https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%9C%D7%91_%D7%91פרשני:בבלי:בבא מציעא לב ב - היסטוריית גרסאות2026-05-18T04:25:23Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%9C%D7%91_%D7%91&diff=143335&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T13:06:31Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:06, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%9C%D7%91_%D7%91&diff=98838&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:36:07Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:36, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מדברי שניהם,</b> רבנן ורבי שמעון, הסוברים שחיוב פריקה עדיף מחיוב טעינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נלמד,</b> שאיסור <b style='font-size:20px; color:black;'>צער בעלי חיים</b> - איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא</b> הוא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;373&nbsp;</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;374&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מדברי שניהם,</b> רבנן ורבי שמעון, הסוברים שחיוב פריקה עדיף מחיוב טעינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נלמד,</b> שאיסור <b style='font-size:20px; color:black;'>צער בעלי חיים</b> - איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא</b> הוא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;373&nbsp;</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;374&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;373.&nbsp;</b> בהגהות חת"ס כתב, דילפינן לה מדכתיב: "ורחמיו על כל מעשיו". ועיין בשו"ת שאילת יעבץ (סימן ק"י) שכתב שדין צער בעלי חיים נוהג רק בבעלי חיים שהם בני מלאכה, ולא בשקצים ורמשים. וכתב שם שכלב וחתול בני מלאכה, שהכלב שומר מגנבים, והחתול צד עכברים. ולכאו' יש להעיר מהמעשה המובא במסכת ב"מ (פ"ה א), שהיתה שפחתו של רבי מכבדת הבית, ורצתה לזרוק בני חולדה, ואמר לה רבי שתניחם משום דכתיב "ורחמיו על כל מעשיו", דמוכח שדין צער בעלי חיים שייך גם בשאינם בני מלאכה. ויש שהביא להוכיח מספר חסידים (אות מ"ד) שצער בעלי חיים אינו דווקא בבני מלאכה (וע"ע בספר חסידים אות תרס"ז גבי צער בעלי חיים לצורך אדם, ועיין ברמב"ן עה"ת דברים כ"ב ו', ועוד בראשונים ואחרונים שהאריכו בזה). ועיין בשו"ת שבות יעקב (ח"ג סימן א) שהאריך בענין היתר צער בעלי חיים לצורך.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;374.&nbsp;</b> הקשה הרמב"ן, אם כן,, למה זקן ואינה לפי כבודו אינו פורק? הרי יש כאן צער בעלי חיים, שאיסור דאורייתא הוא! ותירץ, דעשה דכבוד תורה - עדיף. ותמה עליו הר"ן, הרי זקן אינו דווקא מי שקנה חכמה, אלא הוא הדין לאדם מכובד, ואם כן, הדרא קושיא לדוכתה! ותירץ, שכיון שהותר צער בעלי חיים לתשמישן של בני אדם, כל שכן שהותר לכבודם בשב ואל תעשה, דגדול כבוד הבריות (ובפרי יצחק כתב, דלהכי לא תירץ הרמב"ן כן, משום דסבירא ליה שאין כבוד הבריות דוחה איסור אלא בגנאי גדול. אבל בגנאי קטן - לא). והרדב"ז כתב, דכשם שגבי אבידה ילפינן מדכתיב "והתעלמת" שפעמים אתה מתעלם, כך נלמד גבי טעינה מדכתיב "והתעלמת", וגבי פריקה דכתיב "וחדלת", ודרשינן שפעמים שאתה חדל, דהיינו - בזקן ואינה לפי כבודו (ולפי זה, הא דאמרינן להלן "בהמת נכרי ומשאוי ישראל - וחדלת", היינו לריה"ג דסבירא ליה דצער בעלי חיים לאו דאורייתא. אבל לרבנן, באופן כזה חייב לפרוק, שהרי צער בעלי חיים דאורייתא, ואם כן, האי דכתיב "וחדלת" - לאשמועינן דזקן ואינה לפי כבודו אינו פורק).</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;373.&nbsp;</b> בהגהות חת"ס כתב, דילפינן לה מדכתיב: "ורחמיו על כל מעשיו". ועיין בשו"ת שאילת יעבץ (סימן ק"י) שכתב שדין צער בעלי חיים נוהג רק בבעלי חיים שהם בני מלאכה, ולא בשקצים ורמשים. וכתב שם שכלב וחתול בני מלאכה, שהכלב שומר מגנבים, והחתול צד עכברים. ולכאו' יש להעיר מהמעשה המובא במסכת ב"מ (פ"ה א), שהיתה שפחתו של רבי מכבדת הבית, ורצתה לזרוק בני חולדה, ואמר לה רבי שתניחם משום דכתיב "ורחמיו על כל מעשיו", דמוכח שדין צער בעלי חיים שייך גם בשאינם בני מלאכה. ויש שהביא להוכיח מספר חסידים (אות מ"ד) שצער בעלי חיים אינו דווקא בבני מלאכה (וע"ע בספר חסידים אות תרס"ז גבי צער בעלי חיים לצורך אדם, ועיין ברמב"ן עה"ת דברים כ"ב ו', ועוד בראשונים ואחרונים שהאריכו בזה). ועיין בשו"ת שבות יעקב (ח"ג סימן א) שהאריך בענין היתר צער בעלי חיים לצורך.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;374.&nbsp;</b> הקשה הרמב"ן, אם כן,, למה זקן ואינה לפי כבודו אינו פורק? הרי יש כאן צער בעלי חיים, שאיסור דאורייתא הוא! ותירץ, דעשה דכבוד תורה - עדיף. ותמה עליו הר"ן, הרי זקן אינו דווקא מי שקנה חכמה, אלא הוא הדין לאדם מכובד, ואם כן, הדרא קושיא לדוכתה! ותירץ, שכיון שהותר צער בעלי חיים לתשמישן של בני אדם, כל שכן שהותר לכבודם בשב ואל תעשה, דגדול כבוד הבריות (ובפרי יצחק כתב, דלהכי לא תירץ הרמב"ן כן, משום דסבירא ליה שאין כבוד הבריות דוחה איסור אלא בגנאי גדול. אבל בגנאי קטן - לא). והרדב"ז כתב, דכשם שגבי אבידה ילפינן מדכתיב "והתעלמת" שפעמים אתה מתעלם, כך נלמד גבי טעינה מדכתיב "והתעלמת", וגבי פריקה דכתיב "וחדלת", ודרשינן שפעמים שאתה חדל, דהיינו - בזקן ואינה לפי כבודו (ולפי זה, הא דאמרינן להלן "בהמת נכרי ומשאוי ישראל - וחדלת", היינו לריה"ג דסבירא ליה דצער בעלי חיים לאו דאורייתא. אבל לרבנן, באופן כזה חייב לפרוק, שהרי צער בעלי חיים דאורייתא, ואם כן, האי דכתיב "וחדלת" - לאשמועינן דזקן ואינה לפי כבודו אינו פורק).</span> </span></div></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%9C%D7%91_%D7%91&diff=95600&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:08:20Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא מציעא לב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>מדברי שניהם,</b> רבנן ורבי שמעון, הסוברים שחיוב פריקה עדיף מחיוב טעינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נלמד,</b> שאיסור <b style='font-size:20px; color:black;'>צער בעלי חיים</b> - איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא</b> הוא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;373&nbsp;</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;374&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;373.&nbsp;</b> בהגהות חת"ס כתב, דילפינן לה מדכתיב: "ורחמיו על כל מעשיו". ועיין בשו"ת שאילת יעבץ (סימן ק"י) שכתב שדין צער בעלי חיים נוהג רק בבעלי חיים שהם בני מלאכה, ולא בשקצים ורמשים. וכתב שם שכלב וחתול בני מלאכה, שהכלב שומר מגנבים, והחתול צד עכברים. ולכאו' יש להעיר מהמעשה המובא במסכת ב"מ (פ"ה א), שהיתה שפחתו של רבי מכבדת הבית, ורצתה לזרוק בני חולדה, ואמר לה רבי שתניחם משום דכתיב "ורחמיו על כל מעשיו", דמוכח שדין צער בעלי חיים שייך גם בשאינם בני מלאכה. ויש שהביא להוכיח מספר חסידים (אות מ"ד) שצער בעלי חיים אינו דווקא בבני מלאכה (וע"ע בספר חסידים אות תרס"ז גבי צער בעלי חיים לצורך אדם, ועיין ברמב"ן עה"ת דברים כ"ב ו', ועוד בראשונים ואחרונים שהאריכו בזה). ועיין בשו"ת שבות יעקב (ח"ג סימן א) שהאריך בענין היתר צער בעלי חיים לצורך.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;374.&nbsp;</b> הקשה הרמב"ן, אם כן,, למה זקן ואינה לפי כבודו אינו פורק? הרי יש כאן צער בעלי חיים, שאיסור דאורייתא הוא! ותירץ, דעשה דכבוד תורה - עדיף. ותמה עליו הר"ן, הרי זקן אינו דווקא מי שקנה חכמה, אלא הוא הדין לאדם מכובד, ואם כן, הדרא קושיא לדוכתה! ותירץ, שכיון שהותר צער בעלי חיים לתשמישן של בני אדם, כל שכן שהותר לכבודם בשב ואל תעשה, דגדול כבוד הבריות (ובפרי יצחק כתב, דלהכי לא תירץ הרמב"ן כן, משום דסבירא ליה שאין כבוד הבריות דוחה איסור אלא בגנאי גדול. אבל בגנאי קטן - לא). והרדב"ז כתב, דכשם שגבי אבידה ילפינן מדכתיב "והתעלמת" שפעמים אתה מתעלם, כך נלמד גבי טעינה מדכתיב "והתעלמת", וגבי פריקה דכתיב "וחדלת", ודרשינן שפעמים שאתה חדל, דהיינו - בזקן ואינה לפי כבודו (ולפי זה, הא דאמרינן להלן "בהמת נכרי ומשאוי ישראל - וחדלת", היינו לריה"ג דסבירא ליה דצער בעלי חיים לאו דאורייתא. אבל לרבנן, באופן כזה חייב לפרוק, שהרי צער בעלי חיים דאורייתא, ואם כן, האי דכתיב "וחדלת" - לאשמועינן דזקן ואינה לפי כבודו אינו פורק).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי חכמים סוברים, שהיינו יכולים ללמוד מצות פריקה מטעינה בקל וחומר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו רבי שמעון לא קאמר</b> שצריך לכתוב פריקה, ואי אפשר לכתוב רק טעינה, ונלמד ממנה פריקה בקל וחומר - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא משום דלא מסיימי קראי.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל,</b> אם היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מסיימי קראי</b> - הוה <b style='font-size:20px; color:black;'>דרשינן קל וחומר,</b> ולמדים פריקה מטעינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>משום מאי</b> אפשר ללמוד בלימוד של קל וחומר את דין הפריקה מדין הטעינה, כי במה פריקה חמורה יותר? <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו,</b> האם לא, מחמת שבפריקה יש צד חמור <b style='font-size:20px; color:black;'>משום צער בעלי חיים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דרשינן</b> כך! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;375&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;375.&nbsp;</b> השטמ"ק הביא את הריטב"א שהקשה, מנלן הא דסבירא ליה לרבי שמעון דצער בעלי חיים דאו' והלימוד הוא מק"ו, דלמא סבירא ליה דלאו דאורייתא הוא, ופריקה וטעינה שוין הן, ונלמדים זה מזה! ותירץ, דאי שוין הן, אזי אף דלא מסיימי קראי, היה די לכתוב אחד מהם, והיה השני נלמד ממנו! אלא בהכרח דטעינה אינה חמורה כפריקה, וכיון דלא מסיימי קראי, בעינן לתרוויהו. שאם היה כתוב רק אחד, היינו מעמידים את המקרא בפריקה החמורה, ומוכח דסבירא ליה לרבי שמעון שצער בעלי חיים דאו'. ועיין במגן גבורים מה שכתב בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b> הלימוד של קל וחומר מטעינה לפריקה אינו משום שבפריקה יש חומר של צער בעלי חיים. אלא החומר הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאיכא</b> בפריקה <b style='font-size:20px; color:black;'>חסרון כיס,</b> הפסד ממון לבעל הבהמה, שמא היא תתמוטט לגמרי ותמות תחת משאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר: ומה טעינה, דלית בה חסרון כיס,</b> שאין חשש הפסד למיתת הבהמה, בכל זאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> לעזור לבעליה להטעין את המשא. <b style='font-size:20px; color:black;'>פריקה, דאית בה חסרון כיס</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כל שכן</b> שחייב לעזור לו לפרוק הימנה את משאה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>טעינה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בה חסרון כיס</b> לבעל הבהמה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מי לא עסקינן</b> (האם לא מדובר) אף באופן שבעל הבהמה היה בדרכו לסחורה, ואז נפלה הבהמה ומשאה התפרק ונפל ממנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאדהכי והכי</b> (שבינתיים), בזמן שהוא מתעכב מחמת נפילת המשא מהחמור - <b style='font-size:20px; color:black;'>בטיל משוקיה</b> (הוא מתבטל מעסקו, ומפסיד)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי,</b> בכך הוא נפסד, שבינתיים, בזמן שהוא מתעכב בדרך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתו גנבי, ושקלי כל מה דאיכא בהדיה</b> (בהיותו עם הסחורה המפורקת בדרך יכולים לבוא גנבים וליטול ממנו את סחורתו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, על כרחך, החומר שיש במצות פריקה יותר מאשר בטעינה הוא רק משום איסור צער בעלי חיים, שהוא מדאורייתא, ולכן היה אפשר ללמוד פריקה מטעינה בקל וחומר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא מביאה עוד ראיה לדבר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תדע, דצער בעלי חיים דאורייתא,</b> לשיטת רבנן ורבי שמעון:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> של משנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי הגלילי אומר: אם היה עליו יתר על משאו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זקוק לו</b> לפורקו<b style='font-size:20px; color:black;'>. שנאמר: "תחת משאו",</b> משמע, דוקא כשהיה טעון <b style='font-size:20px; color:black;'>משאוי שיכול לעמוד בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאו, מכלל דתנא קמא</b> של רבי יוסי, רבנן ורבי שמעון, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b> שאף בכהאי גוונא <b style='font-size:20px; color:black;'>זקוק לו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> הרי מקרה כזה אינו בכלל מצות פריקה, שהרי כתוב "תחת משאו", שמשמע דווקא משא שיכול לעמוד בו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו, משום דצער בעלי חיים דאורייתא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b> אכן כולם סוברים שאיסור צער בעלי חיים לא מן התורה הוא, והכא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>דרשה שדורשין ממה שנאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"תחת משאו" פליגי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יוסי סבר: דרשינן</b> מ<b style='font-size:20px; color:black;'>"תחת משאו"</b> - דווקא <b style='font-size:20px; color:black;'>משאוי שיכול לעמוד בו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן סברי: לא דרשינן</b> מ<b style='font-size:20px; color:black;'>"תחת משאו"</b> שחייב לפרוק דווקא משאוי הראוי לו, משום שהם סוברים ש"תחת משאו" משמע כל משא שעליו, אף שהיה טעון במשא שאינו יכול לעמוד בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מביאה הגמרא ראיה לאידך גיסא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תדע</b> שכך הוא, כפי שדחינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דצער בעלי חיים לאו דאורייתא, דקתני רישא: הלך וישב לו, ואמר לו הואיל ועליך מצוה לפרוק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פרוק, פטור, שנאמר "עמו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>צער בעלי חיים דאורייתא, מה לי איתיה למריה בהדיה</b> (מה לי אם הבעלים עמו), <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה לי כי ליתיה למריה בהדיה?</b> סוף סוף הבהמה מצטערת תחת המשא! ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> אפשר לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>צער בעלי חיים דאורייתא.</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי סברת</b> שהדין אשר שנינו שאם אין הבעלים עמו <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור,</b> הכוונה היא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>פטור לגמרי</b> מלפרוק?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודלמא, פטור</b> מלעשות זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>בחנם, וחייב</b> לפרוק <b style='font-size:20px; color:black;'>בשכר,</b> ומשום צער בעלי חיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר רחמנא: כי איתיה למריה בהדיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עבד גביה</b> (עשה עמו) <b style='font-size:20px; color:black;'>בחנם. וכי ליתיה למריה בהדיה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עבד גביה,</b> משום צער בעלי חיים, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בשכר</b> (שבעל הבהמה יתן לו שכרו בעל כרחו). <b style='font-size:20px; color:black;'>ולעולם צער בעלי חיים דא ורייתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(<b style='font-size:20px; color:black;'>סימ"ן: בהמ"ת בהמ"ת אוה"ב שונ"א רבצ"ן</b>) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;376&nbsp;</b><span style='background-color:violet;'>!!!</span> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;376.&nbsp;</b> אלו הם סימני הברייתות שמהן מביאה הגמרא ראיה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימא מסייע ליה</b> לרבא, שאמר צער בעלי חיים דאורייתא, מברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שכך שנינו בברייתא: הרואה <b style='font-size:20px; color:black;'>בהמת נכרי</b> רובצת תחת משאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מטפל בה</b> לפרוק משאה - <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>פי שהוא מטפל ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בהמת ישראל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>צער בעלי חיים דאורייתא, משום הכי מטפל בה כבהמת ישראל,</b> שהרי סוף סוף יש כאן צער בעלי חיים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;377&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;377.&nbsp;</b> כתב הפנ"י, שלשיטת התוס' (ד"ה מכלל), שכאשר חיוב הפריקה הוא רק משום צער בעלי חיים, חייב לפרוק רק בשכר, אם כן לשון הברייתא "כבהמת ישראל" - לאו דווקא הוא, שהרי בבהמת ישראל חייב בחינם מדין פריקה, ובבהמת עכו"ם חייב רק בשכר, משום צער בעלי חיים. אבל לשיטת הר"ן (לעיל בעמוד א), שגם מדין צער בעלי חיים חייב בחינם, ורק בהלך וישב לו נוטל שכר משום פשיעת בעלים, אם כן, הלשון "כבהמת ישראל" מדוייק. ולפי זה גם בתירוץ הגמרא, שהחיוב הוא משום איבה, יתחייב בחנם כבהמת ישראל. שהרי אם יטול ממנו שכר, תהיה כאן איבה, שהרי מישראל אינו נוטל שכר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אי אמרת צער בעלי חיים לאו דאורייתא, אמאי מטפל בה כבהמת ישראל?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם,</b> מה שמטפל לפרוק אף בבהמת נכרי, היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>משום איבה.</b> כדי שלא תהיה לנכרי איבה עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי מסתברא,</b> שצער בעלי חיים לאו דאורייתא, והטעם הוא משום איבה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני</b> בסיפא של הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם היתה</b> בהמת הנכרי <b style='font-size:20px; color:black;'>טעונה יין נסך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זקוק לה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא</b> צער בעלי חיים <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו דאורייתא,</b> והטעם הוא משום איבה - <b style='font-size:20px; color:black;'>משום הכי</b> בכהאי גוונא <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זקוק לה,</b> משום שיכול הוא להשמט מהנכרי ולומר: דבר איסור הוא לנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת</b> צער בעלי חיים <b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי אין זקוק לה?</b> סוף סוף יש כאן צער בעלי חיים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: אין מכאן ראיה, משום שאפשר לומר, שבסיפא מדובר בטעינה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר: ולהטעינה יין נסך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זקוק לה,</b> שהרי אין כאן צער בעלי חיים, ואף אין כאן איבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו ברישא, ששנינו מטפל בה, מדובר בין בפריקה ובין בטעינה. בפריקה - משום צער בעלי חיים, ובטעינה - משום איבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> שצער בעלי חיים לאו דאורייתא. ממה ששנינו בברייתא: דתניא: אם היתה הבהמה הנופלת תחת משאה <b style='font-size:20px; color:black;'>בהמת נכרי, ו</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>משאוי</b> שעליה של <b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל,</b> על זה אנו דורשים את מה שכתוב בפרשה של מצות פריקה - <b style='font-size:20px; color:black;'>"וחדלת</b> מעזב לו". שאינו צריך לעזור לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא, אמאי "וחדלת"?</b> הרי סוף סוף יש צער לבהמה, ואם כן, את מצות <b style='font-size:20px; color:black;'>"עזב תעזב</b> עמו" <b style='font-size:20px; color:black;'>מבעי ליה</b> לקיים, שצריך לעזור לו! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;378&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;378.&nbsp;</b> מה שאין כן אם צער בעלי חיים לאו דאורייתא, אינו חייב לפרוק אף מדרבנן, ואף ששנינו לעיל שבבהמת עכו"ם חייב לפרוק משום איבה, היינו דווקא כשגם המשאוי וגם הבהמה של עכו"ם. אבל הכא, שהמשאוי של ישראל, אין חשש איבה, שאומר העכו"ם, אם על ממון ישראל אינו חס, על ממוני יחוס?! (ב"י וב"ח). אמנם בפנ"י כתב, שמה שפטר התנא, היינו מדאורייתא. אבל מדרבנן חייב משום איבה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> אפשר לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>צער בעלי חיים דאורייתא,</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> בברייתא מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בטעינה,</b> שאין לבהמה צער.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי, אימא סיפא</b> של הברייתא: אם היתה הבהמה <b style='font-size:20px; color:black;'>בהמת ישראל, ו</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>משאוי</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>נכרי,</b> צריך לקיים את מה שנאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"עזב תעזב",</b> לסייע לו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי</b> מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בטעינה, אמאי</b> צריך לקיים <b style='font-size:20px; color:black;'>"עזב תעזב"?</b> הרי ההפסד הוא של נכרי!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: מה שצריך לסייע לו, היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>משום צערא דישראל.</b> כיון שאינו יכול להקים את הבהמה, הוא נאלץ להתעכב שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי, אפילו</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא,</b> שהחמור של נכרי, והמשא של ישראל, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> יהא חייב לטעון, משום שהישראל מתעכב שם! ומבארת הגמרא: ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בחמר</b> (האדם המנהיג את החמור) <b style='font-size:20px; color:black;'>נכרי,</b> והישראל בעל המשא אינו שם, שאז הטעינה מוטלת על החמר הנכרי, ולכן אין מצוה לסייע לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בחמר ישראל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי פסקת?</b> היאך קבעת דבר זה, שבכל מקרה, החמר של בהמת נכרי הוא נכרי, והחמר של בהמת ישראל הוא ישראל!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>סתמא דמלתא,</b> בדרך כלל, <b style='font-size:20px; color:black;'>איניש בתר חמריה אזיל</b> (אדם הולך אחרי חמורו, ואינו מוסרו לאחרים). ולכן, ברישא שמדובר בה בחמור של נכרי, מסתבר שגם החמר נכרי. ואילו בסיפא, שמדובר בה בחמור של ישראל, מסתבר שאף החמר ישראל הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: היאך העמדת את הברייתא בטעינה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> המקראות <b style='font-size:20px; color:black;'>"וחדלת" ו"עזב תעזב"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>עניין <b style='font-size:20px; color:black;'>פריקה הוא דכתיבי!</b> שהרי כך כתוב שם: "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו וחדלת"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: אכן, אי אפשר ליישב את הברייתא למאן דאמר צער בעלי חיים דאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא מני</b> ברייתא זו - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי הגלילי היא, דאמר</b> במשנתנו שאם היה עליה יתר מכדי משאה - אינו חייב בפריקה, ומוכח שהוא סובר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>צער בעלי חיים לאו דאורייתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>: אם היה לפניו חמור של <b style='font-size:20px; color:black;'>אוהב</b> (אוהבו) שצריך <b style='font-size:20px; color:black;'>לפרוק, ו</b>היה לפניו גם חמור של <b style='font-size:20px; color:black;'>שונא</b> שצריך <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעון, מצוה</b> לעסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>חמורו של ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שונא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לכוף את יצרו,</b> שהרי ודאי יצרו אומר לו לסייע לאוהב, ולא לשונא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>צער בעלי חיים דאורייתא, הא</b> לפרוק את חמורו של האוהב <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיף ליה,</b> משום צער בעלי חיים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו הכי,</b> למרות שיש כאן צער בעלי חיים, <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי לכוף את יצרו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיף</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;379&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;379.&nbsp;</b> ביאר המנחת חינוך (מצוה פ'), שכשם שהותר צער בעלי חיים לצורך האדם, להנאת גופו, או משום כבודו, כל שכן שהותר לצורך תיקון מידות נפשו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: שונא שאמרו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שונא ישראל, ולא שונא נכרי.</b> וסוברת הגמרא עתה, שמה שאומרת הברייתא "שונא שאמרו", הכוונה לשונא שאמרו במקרא, כפי שנאמר: "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו וגו'". ואם כן, מדובר בפריקה. ועל זה אומרת הברייתא, שאם השונא נכרי, אין צריך לסייע לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>צער בעלי חיים דאורייתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לי שונא ישראל, ומה לי שונא נכרי,</b> סוף סוף יש כאן צער בעלי חיים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי סברת</b> מה שנאמר בברייתא "שונא שאמרו" - <b style='font-size:20px; color:black;'>אשונא דקרא קאי</b> (על השונא של המקרא נאמר)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא כן הוא, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אשונא דמתניתין קאי</b> (על השונא המוזכר בברייתא דלעיל: "אוהב לפרוק ושונא לטעון"), שמדובר בטעינה. ולכן, אם השונא נכרי, אין זקוק לו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0064_L2"></nowiki><nowiki name="דףBלגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>Micropedia bot