https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%9C%D7%90_%D7%91 2026-04-21T20:23:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=143333&oldid=prev 2020-09-14T13:06:16Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:06, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95598:rev-143333:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%9C%D7%90_%D7%91&diff=95598&oldid=prev 2015-07-01T08:08:14Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא מציעא לא ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל הני תרתי,&lt;/b&gt; פריקה וטעינה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיתא למרה בהדה,&lt;/b&gt; כפי שכתוב בפסוק: &quot;הקם תקים עמו&quot;, שחייב דווקא אם בעליו עמו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; יהא חייב, ואם הבעלים אינם יכולים לעשות זאת לבדם, ישכרו פועלים לפרוק ולטעון!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכא&lt;/b&gt; לכתוב את שני הדברים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתוב לגבי אדם שהרג את חבירו: &quot;או באיבה הכהו בידו וימת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מות יומת המכה&lt;/b&gt; רצח הוא וגו&#039;&quot;. וכך אנו דורשים מכפילות הלשון &quot;מות יומת&quot;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; שצריך להרגו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;סוג ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתה הכתובה בו,&lt;/b&gt; דהיינו - בסייף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו,&lt;/b&gt; כגון שהיה המכה בורח בספינה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאתה רשאי להמיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו,&lt;/b&gt; ותהא רשאי לזרוק בו חץ להמיתו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר &quot;מות יומת&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל מקום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתוב לגבי עיר הנדחת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הכה תכה&lt;/b&gt; את יושבי העיר ההיא לפי חרב&quot;. וכך אנו דורשים מכפילות הלשון:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; להמיתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהכאה הכתובה בהן,&lt;/b&gt; בסייף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין שאם אי אתה יכול להמיתן בהכאה הכתובה בהן, שאתה רשאי להכותן בכל הכאה שאתה יכול?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר &quot;הכה תכה&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל מקום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתוב לגבי משכון: &quot;כי תשה ברעך משאת מאומה וגו&#039; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השב תשיב&lt;/b&gt; לו את העבוט כבא השמש וגו&#039;&quot;. והיינו, שהנוטל מחבירו בגד כמשכון כנגד הלואה שנתן לו, צריך להשיבו לו בערב, כדי שיוכל לישון בו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך אנו דורשים מכפילות הלשון: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי&lt;/b&gt; שחייב להשיב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא שמשכנו ברשות בית דין.&lt;/b&gt; שהרי על מקרה כזה דבר הכתוב, שהרי כתוב לפני המקרא של &quot;השב תשיב&quot;: &quot;בחוץ תעמוד והאיש וגו&#039; יוציא אליך את העבוט החוצה&quot;, ואמרינן לקמן: &quot;בשליח בית דין הכתוב מדבר&quot;. והיינו, שהמלוה תבע את הלוה לדין על שלא השיב את הלוואתו, ושלחו בית דין את שלוחם לתפוס את מטלטליו של הלוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משכנו שלא ברשות בית דין,&lt;/b&gt; אלא המלוה נכנס בעצמו לבית הלוה ליטול משכון - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין&lt;/b&gt; שצריך השבה בערב?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר &quot;השב תשיב&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל מקום&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;345&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;345.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בקצוה&quot;ח (סימן ע&quot;ב סק&quot;ב) הוכיח מכאן שלא כדברי הר&quot;י מיגאש, הסובר כי מה שאמר רבי יצחק (פסחים ל&quot;א ב, ועוד) שבע&quot;ח קונה משכון, היינו דווקא אם קיבלו בשעת ההלוואה, שאז קנו לו מעותיו, או כשבא לידו בגוביינא של בית דין, שאז גזירת הכתוב היא שקונה משכון מדרבי יצחק (כדאמר התם, דילפינן לה מדכתיב &quot;ולך תהיה צדקה&quot;, ואם אינו קונה את המשכון, צדקה מנין?). אבל כשנותנו לו הלווה מדעתו שלא בשעת ההלוואה, אינו קונה, שאי אפשר לקנות את המשכון בקנין משיכה רגיל, שהרי אינו קונה את גוף החפץ. והרי כאן אמרו במשכנו שלא ברשות בית דין, שצריך להחזיר את המשכון בערב, הרי שקונה אף באופן כזה! ובעצם דברי הגמרא, שצריך ריבוי לחיוב השבת משכון בשמשכנו שלא ברשות, עיין בריטב&quot;א ובשטמ&quot;ק שכתבו כמה פירושים בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן מה שכתוב בספר דברים בענין משכון: &quot;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חבל תחבל&lt;/b&gt; שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו&quot;, אנו דורשים כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי אלא שמשכנו ברשות. משכנו שלא ברשות מנין?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר &quot;חבל תחבל&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל מקום&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;346&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;346.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ורש&quot;י על החומש כתב: &quot;חבול תחבול. כפל לך בחבלה, עד כמה פעמים. אמר הקב&quot;ה: כמה אתה חייב לי, והרי נפשך עולה אצלי כל אמש ואמש ונותנת דין וחשבון ומתחייבת לפני, ואני מחזירה לך! אף אתה טול והשב טול והשב&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והני תרי קראי&lt;/b&gt; (ושני מקראות אלו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;השב תשיב&quot; ו&quot;חבל תחבל&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי?&lt;/b&gt; הרי שני המקראות מדברים באותו ענין!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד,&lt;/b&gt; אחד ממקראות אלו, דהיינו &quot;השב תשיב לו את העבוט כבא השמש&quot;, מדבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;ענין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כסות&lt;/b&gt; שניתן למשכנה רק ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יום,&lt;/b&gt; דהיינו כסות שמשתמשין בה רק בלילה, שצריך להשיבה עם ערב לבעליה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחד,&lt;/b&gt; המקרא של &quot;חבל תחבל&quot;, בא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;למד על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כסות&lt;/b&gt; שניתן למשכנה רק ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לילה,&lt;/b&gt; לפי שמשתמשין בה רק ביום, שצריך המלוה להשיבה ביום. והיינו דכתיב &quot;עד בא השמש תשיבנו לו&quot;, שעד בא השמש תהא ביד הלווה, ובבא השמש תיטלנו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;347&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;347.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך מתבאר הענין להלן בפרק המקבל (קי&quot;ד ב). עיי&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומהכפילות שנאמרה בענין צדקה: &quot;כי יהיה בך אביון וגו&#039; לא תאמץ את לבבך וגו&#039; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פתח תפתח&lt;/b&gt; את ידך לו וגו&#039;&quot;, אנו דורשים כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי&lt;/b&gt; שאתה מצווה לתת צדקה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעניי עירך,&lt;/b&gt; שאתה גר בה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעניי עיר אחרת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר &quot;פתח תפתח&quot;, מכל מקום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממה שנאמר בענין הלוואה לעני ערב שנת השמיטה, שחושש המלוה שמא תשמטנו שביעית, ויפסיד את כספו: &quot;השמר לך וגו&#039; קרבה שנת השבע וגו&#039; ורעה עינך באחיך האביון וגו&#039; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתן תתן לו&quot;,&lt;/b&gt; אנו דורשים כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; שצריך לתת מי שביכולתו לתת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנה מרובה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם אין ביכלתך לתת מתנה מרובה, אלא רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנה מועטת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;348&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, מנין&lt;/b&gt; שאף אז צריך לתת לו? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;348.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך ביאר רש&quot;י. ובפשטות כוונתו לפרש, שילפינן מקרא שאפילו עני חייב בצדקה. ותמה בשטמ&quot;ק, מהיכי תיתי לומר שעני יהיה פטור מצדקה ? והריטב&quot;א (בחי&#039; החדשים) מבאר בדברי רש&quot;י, שאין הכוונה לעני, אלא לאדם שאינו עשיר ליתן מתנה מרובה, והיה מקום לומר שלא יתן אף מתנה מועטת, כדי שלא יצטרך אחר כך לבריות. וע&quot;ע בשטמ&quot;ק.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר &quot;נתן תתן&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל מקום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר בענין הענקה לעבד עברי לאחר שסיים את שנות עבודתו: &quot;וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העניק תעניק&lt;/b&gt; לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך ה&#039; אלקיך תתן לו&quot;. ומכפילות הלשון אנו דורשים כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי&lt;/b&gt; שצריך להעניק לעבד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנתברך הבית בגללו&lt;/b&gt; (בגלל העבד), אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעניקין&lt;/b&gt; לו. כלשון הכתוב: &quot;אשר ברכך ה&#039; אלקיך תתן לו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נתברך הבית בגללו, מנין&lt;/b&gt; שצריך להעניק לו? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר &quot;העניק תעניק&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל מקום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ול&lt;/b&gt;שיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אלעזר בן עזריה, דאמר&lt;/b&gt; שאכן כך הוא הדין, שדווקא אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתברך הבית בגללו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעניקין לו,&lt;/b&gt; אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא נתברך הבית בגללו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מעניקין&lt;/b&gt; לו, אם כן, מלת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תעניק&quot;&lt;/b&gt; שכתבה התורה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: אכן לשיטתו אין דורשין דרשה מכפילות לשון זו, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברה תורה כלשון בני אדם,&lt;/b&gt; שדרכם לחזור על מילה כדי להדגיש את העניין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נאמר בענין המצוה להלוות לעני: &quot;כי יהיה בך אביון וכו&#039; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;העבט תעביטנו&lt;/b&gt; די מחסורו וגו&#039;&quot;. ודורשין מהכפילות &quot;העבט תעביטנו&quot; כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי&lt;/b&gt; שצריך להלוות לו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא שאין לו&lt;/b&gt; לעני כדי פרנסתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו רוצה להתפרנס&lt;/b&gt; מן הצדקה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רחמנא&lt;/b&gt;: &quot;העבט תעביטנו&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תן לו דרך הלואה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש לו&lt;/b&gt; משלו כדי פרנסתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו רוצה&lt;/b&gt; להתפרנס משל עצמו, אלא מן הצדקה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין&lt;/b&gt; שאתה צריך להלוות לו, ולהפרע ממנו לאחר מיתה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר &quot;תעביטנו&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכל מקום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרבי שמעון, דאמר&lt;/b&gt;: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש לו, ואינו רוצה להתפרנס&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין נזקקין לו,&lt;/b&gt; ואין צריך לתת לו כלום, אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תעביטנו&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברה תורה כלשון בני אדם&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;349&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;349.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוס&#039;, לשיטת ר&quot;א ור&quot;ש, שדיברה תורה בלשון בני אדם, אם כן,, מנין ילמדו את כל הדרשות שלמדה הגמרא מהכפילות? ותירצו, שדווקא בשני מקראות אלו סבירא להו שדברה תורה בלשון בני אדם, משום שלא מסתבר להם לדרוש את הייתור כרבנן. ב&quot;הענק תעניק&quot;, משום שנאמר בפירוש בפסוק &quot;אשר ברכך ה&#039; אלקיך תתן לו&quot;, שמשמע שדווקא משום שברכך ה&#039; בגללו, תתן לו. אבל אם לא נתברך הבית בגללו, אין צריך לתת לו. וב&quot;העבט תעביטנו&quot; הרי נאמר &quot;אשר יחסר לו&quot;, ואם כן, אם יש לו ואינו רוצה להתפרנס, אין הוא בכלל ציווי זה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היה בטל מן הסלע, לא יאמר לו תן לי סלע, אלא נותן לו שכרו כפועל.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא: נותן לו&lt;/b&gt; בעל האבידה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכרו כפועל בטל.&lt;/b&gt; כפועל שרוצה להתרפות ממלאכה ולישב בטל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; היא מה ששנינו שנותן לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפועל בטל?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;350&amp;nbsp;&lt;/b&gt; למה יתן לו רק כפועל בטל, הרי המוצא לא היה בטל ממלאכה, אלא טרח בהשבת האבידה! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;350.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך היא הגירסא לפנינו. והרא&quot;ש ועוד ראשונים גורסין: &quot;והא לאו בטל הוא!&quot; והרש&quot;ל גרס: &quot;והא לא בטיל מיניה&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי&lt;/b&gt;: אין הכוונה שנותן לו כפועל בטל ממלאכה לגמרי, אלא נותן לו בעל האבידה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפועל בטל של אותה מלאכה דבטל מינה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;351&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;351.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף שאסור ליטול שכר על השבת אבידה, מכל מקום הכא שהיה עסוק במלאכתו, ופטרתו התורה מהשבה, יכול ליטול שכר. רא&quot;ש. ובתוס&#039; לקמן (ס&quot;ח א) כתבו: &quot;שאין לחוש אם נוטל שכר, כיון שעוסק במלאכה אחרת ומפסיד, דהא אם היה שם ב&quot;ד היה מתנה ליטול וכו&#039; ועכשיו דליכא ב&quot;ד למה לא יטול על טרחו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, בעל האבידה מחשב ומפחית למוצא ממה שהפסיד בזה שבטל מהמלאכה שעסק בה, את הסכום שאדם היה פוחת משכרו כדי ליבטל ממלאכה זו, ולעסוק במלאכה קלה של השבת אבידה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;352&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. הכל לפי כובד המלאכה - וריבוי שכרה. שהרי יש מלאכה שטורחה קל - ושכרה רב, ויש להיפך, שטורחה רב, ושכרה מועט &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;353&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;352.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב הטור (חו&quot;מ סימן רס&quot;ה), דהא דשיימינן הכי, היינו דווקא כשעושה המוצא מעצמו, ואין הבעלים שם, שתקנו חכמים שיטול כך, כדי שישיב את האבידה. אבל אם הם שם, ולא התנה המוצא עמהם, והניח את מלאכתו והשיב את האבידה, נוטל רק כפועל בטל לגמרי. וכן פסק הרמ&quot;א שם. ועל עצם דין זה שכתב הטור, שאף אם הבעלים שם - חייב בהשבת אבידה, הקשה הדרישה, הא אמרינן לעיל (בעמוד א&#039;): &quot;ואי אשמועינן אבידה, משום דלית למרה בהדה. אבל פריקה וטעינה, דאיתא למרה בהדה, אימא לא, צריכא&quot;. משמע שאם הבעלים שם, אינו חייב להחזיר! ותירץ, שכך כוונת הגמרא, שאם לא היה כתוב פריקה וטעינה, לא היינו למדים מאבידה - אלא כשאין הבעלים שם, וכסתם אבידה. אבל עתה שנכתב פריקה וטעינה, נלמד מהם לאבידה שחייב אף כשהבעלים שם. עיי&quot;ש עוד.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;353.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך כתב רש&quot;י. וביאר הריטב&quot;א בדבריו, שאין אומדן זה בא להחמיר על בעל אבידה, אלא להקל עליו. דהיינו, שאם היתה מלאכתו הראשונה של המוצא קלה, ושכרה רב, וטורח מלאכת האבידה כבדה ושכרה מועט, אין לו אלא שכר שהיה נוטל במלאכה זו, שהרי לא הקנה לו אלא מלאכת פועל בלבד. אבל יש שכתבו, שאין נראה מרש&quot;י כן. דאם כן, למה נקט רש&quot;י כלל שאומדין כמה אדם רוצה ליטול ולפחות ממלאכה כבדה לקלה? אלא כך הוא הדין: אם המלאכה שעוסק בה המוצא, קלה אף ממלאכת השבת האבידה, ושכרה מרובה, נוטל בעד כל המלאכה הראשונה. אבל אם המלאכה הראשונה שעסק בה כבדה יותר מהשבת אבידה, אין צריך ליתן לו כל שכרו של המלאכה הראשונה, כיון שיש אנשים שנוח להם לעשות מלאכה קלה - ולפחות משכרם. אמנם יש ראשונים שפירשו, ד&quot;פועל בטל של אותה מלאכה דבטיל מינה&quot; היינו שאומדין אדם זה שעשה מלאכה ומרויח עליה סלע, כמה יטול פחות כדי להיות בטל לגמרי (תוס&#039; במסכת בכורות כ&quot;ט ב, הרמב&quot;ם פי&quot;ב מהל&#039; גזילה ואבידה, ועוד. וביאר תלמיד הר&quot;ף לפי פירוש זה, שבסלקא דעתך, כשהקשו והא לאו בטל הוא, סברו שכפועל בטל היינו ששמין כמה אדם רוצה להשכיר עצמו להשיב אבידה, דבר מועט, וכך יטול. ועל זה הקשו, והא לאו בטל הוא, שהרי תניא &quot;היה בטל מסלע&quot;, משמע שהיה עוסק במלאכה, ואדם זה לא יטול דבר מועט כדי להשיב אבידה). ורבינו חננאל (שם במסכת בכורות) פירש, דהיינו שאם בשאר ימות השנה הוא משתכר חצי סלע, ובתקופת המועד שהמלאכה מרובה, הוא משתכר סלע, ומחזיר את האבידה בתקופה שמלאכתו מרובה, ושהה בהחזרתה שיעור שהיה מרויח סלע, לא יאמר לו תן לי סלע שהפסדתני, אלא נותן לו כשעה שהמלאכה מועטת, שלא היה משתכר בשיעור החזרה זו אלא חצי סלע. וכן כתבו עוד ראשונים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם יש שם בית דין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנה בפניהם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסור ורב ספרא עביד עיסקא בהדי הדדי&lt;/b&gt; (עשו עסק בשותפות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אזל רב ספרא, פלג ליה בלא דעתיה דאיסור באפי בי תרי&lt;/b&gt; (הלך רב ספרא וחלק את הסחורה, שלא מדעתו של איסור, בפני שני בני אדם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לאחר מכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתא&lt;/b&gt; רב ספרא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקמיה דרבה בר רב הונא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה: זיל אייתי תלתא דפלגת קמייהו&lt;/b&gt; (לך הבא את השלשה שחלקת בפניהם),&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי נמי,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0062_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלבB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot