזר היא, שהרי הוא עצמו אמר שאם הבריקה מעמיד לו חמור אחר, שלא כמבואר בברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר רב הונא,&lt;/b&gt; אין לדמות בין הברייתא לדברי רבי שמעון בן אלעזר אלו, כיון שרבי שמעון בן אלעזר אומר את דינו &quot;חייב להעמיד לו חמור אחר&quot;, דוקא אם שכר את החמור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרכוב עליו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני,&lt;/b&gt; משום שאי אפשר לרכוב על חמור עיוור. אבל בברייתא מדובר ששכרה למשא, ויכול להוליכה בדרכים אף אם עיוורת היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב פפא: ו&lt;/b&gt;אפילו למשא, אם שכרה בכדי לשאת עליה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלי זכוכית&lt;/b&gt; שמועדים להשבר&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, כלרכוב עליה דמי.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;77&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;77.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דעת הרמב&quot;ם (שכירות פ&quot;ה ה&quot;א) שגם לגבי &quot;אנגריא&quot; ו&quot;חלתה&quot; נאמרו חילוקים אלו (לרכוב, וכלי זכוכית). אבל הראב&quot;ד שם כתב, דדוקא אם נשתטית הבהמה, נאמרו חילוקים אלו. וכתב המגיד משנה שהראב&quot;ד לא גרס &quot;והבריקה&quot;. אבל לגרסא שלנו, אם הבריקה גם כן יש לחלק בין אם שכרה לרכב עליה או שכרה למשא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר רב הונא אמר רב: השוכר את החמור&lt;/b&gt; בכדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרכוב עליה, ומתה לו&lt;/b&gt; החמור כשהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחצי הדרך,&lt;/b&gt; באמצע הדרך, המובילה למקום אליו ביקש להגיע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן לו&lt;/b&gt; השוכר למשכיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכרו של חצי הדרך&lt;/b&gt;, כלומר, שכר הדרך שרכב עליה עד שמתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין לו&lt;/b&gt; לשוכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליו&lt;/b&gt; על המשכיר&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, אלא תרעומת&lt;/b&gt; על כך שהשכיר לו חמור כחוש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי דשכיח&lt;/b&gt; במקום בה מתה הבהמה, חמורים אחרים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאגורי&lt;/b&gt;, לשכור, אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרעומת מאי עבידתיה?&lt;/b&gt; אין לו אפילו להתרעם עליו, אלא ישכור חמור אחר וימשיך בדרכו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי דלא שכיח&lt;/b&gt; באותו מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאגורי&lt;/b&gt; חמורים אחרים, אם כן לא רק תרעומת יש לו עליו, אלא אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אגרא,&lt;/b&gt; דמי חצי דרך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למיתב ליה!&lt;/b&gt; שהרי לא הועיל לו כלום בחמור זה, שהרי לא חפץ להגיע למקום זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם,&lt;/b&gt; אכן מדובר שמתה במקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא שכיח לאגורי&lt;/b&gt; חמור אחר. ומה שחייב לשלם לו דמי חצי הדרך, הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דאמר ליה&lt;/b&gt; המשכיר לשוכר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילו בעית מתחילה למיתי עד הכא,&lt;/b&gt; וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו אגרא בעית למיתב?&lt;/b&gt; אם כן הרווחת מעט במה שלכל הפחות התקרבת למחוז חפצך. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;78&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;78.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מקשים התוספות, איזו טענה היא זו, הרי מדובר שלא רצה השוכר להגיע למקום זה אלא למקום אחר, ולא הועיל לו דבר, ואפילו לא סייעו להגיע למחוז חפצו שהרי במקום זה לא ימצא חמור אחר לשכור, וצריך הוא לשוב על עקבותיו או להמתין זמן רב? ותירצו, שאכן מדובר שיכול למצוא במקום זה חמור אחר, אלא שעליו לשוכרו בדמים מרובים, ואם כן הועיל לו שהרי הוליכו מחצית הדרך. עוד תרצו התוספות, שמדובר באופן שיכול למכור סחורתו אף במקום זה, ואינו צריך להמשיך בדרכו למקום אליו חפץ להגיע בתחילה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי&lt;/b&gt; שאין לו על המשכיר אלא תרעומת, ואין חייב המשכיר לשכור לו חמור אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי דאמר ליה&lt;/b&gt; בשעה שהשכיר לו את החמור, הריני משכיר לך חמור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;סתם&quot;,&lt;/b&gt; היינו, שלא נתחייב לו חמור מסוים, אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא חייב להעמיד לו חמור אחר!&lt;/b&gt; כיון שלא השכיר לו חמור מסוים, ולכן לא חלה השכירות דוקא על חמור זה, ולא נתבטלה השכירות אף לאחר שמת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם יש בדמיה&lt;/b&gt; של הנבילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליקח,&lt;/b&gt; לקנות בהם חמור אחר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יקח,&lt;/b&gt; וימשיך עמו בדרכו, ולמה אין לו עליו אלא תרעומת? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;79&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא&lt;/b&gt;, אכן מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשאין בדמיה&lt;/b&gt; של נבילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליקח,&lt;/b&gt; לקנות חמור אחר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;79.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בדף קג. מבואר, שאם השכיר לו בית ונפל, אם אמר לו בתחילה בית זה אני משכיר לך, אין לו לשוכר על המשכיר כלום. מקשים הראשונים, למה שם לא מחלקת הגמרא בין אם יש בדמי האבנים והקרקע ליקח בית אחר ובין אם לאו? מתרצים התוספות: שחמור שמת עומד לימכר ולקנות בדמיו אחר. אבל בית אינו עומד לימכר, אלא דרך העולם לבנותו כבתחילה באותו מקום ובאותן אבנים, ולכן אם אמר לו בית זה אני מוכר לך, לא נשתעבד לו אלא שאם יבנה את הבית ישלים לו שכירותו. אבל בחמור נשתעבד לו למוכרו וליקח בדמיו אחר, ולכן אם יש בדמיו ליקח, יקח. והר&quot;ן תירץ, דחמור קרוי חמור בין אם חי הוא ובין אם מת, ולכן אף שמת לא פקע שעבודו. אבל בית שנפל לא קרוי בית, ומשום כך פקעה שכירותו. והאור שמח (שכירות פ&quot;ה ה&quot;ב) ביאר באופן אחר, שלא אמרו רב ושמואל את דינם אלא אם מת בחצי הדרך. אבל אם מת בביתו לא יקח בדמיו אחר, ובית שנפל הוא כחמור שמת בבית השוכר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: אף אם אין בדמיה לקנות אחר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם יש בדמיה&lt;/b&gt; של נבילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשכור&lt;/b&gt; חמור אחר&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, ישכור,&lt;/b&gt; וימשיך עמו בדרכו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב לטעמיה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב,&lt;/b&gt; אף שחייב המשכיר להעמיד לו אחר, מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מכלינן קרנא.&lt;/b&gt; כלומר, דוקא אם יכול בדמי הנבילה לקנות אחר, חייב המשכיר לעשות כן. אבל לשכור לו אחר, אינו חייב. כיון שאם ישכור, יכלה ממונו בדמי השכירות, וזה לא נתחייב לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאתמר, השוכר את החמור, ומתה לו בחצי הדרך&lt;/b&gt;, כמבואר לעיל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב, אם יש בדמיה&lt;/b&gt; של נבילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליקח&lt;/b&gt; לקנות חמור אחר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יקח&lt;/b&gt;. אבל אם יש בדמיה רק כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשכור, אל ישכור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל אמר, אף&lt;/b&gt; אם יש בדמי הנבילה רק כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשכור ישכור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי קמיפלגי&lt;/b&gt; רב ושמואל?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב סבר, לא מכלינן קרנא&lt;/b&gt;, כיון שלכלות ממונו לא נתחייב לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל סבר, מכלינן קרנא&lt;/b&gt; אף זה נתחייב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בפרק איזו נשך (סז ב) נתבאר שישנו אופן בו ממשכן הלוה שדהו למלוה, והדבר משמש לפרעון החוב. והוא, כאשר נותן הלווה למלוה את הזכות ליטול את פירות השדה במשך כמה שנים תמורת החוב, ולאחר אותם שנים, חוזרת השדה לבעלים ופטור מלשלם חובו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה דנה הגמרא, אם יבש האילן בתוך אותם שנים ואינו מוציא פירות, מה יעשו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt; לרב, שאמר לא מכלינן קרנא, ממה ששנינו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יבש האילן&lt;/b&gt; בתוך אותם שנים&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, או נקצץ&lt;/b&gt; ואינו מוציא פירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שניהם,&lt;/b&gt; הלווה והמלוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורים בו,&lt;/b&gt; לבקע ממנו עצים להסקה לעצמם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי אם יבקע ממנו הלווה, יפסיד המלוה, שלא יוכל יותר לגבות ממנו את חובו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם יבקע ממנו המלוה, יפסיד הלווה, שהרי לא יחזור אליו בתום שנות המשכון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד יעשה? ילקח בו,&lt;/b&gt; יבקע המלווה את האילן, וימכור את העצים, ויקח בדמי העצים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרקע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוא,&lt;/b&gt; המלוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכל ממנה פירות,&lt;/b&gt; עד דמי החוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן מקשה הגמרא לרב:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא הכא,&lt;/b&gt; אם יקנה בדמיו קרקע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דכי מטי&lt;/b&gt; לכשתגיע שנת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יובל, קא הדרא,&lt;/b&gt; תחזור אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארעא למרה&lt;/b&gt;, כדין חזרת קרקעות לבעליהן ביובל, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;80&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא כליא קרנא!&lt;/b&gt; שהרי בהגיע היובל, יוותר הלווה ללא הקרקע, וללא עציו!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;81&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;80.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כמו שכתוב &quot;וקדשתם את שנת החמישים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחת תשובו&quot; וכו&#039; &quot;בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו&quot; (ויקרא כה).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;81.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה אפשר לבאר, דרב לא אמר לא מכלינן קרנא אלא במקום שאפשר לתקן באופן אחר. אבל במקום שאין תקנה אחרת, יתכן שגם לרב מכלינן קרנא? (רבי עקיבא איגר)&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא במאי עסקינן, דזבין ליה,&lt;/b&gt; שמוכר המלווה את אותה הקרקע שקונה בדמי העצים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשיתין שנין&lt;/b&gt;, לששים שנה. וכיון שמכרה לזמן קצוב, ואותו הזמן מסתיים רק לאחר היובל, לא חוזרת הקרקע לבעליה ביובל, ולא מכליא קרנא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב חסדא אמר רב קטינא: מנין למוכר שדהו לשישים שנה, שאינה חוזרת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביובל?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (בטעם חזרת הקרקעות לבעליהן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;והארץ לא תמכר לצמיתות&quot;&lt;/b&gt; (לעולם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, דין יובל נאמר ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי ש&lt;/b&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין שם יובל, נצמתת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, אף כאן מדובר שמוכר לשישים שנה, ולכן אינה חוזרת ביובל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: מה יועיל בזה שיקנה לשישים שנה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סוף סוף, לכי מטו שיתין שנין, קא הדרא ארעא למרה&lt;/b&gt;, שהרי קנה אותה רק לשישים שנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקא כליא קרנא&lt;/b&gt; - לאחר שישים שנה יוותר בלא עציו, ובלא הקרקע!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;82&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;82.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות: &quot;קס&quot;ד, כיון דלזמן ארוך כל כך מכר לו לא חשיב כילוי קרנא&quot; והחכמת שלמה כתב באופן דומה, דקא סלקא דעתך כיון שיספיק הלווה להנות מהשדה כמה שנים אחר תום שנות המשכון, לא חשיב כילוי קרנא. וכשמקשה הגמרא סוף סוף וכו&#039;, סוברת גמרא שגם זה כילוי קרנא הוא. ובטעם הדבר ביארו האחרונים, דבתחילה סברה הגמרא &quot;לא מכלינן קרנא&quot; הוא כעין תנאי בין הלווה למלוה שיחזיר לו את חמורו בתום השכירות, ואם כן אם החזירו לו אפילו ליום אחד כבר נתקיים תנאו, ולמסקנת הגמרא זוהי תקנה לטובת הלווה שלא יכלה ממונו, ולכן יקח בדמיו קרקע דוקא אם תשאר השדה בידו לעולם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, הכא במאי עסקינן,&lt;/b&gt; זה ששנינו &quot;ילקח בהם קרקע&quot;, הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שאין היובל נוהג.&lt;/b&gt; ולכן תשאר הקרקע ביד הלווה לעולם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;83&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומוסיפה הגמרא, ואומרת: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;83.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרשב&quot;א, דמדלא העמידוה אף בזמן שהיובל נוהג, ובמקרה שמתנה עם המוכר לא אחזיר לך קרקע זו ביובל, מוכח שלא מועיל תנאי ביובל. והטעם מדכתיב &quot;כי לי כל הארץ&quot; ואין אדם מתנה על דבר שאינו שלו. והרמב&quot;ן דחה ראיה זו, שסוגין אליבא דרב הסובר אין אדם מתנה על מה שכתוב בתורה אפילו בדבר שבממון ולא רק באיסורים (עיין דף נא):&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא נמי מסתברא,&lt;/b&gt; כדברי רב, שלא מכלינן קרקע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי סלקא דעתך&lt;/b&gt; שאכן מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שהיובל נוהג, ומכלינן קרנא&lt;/b&gt; (כשקונה קרקע, וחוזרת לבעליה ביובל), אם כן, למה ימכור את העצים ויקנה בדמיהם קרקע?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נצלחיה לציבי,&lt;/b&gt; יבקע המלוה את העצים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונשקליה,&lt;/b&gt; יקחם לעצמו, להסקה, וכדומה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי משום הא,&lt;/b&gt; רוצה אתה להוכיח נגד דברי שמואל, ולומר שמוכח מכאן שלא מכלינן קרנא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי יתכן, שתקנו חכמים שילקח בהם קרקע דוקא, משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זמנין דשלמו שני משכנתא מקמי יובל&lt;/b&gt;, ולכן עדיף לקנות קרקע, שאז יוכל גם הלווה להנות ממנה כמה שנים עד היובל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם יקח המלוה את העצים עצמם, לא יהנה הלווה מהם כלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי נמי,&lt;/b&gt; יתכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמטו ליה ללווה זוזי,&lt;/b&gt; שיבואו לידי הלווה מעות ברבות השנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ופריק לה,&lt;/b&gt; ויפדה את הקרקע מיד המלוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבע וחמש שנין מקמי יובל,&lt;/b&gt; ויוכל אף הוא להנות ממנה כמה שנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי נתן אומר: אם נתן&lt;/b&gt; השוכר למשכיר את דמי שכירות הספינה או חלקם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יטול&lt;/b&gt; אותם השוכר בחזרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם לא נתן&lt;/b&gt; את דמי השכירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יתן&lt;/b&gt; כלל, אף לא דמי חצי הדרך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי דמי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא&lt;/b&gt; שכאשר שכרה, הזכיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;דבריו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספינה זו, ו&lt;/b&gt;לגבי ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יין&lt;/b&gt; (שאותו חפץ להוליך בספינה) מדובר שלא אמר לו רצוני לשוכרה כדי להוליך יין זה דוקא, אלא אמר יין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;סתם&quot;&lt;/b&gt;, אם כן, אף אם נתן לו את דמי השכירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי&lt;/b&gt; לא יטול אותם בחזרה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נימא ליה&lt;/b&gt; שוכר למשכיר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הב לי ספינתא, דאנא מייתינא חמרא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, יטען השוכר, הרי לא נתבטלה השכירות בטביעת הספינה, אלא עליך להוציא את הספינה ממצולות ים, ואני אביא יין אחר להוליך בה (ואין יכול המשכיר לשכור לו ספינה אחרת, שהרי לא שכר ממנו אלא ספינה זו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שאינו יכול לעשות כן, ישיב לו את מעותיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, בהכרח, מדובר, שכאשר שכר ממנו, היה זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בספינה סתם,&lt;/b&gt; שלא שכר ממנו ספינה זו דוקא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויין זה&lt;/b&gt;, שאמר לו, הריני שוכר להוליך בה יין זה דוקא,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם לא נתן&lt;/b&gt; לו עדיין את דמי השכירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי לא יתן?&lt;/b&gt; הרי השוכר אינו יכול לקיים תנאו, שהרי שכרה להוליך בה יין זה דוקא!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0159_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעטB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot