Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-14T13:01:59Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:01, 14 בספטמבר 2020
שורה 41:		שורה 41:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T10:35:26Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:35, 1 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לוה הוא</b> ~~<img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>~~  <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר: לא היו דברים מעולם!</b> ואם כן, ודאי שהשטר אינו שייך לו.</span>		<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמרינן: הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לוה הוא</b>  <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר: לא היו דברים מעולם!</b> ואם כן, ודאי שהשטר אינו שייך לו.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: מחלוקת</b> רבי מאיר ורבנן במשנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>מקרה <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חייב מודה.</b></span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: מחלוקת</b> רבי מאיר ורבנן במשנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>מקרה <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חייב מודה.</b></span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי מאיר סבר: שטר שאין בו אחריות נכסים, אינו גובה, לא ממשעבדי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מבני חרי.</b> ששטר כזה, שאין בו שעבוד נכסים, אינו נחשב שטר כלל, והרי מלוה זו כמלוה על פה, שאין עליה עדים.</span>		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי מאיר סבר: שטר שאין בו אחריות נכסים, אינו גובה, לא ממשעבדי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מבני חרי.</b> ששטר כזה, שאין בו שעבוד נכסים, אינו נחשב שטר כלל, והרי מלוה זו כמלוה על פה, שאין עליה עדים.</span>

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T08:06:31Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|בבא מציעא יג ב}}

==חברותא==

ואמרינן: הרי לוה הוא <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  דאמר: לא היו דברים מעולם! ואם כן, ודאי שהשטר אינו שייך לו.
 אמר רבי אלעזר: מחלוקת רבי מאיר ורבנן במשנתנו, במקרה שאין החייב מודה.
 דרבי מאיר סבר: שטר שאין בו אחריות נכסים, אינו גובה, לא ממשעבדי - ולא מבני חרי. ששטר כזה, שאין בו שעבוד נכסים, אינו נחשב שטר כלל, והרי מלוה זו כמלוה על פה, שאין עליה עדים.
 ולכן יחזיר המוצא את השטר, אף שאין הלוה מודה בהלואה, שהרי אין המלוה יכול לגבות דבר על ידי שטר שאין בו אחריות.
 ורבנן סברי: אף שאין בשטר שעבוד נכסים, מכל מקום מועיל השטר שתיחשב ההלואה כמלוה על פה בעדים, ולכן מגבא גבי מבני חורין.
 וכיון שכך, נמצא שאם יחזיר המוצא את השטר למלוה, יוכל לגבות על ידו מבני חורין. והרי אין הלוה מודה בהלואה! לכן אומרים רבנן שלא יחזיר את השטר.
 אבל כשחייב מודה - דברי הכל שיחזיר המוצא את השטר למלוה, ולא חיישינן לפרעון ולקנוניא  22 .

  22.  וכן אין חוששין שמא כתב ללות בניסן ולא לוה עד תשרי. תוס'. 
 ורבי יוחנן אמר: מחלוקת כשחייב מודה.
 דרבי מאיר סבר: שטר שאין בו אחריות נכסים, ממשעבדי הוא דלא גבי, אבל מבני חרי מגבא גבי. ולכן יחזיר את השטר למלוה, כי אין חשש שיטרוף המלוה מהלקוחות שלא כדין, שהרי אי אפשר לגבות על ידו מנכסים משועבדים. ומבני חורין יגבה בדין, שהרי הלוה מודה.
 ורבנן סברי: ממשעבדי נמי גבי על ידי שטר שאין בו אחריות, משום שהם סוברים שאחריות טעות סופר, וכדלקמן. ולכן לא יחזיר, שהרי עלול המלוה לטרוף מלקוחות על ידי השטר שלא כדין.
 אבל כשאין חייב מודה, ואפילו אם הוא מודה שלוה, אלא שטוען שפרע כבר את חובו - דברי הכל שלא יחזיר, משום דחיישינן לפרעון וקנוניא.
 תניא כוותיה דרבי יוחנן (שנינו בברייתא כדברי רבי יוחנן). ומאותה ברייתא יש תיובתא אדרבי אלעזר בחדא (בדבר אחד), ותיובתא דשמואל - בתרתי (בשני דברים):
 שכך שנינו בברייתא:
 אם מצא אדם שטרי חוב, ויש בהם אחריות נכסים, אף על פי ששניהם, גם הלוה וגם המלוה, מודים שאכן היתה הלואה, לא יחזיר את השטר, לא לזה ולא לזה (לא ללוה ולא למלוה), משום שחוששין לקנוניא.
 ואם אין בהן, בשטרות, אחריות נכסים, אזי הדין הוא כך:
 בזמן שהלוה מודה שלוה ולא פרע עדיין את חובו - יחזיר את השטר למלוה. שאין כאן חשש לקנוניא, כי אינו יכול לגבות בשטר זה מנכסים משועבדים, שהרי לא כתוב בו אחריות.
 אבל אם אין הלוה מודה - לא יחזיר לא לזה ולא לזה, שהרי הלוה טוען שלא לוה כלל. דברי רבי מאיר.
 שהיה רבי מאיר אומר: שטרי חוב שיש בהם אחריות נכסים - גובה מנכסים משועבדים.
 ושטרות שאין בהם אחריות נכסים, אמנם אינו גובה בהן ממשועבדים, אבל גובה מנכסים בני חורין.
 וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה, בין שיש בהן אחריות נכסים, ובין שאין בהם, גובה מנכסים משועבדים.
 תיובתא דרבי אלעזר מברייתא זו בחדא:
 דהרי אמר רבי אלעזר, שלשיטת רבי מאיר, שטר שאין בו אחריות נכסים, אינו גובה לא מנכסים משועבדים, ולא מנכסים בני חורין, ועוד קאמר רבי אלעזר, שבין לרבי מאיר, ובין לרבנן, לא חיישינן לקנוניא,
 ואילו בברייתא קתני: שלשיטת רבי מאיר, שטר שאין בו אחריות נכסים - ממשעבדי הוא דלא גבי, הא מבני חורין - מגבא גבי! ועוד קתני, שבין לרבי מאיר ובין לרבנן - חיישינן לקנוניא! והראיה לכך, דקתני: אף על פי ששניהם מודים - לא יחזיר לא לזה ולא לזה. אלמא, מוכח מכאן, ששניהם סוברים שחיישינן לקנוניא, ולכן לא יחזיר.
 ותמהינן: והא הני, הקושיות שהקשינו מברייתא זו על רבי אלעזר, תרתי הוא (שתי קושיות הן):
 א. שאמר רבי אלעזר שלרבי מאיר שטר שאין בו אחריות אינו גובה כלל, ואילו בברייתא מבואר שגובה מבני חורין.
 ב. שרבי אלעזר אמר שאין חוששין לקנוניא, ואילו בברייתא שנינו שחוששין.
 ואם כן, מדוע אמרה הגמרא "תיובתא דרבי אלעזר בחדא"?
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0025_L2"></nowiki><nowiki name="דףBידB-Bא"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==

[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]

פרשני:בבלי:בבא מציעא יג ב - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

Micropedia bot: Automatic page editing

Micropedia bot: Automatic page editing