https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%96_%D7%90 2026-04-26T18:46:04Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%96_%D7%90&diff=143384&oldid=prev 2020-09-14T13:12:44Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:12, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95649:rev-143384:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%96_%D7%90&diff=95649&oldid=prev 2015-07-01T08:10:28Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא מציעא נז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;באופן זה יש להסתפק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו למינקט ומיכל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מינייהו?&lt;/b&gt; האם יכול לקחת ולאכול מן החיטים הללו שדרעם בקרקע?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזה פשוט שעל הגידולים של החיטים אין להסתפק, שהרי אפילו אם התיר העומר הקודם את הזרעים קודם שנזרעו וזרעם קודם העומר, כיון שלא השרישו עד לאחר העומר, הגידולים שלהם אסורים עד העומר הבא, וכל הספק שיש להסתפק הוא על הזרעים (החיטים) עצמם שנמצאים בקרקע, האם הותרו בהבאת העומר ואפשר להוציאם ולאוכלם לאחר העומר, או לא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצדדי הספק: האם חיטים אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמאן דשדיין בכדא דמי&lt;/b&gt; - כאילו הניחם בכד נחשבים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושרינהו&lt;/b&gt; והתירם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עומר,&lt;/b&gt; כמו שאר חיטים שהותרו בשעת הקרבת העומר. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא בטלינהו אגב ארעא&lt;/b&gt; - או שמא ביטלם אגב הקרקע, והרי הם נחשבים כקרקע, ולא שייך אצלם דין זה שהעומר יתירם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;על כל הספיקות הללו שנסתפקו גבי חטים שזרעם בקרקע האם הם נחשבים כמטלטלים או כקרקע נשארת הגמרא ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיקו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא, אמר רב חסא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רבי אמי&lt;/b&gt;: הרי שנינו במשנה כמה דברים ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אונאה אין להם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומעתה יש להסתפק, האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביטול מקח יש להם&lt;/b&gt; (אם היתה האונאה ביותר משתות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או&lt;/b&gt; אפילו ביטול מקח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין להן.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומפרש רש&quot;י את הספק, האם ביטול המקח ביתר על שתות הוא מהלכות אונאה, שהרי לא הטעהו בדיבורו, אלא מדיני אונאה הוא שהמקח בטל ביתר על שתות, ולכן בדברים שאין בהם אונאה, אף ביטול מקח אין להם, או שביטול המקח הוא משום דהוי מקח טעות, ואף בדברים שנתמעטו מאונאה, הרי לא נתמעטו מכך שהמקח חוזר אם היה מקח טעות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן: הדר,&lt;/b&gt; לאחר מכן, חזר ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסא: פשיט רב אמי&lt;/b&gt; ספק זה, שאף על פי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אונאה אין להם&lt;/b&gt; לדברים האמורים במשנה, מכל מקום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביטול מקח יש להם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומביאה עתה הגמרא מחלוקת אמוראים, שנחלקו אליבא דרבי יוחנן, לגבי ענין זה, שאונאה אין להם, אבל ביטול מקח יש להם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יונה אמר&lt;/b&gt; שדין זה נאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהקדשות,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי ירמיה אמר&lt;/b&gt; שדין זה נאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אקרקעות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותרוייהו,&lt;/b&gt; רבי יונה ורבי ירמיה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמיה דרבי יוחנן אמרו&lt;/b&gt; זאת, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אונאה אין להם, ביטול מקח יש להם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן דאמר&lt;/b&gt; (רבי יונה, שאמר משמו של רבי יוחנן, שיש דין ביטול מקח) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהקדשות, כל שכן&lt;/b&gt; שאמר רבי יוחנן כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אקרקעות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי היות והשמיענו שביטול מקח אינו בכלל אונאה, הרי אין לנו כל מיעוט של קרקעות מדין ביטול מקח, והרי אם בהקדשות, שאין בהם טעות כלפי שמיא, בכל זאת נאמר בהם דין ביטול מקח, הרי ודאי שכך הוא הדין במכירת קרקעות, שנעשית בין בני אדם, ששייך בהם מקח טעות, שיהא בהם דין ביטול מקח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן דאמר אקרקעות,&lt;/b&gt; שנוהג בהם דין ביטול מקח, אמר זאת דוקא בקרקעות, משום שאין ביטול המקח מדיני אונאה, אלא שהמקח נעשה בטעות. ולכן, אין זה אמור אלא בקרקעות. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל אהקדשות, לא.&lt;/b&gt; אף ביטול מקח אין להן, היות וטעות כלפי שמיא לא שייכת בהקדש. ואילו מדין אונאה, הרי הקדש נתמעט מדין אונאה, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדשמואל.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר שמואל&lt;/b&gt;: חפץ של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדש שוה מנה, שחללו על שוה פרוטה&lt;/b&gt; הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחולל.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו ראשונים (רי&quot;ף ותוס&#039;), שכאן משמע, שרב נחמן סובר כרב חסא, שביטול מקח יש להם, ולא נחלקו אלא בהקדשות, אבל בקרקעות כולם מודים שיש להם ביטול מקח. ואילו בפרק המקבל (קח א), אומר רב נחמן שאין אונאה בקרקע אף כשמכר שווה מנה במאתיים, ושני תירוצים נאמרו בזה, דעת רבנו חננאל (הביאו הרי&quot;ף), ורבנו תם (בתוס&#039;) שפירשו שאין שעור ביטול מקח האמור באלו יתר משתות כמו במטלטלין, אלא שיעורו הוא יותר ממחצה, ולכן מכר שוה מנה במאתיים, שעדיין לא היתה האונאה ביותר ממחצה, אינו אלא אונאה ולא ביטול מקח, אך ביותר ממחצה יש גם בהם ביטול מקח. ולמדו דבר זה מהירושלמי בכתובות (פרק י&quot;א הלכה ד) שאמר בשם רבי יוחנן, אם היה דבר מופלג יש בו אונאה. אך יש שפירשו ביטול מקח כמו במטלטלין, אלא שרב נחמן עצמו חולק על רב חסא, ודעתו שאין בקרקע אונאה כלל, ואף לא ביטול מקח, והלכה כמותו, וכן פסק הרי&quot;ף, והרמב&quot;ם בפרק י&quot;ג מהלכות מכירה. והרמב&quot;ן במלחמות כתב, דאדרבה, מהירושלמי משמע שרב נחמן חולק, שכן בפדה שוה מנה במאתיים כתב שלרבי יוחנן אינו פדוי משום שזה דבר מופלג, ואם כן מוכח, שאפילו במחצה יש ביטול מקח, ובהכרח שרב נחמן, הסובר שמכר שוה מאה במאתיים, חולק על רב חסא וסובר שאין אונאה לקרקעות כלל. בדבר נוסף חולק הרמב&quot;ן על רבנו חננאל, שאין פירוש &quot;דבר מופלג&quot; כפליים מדמי המקח, אלא הכונה לשיעור האונאה, שאינו שתות כבשאר מטלטלין אלא שליש. ומדברי הרמב&quot;ן שם משמע, ששיעור מחצה לענין אונאה הוא בין בקרקע ובין בהקדש. ובשלטי הגבורים כתב כן גם לגבי שטרות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי שאין בהקדש ביטול מקח, גם כאשר ההקדש נתאנה ביותר משתות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוס&#039; בתמורה (כז, ב) שדין זה אינו אלא כשמחלל חפץ שהקדיש ועדיין החפץ ברשותו, אבל הפודה מהגזבר, צריך שומה בשלשה, ואם חילל בפחות משוויו, אינו פדוי, וכן כתב הריטב&quot;א, וביאר, שהוא משום שלאחר שהגיע ליד גזבר שוב אי אפשר לישאל על ההקדש (כמו שנפסק ביו&quot;ד סי&#039; רנ&quot;ח). והבין בעל טורי אבן, שכיון שכאשר ההקדש נמצא כבר ביד הגזבר אין אפשרות לחזור בו ולהישאל, הרי הקדש מפסיד במה שחילל בפחות מערכו, מה שאין כן כשעדיין לא בא לידו, כיון שאפשר לישאל, הרי ההקדש לא הפסיד כלום, שהרי גם בלי החילול יכול הוא להפקיע את ההקדש. אך החזו&quot;א בחו&quot;מ ליקוטים סי&#039; כ&#039; כתב שכוונת הריטב&quot;א היא, שכמו שלענין שאלה יש חילוק בין הגיע ליד גזבר או שעדיין הוא ברשות הבעלים, כמו כן לענין חילול חלוק ההקדש בזה, שאם הוא ברשות המקדיש החילול חל גם על שוה פרוטה, ואם כבר הגיע לרשות הגזבר, הרי זה כקנין שיש בו אונאה. ולפי זה, אין זה אלא בהקדש בדק הבית, אבל בקדשי מזבח אין הבדל בין הבעלים לאחר. אך התוס&#039; במנחות (עא, ב) כתבו שאין דין זה אמור אלא בבעלים. ונסתפקו האחרונים אם אדם אחר פדה ברשות הבעלים בפחות מערכו, והאריך בזה שו&quot;ת דבר אברהם (ח&quot;א סט&quot;ו אות ה). ובשו&quot;ת עונג יו&quot;ט סי&#039; קי&quot;ב הוכיח מדברי התוס&#039; בבכורות (כה, א) ומהריטב&quot;א כאן, שגזבר דינו כבעלים ואם חילל שוה מנה על פרוטה הרי זה מחולל. ודין זה של שמואל לגבי מעשר שני, כתב הרמב&quot;ם בהלכות מעשר שני (פ&quot;ב י) בשם הגאונים שדינו כהקדש, ובזמן הזה אפשר לפדותו אפילו לכתחילה. ותמה הגר&quot;א בביאורו ליו&quot;ד (רצ&quot;ד ס&quot;ק כ) שהרי בהקדש הוא מחולל כיון שאין אונאה להקדש, ובמעשר שני לא מצאנו שנתמעט מאונאה. ותירץ, שאמנם אין להשוות מעשר שני להקדש אלא לרבי מאיר הסובר מעשר שני ממון גבוה, אבל לרבי יהודה שמעשר ממון הדיוט הוא אין מעשר שני נפדה אלא בשוויו, והרמב&quot;ם פוסק להלכה כרבי מאיר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן התם&lt;/b&gt;: במסכת תמורה (כו ב) שהאומר על קרבן תמים שיהא מחולל על בהמת חולין, או שאומר &quot;בהמה זו תמורת בהמה זו&quot;, או &quot;זו חילופי זו&quot;, לא אמר כלום, שאין קרבן תמים מתחלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם היה&lt;/b&gt; (בהמה של) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קודש בעל מום,&lt;/b&gt; וחללו על בהמת חולין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא לחולין, וצריך לעשות לו דמים&lt;/b&gt; (אם אין בהמת החולין שווה כבהמת ההקדש, צריך הוא להוסיף להקדש את ההפרש, למרות שהבהמה נתפסה בקדושת הקרבן).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובביאור דין זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן&lt;/b&gt;: זה ששנינו במשנה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא לחולין&quot;&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר תורה,&lt;/b&gt; שאף על פי שאין שתי הבהמות שוות בערכן, יצא הקודש בעל מום לחולין, משום שאין אונאה להקדש,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו זה ששנינו במשנה ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך לעשות לו דמים,&lt;/b&gt; להוסיף את ההפרש שביניהם להקדש, הוא דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדבריהם.&lt;/b&gt; שחייבוהו חכמים לשלם להקדש את האונאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וריש לקיש אמר: אף&lt;/b&gt; מה שאמרו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך לעשות לו דמים,&lt;/b&gt; הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן התורה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף על פי שאין אונאה להקדש, הרי נאמר בחילול הקדש &quot;ערכך&quot;, מלמד הכתוב שיהא החילול כפי שווי ערכו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו רבי יוחנן סובר, שהכוונה היא לפי מה שיעריכו, גם אם אין זה שוויו הנכון. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומבואר בתוס&#039;, שעל אף שההקדש נתאנה ביתר משתות, ובהדיוט הרי המקח בטל במקרה כמו זה, בכל זאת בהקדש החילול נתפס כנגד שווי החולין אלא שצריך להוסיף. והטעם לכך הוא משום שביטול המקח בהדיוט הוא מכיון שיש חשש להפסד אם המאנה לא ירצה להחזיר את דמי האונאה, מה שאין כן בהקדש שאפילו אם המחלל טעה ההקדש חל גם בטעות, ואין חשש לאי החזרת האונאה שהרי אינו יכול להשתמש בבהמת ההקדש עד שיוסיף את ההפרש, שהרי הבהמה היא הקדש, ולכן אין בזה ביטול החילול. אך התוספות רי&quot;ד סובר שאף על פי שיש להקדש ביטול מקח וצריך להוסיף לו מעות מן התורה, מכל מקום החפץ יוצא לחולין מיד, כיון שהפרוטה נתפסת בקדושה, ואין עליו אלא חיוב דמים להקדש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי עסקינן?&lt;/b&gt; מה הוא ההפרש בין שווי ההקדש והחולין?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא בכדי אונאה,&lt;/b&gt; היינו פחות משתות, האם יתכן ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהא לימא ריש לקיש, צריך לעשות לו דמים דבר תורה,&lt;/b&gt; ונמצא שסבור הוא שיש אונאה להקדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן&lt;/b&gt; (לעיל נו א), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו דברים שאין להם אונאה: הקרקעות והעבדים והשטרות&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וההקדשות.&lt;/b&gt; ואם כן, אי אפשר להעמיד את המשנה במסכת תמורה שההפרש הוא פחות משתות, שכן במקרה זה ודאי שאין אונאה להקדש, ואינו צריך להוסיף דמים כלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא,&lt;/b&gt; שמא תאמר, שההפרש היה בכדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביטול מקח,&lt;/b&gt; היינו ביתר על שתות, ועל כך נאמר, שצריך להוסיף לו דמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי דבר זה לא יתכן, כי האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהא לימא רבי יוחנן &quot;צריך לעשות לו דמים מדבריהם&quot;,&lt;/b&gt; אבל מן התורה אינו צריך להוסיף משום שאין אונאה להקדש אפילו ביתר משתות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאמר רבי יונה&lt;/b&gt; את האמור להלן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהקדשות, ורבי ירמיה אמר&lt;/b&gt; דין זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אק רקעו ת,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותרוייהו&lt;/b&gt; אמרו דבר זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמיה דרבי יוחנן: אונאה אין להם&lt;/b&gt; אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביטול מקח יש להם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונמצא שלדעת רבי יונה, סובר רבי יוחנן שהקדשות יש להם ביטול מקח ביתר משתות, וזה סותר למה שאמר רבי יוחנן, שצריך להוסיף דמים רק מדבריהם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם&lt;/b&gt; הנאמר במשנה שצריך לעשות לו דמים, הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בביטול מקח,&lt;/b&gt; היינו שההפרש היה יתר משתות,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיפוך דרבי יוחנן לריש לקיש, ודריש לקיש לרבי יוחנן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היינו, שלדעת רבי יונה המחלוקת היא הפוכה, רבי יוחנן סובר שצריך להוסיף מן התורה, וריש לקיש סובר שאינו צריך להוסיף אלא מדבריהם, ואין סתירה בדברי רבי יוחנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי קמיפלגי&lt;/b&gt; רבי יוחנן וריש לקיש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדשמואל.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל,&lt;/b&gt; ואף על פי שיש כאן אונאה ביותר משתות, הרי שנתמעט הקדש מאונאה אפילו היתה האונאה בכדי ביטול מקח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר,&lt;/b&gt; ריש לקיש, הסובר שצריך להוסיף דמים מדבריהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אית ליה דשמואל,&lt;/b&gt; שאין אונאה להקדש כלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומר,&lt;/b&gt; רבי יוחנן, הסובר צריך להוסיף דמים מן התורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לית ליה דשמואל&lt;/b&gt; אלא סובר שאף בהקדש המיעוט אינו אלא מאונאה אבל ביטול מקח יש להם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף על פי שבהקדש לא שייך טעות, ואם כן בהכרח צריך לומר שטעם ביטול מקח גם בקרקעות אינו משום מקח טעות, אלא כמו שפירש רש&quot;י שאין זה דרך מקח, וביאר בחידושי הגרנ&quot;ט שכאשר האונאה היא בשעור של יתר משתות או לשאר ראשונים יותר ממחצה, אין המעות נתפסים בדמי המקח כלל, ואינם אלא כפקדון, וכן הוא גם בחילול הקדש שאין המעות נתפסים בדמי החפץ ואין כאן חילול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעית אימא דכולי עלמא אית להו דשמואל,&lt;/b&gt; ואמנם אין אונאה להקדש כלל,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכא, בהא קמיפלגי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר,&lt;/b&gt; הסובר שצריך להוסיף דמים מן התורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר,&lt;/b&gt; דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחיללו, אין,&lt;/b&gt; רק אם כבר חילל על שוה פרוטה הרי הוא מחולל, בדיעבד, כיון שאין אונאה להקדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכתחילה,&lt;/b&gt; כשבא לחללו על פחות מערכו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כיון ש&quot;ערכך&quot; הנאמר בתורה משמעו בשוויו, ולכן, למרות שהחילול תופס, חייב הוא להוסיף דמים מן התורה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירוש שונה מרש&quot;י מצאנו בתוספות שהקשו מהגמרא בערכין (כט, א) שאומרת בפשיטות שאין דינו של שמואל אלא בדיעבד ולא לכתחילה, ולכן פירשו התוספות שחיללו אין היינו שדוקא אם נתכוין לחללו על פחות משוויו למרות האיסור שבדבר, הרי הוא מחולל, אבל אם התכוין לחללו בשוויו וטעה ישלים מן התורה, ומר סבר אפילו לכתחילה, היינו אפילו כשנתכוין לחללו בשוויו, לא ישלים אלא מדרבנן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומר סבר&lt;/b&gt; שאין צריך להוסיף אלא מדבריהם, משום שהוא סובר שדינו של שמואל הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו לכתחילה,&lt;/b&gt; ומה שנאמר במקרא &quot;ערכך&quot;, משמעו בשווי כל שהוא, ורק מדרבנן צריך להוסיף. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י מפרש שאף שבקרקעות אמרו ביטול מקח יש להם, היינו משום מקח טעות אבל בהקדש אין טעות להקדש. ולפי זה טוען הגאון רבי נפתלי טרופ שזה דוקא כשנתאנה ההקדש, אבל אם נתאנה הפודה שאצלו שייך טעות, כגון שעבור חפץ ששוה מנה נתן מאתיים, הרי הדין נותן שיהא המקח בטל, והקשה על עצמו מרש&quot;י לעיל (נה, א) שמפרש מה שאמרו בגמרא פרה זו תחת פרה של הקדש הקדשו פדוי ויד הקדש על העליונה, שאם הטעה הוא את הקדש צריך להשלים, ואם הטעה את עצמו אינו יכול לחזור בו, אף על פי שבזה שייך מקח טעות. ושוב מצא קושיא זו בשיטה מקובצת, ותירץ שאמנם כן הוא ולמרות זאת אינו יכול לחזור בו משום סברת הירושלמי, שאדם עשוי לוותר להקדש. אכן לפי מה שפירש רש&quot;י שלמאן דאמר אף ביטול מקח אין להם לא בקרקעות ולא בהקדשות, הוא משום שטעם ביטול המקח אינו משום מקח טעות, אלא שאין המעות דמי המקח, וסברא זו שייכת גם בהקדש, אם כן גם כשנתאנה הפודה לכאורה כן הוא, וצריך עיון אם שייך לומר בזה סברת הירושלמי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעית אימא, לעולם&lt;/b&gt; מה שנאמר במשנה שצריך לעשות לו דמים, היינו כשההפרש הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכדי אונאה, ולא תיפוך&lt;/b&gt; שיטת רבי יוחנן לדריש לקיש כמו שתרצנו לעיל, אלא ריש לקיש הוא שסובר שצריך לעשות לו דמים מן התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה שהקשינו מהמשנה שאין אונאה להקדש, ומדוע צריך להסיף דמים מן התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;התשובה על כך היא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובדרב חסדא קמיפלגי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב חסדא: מאי &quot;אין להם אונאה&quot;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הנאמר בהקדשות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין פירושו כמו בקרקעות, שאינו מחזיר את האונאה, אלא שההקדשות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינן בתורת אונאה,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0114_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot