https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%93_%D7%90
פרשני:בבלי:בבא מציעא נד א - היסטוריית גרסאות
2026-04-21T05:51:45Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%93_%D7%90&diff=143378&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-14T13:12:00Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:12, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98854:rev-143378:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%93_%D7%90&diff=98854&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:36:50Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:36, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אחד הרי עלי בעשרים ואחד,</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הבעלים נותנין</b> על כרחן <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים ושש.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אחד הרי עלי בעשרים ואחד,</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הבעלים נותנין</b> על כרחן <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים ושש.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שאי אפשר לתת לזה בעשרים ואחת, שנמצא ההקדש נפסד בארבעה סלעים שהיה על הבעלים להוסיף בחומשן.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שאי אפשר לתת לזה בעשרים ואחת, שנמצא ההקדש נפסד בארבעה סלעים שהיה על הבעלים להוסיף בחומשן.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאידך, אי אפשר לפחות לבעלים מהקרן ששמאה אדם אחר.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאידך, אי אפשר לפחות לבעלים מהקרן ששמאה אדם אחר.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95643:rev-98854:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%93_%D7%90&diff=95643&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T08:10:15Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא מציעא נד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אחד הרי עלי בעשרים ואחד,</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הבעלים נותנין</b> על כרחן <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים ושש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שאי אפשר לתת לזה בעשרים ואחת, שנמצא ההקדש נפסד בארבעה סלעים שהיה על הבעלים להוסיף בחומשן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאידך, אי אפשר לפחות לבעלים מהקרן ששמאה אדם אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן, נותים עשרים ואחד עבור הקרן כפי ששמאה האחר, ועוד חמשה עבור החומש מהקרן כפי ששמאה הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים ושנים, הבעלים נותנין עשרים ושבע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעשרים ושלש, הבעלים נותנין עשרים ושמונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעשרים וארבע, הבעלים נותנין עשרים ות שע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עשרים וחמש, הבעלים נותנין שלשים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאין מוסיפין חומש על עילוי של זה,</b> אלא החומש נמדד לפי מה ששמו הם בתחילה. דהיינו חומש מעשרים<b style='font-size:20px; color:black;'>".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם אמר - בעשרים ושש, אין כופין את הבעלים לפדותו. וזכה בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על כל פנים <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> מדקתני חומש על עשרים סלעים חמשה סלעים, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>חומשא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מלבר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;83&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;83.&nbsp;</b> לכאורה קשה, הרי משנה מפורשת היא, וכי המקשן לא ידע את המשנה? וצריך לומר, דאכן ידע, אלא הסתפק שמא רק בהקדש הוי חומשא מלבר, אבל במעשר חומשא מלגיו. ופשטינן ליה, שאין לחלק בין הקדש למעשר לענין חומש. וגילוי מילתא בעלמא הוא שלשון חומש האמור בתורה היינו חומש בלבר. (על פי הפני יהושע).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ברם, לפי האמת נדון זה תלוי במחלוקת תנאים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כתנאי.</b> נאמר בתורה (ויקרא כז כז) "ואם בבהמה הטמאה, ופדה בערכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויסף חמישיתו עליו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שיהא הוא וחומשו חמשה.</b> דהיינו חומשא מלבר. <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יאשיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יונתן אומר: "חמישיתו"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חומשו של קרן.</b> דהיינו חומשא מלגיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נידון נוסף בהלכות חומש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: חומש מעכב או אינו מעכב?</b> כלומר, אם פדה את המעשר ולא הוסיף חומש, האם מותר לו לאכול את המעשר חוץ לחומת ירושלים, או עליו להמתין עד שיתן את החומש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצדדי הספק: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה בארבעה פריק,</b> (ארבעה זוזים פדו את המעשר שכנגדם), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואכנפשיה</b> (מאליו, ואינו בכלל הפדיון) <b style='font-size:20px; color:black;'>מוסיף חומש,</b> ולפי צד זה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא חומש לא מעכב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא</b> גזירת הכתוב ד<b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה בחמשה פריק,</b> ואין מעשר שוה ארבעה נפדה בפחות מחמשה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לפי צד זה - <b style='font-size:20px; color:black;'>חומש מעכב</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;84&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;84.&nbsp;</b> הקשו התוספות, והרי הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל, ומסתמא הוא הדין במעשר? ותרצו, דודאי אם אמר "הוא וחומשו מחוללים על פרוטה" מועיל. אבל אם לא הזכיר את החומש בהדיא לא מהני. והקשו האחרונים, כיצד יכול לחלל אותו ואת חומשו על פרוטה, הרי יוצא שהמעשר עצמו נפדה על פחות משוה פרוטה? אמנם עיין בתוספות (גיטין סה א ד"ה ואמה) - שפודהו על פרוטה וחומשה. ועיין בקהלות יעקב, דהתוספות דידן סברו, שאם בסך הכל יחלל על פרוטה שלמה שפיר דמי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא: תא שמע,</b> שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הדמאי</b> (מעשר שני של דמאי, שתקנו חכמים להפריש מתבואה הלקוחה מעם הארץ), <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו חומש</b> (אינו צריך להוסיף חומש כשפודהו), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין לו ביעור</b> (אינו צריך לבערו בשנה השלישית, כשאר מעשרות, שנצטוו לבערם בשנה השלישית, כאמור (דברים יד - כח) - "מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדייקת הגמרא: חומש אין לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא קרן יש לו.</b> כלומר, אם בא לפדותו חייב לתת כשויו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>קרן דמעכב ב</b>פדיון מעשר <b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא, איתא ב</b>פדיון מעשר <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן,</b> אך <b style='font-size:20px; color:black;'>חומש דלא מעכב בדאורייתא ליתא בדרבנן</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;85&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;85.&nbsp;</b> מבואר לכאורה, דבמעשר דרבנן אין מוסיפין חומש. ולכאורה קשה, לדעת הראב"ד (הובא לעיל) שמעשר פחות משוה פרוטה אינו חייב אלא מדרבנן, מדוע כשפודהו על מעות הראשונות (כחזקיה), אמרינן "הוא וחומשו מחוללים על מעות הראשונות"? ועיין בריטב"א, כיון שממילא מחלל על מעות הראשונות ואין כאן שום הוצאה יתירה, אומר "הוא וחומשו". ובחידושי רבי מאיר שמחה כתב, שכאשר מחלל על המעות הראשונות, מצטרפים החילולים יחד, והרי כעת יש בו שוה פרוטה. ולכן חייב לומר "הוא וחומשו".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא משמע לן שחומש אינו מעכב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודנה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא</b> ספק זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>מחלוקת ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תנאי</b>ם המובאת להלן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בתוספתא (מעשר שני פרק ד הל ד): מי שהיה בידו פירות מעשר שני, ובא לפדותם, ולאוכלם מחוץ לחומות ירושלים, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נתן את הקרן ולא נתן את החומש,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: יאכל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר: לא יאכל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי: נראין דברי רבי אליעזר בשבת,</b> דמפני כבוד השבת לא יעכב מלאוכלם עד שיתן את החומש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודברי רבי יהושע, בחול.</b> גזירת חכמים שלא יאכלם עד שיתן את החומש. שמא יפשע וישכח להוסיף את החומש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדאמר</b> רבי, <b style='font-size:20px; color:black;'>"נראין דברי רבי אליעזר בשבת",</b> משמע <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> דבריו<b style='font-size:20px; color:black;'>, דפליגי אפילו בחול.</b> ולדעת רבי אליעזר מותר לאוכלו בלא חומש גם בחול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מדאמר "נראין דברי רבי יהושע בחול", מכלל דפליגי אפילו בשבת.</b> ולדעת רבי יהושע, אסור לאוכלו אף בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו בהא סברא קמיפלגי, דרבי אליעזר סבר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חומש לא מעכב.</b> ד"ארבעה בארבעה פריק, ואכנפשיה מוסיף חומש", כדלעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהושע סבר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חומש מעכב.</b> ד"ארבעה בחמשה פריק".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא, לא! דכולי עלמא</b> סברי <b style='font-size:20px; color:black;'>"חומש לא מעכב"</b>, מעיקר הדין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכא, ב</b>סברת <b style='font-size:20px; color:black;'>"חיישינן לפשיעותא" קמיפ לגי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר סבר, חיישינן לפשיעותא.</b> שמא יפשע ולא ישלם את החומש. ולכן גזרו עליו שלא יאכל עד שיוסיף חומש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;86&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;86.&nbsp;</b> בגידולי שמואל כתב, שאם הטעם משום "חיישינן לפשיעותא", הוי המעשר מחולל, ויכול למוכרו, או ליתנו במתנה, ורק באכילה אסור משום חשש פשיעותא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר סבר: לא חיישינן לפשיעותא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>: אף על פי שנחלקו במעשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל מודים בהקדש שחילל</b>ו ולא הוסיף חומש, שהפדיון חל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא חיישינן לפשיעותא, <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל וגזברין תובעין אותו</b> לשלם את החומש <b style='font-size:20px; color:black;'>בשוק</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;87&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;87.&nbsp;</b> דוקא בשוק, אבל לביתו אסור להכנס ולתובעו. כמו במלוה שאסור לו להכנס לבית הלוה. רש"ש. אך בהגהות טל תורה כתב - דבהקדש ליכא איסורא להכנס לביתו. ומאי דאמרינן - "בשוק", אורחא דמילתא נקט.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>בהקדש לא פליגי?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"נתן את הקרן ולא נתן לו את החומש, רבי אליעזר אומר: חילל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: לא חילל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי: נראין דברי רבי אליעזר בהקדש, ודברי חכמים במעשר".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדאמר</b> רבי <b style='font-size:20px; color:black;'>"נראין דברי רבי אליעזר בהקדש", מכלל, דפליג אפילו במעשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>מדקאמר "נראין דברי חכמים במעשר", מכלל, דאינהו פליגי אפילו בהקדש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא כדברי רבי יוחנן, דבהקדש לא נחלקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אתמר הכי אתמר</b> (אם נאמרו דברי רבי יוחנן, כך נאמרו):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן, הכל מודים בשבת, בהקדש, ש</b>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>חילל</b> ולא הוסיף חומש, מותר לאוכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מאי טעמא: <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא, דכתיב "וקראת לשבת עונג". ועוד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל וגזברין תובעין אותו בשוק</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;88&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;88.&nbsp;</b> "פירוש והני הוו חדא. ועוד דצריכי אהדדי דתרווייהו טעמא בעינן כחדא. דאי משום טעם שבת לחוד, אפילו במעשר נמי. ואי משום טעם גזברים תובעים, אפילו בחול נמי. אלא ודאי כדאמרן". הריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בימות החול, דליכא סברת "וקראת לשבת עונג", נחלקו רבי אליעזר ורבנן, האם יכול לאוכלו קודם שיתן חומש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נידון נוסף בדין "חומש":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רמי בר חמא, הרי אמרו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"הקדש אינו מתחלל על הקרקע",</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דרחמנא אמר ונתן הכסף וקם לו</b> (דכתיב (ויקרא כז - טו): "ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו") ודרשינן, דבעי כסף דוקא, ולא קרקע <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;89&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;89.&nbsp;</b> הקשו התוספות, מה נפשך, אי בעינן כסף דוקא, אם כן גם מטלטלין לא יועילו, ואם נלמד מנזקין ועבד, דדרשינן בהו "ישיב לרבות שוה כסף", אם כן אף קרקע נמי? ותרצו, דדרשינן בכלל ופרט וכלל, "ויסף חמישית" כלל, "כסף" פרט, "והיה לו" חזר וכלל. ואין אתה דן אלא כעין הפרט, דהיינו, דבר המיטלטל וגופו ממון. יצאו קרקעות שאין מיטלטלין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>חומשו, מהו שיתחלל על הקרקע</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;90&nbsp;</b>? וכן יש להסתפק בזר שאכל <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה</b> בשוגג <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;91&nbsp;</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אינה משתלמת</b> במעות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בפירות <b style='font-size:20px; color:black;'>מן החולין,</b> שראויים להקדישם. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;90.&nbsp;</b> הקשה התוספות הרא"ש: הרי עיקר קרא נאמר על חומש, ובודאי שאינו נפדה על הקרקע? ותירץ, אע"ג דבהאי קרא דכסף כתיב חומש, מכל מקום "כסף" משמע דאערכך דוקא קאי. ויש לפרש דהכי קאמר קרא, ויסף חמישית מכל דבר, על כסף ערכך.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;91.&nbsp;</b> רש"י. ומדייק המשנה למלך (תרומות י יח), שרק בזר האוכל תרומה בשוגג דהתשלומין הן תרומה, אזי חייב להביא דוקא פירות חולין, אבל האוכל במזיד, אין התשלומין נעשים תרומה, ולכן אינו חייב לתת דוקא פירות, ויכול לשם אף בכסף. אמנם דעת הרמב"ם (שם) דבין שוגג ובין מזיד צריך לשלם בפירות ולא בכסף.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דרחמנא אמר</b> (ויקרא כב - יד) - "ואיש כי יאכל קדש בשגגה, ויסף חמישיתו עליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתן לכהן את הקדש".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן: עליו לתת <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר הראוי להיות קדש.</b> דהיינו פירות חולין <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;92&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;92.&nbsp;</b> רש"י פירש "מן החולין", היינו פירות. ו"שלא מן החולין", היינו מעות. אך הראב"ד פירש "שלא מן החולין" היינו לקט שיכחה ופאה, מעשר ראשון מעשר שני והקדש. וכשיטת רבי מאיר הנזכר במנה בתרומות (פרק ו ה). ועיין בריטב"א, וברש"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>חומשה, מהו שישתלם שלא מן החולין</b> (אלא במעות או בגדים)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן יש להסתפק ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר,</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין מתחלל על האסימון</b> (מטבע שאין עליו צורה),</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דרחמנא אמר</b> (דברים יד כה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"וצרת הכסף בידך", לרבות כל דבר שיש עליו צורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>חומשו, מהו שיתחלל על האסימון?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתגלגל מלתא, ומטא לקמיה דרבא: אמר להו, אמר קרא</b> (ויקרא כב יד, כד טז, יט, דברים ידכה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"</b>ויסף חמישיתו <b style='font-size:20px; color:black;'>עליו", לרבות</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>חומשו כמותו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא: אף אנן נמי תנינא</b> במסכת תרומות: <b style='font-size:20px; color:black;'>"הגונב תרומה ולא אכלה, משלם תשלומי כפל דמי תרומה.</b> כלומר, מלבד התרומה שחוזרת בעין <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;93&nbsp;</b>, מוסיף עוד תשלום כפל, מעות, כדמי התרומה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;94&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;93.&nbsp;</b> רש"י. ואפשר להעמיד גם כשאינה בעין, כגון שנזרק לים, או נשרף, דמשלם את הקרן כדמי תרומה, ואינו צריך להביא פירות מן החולין. שדין "מן החולין" אינו אלא באוכל תרומה. רש"ש.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;94.&nbsp;</b> דמי תרומה פחותין מדמי החולין, כיון שהתרומה אינה ראויה להאכל אלא לכהנים, ואינה ראויה לו בימי טומאתו, ואם מטמאה אסורה באכילה. לפיכך דמיה מועטין. רש"י. ובדברי רש"י, עיין תוספות יום טוב (תרומות ו ד), ובמל"מ (תרומות י יח).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אכלה, משלם שני קרנים וחומש. קרן וחומש מן החולין,</b> כלומר - מפירות חולין הראויים להיות תרומה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והקרן</b> הנוספת, הבאה כתשלום כפל - מעות <b style='font-size:20px; color:black;'>דמי תרומה".</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0108_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנדB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot