https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%95_%D7%91 2026-04-26T08:53:24Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%95_%D7%91&diff=143422&oldid=prev 2020-09-14T13:17:31Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:17, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95687:rev-143422:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%95_%D7%91&diff=95687&oldid=prev 2015-07-01T08:11:49Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא מציעא עו ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי השתא!?&lt;/b&gt; מהו הדמיון!? והרי אין הנידון דומה לראיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא אי אתמר איפכא,&lt;/b&gt; שהאשה אומרת לשלוחה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התקבל לי גיטי&lt;/b&gt;, ואמר השליח לבעל &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשתך אמרה הבא לי גיטי&quot;, והוא,&lt;/b&gt; הבעל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר הילך&lt;/b&gt; גט זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמו שאמרה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;על כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה אמר רב: משיגיע גט לידו, מגורשת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא,&lt;/b&gt; אז היה מוכח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאדיבורא דידה קסמיך&lt;/b&gt;, ולכן, נותן לו את הגט כמו לשליח קבלה. ומשום כך היא מגורשת מיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי נמי,&lt;/b&gt; אם היה אומר רב נחמן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משיגיע לידה מגורשת,&lt;/b&gt; והשליח אינו אלא שליח להולכה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא,&lt;/b&gt; היה מוכח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדיבורא דידיה קסמיך,&lt;/b&gt; ולא נתן לו את הגט אלא על דעת ששליח להולכה הוא, ולא לקבלה כרצון האשה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;19&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;19.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ויש להקשות שמא ספק הוא לגמרא אם דעתו להולכה או קבלה, וכוונת הגמרא כשיגיע גט לידה מגורשת בודאי, בין אם כוונתו לקבלה ובין אם כוונתו להולכה? וכתבו האחרונים דמלשון הגמרא משמע אם לא יגיע גט לידה אינה מגורשת אפילו לא מספק אם כן מוכח דאדיבורא דידה סמיך.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא התם,&lt;/b&gt; כאשר אמרה האשה לשליח &quot;הבא לי גיטי&quot;, ובא לבעל ואמר לו: אשתך אמרה התקבל לי גיטי, הרי היא אינה מגורשת. והטעם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דעקר שליח לשליחותיה לגמרי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, אומדים אנו דעתו של השליח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ליה,&lt;/b&gt; שאמר השליח לבעל, איני רוצה לטרוח לתת את הגט ביד האשה. ועל כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שליח לקבלה הוינא,&lt;/b&gt; ותתגרש מיד, ולא אצטרך לטרוח כדי לתת לה אותו. אבל לטרוח לבית האשה כשליח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להולכה, לא הוינא!&lt;/b&gt; איני חפץ בכך. ומשום כך אינה מתגרשת, שהרי אינו שליח, לא לקבלה ולא להולכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה שבה הגמרא ומבארת את מה ששנינו במשנה &quot;הטעו זה את זה&quot;, באופן אחר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעית אימא, האי תנא&lt;/b&gt; במשנתנו, כוונתו לומר, אם חזרו בהם פועלים או בעל הבית, אין להם זה על זה אלא תרעומת, ומה דנקט לשון &quot;הטעו&quot;, הוא משום ש&quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרו&quot; נמי, &quot;הטעו&quot; קרי ליה&lt;/b&gt; התנא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והראיה שקורא התנא לחזרה בלשון הטעיה, מזה ששנינו לגבי חזרת פועלים בלשון &quot;הטעו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא, השוכר את האומנין, והטעו את בעל הבית,&lt;/b&gt; שחזרו משכירותם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל הבית הטעה אותן,&lt;/b&gt; וחזר בו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין להם זה&lt;/b&gt; (שאינו חוזר בו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על זה&lt;/b&gt; (שחוזר בו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא תרעומת&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;20&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;20.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומוסיף קצות החושן שדעת הטור בשם רמ&quot;ה שאין חיוב בגרמי אלא בנזק ולא בשבת שלא כמתבאר בדעת תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים: שלא הלכו&lt;/b&gt; עדיין הפועלים למקום עבודתם בשדה, וחזר בו בעל הבית, שאז אינו חייב להם שכר, כיון שלא התחיל עדיין קנין השכירות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכו חמרים,&lt;/b&gt; על דעת השוכר להביא תבואה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מצאו&lt;/b&gt; שם את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תבואה&lt;/b&gt; שנשכרו לקצור או להביא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או הלכו פועלים&lt;/b&gt; שנשכרו לחרוש שדה, אל השדה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומצאו&lt;/b&gt; את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדה&lt;/b&gt; שנשכרו לחרוש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהיא לחה,&lt;/b&gt; ואי אפשר לחורשה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן להם&lt;/b&gt; בעל הבית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכרם משלם&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;21&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;21.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש לבאר מה היא סיבת החיוב אם הלכו. שיטת התוספות היא, ש&quot;אורחא דמילתא נקט&quot;. ועיקר החילוק הוא בין אם ימצאו מלאכה אחרת לאם לא ימצאו. והרמב&quot;ן הקשה, אם כן למה נקט לשון הלכו, היה צריך לומר הפסידו או לא הפסידו? ולכן, שיטת הרמב&quot;ן היא, שמדובר בפועלים שלא נזוקו כלל, שבלאו הכי לא היו מוצאים מתחילה מלאכה אחרת, ועל כן לא שייך בזה לחייבו מצד דינא דגרמי. ומה שמשלם שכרם אם הלכו, הוא משום שההליכה נחשבת כתחילת המלאכה, ותחילת המלאכה היא קנין שכירות פועל. וכתב הדרכי דוד שהוא רק קנין דרבנן. אך מהתוספות שלא פירשו כך, נראה שסברו כי אין התחלת מלאכה נחשבת לקנין שכירות, וכל החיוב הוא רק מחמת הפסדם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; דוקא כפי הראוי להם, וכפי שיתבאר, שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו דומה&lt;/b&gt; פועל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבא מן השדה&lt;/b&gt; כשהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעון&lt;/b&gt; תבואה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבא&lt;/b&gt; מן השדה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ריקן&lt;/b&gt;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אינו דומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושה מלאכה, ליושב בטל&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;על כן אומדים דעתם של חמרים, כמה יסכימו לפחות משכרם וליבטל ממלאכה, וסכום זה ישלם להם בעל הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וחילוק זה בין הלכו פועלים או לא, נאמר לענין שכיר יום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מבארת הברייתא דבר זה בקבלן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים,&lt;/b&gt; מה ששנינו, אין להם זה על זה אלא תרעומת, ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא התחילו&lt;/b&gt; הקבלנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במלאכה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;22&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;22.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לעומת זאת הנמוקי יוסף כתב, שברישא מדובר כאשר השוכר חוזר בו ומשום כך חייב כבר בזמן הליכתם. אבל בסיפא מדובר כאשר הפועלים חזרו משכירותם ועל כן חייבים דוקא אם כבר התחילו במלאכה. וטעמו של דבר, דחלוק חיוב השוכר מחיובם של פועלים שהרי הפועלים אינם חייבים לשלם מכיסם את נזקו של בעל הבית, אלא אם כן נשכרו למלאכת דבר האבד. אלא שרשאי השוכר לנכות משכרם כפי הצריך לו לשכור פועלים אחרים, ועל כן דוקא כשהתחילו במלאכה ונתחייב שכר פעולתם אפשר לדון כמה ינכה משכרם לצורך שכירת פועלים אחרים. אבל בעל הבית מחויב לשלם על שביטלם ממלאכה ואם כן כבר כשהלכו נתבטלו ממלאכתם ונתחייב לשלם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל התחילו במלאכה,&lt;/b&gt; וחזרו בהם הקבלנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמין להן מה שעשו&lt;/b&gt;, וסכום זה ישלם להם בעל הבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדעת התנא הזה, אין ידם של החוזרים על התחתונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קיבלו קמה לקצור, וב&lt;/b&gt;תמורה יקבלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני סלעים, וקצרו חציה והניחו חציה,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או קיבלו בגד לארוג בשני סלעים, וארגו חציו והניחו חציו&lt;/b&gt;, ובא הפועל או בעל הבית וחזר בו,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמין להן את מה שעשו&lt;/b&gt;, אם עשו מחצית המלאכה, יקבלו מחצית השכר, שהוא סלע, לפי מה שסיכמו ביניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזאת, אפילו מפסיד בכך בעל הבית, כגון אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה יפה&lt;/b&gt; (שוה) שכר העבודה כדי להשלים עתה את מה שהשאירו במחצית מלאכתם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששה דינרים&lt;/b&gt; (שהם סלע וחצי, כיון שהתייקר מחיר המלאכה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן להם סלע,&lt;/b&gt; שהוא התשלום המתאים למחצית עבודתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או יגמרו מלאכתם&lt;/b&gt; (אם רצונם להמשיך ולסיים את המלאכה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויטלו&lt;/b&gt; אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני סלעים&lt;/b&gt; (על כל העבודה. על אף שלקבלן אחר שהיה בא במקומם להשלים את מחצית העבודה, היה בעל הבית משלם לו עבור השלמת העבודה סלע וחצי, ובסך הכל היה משלם על כל העבודה שנים וחצי סלעים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם היה יפה חלק העבודה שצריך להשלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלע, נותן להם סלע&lt;/b&gt;. ולקמן יתבאר מה החידוש בכך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזה אחרת מהמבואר במשנה, שכל החוזר בו ידו על התחתונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי לדעת תנא קמא בברייתא, אף אם היה החלק שנשאר להשלים יפה שישה זוזים, וחזר בו הקבלן, בכל זאת מחויב בעל הבית לשלם לו סלע, ומפסיד בזאת בעל הבית חצי סלע, שאותו הוא צריך להוסיף לפועלים האחרים עבור השלמת העבודה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי דוסא אומר&lt;/b&gt;: כל החוזר בו, ידו על התחתונה. ומשום כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמין להם&lt;/b&gt; לקבלנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה שעתיד להעשות&lt;/b&gt; - כמה זוזים יצטרך לשלם בעל הבית לפועלים כדי שיגמרו מלאכתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הילכך, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה יפה&lt;/b&gt; מה שעתיד להעשות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שישה דינרים&lt;/b&gt;, מנכה בעל הבית משכר פועלים הראשונים שני דינרים, ואינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן להם&lt;/b&gt; אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקל,&lt;/b&gt; שהוא מחצית הסלע. שהרי אם ישלם להם בעל הבית סלע לפי חשבון מחצית המלאכה, נמצא שהוא מפסיד שני דינרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או יגמרו&lt;/b&gt; עתה הפועלים הראשונים עצמם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלאכתן, ויטלו שני סלעים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם דמי השכירות של הפועלים אחרונים אינם אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלע, נותן להם סלע,&lt;/b&gt; שכר מחצית המלאכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונמצא, שאף לרבי דוסא, אין מחייבין את הפועלים יותר מדמי השלמת שכר פועלים אחרונים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים,&lt;/b&gt; כאשר שכרם בעל הבית לעשות מלאכה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדבר שאינו אבוד&lt;/b&gt; אם יבטלו ממלאכתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בדבר האבוד, שוכר עליהן&lt;/b&gt; בעל הבית פועלים אחרים, ואפילו ביוקר רב, על חשבון הפועלים הראשונים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או מטען&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיצד מטען?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר להם&lt;/b&gt;: אמנם מתחילה רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלע&lt;/b&gt; אחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קצצתי לכם&lt;/b&gt; בשכר מחצית העבודה, אבל עתה, מעלה אני לכם את שכרכם כדי שתתרצו להשלים לי את העבודה, ולכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בואו וטלו שתים&lt;/b&gt; סלעים עבור השלמת מחצית העבודה, שנשארה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;23&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אך למעשה, אינו משלם להם אלא סלע אחד עבורה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;23.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י כתב, שכוונת הברייתא לומר, שוכר עליהן כשאינו מוצא לשכור. אך הרא&quot;ש כתב, שכונת הברייתא היא לבאר את האמור &quot;מטען&quot;, כשאינו מוצא אחרים. אך אם מוצא אחרים לשכור, לא רק שאינו שוכר עליהן, אלא אף אם הטען והבטיחם שיוסיף לשכרם, מחויב לקיים הבטחתו. שהרי רשאים הם לחזור בהם בכהאי גוונא, ולא נשכרו לו אלא תמורת השכר שהבטיחם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועד כמה&lt;/b&gt; זוזים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוכר&lt;/b&gt; פועלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועליהן&lt;/b&gt; לשלם שכרם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד ארבעים וחמישים זוז&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים,&lt;/b&gt; ששנינו &quot;שוכר עליהן ביוקר&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שאין שם פועלים&lt;/b&gt; אחרים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשכור.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל יש שם פועלים אחרים לשכור&lt;/b&gt; בזול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר&lt;/b&gt; אחד מהפועלים שחזרו בהם לבעל הבית: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צא ושכור מאלו&lt;/b&gt; הפועלים הנשכרים בזול, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לו&lt;/b&gt; לבעל הבית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליהן אלא תרעומת&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;24&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;24.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אכן לדעת התוספות צריך לומר שמתרעם משום הטורח לחפש אחר פועלים אחרים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני תנא&lt;/b&gt; (אמורא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמיה דרב&lt;/b&gt; את דברי הברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכו חמרים ולא מצאו תבואה, נותן להם בעל הבית שכרם משלם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו&lt;/b&gt; רב לאמורא ששנה לפניו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חביבי,&lt;/b&gt; רבי חייא, דודי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: אילו אנא הואי,&lt;/b&gt; אילו אני הייתי בעל הבית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוה יהיבנא להן אלא כפועל בטל&lt;/b&gt;. וכמו שנתבאר לעיל, שאינו דומה הבא טעון לבא ריקן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את אמרת&lt;/b&gt; בברייתא ששנית לפני עתה, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן להם שכרם משלם,&lt;/b&gt; כשכר פועל שעשה מלאכתו!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך מיד תמהה הגמרא, על מה שאמר רב לאותו אמורא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הכיצד הבין כך רב בדבריו של אותו אמורא ששנה לפניו את הברייתא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלא עלה קתני&lt;/b&gt; בברייתא במפורש, כטענתו של רב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו דומה הבא טעון לבא ריקן,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עושה מלאכה ליושב ובטל.&lt;/b&gt; ואכן, אינו משלם לו אלא כפועל בטל!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סיימוה קמיה,&lt;/b&gt; אותו האמורא לא הספיק לסייים את דברי הברייתא, עד ששאלו רב עליה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא דאמרי,&lt;/b&gt; כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיימוה קמיה&lt;/b&gt; דרב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, והכי קאמר רב: חביבי אמר: אילו הואי אנא&lt;/b&gt; השוכר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא הוה יהיבנא ליה כלל,&lt;/b&gt; אף לא כפועל בטל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את אמרת&lt;/b&gt; משלם לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפועל בטל!?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;25&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;25.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רש&quot;י &quot;דמזלייהו גרם, ואינהו נמי הוי להו לאסוקי אדעתייהו שמא ימצאו שדה לחה&quot;. ולכאורה שני טעמים נפרדים הם: א. מזלם גרם. ב. על דעת כן נשכרו. וצריך ביאור למה צריך את שני הטעמים? ויתכן לומר, שאם היה על שניהם לדעת שנזק זה עלול לבא, הטעם שהוא פסידא דפועלים הוא משום שעל דעת כן נשכרו. אבל במקרה שגם בעל הבית וגם הפועלין לא היה עליהם לדעת, הטעם שהוא פסידא דפועלים, הוא משום שמזלם גרם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא קשיא&lt;/b&gt; לדברי רב בשם רבי חייא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הך&lt;/b&gt; ברייתא, החולקת על דברי רבי חייא, והיא גם מסתברת מסברא, כי מפני מה לא ישלם לו כלל? והרי הפסידו, שהרי יכול היה להשכיר עצמו לאחרים!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא,&lt;/b&gt; מה שאמר רבי חייא, הוא במקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דסיירא בעל הבית&lt;/b&gt; עם הפועלים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;26&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לארעא מדאורתא.&lt;/b&gt; שלקחם בעל הבית לסיור בשדה מבערב. ומכיון שראו הפועלים את הקרקע, היה עליהם לתת לבם לכך שהקרקע לחה, ואף אם בערב לא הבחינו בלחות הקרקע וסברו שהיתה יבשה, הרי על מנת כן נשתכרו. וכמו כן קבלו על עצמם כל נזק שיבא אחר כך, גם אם יירד במשך הלילה גשם, ולא יצטרכו להם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;26.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;י. אבל הרמב&quot;ם (הובא בביאור הגר&quot;א) מפרש, שבעל הבית ביקר בעצמו בשדה, וראה שראויה היא למלאכה, ולכך פטור, משום שאנוס הוא. אבל אם לא סייר בעל הבית בשדה, גילה בדעתו שדעתו להתחייב אף אם לא תהיה השדה ראויה למלאכה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא,&lt;/b&gt; הברייתא, מדברת באופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא סיירא&lt;/b&gt; בעל הבית עם הפועלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לארעא מדאורתא,&lt;/b&gt; ולכן, היה עליו להתנות עמם שאם תמצאו שדה לחה, לא אשלם לכם כלל, ומכיון שלא התנה, ישלם שכרם כפועל בטל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי הא דאמר רבא: האי מאן דאגר אגורי לרפקא,&lt;/b&gt; מי ששכר פועלים כדי לחפור חריצים בשדהו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואתא מטרא, ומלייה מיא,&lt;/b&gt; ומילא המטר את השדה במים, כך שאינם יכולים לעשות מלאכתם,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי סיירא,&lt;/b&gt; אם סייר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעל הבית&lt;/b&gt; עם הפועלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לארעא מאורתא,&lt;/b&gt; מבערב,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0154_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot