https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%96_%D7%90 פרשני:בבלי:בבא מציעא עז א - היסטוריית גרסאות 2026-04-21T05:49:49Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%96_%D7%90&diff=143423&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T13:17:38Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:17, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l85">שורה 85:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 85:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95688:rev-143423:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%96_%D7%90&diff=95688&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T08:11:51Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא מציעא עז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסידא&lt;/b&gt; של איבוד יום עבודתם, הפסד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דפועלים&lt;/b&gt; הוא. ואין הם יכולים לתובעו, כיון שעל מנת כן נשתכרו לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סיירא לארעא מאורתא, פסידא דבעל הבית&lt;/b&gt; הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויהיב להו&lt;/b&gt; שכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפועל בטל,&lt;/b&gt; כמתבאר לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבא: האי מאן,&lt;/b&gt; מי שהוא בעל שדה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאוגיר אגורי,&lt;/b&gt; ששכר פועלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לדוולא,&lt;/b&gt; לשאוב מים כדי להשקות שדותיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואתא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטרא,&lt;/b&gt; וירד מטר, ושוב הוא אינו צריך למלאכתם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסידא דפועלים&lt;/b&gt; הוא, שעל מנת כן נשכרו, היות וזה מצוי שיבוא גשם ולא יהיה צורך בהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מה שאין כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אתא נהרא,&lt;/b&gt; בא נהר והציף את חריצי התעלות של שדהו, ואינו זקוק עוד לשאוב מים להשקיה, כיון שדבר זה אינו מצוי כל כך, ולא נשכרו על דעת כן, והיה על בעל הבית להודיעם על כך, הרי אם לא הודיעם, הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסידא דבעל הבית, ויהיב להו&lt;/b&gt; שכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפועל בטל&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;27&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;28&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;27.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרמב&quot;ם (הל&#039; שכירות פ&quot;ט ה&quot;ו) כתב נותן להם כל שכרן ונראה שלא גרס &quot;כפועל בטל&quot;. מקשה הלחם משנה למה משלם להם כל שכרם ולא כשכר פועל בטל? ותירצו שמדובר באופן שבא הנהר קרוב לשדהו ובמעט טרחה יוכל להשקותה, ולא כפירוש רש&quot;י שאינה צריך השקיה כלל, ומשום כך משלם שכרו שהרי עשה מלאכתו אף שעשה בלא טורח (וכן פי&#039; הרשב&quot;א).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;28.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות שסוגיין מדברת דוקא בפועל אבל אריס ודאי מקבל את חלקו בין אם טרח הרבה ובין אם לאו והטעם, משום שאריס מקבל חלקו לפי התוצרת אבל פועל מקבל שכרו עבור מלאכתו ולכן דוקא אם עבד מקבל שכר. אכן הרמב&quot;ם שם חילק באופן אחר, דאריס נחשב שותף בקרקע אבל שכיר מקבל שכר תמורת עבודתו, ונפק&quot;מ לענין קבלן שהרי קבלן מקבל חלקו לפי התוצרת ולא עבור מלאכתו אבל אינו נחשב שותף בקרקע, (ובאמת נחלקו בזה הראשונים דעת הראב&quot;ד הובאה ברמב&quot;ן דדינו כאריס והרמב&quot;ן עצמו (הובא במכל מקום) כתב שדינו כפועל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבא: האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא, ופסק נהרא,&lt;/b&gt; הנהר שממנו שאבו את המים, נפסקו מימיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפלגא דיומא,&lt;/b&gt; באמצע היום, ואינם יכולים להשלים מלאכתם,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי לא עביד דפסיק,&lt;/b&gt; אם אין דרך הנהר שיפסקו מימיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסידא דפועלים&lt;/b&gt; הוא, שהרי אף בעל הבית לא ידע, ולא יכול היה להודיעם על כך, ומזלם גרם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל אם עביד דפסיק&lt;/b&gt; מימיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי&lt;/b&gt; הפועלים הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בני מתא&lt;/b&gt;, בני העיר, היודעים את מנהגו של הנהר להפסיק לעיתים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסידא דפועלים&lt;/b&gt; הוא, משום שעל מנת כן נשכרו לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם הפועלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו בני מתא, פסידא דבעל הבית, משום&lt;/b&gt; שהיה לו להודיעם על כך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבא: האי מאן דאגר אגורי לעבידתא,&lt;/b&gt; מי ששכר פועלים ליום אחד לעבודה מסוימת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושלים עבידתא בפלגא דיומא,&lt;/b&gt; וסיימו את העבודה הזאת באמצע היום, הרי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אית ליה,&lt;/b&gt; אם יש לבעל הבית לתת להם לעבוד בהמשך היום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבידתא דניחא מינה,&lt;/b&gt; עבודה שהיא קלה ממנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יהיב להו,&lt;/b&gt; זכותו של הבעל היא לחייבם להמשיך ולעבוד בה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי נמי,&lt;/b&gt; וכן אם יש לו לבעל הבית עבודה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכוותה,&lt;/b&gt; לא קשה ממנה ולא קלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפקד להו,&lt;/b&gt; זכותו לחייבם לעשותה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם יש לו רק עבודה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשה הימנה, לא מפקד להו.&lt;/b&gt; אינו יכול לחייבם לעבוד, שהרי לעבודה קשה כזו הם לא נשכרו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונותן להם שכרן משלם,&lt;/b&gt; כאילו עבדו כל היום כולו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמאי&lt;/b&gt; משלם להם תשלום מלא!? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליתיב להו כפועל בטל!&lt;/b&gt; וכמו שנתבאר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קאמר רבא&lt;/b&gt; ש&quot;נותן להם שכרם משלם&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באיכלושי,&lt;/b&gt; סבלים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;29&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמחוזא, דאי לא עבדי, חלשי,&lt;/b&gt; הם נחלשים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;29.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י פירש בסבלים, ומשמע, אבל שאר פועלים משלם שכרם בפועל בטל (רש&quot;ש). וכתב עוד דהרמב&quot;ם ביאר איכלושי - חופרים באדמה, ואף דלעיל נפסק דיהיב להו כפועל בטל, כתב הרש&quot;ש שדעת הרמב&quot;ם לעיל שריפקא פירושו להשקות שדות ולא חופרים באדמה. ובפועלים החופרים באדמה אכן משלם שכרם משלם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום כך, אינו מנכה משכרם, שהרי הם מעדיפים לעבוד כל היום ולא לישב בטל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;30&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;30.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הרא&quot;ש (סימן ג&#039;) בשם רבינו יואל שהוא הדין אם שכר מלמד תינוקות וחלה התלמיד, אם שכיח שיחלה, פסידא דבעל הבית (אם אין המלמד מכיר בטבע התלמיד) ומשלם שכרו משלם, שכל לומדי תורה הבטלה גורם להם שכחה וכובד איברים. ואף שיכול ללמוד לבדו בלא התלמיד? כתב הפלפולא חריפתא שאינו דומה המלמד תלמיד ללומד בעצמו, שללמד אחרים צריך הרבה עמל ויגיעה ובהג&#039; אשרי הקשה דילמד עם תלמיד אחר? וצריך לומר, שאין תלמיד אחר מזדמן לו ללימוד וכן הביא התפארת שמואל מהמרדכי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר,&lt;/b&gt; שנינו לעיל בברייתא, שלקבלנים החוזרים בהם לאחר שהתחילו במלאכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמין להם את מה שעשו. כיצד? היה יפה שישה דינרים, נותן להם סלע.&lt;/b&gt; ואף שבעל הבית לא ימצא פועלים להשלים מלאכתו בפחות משישה דינרים, ונמצא שהוא נפסד בשני דינרים, מכל מקום נותן להם סלע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא סברי רבנן, יד פועל על העליונה.&lt;/b&gt; ולעולם רשאי הוא לחזור בו. כמו שכתוב &quot;כי עבדי הם&quot;, ולא עבדים לעבדים (קידושין כב ב). &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;31&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;31.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוספות יד פועל על העליונה, כלומר, אינה על התחתונה כדאמר רבי דוסא, שפוחת להם מה שצריך לשכור פועלין ביוקר. ובפשטות, כוונתם לומר, שאם ידו על העליונה אם כן יתן לו השוכר שישה זוזים ולא רק סלע. והמהר&quot;ם שיף מבאר יותר, שסברא פשוטה היא דאינו חייב ליתן להם שישה זוזים, שהרי עשו מחצית המלאכה, ואם כן שכרם על פי חשבון הוא סלע. רק כשבעל הבית חוזר בו, קנסוהו ליתן ו&#039; זוזים שלא יפסידו פועלים. אבל כשחזרו הם, אף שרשאים לעשות כן, מכל מקום אין טעם לקונסו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או יגמרו מלאכתן, ויטלו שני סלעים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: אם יגמרו מלאכתן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא&lt;/b&gt; שיקבלו שני סלעים, שהרי עשו מלאכתן, ואם כן, ודאי יתן להם כפי שהתנו בתחילה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא, דאייקר עבידתא, ואימרו פועלים,&lt;/b&gt; חזרו בהם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;32&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואזל בעל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבית, ופייסינהו&lt;/b&gt;, פייס אותם עד שנתרצו לשוב למלאכתם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;32.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב תוספות הרא&quot;ש אם נתיקרה מלאכה אינם רשאים לחזור בם משכירותם &quot;אלא לא היו עושין מלאכתם בפנים יפות&quot;. וכן כתב לגבי אימר בעל הבית והנמוקי יוסף כתב שם &quot;ומדובר קודם שהתחילו דליכא אלא תרעומת דלאחר שהתחילו אין בידו לשוב&quot;. אכן יעויין בפרישה ריש סימן של&quot;ג שכתב דזהו דוקא אם חוזר במפורש מחמת התיקרות שכר פועלים. אבל אם חזר בו בסתמא רשאי. ובטעם הדבר כתב הב&quot;ח, דמה שרשאי פועל לחזור בו הוא משום &quot;עבדי הם ולא עבדים לעבדים&quot;, ואם כן זהו דוקא אם חוזר בו מחמת שאינו חפץ לעבוד. אבל אם חוזר בו כדי להרויח יותר לא נתחדש דין &quot;עבדי הם&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא,&lt;/b&gt; כיון שיד פועל על העליונה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצי אמרי ליה&lt;/b&gt; פועלים עתה לבעל הבית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי מפייסינן, אדעתא דטפת לן אאגרה&lt;/b&gt;, על דעת שתוסיף לנו על שכרנו, ותשלם לנו עבור חציה השני של העבודה כשיעור השכר של פועל בשעה שנתרצינו לשוב למלאכתך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן, דאמר להו&lt;/b&gt;: שמא נתרצתם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדעתא דטרחנא לכו באכילה ושתיה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;33&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;34&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;33.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרשב&quot;א מבאר (הובא בשטמ&quot;ק) דוקא חזרו בהם סתם ופייסם בעל הבית בסתם. אבל אם אמר להם בעל הבית בפירוש שיוסיף בשכרם חייב לקיים דבריו. עוד כתב דיש אומרים שאף אם פירשו הם אין אנו עושים עמך אלא בכך וכך ופייסם בעל הבית בסתם חייב לקיים דבריהם שהרי נתפייסו על דעת שיוסיף לשכרם. אבל הרמב&quot;ן כתב כיון שקצצו בתחילה ביניהם ואם יחזור בו האחד יש לחברו תרעומת עליו, ודאי אם נתייפסו עשו כן על דעת קצבה ראשונה וכדבריו פסק הסמ&quot;ע סו&quot;ס רכ&quot;א.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;34.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &quot;פייסוהו&quot; לדעת רש&quot;י הכוונה הרבו בתחנונים. אבל רבינו פרץ מבאר פייסם להיטיב להם. וכן משמע מדברי הגמרא שכל הנידון אם נתכוון לממון או אכילה ושתיה מיהו ודאי נתכוון להיטיב עמם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד נתבאר בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם סלע&lt;/b&gt; יוציא בעל הבית בכדי להשלים מלאכתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן להם סלע&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא!&lt;/b&gt; הרי לא הפסידוהו כלום? ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא, דזל עבידתא מעיקרא,&lt;/b&gt; בשעה ששכרם מתחילה, ופועלים אלו לא נתרצו להשכר לו בשכר הקבוע בשוק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;משום כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אגרינהו בטפי זוזא,&lt;/b&gt; שכרם בזוז נוסף על השכר הרגיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולסוף, אייקר&lt;/b&gt; מחיר הפועלים בשוק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקם בטפי זוזא,&lt;/b&gt; התייקר שכר הפועלים הרגיל בזוז, ונהיה השכר הרגיל כמו השכר שסיכם עם הפועלים הללו מתחילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא, אמרו ליה&lt;/b&gt; הפועלים עתה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טפי זוזא אמרת לן&lt;/b&gt; בשעה ששכרתנו מתחילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, גם עתה עליך להוסיף לנו יותר משכר שאר פועלין,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן, דאמר להו: כי אמרי לכו&lt;/b&gt; אשלם לכם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טפי זוזא&lt;/b&gt;, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא הוה קים לכו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;35&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כלומר, לא היה ראוי לכם לעשות מלאכה תמורת שכר מועט, ועל כן נתרציתי לשלם יותר. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;35.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הסמ&quot;ע (סו&quot;ס של&quot;ב) מבאר לא קים לכו - לא נתרצתי מתחילה להוסיף על שכרכם אלא משום שראיתי שאין אתם יודעים מהו שכר פועל בשוק ולדעתכם כל הפועלים נוטלים כך, וכיון שהיתי דחוק נתרציתי לכך. אבל עתה יודעים אתם בכמה נשכר פועל בשוק. והמהר&quot;ם שיף דוחה את דבריו מדברי רש&quot;י בד&quot;ה ואגרינהו &quot;ואלו לא רצו להשתכר כשאר פועלין והוסיף להן זוז&quot; ומשמע, שידעו מהו שכר פועלים ובכל זאת דרשו יותר בשכרם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא, קים לכו.&lt;/b&gt; כבר נתרצתם לסכום זה. ומה נשתנה בכך שאף שאר פועלים משתכרים כך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו שם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי דוסא אומר, שמין להן את מה שעתיד להעשות. היה יפה שישה זוזים, נותן להם שקל&lt;/b&gt;. והטעם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא סבר יד פועל על התחתונה.&lt;/b&gt; ומשום כך עליו לשאת בנזק בעל הבית, וכמו שנתבאר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו שם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או יגמרו מלאכתן, ויטלו שני סלעים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא!?&lt;/b&gt; כדלעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא, דזל עבידתא,&lt;/b&gt; שכר פועלים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימר בעל הבית,&lt;/b&gt; חזר בו בעל הבית משכירותם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואזול פועלים, ופייסוהו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא,&lt;/b&gt; כיון שדעת רבי דוסא היא שיד פועל על התחתונה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;36&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצי אמר להו&lt;/b&gt; בעל הבית: נתרציתי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדעתא דבצריתו לי מאגרייכו,&lt;/b&gt; שתפחתו משכר עבודתכם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;36.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י כתב בטעמו של רבי דוסא דיד פועל על התחתונה ותפוס בעל הבית בממון, ולכך סברה הגמרא דמצי אמר להו אדעתא דבצריתו לי מאגרי, קא משמע לן וכו&#039;. וצ&quot;ע למה מוסיף רש&quot;י &quot;משום דתפיס בעל הבית&quot; והרי סברת רבי דוסא דכל החוזר בו ידו על התחתונה? וביאר המהרש&quot;א במהוד&quot;ב דלולא שתפוס בעל הבית בממונו סבר רש&quot;י דיד פועל על העליונה משום עבדי הם ולא עבדים לעבדים ורק בצירוף דין תפיסה סבר רבי דוסא דפועל החוזר בו ידו על התחתונה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן,&lt;/b&gt; שעל אף שיד פועל על התחתונה, משלם בשכרם שני סלעים, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמרי ליה&lt;/b&gt;: נתרצית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדעתא דעבדינן לך עבידתא שפירתא&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;37&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;37.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב החזו&quot;א (ב&quot;ק סימן כ&quot;ג סקל&quot;ב) דדוקא אם פייסוהו פועלים בסתמא, יכולים הם לטעון אדעתא דעבדינן עבידתא שפירתא. אבל אם נתרצו בפירוש להוזיל מדמי שכירותם, אינם יכולים לטעון שהטעוהו ובאמת לא נתכוונו לכך אלא לעבוד עבידתא שפירתא. והטעם, שהרי בעל הבית ודאי לא נשתעבד אלא על דעת שיוזילו שכרם, ואם כן דינם לכל היותר כיורד לשדה חברו שלא ברשות, דשמין לו מה שהשביח, וכיון דזל עבידתא, שיעור שבחם כשיעור הזול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלע, נותן להם סלע&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא!?&lt;/b&gt; הרי לא הפסידוהו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא בריה דרב נתן: לא צריכא, דאוזילו אינהו&lt;/b&gt; הפועלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גביה&lt;/b&gt; בעל הבית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זוזא מעיקרא,&lt;/b&gt; בשעה ששכרם מתחילה, פחתו לו זוז משכרם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולסוף זל עבידתא,&lt;/b&gt; הוזל שכר פועל בשוק, ונקבע כשכר שהתנו עמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא,&lt;/b&gt; יטען עתה בעל הבית: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בציר זוזא אמריתו לי&lt;/b&gt;, אם כן, אף עתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בציר זוזא יהיבנא לכו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן, דאמרי ליה&lt;/b&gt; הפועלים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אמרנא לך&lt;/b&gt; מתחילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בציר זוזא,&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא הוה קים לך,&lt;/b&gt; לא נתרצית לתת סלע. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא, קים לך.&lt;/b&gt; ואין זה תלוי בשיעור דמי שכר פועל בשוק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב: הלכה כרבי דוסא,&lt;/b&gt; שכל החוזר בו ידו על התחתונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי אמר רב הכי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר רב: פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;38&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;38.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקצות החושן (סימן של&quot;ג סק&quot;ו) מביא מדברי מהרי&quot;ק שכתב &quot;פועל החוזר בו ואין לו ממון להשיב לבעל הבית שכרו, רשאי לחזור בו והדמים כחוב עליו&quot;. ומקשה קצות החושן לפי דברי הרא&quot;ש שחוזר בו מדין גרעון כסף הרי צריך לתת לו את המעות, ואם לא נתן, לא נתקיים דין גרעון כסף ואינו קונה את עצמו מבעל הבית? מתרץ הנתיבות שם שאין פועל צריך לקנות עצמו מבעל הבית. שהרי אין גופו קנוי לו, כדיליפינן מ&quot;כי לי בני ישראל עבדים&quot;, וכמו שנתבאר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, למה ידו על התחתונה, הרי כדין עשה? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;39&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;39.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הריטב&quot;א, אם נשכר הפועל בקנין, אינו יכול לחזור בו בלא קנין, שלכך עשו קנין כדי להאלים שכירותו שלא יוכל לחזור בו בלא קנין. אכן יעויין בש&quot;ך ובט&quot;ז (ריש סימן של&quot;ג) שדקדקו מדברי הרא&quot;ש (פ&quot;ד סימן ט&#039;) שאם משך השוכר כלי אומנות של פועל, אם קבלן הוא חל הקנין, ואינו חוזר בו אבל שכיר יום חוזר בו גם בכהאי גוונא. אם כן מבואר שנחלק על הריטב&quot;א בזה. (ועיין בקצות החושן שם (סק&quot;ה) דאינו קנין דברים בעלמא כיון שחל בגופו של פועל).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt; לחלק, ולומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני ליה לרבי דוסא בין שכירות,&lt;/b&gt; שכיר יום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקבלנות,&lt;/b&gt; המקבל עליו מלאכה מסוימת, ושכיר יום רשאי לחזור בו (משום &quot;עבדי הם&quot;, ולא עבדים לעבדים) גם לרבי דוסא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;40&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ורק קבלן אינו רשאי לחזור בו, ואם יחזור ידו על התחתונה (משום שאין זה דרך עבדות כל כך). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;40.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתב הדרכי משה סימן של&quot;א &quot;יש להזהר לסופר או מלמד להשכיר עצמו להיות בבית בעל הבית בקבע וסמוך על שולחנו ג&#039; שנים, משום כי לי בני ישראל עבדים&quot;. ומה דדוקא ג&#039; שנים דילפינן מקרא מקצה שלוש שני כשני שכיר (ישעיה ט&quot;ז) ומשמע, שסתם שני שכיר ג&#039; שנים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אי אפשר לחלק כך!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי שאני ליה&lt;/b&gt; לרבי דוסא בין שכירות לקבלנות!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא תניא, השוכר את הפועל, ולחצי היום שמע&lt;/b&gt; הפועל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמת לו מת&lt;/b&gt;, קרוב שחייב להתאבל עליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או שאחזתו חמה,&lt;/b&gt; חלה הפועל,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0155_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div> Micropedia bot