https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%91_%D7%90 2026-04-26T12:03:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%91_%D7%90&diff=143413&oldid=prev 2020-09-14T13:16:23Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:16, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95678:rev-143413:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A2%D7%91_%D7%90&diff=95678&oldid=prev 2015-07-01T08:11:33Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא מציעא עב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אית ליה זכיה מדרבנן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכמו ששנינו (בבא בתרא קנז ב) &quot;זכין לקטן&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;; הכא&lt;/b&gt; גבי ישראל לגוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי לא שנא&lt;/b&gt;, וזוכה ישראל לגוי. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הריטב&quot;א בשם רש&quot;י, דגרסינן &quot;אית ליה זכיה&quot; בלבד, ואין גורסים - גבי קטן - &quot;מדרבנן&quot;, ופירש הריטב&quot;א לפי גירסא זו את דמיון הגמרא: דכי היכי דקטן (ד) לית ליה שליחות, אית ליה זכיה מדאורייתא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; תקון רבנן, דגוי, אף על פי דלית ליה שליחות, דלהוי ליה זכיה מדרבנן ואפילו לקולא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דוחה הגמרא אף את תירוצו של רבינא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא היא&lt;/b&gt;, קטן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל אתי לכלל שליחות&lt;/b&gt; (עתיד לבוא לידי שליחות), אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גוי לא אתי&lt;/b&gt; לעולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכלל שליחות&lt;/b&gt;, ולא תיקנו לו חכמים זכיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל שלוה מעות מן הגוי בריבית, וזקפן&lt;/b&gt; הגוי - את החוב עם הריבית - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליו במלוה&lt;/b&gt;, כלומר, לאחר זמן חישב הגוי עם הישראל על הריבית, וזוקף הכל ביחד במלוה וכתב הישראל לגוי שטר עליהם &quot;כך וכך אני חייב לפלוני&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונתגייר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם קודם שנתגייר זקפן עליו במלוה: גובה&lt;/b&gt; הגר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את הקרן&lt;/b&gt; מן הישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגובה&lt;/b&gt; ממנו אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את הריבית&lt;/b&gt;, ומשום דמשעת זקיפה הרי זה כגבוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם לאחר שנתגייר זקפן עליו במלוה: גובה את הקרן, ואינו גובה את הריבית&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הריטב&quot;א: יש למדין מכאן, דהוא הדין גוי שיש לו שטר חוב על ישראל ויש בו ריבית מפורש, ועד שלא זקפו במלוה מכר הגוי או נתן אותו שטר חוב לישראל, דאסור אותו ישראל לגבות הריבית, כגוי עצמו שנתגייר, וכן היה אומר מורי ז&quot;ל&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ואין הראיה מחוורת, דשאני הכא, שהגוי הזה הוא עצמו הלוה מעות שלו, וכשגובה אותן עכשיו נראה ריבית הבאה מלוה ישראל למלוה ישראל, ואף על פי שבשעת הלואה גוי היה, השתא בשעת גוביינא ישראל הוא, מה שאין כן בגוי שמכר חובו לישראל, שהישראל הגובה אותו לא הלוה כלום, ואין כאן ריבית מן הלוה למלוה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן גוי שלוה מעות מישראל בריבית, וזקפן&lt;/b&gt; הישראל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליו במלוה, ונתגייר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה, גובה&lt;/b&gt; הישראל מהגר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את הקרן וגובה&lt;/b&gt; אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את הריבית&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם משנתגייר זקפן עליו במלוה, גובה&lt;/b&gt; הישראל מהגר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את הקרן, ואינו גובה את הריבית&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי&lt;/b&gt; חולק על הסיפא שבדברי תנא קמא ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גוי שלוה מעות מישראל בריבית, בין כך ובין כך&lt;/b&gt; (בין זקפן עליו במלוה קודם שנתגייר, ובין לא זקפן עליו במלוה קודם שנתגייר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גובה את הקרן וגובה&lt;/b&gt; אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את הריבית&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא: הלכה כרבי יוסי&lt;/b&gt;, שאמר: גוי שלוה מעות בריבית הרי הישראל גובה את הריבית אף אם נתגייר קודם שזקפן עליו במלוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: מאי טעמא דרבי יוסי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שלא יאמרו&lt;/b&gt; על הגר: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשביל מעותיו&lt;/b&gt; - של ריבית שלא יצטרך לשלמם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתגייר זה&lt;/b&gt;&quot;, ולכן אמרו חכמים, שישלם את הריבית אף לאחר שנתגייר, ולא הרויח בגרותו כלום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שטר שכתוב בו ריבית&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קונסין אותו&lt;/b&gt; (את המלוה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו גובה לא את הקרן&lt;/b&gt; ואפילו מנכסים בני חורין ועל פי הודאה או עדים, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא את הריבית, דברי רבי מאיר&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש רש&quot;י: שכתוב בו &quot;פלוני לוה מפלוני מנה בריבית כך וכך, לזמן פלוני&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וכתב על זה הריטב&quot;א: והקשו עליו ז&quot;ל, דאם כן היכי אמרי רבנן שגובה את הקרן, והלא עדים פסולין הם, שעברו על &quot;לא תשימון עליו נשך&quot;! ? (וראה מה שכתב ליישב לפירוש רש&quot;י, וראה אף בתוספות שהקשו כן). אבל הריטב&quot;א כתב שאין פירוש רש&quot;י ז&quot;ל מחוור, דהא ודאי לאו בשופטני ורשיעי עסקינן, שיכתבו ריבית מפורש בשטר שלהן, ויחתמו עדים שכפרו באלהי ישראל:. לפיכך נכון כפירוש ר&quot;י ז&quot;ל, שיש בו ריבית סתום שזקפוהו קרן, ונודע על פי עדים אחרים שהעידו כן, ולא ידעי עדי השטר בדבר, ואפילו על פי עדי השטר עצמו, משכחת לה נמי, שאומרים, שלא הרגישו בריבית אלא לאחר שמסרו השטר לידם.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן כתבו התוספות בבבא קמא ל ב ד&quot;ה שטר, דהכי משמע מלשון &quot;אינו גובה לא את הקרן&quot;&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והקשו שם: אם יפסיד כל חובו לגמרי מצינו הלוה חוטא נשכר! ? ותירצו, דאין זו קושיא, כי המלוה שמרויח, קנסו בגוף מחמת השבח ומתוך כך יזהר, אבל הלוה אין לנו במה לקנוס, שתחילתו על מנת לפרוע הוא לוה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; וראה עוד בהערה בהמשך הסוגיא גבי שטרי חוב המוקדמין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: גובה את הקרן&lt;/b&gt; שאין בו איסור ואפילו מנכסים משועבדים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו גובה את הריבית&lt;/b&gt; שיש איסור לגבותו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי תוספות בבבא קמא ל ב ד&quot;ה וחכמים&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; והיינו, אף שמנכסים משועבדים אין הוא יכול לגבות אם לא השטר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי קמיפלגי&lt;/b&gt; רבי מאיר וחכמים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר סבר: קנסינן התירא&lt;/b&gt; (קרן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום איסורא&lt;/b&gt; (ריבית).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבנן סברי: לא קנסינן התירא משום איסורא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן התם&lt;/b&gt; (שנינו במסכת שביעית):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שטרי חוב המוקדמין&lt;/b&gt;, שהיה התאריך הכתוב בשטר קודם לזמן המלוה בפועל, הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסולין, ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המאוחרין&lt;/b&gt; שהיה התאריך הכתוב בשטר מאוחר למלוה, הרי אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשרין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: שטרי חוב ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוקדמין אמאי פסולין&lt;/b&gt; ואין גובים בהם כלל, והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהי דלא גבו&lt;/b&gt; - מן הלקוחות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזמן ראשון&lt;/b&gt;, שהרי הוא מוקדם, מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניגבו מזמן שני!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; תירץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן לקיש&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במחלוקת&lt;/b&gt; - רבי מאיר וחכמים גבי ריבית אם קנסינן התירא משום איסורא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנויה, ורבי מאיר היא&lt;/b&gt; הקונס התירא משום איסורא, אבל לדעת חכמים, כשם שאינם קונסים התירא משום איסורא בשטר שיש בו ריבית, כך אין הם קונסים את המלוה מלגבות מזמן שני שהוא היתר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוספות בבבא קמא ל ב ד&quot;ה שטר: מאי שנא דבשטרי חוב המוקדמין אפילו לרבי מאיר אין אנו קונסים אלא שלא יגבה מן הלקוחות מזמן ראשון, אבל על גוף המלוה לא קנסו שלא יגבנו, ואילו גבי ריבית, קנס רבי מאיר שלא יגבה כלל, וכמבואר בהערה לעיל! ? ותירצו: שאני שטר שיש בו ריבית שיש איסור בהלואה בריבית אפילו בלי שטר, מה שאין כן גבי שטר חוב מוקדם, שאין איסור בגוף ההלואה אלא בשטר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבנן&lt;/b&gt; היא שאינם קונסים התירא משום איסורא, מכל מקום כאן אין הוא גובה משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזירה שמא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יגבה מזמן ראשון&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש הריטב&quot;א: שילך לבית דין אחר שלא ידעו שהשטר הזה מוקדם, והלקוחות לא ידעו גם כן בדבר, ויגבה מהם מזמן ראשון הכתוב בשטר שלא כדין&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; מה שאין כן בשטר שיש בו ריבית אין לגזור, משום דאפילו אם יגבה את כל השטר &quot;קרנא מיהת בהיתירא גבי ליה אליבא דרבנן&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעשה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא גברא דמשכין ליה פרדיסא לחבריה לעשר שנים, אכלה תלת שני, אמר ליה&lt;/b&gt; המלוה ללוה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי מזבנית לה ניהלי, מוטב, ואי לא כבישנא לה לשטר משכנתא, ואמינא&lt;/b&gt;: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקוחה היא בידי&lt;/b&gt;&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;; אזל&lt;/b&gt; הלוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קם אקנייה לבנו קטן, והדר זבנה ניהליה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(מעשה בלוה שמשכן את שדהו לחבירו שיאכל את פירותיה עשר שנים כנגד חובו ויחזירנה לו, והיתה היא בידו שלש שנים - שהם &quot;שני חזקה&quot; שעל ידיהם יכול המחזיק בשדה לטעון &quot;לקוחה היא בידי&quot; ואינו צריך להביא שטר מכירה - ונתאהב המלוה בשדה, ואמר ללוה: אם תמכור לי את השדה הרי טוב, ואם לא, אעלים את שטר המשכנתא, ואומר בבית הדין שכל שלשת השנים אכלתי את הפירות משום שלקוחה היא בידי, והרי אהיה נאמן; נתחכם הלוה והקנה את השדה לבנו הקטן, ואחר כך כתב שטר מכירה למלוה וחתם הוא עצמו על השטר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקדימה הגמרא: הא פשיטא לי ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זביני ודאי לא הוי זביני&lt;/b&gt; (המכר אינו חל), שהרי השדה של קטן היא, והקטן הרי לא הקנה ולא כלום; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברם יש להסתפק: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הריטב&quot;א: לפי פשוטו נראה, שאין המקח קיים מפני שמתנת הקטן קדמה, והקטן אכן זכה בקרקע מחמת מתנה זו, ואף על פי שלא נתנה לו אביו אלא כדי להבריחה מן הלוקח כדי שלא יזכה במקחו, מכל מקום כיון שנתנה סתם לבנו, זכה בה בנו, דאי לא זכה בנו, מאי אהנו ליה מעשיו&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; ולפי פירוש זה, להכי אקנייה לבנו קטן ולא לבנו הגדול, משום דקטן קונה ואינו מקנה&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; אבל יש שפירשו, דקטן עצמו לא זכה בשדה כל שנודע לנו בעדים כי מפני הברחה זו נתנה, ואף על פי שלא פירש כלום בשעת מתנה, דהא אנן סהדי דמחמת אונסא הוא דאקנייה ולהברחה בעלמא, ולגבי מתנה בגילוי דעתא סגי (ראה שם שהאריך), ולפי פירוש זה, בדין הוא שהיה יכול להקנות לבנו הגדול שהרי הבן עצמו - אפילו גדול הוא - אינו יכול להקנותו, שהרי אינה שלו, אלא דמעשה שהיה כך היה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זוזי&lt;/b&gt;, אותם מעות שניתנו ללוה בטעות, האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמלוה בשטר דמו, וגובה&lt;/b&gt; אותם נותן המעות אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנכסים משועבדים&lt;/b&gt; כדין מלוה בשטר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דילמא: כמלוה על פה דמו, ואינו גובה מנכסים משועבדים?&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירש רש&quot;י: זוזי, מעות שהוא תובע ממנו שמוציא עליו שטר שמכרת לי כרם שאין שלך וקבלת מעותיי &lt;b&gt;וכתבת לי אחריות;&lt;/b&gt; כמלוה בשטר דמו, &lt;b&gt;דהא כתב ליה אחריות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; על כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולאו היינו דרבי אסי!?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי אסי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0145_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעבB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot