Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-14T13:11:02Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:11, 14 בספטמבר 2020
שורה 36:		שורה 36:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]

Wikiboss: הוסרה תבנית הכלת שאלות

2017-10-31T11:03:58Z

הוסרה תבנית הכלת שאלות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:03, 31 באוקטובר 2017
שורה 1:		שורה 1:
	{{פרשני}}		{{פרשני}}
	~~{{תבנית:ערך_המכיל_שאלות}}~~
	{{מקור\|בבא מציעא נ א}}		{{מקור\|בבא מציעא נ א}}

יאורי ב־10:07, 8 בנובמבר 2016

2016-11-08T10:07:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:07, 8 בנובמבר 2016
שורה 1:		שורה 1:
	{{פרשני}}		{{פרשני}}
			{{תבנית:ערך_המכיל_שאלות}}
	{{מקור\|בבא מציעא נ א}}		{{מקור\|בבא מציעא נ א}}

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T10:36:43Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:36, 1 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אופן שני, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מכר לו</b> ~~<img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>~~  <b style='font-size:20px; color:black;'>שוה שש בחמש,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי נתאנה?</b> בודאי שנתאנה <b style='font-size:20px; color:black;'>מוכר.</b> ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>יד מוכר על העליונה</b>:</span>		<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אופן שני, אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מכר לו</b>  <b style='font-size:20px; color:black;'>שוה שש בחמש,</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי נתאנה?</b> בודאי שנתאנה <b style='font-size:20px; color:black;'>מוכר.</b> ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>יד מוכר על העליונה</b>:</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רצה</b> המוכר לבטל את המקח, <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר לו</b> ללוקח שהונה אותו: <b style='font-size:20px; color:black;'>תן לי מקחי</b> חזרה! <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> אם רוצה המוכר לקיים את המקח, אומר הוא ללוקח שהונה אותו: <b style='font-size:20px; color:black;'>תן לי מה שא וניתני!</b></span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רצה</b> המוכר לבטל את המקח, <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר לו</b> ללוקח שהונה אותו: <b style='font-size:20px; color:black;'>תן לי מקחי</b> חזרה! <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> אם רוצה המוכר לקיים את המקח, אומר הוא ללוקח שהונה אותו: <b style='font-size:20px; color:black;'>תן לי מה שא וניתני!</b></span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מדברי הברייתא הזאת, שדין אונאה נוהג בין בשתות מקח ובין בשתות מעות, שהרי הקונה שוה שש בחמש, הוא שתות מקח, כי הזוז שלא שילם הוא ששית משיווי המקח. ואילו המוכר חמש בשש, בהכרח שהוא שתות מעות, כי לגבי שיווי המקח (שהוא חמש), הזוז שהוסיף על השיווי האמיתי הוא חמישית מערכו.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מדברי הברייתא הזאת, שדין אונאה נוהג בין בשתות מקח ובין בשתות מעות, שהרי הקונה שוה שש בחמש, הוא שתות מקח, כי הזוז שלא שילם הוא ששית משיווי המקח. ואילו המוכר חמש בשש, בהכרח שהוא שתות מעות, כי לגבי שיווי המקח (שהוא חמש), הזוז שהוסיף על השיווי האמיתי הוא חמישית מערכו.</span>

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T08:10:00Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|בבא מציעא נ א}}

==חברותא==

אופן שני, אם מכר לו <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  שוה שש בחמש, הרי מי נתאנה? בודאי שנתאנה מוכר. ולכן, יד מוכר על העליונה:
 רצה המוכר לבטל את המקח, אומר לו ללוקח שהונה אותו: תן לי מקחי חזרה! או אם רוצה המוכר לקיים את המקח, אומר הוא ללוקח שהונה אותו: תן לי מה שא וניתני!
 ומוכח מדברי הברייתא הזאת, שדין אונאה נוהג בין בשתות מקח ובין בשתות מעות, שהרי הקונה שוה שש בחמש, הוא שתות מקח, כי הזוז שלא שילם הוא ששית משיווי המקח. ואילו המוכר חמש בשש, בהכרח שהוא שתות מעות, כי לגבי שיווי המקח (שהוא חמש), הזוז שהוסיף על השיווי האמיתי הוא חמישית מערכו.
 הסוגיה שלפנינו קרויה "סוגיית תגרי לוד", ובה דנה הגמרא בשתי שאלות יסודיות:
 במשנה ובברייתא שנינו, שאם היה שיעור ההונאה שתות, יכול המתאנה לחזור בו מן המקח, או לדרוש את החזר הונאתו, וכל זאת, עד שיראה לתגר או לקרובו, אך לא התבאר בהן מה דין מחילה בפחות משתות, האם המחילה היא מיד, או רק אחר שעבר הזמן בכדי שיראה לתגר או לקרובו.
 וכמו כן, לא התבאר בהן מה דין בטול מקח ביותר משתות, האם יכול המתאנה לבטלו מתי שירצה, לעולם, או שמא יש לו את הזכות לבטלו רק עד בכדי שיראה לתגר או לקרובו.
 בשתי שאלות אלו דנה עתה הגמרא:
 שאלה ראשונה:
 איבעיא להו: פחות משתות לרבנן, האם לאלתר הויא מחילה, או אין זו מחילה אלא אם עבר הזמן בכדי שיראה לתגר או לקרובו. ואם תמצי לומר, דהיינו, שמא תאמר, ודאי הוא שלאלתר הויא מחילה, משום שיקשה לך על הצד שאין מחילה אלא רק אם עבר הזמן בכדי שיראה לתגר או לקרובו, אם כן, מאי איכא, מה ההבדל בין שתות לפחות משתות, והרי בשניהם לפני שיעבור הזמן בכדי שיראה לתגר או לקרובו לא הוי מחילה, ואילו לאחר שיעבור הזמן בשניהם הויא מחילה!?
 אין לך לומר כך, כי יש להשיב: איכא, יש ביניהם הבדל, דאילו בשתות, ידו של המתאנה היא על העליונה באופן מוחלט, שיכול לדרוש אפילו את ביטול המקח, שהרי כך שנינו בברייתא: רצה חוזר המתאנה לגמרי מן המקח, רצה, קונה את המקח, ומחזיר לו המאנהו את האונאה.
 ואילו בפחות משתות, אינו יכול המתאנה לחזור בו לגמרי מן המקח, אלא רק קנה, ומחזיר לו המאנהו את האונאה.
 ולכן, הבעיה היא, מאי, כיצד יש לפסוק בבעיה זו?
 תא שמע ראיה ממשנתנו, לפשוט ממנה את הבעיה:
 שהרי שנינו בה בסופה, חזרו תגרי לוד לדברי חכמים, שהיה נוח להם יותר כדבריהם, ששיעור ההונאה הוא שתות, אבל יכול המתאנה לחזור רק עד שיראה לתגר או לקרובו, מאשר לנהוג כרבי מאיר, ששיעור ההונאה הוא עד שליש, אבל יכול לחזור בו המתאנה במשך כל היום.
 סברוה, סברו החכמים שבאו לפשוט את הבעיה מכאן, שדין פחות משליש לרבי טרפון,  7  כדין פחות משתות לרבנן, דמי, הוא דומה.

  7.  שאינו אונאה, לדבריו. רש"י 
 ומעתה, אי אמרת בשלמא, אם נאמר כפי הצד האחד שבבעיה, שפחות משתות לרבנן אין בו מחילה מיד, אלא רק משיעבור הזמן בכדי שיראה לתגר או לקרובו, ובדומה לזה לרבי טרפון כל היום אין מחילה בפחות משליש, אלא יכול לדרוש את החזר ההונאה של פחות משליש במשך כל היום, משום הכי חזרו תגרי לוד לנהוג כרבנן ולא כרבי טרפון.
 והיינו, מעיקרא, כשאמר להם רבי טרפון ששיעור ההונאה הוא שליש ולא שתות, שמחו תגרי לוד, משום שהרויחו לפי דבריו של רבי טרפון את כל ההונאה שבשתות וביותר משתות, עד שליש. כי לרבנן בשתות מחזיר אונאה, וביתר משתות יכול המתאנה לחזור בו מן המקח,  8  ואילו לרבי טרפון אינו יכול לחזור בו,  9  אלא קנה ומחזיר אונאה, עד בכדי שיראה לתגר או לקרובו (כמו לרבנן בפחות משתות).

  8.  רש"י מוסיף "עד שיראה לתגר או לקרובו", והוא לפי דברי הגמרא בשאלה השניה, בעמוד הבא.   9.  כאן מוסיף רש"י "דחשיב ליה מחילה", דהיינו, מחילה על ביטול המקח, אך לא מחילה על דמי ההונאה, וזאת, עד בכדי שיראה לתגר או לקרובו, ובכך זה דומה לדברי חכמים בפחות משתות, לפי הצד הזה של הבעיה. 
 אך כאשר הוסיף להם רבי טרפון שיכול לחזור בו כל היום ולבקש את דמי הונאתו, מפרוטה אחת ועד שליש, התברר להם כי הם מפסידים לדבריו יותר מאשר לדברי רבנן.
 כי לדבריהם של רבנן, ההונאה של שתות ופחות משתות, לאחר שעבר הזמן בכדי שיראה לתגר ולקרובו, היא מחילה גמורה. ואילו לדברי רבי טרפון יכול המתאנה להמשיך ולדרוש את תשלום ההונאה הזאת במשך כל היום.  10 

  10.  ומה שהרויחו בכך שלרבי טרפון שתות ויתר משתות עד שליש אין המתאנה יכול לחזור בו אלא רק קנה ומחזיר הונאה, אין זה רווח, כי נוח להם שתהיה מחילה גמורה על ההונאה מיד כשיעבור פרק הזמן של בכדי שיראה לתגר או לקרובו, מאשר האפשרות של קנה ומחזיר הונאה במשך כל היום. רש"י. 
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0100_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנB-Bב"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==

[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]

פרשני:בבלי:בבא מציעא נ א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Wikiboss: הוסרה תבנית הכלת שאלות

יאורי ב־10:07, 8 בנובמבר 2016

Micropedia bot: Automatic page editing

Micropedia bot: Automatic page editing