https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A1%D7%90_%D7%90 2026-04-26T20:28:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A1%D7%90_%D7%90&diff=143392&oldid=prev 2020-09-14T13:13:43Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:13, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l69">שורה 69:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 69:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95657:rev-143392:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A1%D7%90_%D7%90&diff=95657&oldid=prev 2015-07-01T08:10:47Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא מציעא סא א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אינו ענין&lt;/b&gt; (מאחר ואינו נצרך) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;איסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשך&lt;/b&gt; להלוואת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כסף, שהרי&lt;/b&gt; כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמר&lt;/b&gt; בו איסור בתחילת הפסוק &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תשיך לאחיך&quot;, תנהו ענין&lt;/b&gt; (דרשהו אתה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לריבית כסף.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעתה יש לנו מקור לאיסור נשך וריבית, בין בהלוואת כסף בין בהלוואת אוכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועדיין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי&lt;/b&gt; מקור לאיסור נשך אוכל וריבית כסף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כלפי האיסור של ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוה,&lt;/b&gt; שהרי בו נאמר הפסוק של &quot;נשך כסף, נשך אוכל&quot;, כפי שדרשנו כעת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל לגבי האיסור האמור על ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלוה,&lt;/b&gt; בו מצאנו רק איסור נשך בכסף, וריבית באוכל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין&lt;/b&gt; שיהיה בו גם איסור נשך באוכל, וגם איסור ריבית בכסף?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמר נשך בלוה, &quot;&lt;/b&gt;לא תשיך לאחיך נשך&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונאמר נשך במלוה &quot;&lt;/b&gt;את כספך לא תתן לו בנשך&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולומדים אנו בגזירה שוה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה,&lt;/b&gt; כמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נשך&quot; האמור בלוה, לא חלקת&lt;/b&gt; בו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בכסף בין באוכל, בין בנשך בין ברבית.&lt;/b&gt; לעולם עובר על שני הלאווין, כפי שדרשנו לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף &quot;נשך&quot; האמור במלוה, לא תחלוק&lt;/b&gt; באיסוריו. אלא לעולם הוא אסור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בכסף בין באוכל, בין בנשך בין ברבית.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממשיך התנא: עד כאן למדנו מקור לאסור ריבית רק בהלוואת כסף ופירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין לרבות כל דבר&lt;/b&gt; (כל מינים שבעולם) שהלוואתן בריבית אסורה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והגם כי נתרבה כל דבר באיסור ריבית, שיטת התוספות כאן ועוד ראשונים כי הלוואת קרקע נתמעטה מאיסור ריבית בכלל ופרט וכלל. וכגון המלוה חמש נטיעות עבור שיתן לו עשר נטיעות, מותר מן התורה. ומשמע כי מדרבנן גם הלוואת קרקע אסורה (וכן כתב הר&quot;ן שמדרבנן אסור משום שלא גרע מריבית דברים.) ומבואר בתוספות כאן ובכתובות דף מו עמוד א&#039; כי אם ההלוואה היתה בקרקע והפרעון במטלטלין, או הפוך ההלואה היתה מטלטלין והפרעון קרקע, אזי אסור מן התורה. עוד מיעטו התוס&#039; מכלל ופרט וכלל ריבית שערכה פחות משוה פרוטה. ולענין עבדים ושטרות דנו הפוסקים, ראה בסמ&quot;ע יו&quot;ד סימן קסא סעיף א&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: (שם) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשך כל דבר אשר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישך&quot;.&lt;/b&gt; מכאן, שכל דבר ודבר הרי הוא בכלל האיסור של ריבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שאלנו לעיל, מנין שגם על המלוה נאמר איסור נוסף של נשך באוכל, ואיסור נוסף של תרבית בכסף כאשר מצינו אצל הלווה? והוצרכנו ללמוד אותו מגזירה שוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבינא אמר&lt;/b&gt;: לאיסורי המלוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נשך באוכל, ולא ריבית בכסף צריכי קרא!&lt;/b&gt; אין צורך לו בריבוי מיוחד, היות והכל נשמע מן הפסוק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי&lt;/b&gt; אמנם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילו&lt;/b&gt; היתה התורה כותבת את שני חלקי הפסוק בצורה אחת, כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;את כספך לא תתן לו בנשך. ואכלך לא תתן במרבית&quot;.&lt;/b&gt; היה מדוייק מן הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדקאמרת&lt;/b&gt; (כאשר היית סבור), כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;&lt;/b&gt;נשך&quot; אמור על כסף דוקא, ואילו &quot;מרבית&quot; אמור על אוכל דוקא. ואם כן, באמת אין לנו מקור לאיסור נשך באוכל ומרבית בכסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא, דכתיב &quot;את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך&quot;&lt;/b&gt; - מאחר ושינתה התורה וכתבה את המילים &quot;נשך ומרבית&quot; בין &quot;את כספך לא תתן&quot;, לבין &quot;לא תתן אכלך&quot;,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרי ביה הכי,&lt;/b&gt; עליך לדרוש את המקרא לשני הצדדים, ובאופן זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית.&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנשך ובמרבית לא תתן אכלך.&lt;/b&gt; והרי זה כאילו כתוב במפורש נשך ומרבית גם כלפי את כספך לא תתן לו (הלוואת כסף), וגם כלפי לא תתן אכלך (הלוואת פירות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא&lt;/b&gt; לשון ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt; בברייתא שלעיל הוא כך: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמר&lt;/b&gt; נשך בלוה ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמר&lt;/b&gt; נשך במלוה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot; קאמר,&lt;/b&gt; מבואר כי הלימוד הוא מגזירה שוה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר,&lt;/b&gt; כוונת התנא היא לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילו לא נאמר קרא,&lt;/b&gt; וכפי שדרשה רבינא לעיל, אזי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הייתי אומר גזירה שוה&lt;/b&gt; מלווה למלוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עכשיו, שנאמר קרא&lt;/b&gt; של &quot;בנשך ובמרבית לא תתן אכלך&quot;, כפי שדרש רבינא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזירה שוה לא צריך.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא גזירה שוה, למה לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: נצרכה הגזירה שוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;ענין התוספת של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נשך כל דבר אשר ישך&quot;,&lt;/b&gt; הנכתב יחד עם איסורי הלוה, שריבינו מזה לעיל, שכל מין ומין הוא בכלל איסור ריבית, ומ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא&lt;/b&gt; נ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתב&lt;/b&gt; ריבוי זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במלוה&lt;/b&gt; אלא בלוה, משום כך נצרכה הגזירה שוה ללמד, שגם המלוה עובר באיסור על כל מין ומין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא,&lt;/b&gt; מדוע צריכה היתה התורה לייחד שלשה לאווין נפרדים על ענין אחד, ואלו הן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו ברבית&lt;/b&gt; אל תקח מאתו נשך (ויקרא כה פסוק לו),&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו בגזל&lt;/b&gt; לא תגזול (ויקרא יט פסוק יג),&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו באונאה&lt;/b&gt; לא תונו איש את עמיתו (ויקרא כה)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלא הכלל העולה מכל האיסורים האלו הוא, כי נאסר לאדם לחסר את ממון חבירו בכל אופן שהוא! ואם כן יכלה התורה לכתוב רק אחד מהם והשאר יהיו למדים ממנו &quot;במה הצד&quot; ומדוע נצרך לאו מיוחד על כל אחד ואחד? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; א. ומבואר משאלת רבא - כי ניתן ללמוד איסור ריבית מגזל, ובפשטות ניתן להקשות מזה, על שיטת הריטב&quot;א הידועה. שיטת הריטב&quot;א לקמן סה. ובקידושין דף ו. היא&lt;b&gt;;&lt;/b&gt; כי כל &quot;ריבית קצוצה&quot; מן התורה חלה ההתחייבות של הריבית, כפי שקצצו ביניהם. רק שאסרה התורה על המלוה לממש את חוב הריבית ולגבות אותו, (וכמו כן אסרה את גוף הקציצה). אך אם גבה את הריבית באיסור, אין הריבית &quot;גזל&quot; בידו, רק מחוייב בחוב חדש להחזיר כפי שיבואר לקמן. ואילו כאן משמע שכל ריבית ניתן ללמוד מגזל? ועיין מחנה אפרים דיני ריבית סימן א&#039; שבאמת נקט כי הריבית היא כגזילה, ולא קנאה המלוה מצד הדין. ולשיטת הריטב&quot;א צריך לומר כי אמנם הריבית לא גזל אך עצם הקציצה &quot;נושכת וגוזלת&quot; את הלוה וזאת היינו למדים לאסור כאשר בגזל ואונאה. ב. ועל מה שמבואר בשאלת רבא וכן בהמשך הגמרא, כי ניתן ללמוד איסור ריבית מגזל ואונאה, צריך להדגיש שהכוונה היא על האיסור של &quot;אל תקח מאתו נשך ותרבית&quot; הנאמר על המלוה, אך האיסור &quot;לא תשיך&quot; הנאמר על הלווה וכמו כן האיסור &quot;לא תשימון עליו נשך&quot; שנאמר על המלוה העדים והערב. כמבואר בסוף הפרק - ודאי לא היה נלמדים מגזל ואונאה כי איסורים אלו לא מפרשת גזילת ממון הם. ומקשה כאן ה&quot;פליתי&quot; קושיא עצומה, הלא הבאנו לעיל הערה 1 דברי הראשונים שפסקו כי &quot;בתר מעיקרא אזלינן&quot; והמבואר מזה כי איסור ריבית לא תלוי במה שנחסר הלווה בשעת הפרעון או במה שהרוויח המלוה אז, אלא הכל תלוי בשעת הקציצה. ואם אז היתה נחשבת הקציצה כתוספת על ההלוואה, הרי היא אסורה גם אם בסוף לא נחסר הלווה כלום. אם כן איך נוכל ללמוד איסור של &quot;בתר מעיקרא&quot; מגזל ואונאה, שענינם - חסרון ממון חבירו בפועל? ואם כן נצרך האיסור של ריבית לאסור &quot;ריבית דמעיקרא&quot; ומהי קושית הגמרא?! והוכיח מזה &quot;הפליתי&quot; חידוש עצום, כי ריבית שנאסרת מכח הדין של &quot;בתר מעיקרא&quot; אין בה איסור של &quot;לא תקח ממנו נשך ותרבית&quot;, כי אם איסור של &quot;לא תשימון עליו נשך&quot;. והלא הקדמנו שקושית רבא היתה רק על הפסוק של &quot;לא תקח ממנו נשך&quot;, שתהא נלמדת מגזל ואונאה, ולא על הפסוק של &quot;לא תשימון&quot;. ואם כן מיושב היטב. ג. ובכוונת השאלה שיהא נלמד איסור אונאה מאיסור גזל וריבית, ביאור הדבר הוא: משום שיסוד איסור אונאה גם הוא - משום שעל ידי האונאה מחסר המוכר את הלוקח בכספו. ולכן ניתן ללמוד איסור אונאה מאיסור גזל &quot;במה הצד&quot; (וכן להיפך: איסור גזל מאיסור אונאה). וכתב הריטב&quot;א, כי הגם שאיסור אונאה שעל &quot;המוכר&quot; ניתן ללמוד מגזל, אך לא היינו למדים משם את איסור האונאה שעל &quot;הלוקח&quot; כלומר: הרי אסרה התורה גם על הלוקח שלא ירמה את המוכר במחיר נמוך, ואיסור זה נלמד מפסוק מיוחד (כמבואר לעיל דף נא.) והלוקח אינו מחסר ממון למוכר בהונאתו, אלא שמונע ממנו רווח המסחר. אם כן איסור זה לא יכולנו ללמוד מאיסורי גזל או ריבית, וכל קושית הגמרא אם כן - היא על אונאת המוכר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרץ: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכי,&lt;/b&gt; באמת חלוק כל אחד מחבירו באופן שלא יתכן שנלמד זה מזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי כתב רחמנא לאו ברבית,&lt;/b&gt; לא הייתי לומד מזה לאסור בכל מקום שיש בו חסרון ממון (כגון גזל), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; שהייתי אומר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דחידוש&lt;/b&gt; מיוחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא&lt;/b&gt; בפרשת ריבית. והראיה לכך היא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאפילו בלוה,&lt;/b&gt; שהוא לא מחסר ממון מחברו על ידי שפורע את הריבית, אלא אדרבה, הוא הנחסר, ובכל את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסרה רחמנא.&lt;/b&gt; ובהכרח, שאין איסור ריבית משום &quot;חיסור הממון&quot; של חברו, אלא חידוש הוא בריבית דוקא, ואין ללמוד מזה לגזל. לכן ייחדה התורה לאו בגזל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כמו כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי&lt;/b&gt;לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתב&lt;/b&gt;ה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רחמנא לאו&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגזל,&lt;/b&gt; ולא באונאה וריבית. לא הייתי לומד מזה לאסור ריבית ואונאה, כי שמא דוקא גזילה אסרה התורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דבעל כרחיה,&lt;/b&gt; הרי הוא חוטף הממון על כרחו של הבעלים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל אונאה,&lt;/b&gt; שנעשית דרך מקח וממכר (וכמו כן ריבית שנעשית דרך הלוואה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא לא.&lt;/b&gt; שמא לא יהא בזה לאו. לכן ייחדה התורה גם לאו באונאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי כתב רחמנא לאו באונאה,&lt;/b&gt; לא הייתי לומד מזה לאסור &quot;גזל&quot;, כי הייתי אומר, היות ובגזל, הנגזל רואה את הגזילה ומתייאש, הרי הוא מוחל, ואין בזה איסור, ואילו מה שאסרה התורה באונאה, הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דלא ידע&lt;/b&gt; הלוקח בשעת המקח כי נתאנה על ידי המוכר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמחיל&lt;/b&gt; (בכדי שימחל לו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן נכתבו שלשתן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן תו: אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חדא&lt;/b&gt; (כל אחד מהם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחדא&lt;/b&gt; (מכל לאו מסויים אילו היה נכתב רק הוא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אתיא&lt;/b&gt; (לא היה נלמד) מן הטעמים שנומקו לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עדיין קשה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיתי חדא מתרתי&lt;/b&gt; אחר ששנים מהלאוין נכתבו, הרי השלישי כבר לא נצרך, כי נוכל ללמוד אותו מן שני הלאוין שכבר נכתבו!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הי תיתי,&lt;/b&gt; איזה לאו ניתן ללמוד מן השנים האחרים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כוונתך - ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לכתוב רחמנא לאו ברבית, ותיתי&lt;/b&gt; יהא נלמד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהנך,&lt;/b&gt; מגזל ואונאה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלא יש לחלק ולומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להנך,&lt;/b&gt; גזל ואונאה, מה שאסרתם התורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן&lt;/b&gt; חסרון הממון שבגזל ואונאה נעשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא מדעת&lt;/b&gt; (שלא מרצון) הנחסר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;! תאמר ברבית, דמדעתיה.&lt;/b&gt; מרצונו של הלוה הוא נותן את הריבית למלוה, ואם כן הוכרחה התורה לייחד לאו על ריבית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כוונתך לומר, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לכתוב רחמנא לאו באונאה, ותיתי&lt;/b&gt; (יהא נלמד איסורו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהנך,&lt;/b&gt; מריבית וגזל?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלא יש לפרוך ולומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להנך,&lt;/b&gt; ריבית וגזל, מה שאסרתם התורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן אין דרך מקח וממכר בכך.&lt;/b&gt; מה שאין כן באונאה, מאחר ויש בני אדם המוכנים לשלם על חפץ אפילו יותר משוויו, נחשבת האונאה כחלק מדרכי המסחר. ושמא דבר כזה לא נאסר מן התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא,&lt;/b&gt; וודאי כוונת המקשה בשאלתו &quot;תיתי חדא מתרתי&quot;, היתה, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לכתוב רחמנא לאו בגזל, ותיתי מהנך,&lt;/b&gt; מאיסור ריבית ואונאה, בקל וחומר: אם חסרון ממון הנעשה מדעת אסור, חסרון הנעשה על ידי גזל, לא כל שכן!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל לימוד זה אין תשובה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי פרכת?&lt;/b&gt; אם תפרוך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה&lt;/b&gt; לאיסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבית, שכן&lt;/b&gt; יש בו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חידוש&lt;/b&gt; בזה שגם הלוה, שאינו מחסר ממון, אסור, ולכן אין מקור מכאן לאיסור גזל!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אומר לך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אונאה,&lt;/b&gt; שלא נאמר בה חידוש זה ואסורה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תוכיח&lt;/b&gt; לך, שאין האיסור בריבית דוקא, וממילא נלמד גם לגזל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם תדחה את הלימוד מאונאה, משום &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה לאונאה שכן לא ידע&lt;/b&gt; המתאנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומחיל&quot;,&lt;/b&gt; מה שאין כן בגזל, שיודע הנגזל מן הגזילה ומתייאש ממנה, ושמא היא מותרת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;על זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבית תוכיח&lt;/b&gt; לך, שאסורה, למרות שיודע הלוה מההפסד שלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחזר הדין&lt;/b&gt; (כך הוא הכלל בילפותא של &quot;במה הצד&quot;, כשיש שני &quot;מלמדים&quot;, שבכל מלמד יש חומרא מסויימת, אין אנו דוחין את הנלמד (השלישי) משום שאין לו את החומרא המסויימת שבכל מלמד. מאחר והמלמדים עצמם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ראי זה כראי זה&lt;/b&gt; (אינם דומים זה לזה), והרי זו הוכחה כי לא החומרא המסויימת שבהן גורמת הדין. אלא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הצד השוה שבהן&lt;/b&gt; גורם את הדין, והרי הצד השווה באיסור ריבית ואונאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן גוזלו&lt;/b&gt; (המלוה מחסר ממונו של הלוה, והמוכר מחסר ממונו של הלוקח).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף אני אביא גזל,&lt;/b&gt; שאין לך מחסר ממון גדול ממנו, וודאי יהא אסור!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי, הכי נמי,&lt;/b&gt; אכן ניתן ללמוד איסור גזל מאיסור אונאה וריבית בלימוד של במה הצד &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והקשו התוספות וכי כל גזילה ניתנת להלמד מאונאה, והלא עבדים נתמעטו מאונאה בפרק הזהב ואם כן לא נוכל ללמוד איסור גזילתם מאונאה, ואם כן שפיר נצרך איסור גזל על גזילת עבדים ונשארו התוספות בקושיא? ותירץ הגר&quot;ח: אמנם נתמעטו עבדים מאיסור אונאה, אך אין הפירוש בזה שהותר &quot;גזילתם&quot; על ידי אונאה, כי הלא אדרבה, כשהמוכר מוכר עבדיו במחיר יקר אין הוא גוזל את העבדים כלל, כי אם את כספו של הלוקח. ואם כן, מה שמיעטה התורה עבדים מאונאה, בהכרח שהוא לא משום שלא הקפידה התורה על &quot;גזילת עבדים&quot; אלא משום שלא נכללה מכירת עבדים בכלל הפרשה של אונאה כלל. אם כן, ניחא מדוע לא העמידה הגמרא את איסור גזילה על עבדים, כי גם בהם יש לימוד מרווח מאונאה ומריבית.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; אם כן, תחזור הקושיה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו בגזל, למה לי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נתרץ: הלאו של לא תגזול בא לרבות לאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכובש שכר שכיר,&lt;/b&gt; למי שכופר ונמנע מלשלם שכר שכיר. ואיסור זה לא היה נלמד מריבית ומאונאה, כי כובש שכר שכיר איננו מפסיד ממון לחבירו, אלא שמונע ממנו את שכרו המגיע לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: האם לכובש שכר שכיר צריך ריבוי? והרי &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כובש שכר שכיר&quot; בהדיא כתיב ביה&lt;/b&gt; איסור, שנאמר (בדברים כד) &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תעשוק שכיר עני ואביון&quot;!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: מה שכתבה התורה פסוק נוסף, היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעבור עליו&lt;/b&gt; (הכובש שכר שכיר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשני לאווין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן תו: אם כדבריך, שהפסוק לא נצרך לגופו אלא לרבות במקום אחר שני לאוין, מנין לך להעמיד את הפסוק על כובש שכר שכיר דוקא!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולוקמה ברבית ואונאה, לעבור עליו בשני לאוין?&lt;/b&gt; ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;דבר הלמד מעניינו&quot;.&lt;/b&gt; עדיף לרבות מיתור הפסוק ענין הדומה לענין שעליו מדבר הפסוק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0123_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסאB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot