https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%92_%D7%91
פרשני:בבלי:בבא מציעא נג ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-26T22:06:21Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%92_%D7%91&diff=143377&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-14T13:11:53Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:11, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l78">שורה 78:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 78:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98853:rev-143377:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%92_%D7%91&diff=98853&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:36:48Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:36, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנין שיכול לפדותו? - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי אלעזר: מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בירושלים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;73&nbsp;</b>? </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנין שיכול לפדותו? - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי אלעזר: מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בירושלים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;73&nbsp;</b>? </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;73.&nbsp;</b> מעשר שני טהור אינו נפדה בירושלים, דכתיב (דברים יד- כד) "כי ירחק ממך המקום ונתת בכסף", ומבואר, שרק אם "ירחק ממך המקום" הותר לפדות את המעשר. רש"י.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;73.&nbsp;</b> מעשר שני טהור אינו נפדה בירושלים, דכתיב (דברים יד- כד) "כי ירחק ממך המקום ונתת בכסף", ומבואר, שרק אם "ירחק ממך המקום" הותר לפדות את המעשר. רש"י.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95642:rev-98853:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%A0%D7%92_%D7%91&diff=95642&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T08:10:13Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא מציעא נג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומנין שיכול לפדותו? - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי אלעזר: מנין למעשר שני שנטמא שפודין אותו</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בירושלים</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;73&nbsp;</b>? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;73.&nbsp;</b> מעשר שני טהור אינו נפדה בירושלים, דכתיב (דברים יד- כד) "כי ירחק ממך המקום ונתת בכסף", ומבואר, שרק אם "ירחק ממך המקום" הותר לפדות את המעשר. רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> (דברים יד כד - כה) <b style='font-size:20px; color:black;'>"</b>וכי ירבה ממך הדרך <b style='font-size:20px; color:black;'>כי לא תוכל שאתו,</b> ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך<b style='font-size:20px; color:black;'>", ואין "שאת" אלא אכילה, שנאמר "וישא משאת מאת פניו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, כונת התורה לומר שאם אינו יכול לאוכלו, כגון שנטמא, מותר לפדותו. ואפילו בירושלים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;74&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;74.&nbsp;</b> יש לדון, במעשר שני שאי אפשר לאוכלו מחמת סיבה אחרת, שאינה טומאה, האם אפשר לפדותו בירושלים? עיין בתורת זרעים (מעשר שני פרק ג משנה ט) שהוכיח מהירושלמי שדין זה שייך רק במעשר שנטמא, ולא בשאר המקרים. ועיין עוד בזכרון שמואל (סי' ז אות ב).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, מעשר שני מעורב שנטמא יש לו פדיון, ומדוע בטל ברוב?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>מזון ה<b style='font-size:20px; color:black;'>לקוח בכסף מעשר שני.</b> שקנאו בירושלים, ויצא משם, ונטמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לקוח בכסף מעשר, נמי ליפרקיה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן,: הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא, יפדה.</b> האי תנא סבר <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יהודה, דאמר</b> "הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא, <b style='font-size:20px; color:black;'>יקבר".</b> ואין קדושתו חמורה מספיק כדי לתפוס דמיו בפדיון <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;75&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;75.&nbsp;</b> בסיפרי הביאו פסוק כאסמכתא לדברי רבי יהודה, מדכתיב "וצרת הכסף", ודרשינן - "הכסף" כסף ראשון, ולא כסף שני. שאין לו פדיון.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> סבר כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה, מאי איריא "יצא",</b> (מדוע העמדנו במעשר שיצא מחוץ לירושלים), <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו לא יצא נמי</b> אין לו פדיון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לעולם ב</b>מעשר <b style='font-size:20px; color:black;'>טהור, ומאי יצא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דנפול מחיצות.</b> כלומר - נפלו חומות ירושלים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;76&nbsp;</b> לאחר שנכנס לעיר, ושוב אין מעשר שני נאכל שם עד שיעמדו החומות. דבעינן - "לפני ה' תאכלנו" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;77&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;76.&nbsp;</b> פירוש - כשנפלו רוב המחיצות. ואף על גב שלענין שבת אין צורך שתפולנה רוב המחיצות, וכבר כשנפלו מקצתן אסור לטלטל, מכל מקום לענין אכילת מעשר שני וקדשים קלים אכתי מיקרי מחיצה כל זמן שלא נפלו רובן. תוספות. ועיין חזון איש (שביעית סי' ג אות יד).&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;77.&nbsp;</b> רש"י. אמנם הרמב"ם (בית הבחירה ו- טו) פסק דקדושת ירושלים קידשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, ואוכלים קדשים ומעשר שני בירושלים אע"פ שאין שם חומות ומקדש. והקשה עליו הראב"ד מסוגיין, דמשמע שאם נפלו החומות אין אוכלים מעשר שני? וכתב - "ולא עוד, אלא שאני אומר, שאפילו לרבי יוסי דאמר "קדושה שניה קדשה לעתיד לבא", לא אמר אלא לשאר ארץ ישראל, אבל לירושלים ולמקדש לא אמר. לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבוד ה' לעולם. כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו. לפיכך הנכנס עתה שם אין לו כרת". וליישב קושית הראב"ד עיין בחזון איש (ליקוטים לבבא מציעא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם אי אפשר לפדותו, לאחר שנכנס לירושלים, כיון שקלטוהו מחיצות. ואין לו תקנה אלא באכילה בין החומות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>האמר רבא</b>: דין <b style='font-size:20px; color:black;'>מחיצה לאכול,</b> (כלומר - הדין שאין מעשר שני נאכל בירושלים לאחר שנפלו החומות) הוא מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך דין <b style='font-size:20px; color:black;'>מחיצות לקלוט</b> (כלומר - שאם נכנס לירושלים, שוב אין לו פדיון אפילו חוצה לה, כיון שקלטוהו מחיצות) אינו אלא מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי גזרו רבנן כי איתנהו למחיצות,</b> אך <b style='font-size:20px; color:black;'>כי ליתנהו למחיצות</b> (כגון שנפלו) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזרו רבנן,</b> ויש לו פדיון?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פלוג רבנן בין איתנהו למחיצות בין ליתנהו למחיצות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;78&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;78.&nbsp;</b> מבואר בגמרא - שדבדר שאין לו מתירין מדרבנן, בטל ברוב, אף על פי שמדאורייתא יש לו מתירין. והקשו מכאן האחרונים (שו"ת שאגת אריה החדשות סי' יב), על דברי הרמב"ן בפסחים (מלחמות דף ל א) שהטעם שחמץ בפסח אוסר במשהו, הוא משום דהוי דבר שיש לו מתירין, כיון שאחר הפסח הוא מותר בהנאה מדאורייתא. ואף על פי שמדרבנן אסור אף אחר הפסח, מכל מקום כיון שמדאורייתא שרי, הוי דבר שיש לו מתירין. והקשו עליו מסוגיין, דמוכח שאף באיסור דרבנן חשיב דבר שאין לו מתירין? ותרצו, חמץ בפסח ודאי עתיד לצאת מאיסור תורה אחר הפסח, ולא יהיה אסור אלא מדרבנן משום קנס, ובזה אמרינן שפיר שלא קנסו חכמים כדי להקל עליו. אבל כאן, אין ההיתר בא אלא מחמת מעשה פדיה, וכיון שאסרו חכמים לפדות, הרי אין ההיתר עומד לבא. והוי דבר שאין לו מתירין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולסיכום: באור דברי הברייתא "ושנכנס לירושלים ויצא" לפי תרוץ זה של הגמרא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדובר במעשר שני טהור, שיש בו שוה פרוטה, שנכנס לירושלים בזמן שהחומות קיימות, ונפלו החומות. ובכהאי גונא, אם נתערב בחולין, בטל ברוב. כיון שאין לו מתירין על ידי פדיון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אפשרות נוספת לבאר את דברי הברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא בר יהודה אמר רב ששת: חדא קתני. מעשר שני שאין בו שוה פרוטה, שנכנס לירושלים ויצא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובמקרה זה, קליטת המחיצות מעכבתו מלהפדות על המעות הראשונות (כדברי חזקיה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b> חשיב כ"אין לו מתירין" ובטל ברוב<b style='font-size:20px; color:black;'>? וניהדר ונעייליה וניכליה</b> (יחזירנו לירושלים, ויאכלנו שם)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: במקרה <b style='font-size:20px; color:black;'>דנפול מחיצות.</b> כדלעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ונפרקיה</b> (יפדה אותו)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>ה</b>א <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא, מחיצה לאכול דאורייתא, מחיצה לקלוט דרבנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי גזרו רבנן, כי איתנהו למחיצות</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>כי ליתנהו למחיצות לא גזרו רבנן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פלוג רבנן.</b> כדלעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי, מאי איריא "אין בו שוה פרוטה",</b> (מדוע העמדנו במעשר פחות משוה פרוטה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו יש בו</b> שוה פרוטה <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> אין לו פדיון, כדלעיל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיבעיא קאמר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיבעיא יש בו</b> שוה פרוטה, אין לו פדיון כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דקלטן ליה מחיצות, אבל אין בו</b> שוה פרוטה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לא קלטו ליה מחיצות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;79&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;79.&nbsp;</b> והטעם - משום דהוי "מילתא דלא שכיחא", ובמילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן. רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן.</b> אף במקרה זה אין לו פדיון אחר שקלטוהו מחיצות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מבארת מהו המקור לדין "שוה פרוטה" בפדיון מעשר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: נאמר בתורה (ויקרא כז לא) <b style='font-size:20px; color:black;'>"</b>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אם גאל יגאל איש ממעשרו,</b> חמישיתו יוסף עליו<b style='font-size:20px; color:black;'>".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>"ממעשרו"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא כל מעשרו.</b> (כלומר, לא כל המעשרות ראויים לפדיון).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובא למעט: <b style='font-size:20px; color:black;'>פרט למעשר שני שאין בו שוה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>פרוטה.</b> שאינו תופס פרוטה בפדיונו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;80&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;80.&nbsp;</b> רש"י. ומבואר בדבריו, דפשיטא שאינו יכול לחלל מעשר על פחות מפרוטה, כיון שסכום זה אינו נחשב כלל כסף. ואין צריך לזה פסוק. (וכמש"כ הרמב"ם (מעשר שני ד- ט) "אין פודין בפחות משוה פרוטה מפני שהוא כפודה באסימון"), ולכן כתב רש"י דמיירי כשמחללו על פרוטה שלימה, ולמדנו הכתוב שאינו תופס פדיונו. אבל הראב"ד כתב "פרט למעשר שני שאין בו שוה פרוטה, שאינו צריך פדיון, ואם יפדה אותו אין לו חומש מן התורה. אבל מדרבנן יפדה ויש לו חומש". ועיין עוד בתוספות, וברש"ש, ובמנחת חינוך (מצוה תעג-ז).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והנה, נחלקו האמוראים איזה חלק של המעשר צריך לשוות פרוטה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר: רב אמי אמר</b>: מעשר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין בו</b> שוה פרוטה, אינו תופס פרוטה בפדיונו. אך אם יש בו שוה פרוטה - תופס בו פדיון, אף על פי שחומשו שוה פחות מפרוטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך<b style='font-size:20px; color:black;'>רב אסי אמר</b>: מעשר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין בחומשו</b> שוה פרוטה, (דהיינו שאינו שוה לפחות ארבע פרוטות) אינו בר פדיון <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;81&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;81.&nbsp;</b> ואף על פי שחומש אינו מעכב, מכל מקום בעינן שיהיה ראוי לתוספת חומש. וכעין "כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת". חידושי רבי מאיר שמחה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן נחלקו כהאי גונא רבי יוחנן וריש לקיש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר, אין בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן לקיש אמר, אין בחומשו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי,</b> שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>"מעשר שני שאין בו שוה פרוטה, דיו שיאמר: הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות".</b> כחזקיה. ואין מחייבים אותו להעלותו לירושלים, או להמתין עד שיצטרף אליו מעשר נוסף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא למאן דאמר "אין בחומשו", היינו דקתני "דיו",</b> כלומר - השמיענו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאף על גב דבדידיה אית ביה</b> שוה פרוטה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דבחומשיה ליכא</b> שוה פרוטה, אינו נחשב, ודיו בכך שיפדה על המעות הראשונות. ואתי <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר</b> לשון הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר "אין בו", מאי</b> חידושא השמיענו במילה <b style='font-size:20px; color:black;'>"דיו"?</b> היה לו לומר - "אומר: הוא וחומשו מחוללים על מעות הראשונות"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן ב<b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;82&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;82.&nbsp;</b> עיין בחידושי רבי מאיר שמחה, מדוע הוי רק "קשיא" ולא תיובתא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מסתפקת בדין חומש האמור במעשר שני (ויקרא כז לא) "ואם גאל יגאל איש ממעשרו - חמישיתו יוסף עליו". כמה עליו להוסיף על פדיונו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו: חומשא מלגיו,</b> כלומר - יחלק את הקרן לחמשה חלקים, ויוסיף עליה כשיעור חומשה. (כגון אם היה שוה עשרים, יוסיף ארבע).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או, חומשא מלבר</b> כלומר, על ארבעה רבעים יוסיף את החמישי מבחוץ. (כגון אם היה שוה עשרים יוסיף חמש)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא, תא</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שמע,</b> מה ששנינו במסכת ערכין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי שהקדיש חפץ, ובא לפדותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>"הבעלים אומרים בעשרים, וכל אדם בעשרים, הבעלים קודמין. מפני שמוסיפין חומש</b> על הקרן. ונמצא עשרים שלהם כעשרים וחמש. אך שאר כל אדם אינו מוסיף חומש.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0107_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot