https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%99%D7%92_%D7%90 2026-04-26T15:07:44Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%99%D7%92_%D7%90&diff=143299&oldid=prev 2020-09-14T13:01:52Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:01, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95561:rev-143299:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%99%D7%92_%D7%90&diff=95561&oldid=prev 2015-07-01T08:06:14Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא מציעא יג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר רב אסי: מה ששנינו שכותבין ללוה אף שאין המלוה עמו, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשטרי הקנאה.&lt;/b&gt; דהיינו, שמקנה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומשעבד הלוה את נכסיו למלוה מזמן הכתוב בשטר, בין אם ילוה ממנו לבסוף, ובין אם לא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, בכל מקרה, יגבה מהן המלוה בזמן הכתוב בשטר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא שעביד נפשיה&lt;/b&gt; מהיום, וטורף המלוה מן הדין. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב רבינו חננאל, דהיינו שעושים קנין סודר על השעבוד. וכן משמע מלשון רש&quot;י.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך משמע מפשטות לשון רש&quot;י, שאף אם לא ילוה לעולם, מכל מקום שעביד נפשיה. וכך כתבו בדעתו הראשונים. אמנם יש שכתבו בדעתו, שודאי שאם לא ילוה לעולם - לא יחול כל שעבוד. ומה שכתב &quot;בין אם ילוה ובין אם לא ילוה&quot;, היינו שאין השעבוד חל מחמת ההלואה עצמה, כשאר מלוה, אלא שהלוה משעבד עצמו מיד, על דעת ההלואה שיקבל לאחר מכן. ואין ההלואה יוצרת את השעבוד, אלא התחייבותו, והרי זה כמלוה על פה. עיי&#039; בנתיבות (ל&quot;ט ד&#039;). וכן כתבו הרי&quot;ף ועוד ראשונים, שאין השעבוד חל, אלא אם כן היתה הלואה לבסוף.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי,&lt;/b&gt; שסתם שטרות כותבים רק כשרואים את ההלוואה למעשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין&lt;/b&gt; דידן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקתני: אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר, ואוקימנא&lt;/b&gt; (והעמדנו) שמדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשחייב מודה,&lt;/b&gt; ולא יחזיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; שחוששין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא כתב ללות בניסן, ולא לוה עד תשרי, ואתי למטרף לקוחות שלא כדין, אמאי לא יחזיר?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נחזי&lt;/b&gt; (נראה, נתבונן) באיזה שטר מדובר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי&lt;/b&gt; מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשטר הקנאה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא שעביד ליה&lt;/b&gt; הלוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפשיה&lt;/b&gt; למלוה מזמן כתיבת השטר, ולמה לא יחזיר לו? הרי אין כאן כל חשש!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי בשטר דלא הקנאה,&lt;/b&gt; אלא בשטר הלואה סתם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליכא למיחש&lt;/b&gt; (אין מקום לחשוש), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהא אמרת, כי&lt;/b&gt; (שכאשר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליכא מלוה בהדיה&lt;/b&gt; דלוה, שאינו נותן לו את ההלוואה בפנינו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כתבינן!&lt;/b&gt; ומה ששנינו שכותבין ללוה, היינו דווקא בשטר הקנאה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רב אסי: אף על גב דשטרי דלאו הקנאה, כי ליכא מלוה בהדיה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כתבינן,&lt;/b&gt; מכל מקום, ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין, כיון דנפל&lt;/b&gt; השטר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתרע ליה&lt;/b&gt; (נוצרה בו ריעותא), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחיישינן דלמא אקרי וכתוב&lt;/b&gt; (שמא קרה המקרה, וכתבו שטר ללוה, שלא בפני המלוה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה חוזרת הגמרא לתרץ את הקושיה שהקשינו, היאך כותבין שטר ללוה אף על פי שאין מלוה עמו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי אמר: עדיו בחתומיו זכין לו.&lt;/b&gt; כלומר, משעת חתימת העדים על השטר, זכה המלוה בשעבוד הנכסים, אף שההלוואה בפועל נעשתה מאוחר יותר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כן, אפשר לומר שמה ששנינו שכותבין שטר ללוה אף שאין המלוה עמו, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שטרי דלאו הקנאה,&lt;/b&gt; שהרי אף בסתם שטרות הלואה, חל השעבוד מזמן הכתיבה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיי&#039; בתוס&#039; לקמן (כ&#039; ע&quot;א, ד&quot;ה שובר), שכתבו שתקנת חכמים היא. ועיי&#039; במהרש&quot;א שם שכתב שלשיטת רבי מאיר, שסובר שעדי חתימה כרתי, מדין תורה הוא. ועיי&#039; בחי&#039; הגרש&quot;ש (סי&#039; י&quot;ח וי&quot;ט) שהאריך בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולא רצה אביי לתרץ כרב אסי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דקשיא ליה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאמרת&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשטרי דלאו הקנאה, כי ליתיה למלוה בהדיה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כתבינן,&lt;/b&gt; אם כן, אף כשמצא שטר חוב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליכא למיחש דאקרי וכתוב&lt;/b&gt; (אין לחשוש שמא נזדמן שכתבו שלא בפני המלוה). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש ראשונים שלא גרסו את דברי הגמרא האלו. כי לכאורה קשה, מדוע הגמרא צריכה לבאר למה לא תירץ אביי כרב אסי, הרי אפשר לומר בפשטות, דהיינו משום שהוא סובר שאכן כך הדין, שעדיו בחתומיו זכין לו! עיי&#039; ברשב&quot;א ועוד.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, עדיין יקשה, למה שנינו במשנתנו שלא יחזיר את השטר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן אמר אביי, שעדיו בחתומיו זכין לו, ואם כן, כותבין שטר ללוה אף שאין מלוה עמו. ולכן במשנתנו, שנמצא שטר, חיישינן שמא כתב ללות בניסן, ולא לוה עד תשרי, ויטרוף מלקוחות שלא כדין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ולהלן מקשה הגמרא, כיון שעדיו בחתומיו זכה לו, הרי כדין הוא טורף מהלקוחות מזמן החתימה, ומה החשש?!) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא הא דתנן: מצא&lt;/b&gt; אחד משטרות אלו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גיטי נשים, ו&lt;/b&gt;שטרות של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שחרורי עבדים, דייתיקי&lt;/b&gt; (שטר של צוואת שכיב מרע &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt;), שטרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנה, ושוברים&lt;/b&gt; (שטרות המעידין על פרעון חובות), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה לא יחזיר,&lt;/b&gt; משום שחוששין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא כתובים היו&lt;/b&gt; לצורך שימוש בהם בעתיד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לבסוף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמלך עליהם שלא ליתנם&lt;/b&gt; (כלומר, לבסוף החליט בעליהם שלא להשתמש בהם). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י את דברי הגמרא. ויש מהראשונים שפירשו, שההכרח של אביי אינו ממשנתנו, אלא מדברי המשנה שם, ששנינו שכותבין שטר ללוה אף על פי שאין המלוה עמו, ובפשטות מדובר בכל השטרות. אבל רב אסי העמיד שמדובר דווקא בשטרי אקנייתא, כדי שלא יקשה ממשנתנו. ובמשנתנו מדובר בכל השטרות, ולכן חוששין שמא כתב ללוות בניסן, לא לוה עד תשרי. ועל זה אומרת כאן הגמרא, שהוקשה לאביי על פירושו של רב אסי במשנתנו, שחוששין דלמא אקרי וכתוב, וסובר אביי שאין לחשוש לכך. ולכן פירש שהחשש הוא משום פרעון וקנוניא, וכפי שיתבאר. וכיון שכן, אין הכרח לפרש את המשנה בבבא בתרא בשטרי הקנאה, אלא אפשר להעמיד אף בשאר שטרות, ועדיו בחתומיו זכין לו.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולשון &quot;דייתקי&quot; פירושו: דא תיקו. כלומר, זאת תקום. דדברי שכיב מרע ככתובים ומסורים דמי. רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;עתה, לדברי אביי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי נמלך עליהם&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי הוי? והא אמרת עדיו בחתומיו זכין לו,&lt;/b&gt; ומשעת הכתיבה נשתעבדו הנכסים! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בתוס&#039; להלן (כ&#039; ע&quot;א ד&quot;ה שובר) נסתפקו אם בשחרורי עבדים אמרינן עדיו בחתומיו זכין לו כדי להתירו בבת ישראל משעת חתימה. עיי&quot;ש טעם ספיקם. ועיקר קושיית הגמ&#039; כאן היא משטרי מתנה, למה לא אומרים שזכה כבר משעת הכתיבה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני מילי,&lt;/b&gt; מה שאנו אומרים שעדיו בחתומיו זכין לו, היינו דווקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכא ד&lt;/b&gt;לבסוף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא מטו לידיה&lt;/b&gt; (הגיע השטר ליד המלוה), שנעשתה הלואה לבסוף, אז אנו אומרים שחל השיעבוד מזמן חתימת העדים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה רש&quot;י, לדברי אביי, היאך נעמיד את דברי המשנה במסכת שביעית: שטרי חוב המוקדמין פסולין, והמאוחרין כשרים. באיזה מקרה שטר מוקדם יהא פסול, הרי עדיו בחתומיו זכין לו! ? וכתב, שצריך להעמיד את המשנה במקרה שקדמה כתיבת השטר לחתימתו, שאז חוששין שיטרוף מזמן הכתיבה, והרי באמת חל השעבוד רק מזמן החתימה. או שנעמיד במקרה שכתבו וחתמו את השטר בתשרי, וכתבו בו תאריך מוקדם יותר, שודאי פסול הוא, כי השעבוד חל רק מזמן החתימה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל היכא דלא מטו&lt;/b&gt; השטר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לידיה&lt;/b&gt; דמלוה, שלא נעשתה הלואה כלל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמרינן עדיו בחתומיו זכה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מתניתין&lt;/b&gt; (משנתנו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקתני: מצא שטרי חוב, אם יש בהם אחריות נכסים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יחזיר, ואוקימנאא&lt;/b&gt; (והעמדנו) שמדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשחייב&lt;/b&gt; (הלוה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מודה&lt;/b&gt; שלוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בכל זאת לא יחזיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; שחוששין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא כתב ללות בניסן, ולא לוה עד תשרי,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא לרב אסי, דאמר&lt;/b&gt; שבמשנה ששנינו שכותבין ללוה אף שאין מלוה עמו, מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשטרי אקנייתא, מוקי לה&lt;/b&gt; (יעמיד את משנתנו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשטרי דלאו אקנייתא, וכדאמרינן,&lt;/b&gt; שלכן לא יחזיר, כיון שחוששין שקרה המקרה וכתבו ללוה שלא בשעת ההלואה, ויטרוף מלקוחות שלא כדין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאביי, דאמר עדיו בחתומיו זכין לו, מאי איכא למימר?&lt;/b&gt; למה המוצא שטרות לא יחזירם למלוה, הרי הלוה מודה שלוה ממנו, ואם יטרוף לקוחות מזמן הכתיבה - בדין יטרוף!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך אביי&lt;/b&gt;: ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין היינו טעמא&lt;/b&gt; שלא יחזיר, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דחייש לפרעון ולקנוניא.&lt;/b&gt; דהיינו, שחוששין שמא פרע כבר הלוה את חובו, וקיבל את השטר מהמלוה, וממנו נפל השטר. ומה שהוא מודה ואומר שלא פרע את החוב, קנוניא של רמאות היא בינו לבין המלוה, כדי שיטרוף המלוה קרקעות מלקוחות שקנו מהלוה שלא באחריות, ויחלקו אותן ביניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולשמואל, דאמר&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא חיישינן לפרעון ולקנוניא,&lt;/b&gt; שכך אמר שמואל לקמן (ט&quot;ז ע&quot;ב): המוצא שטר הקנאה בשוק, יחזיר לבעלים, ואין חוששין לפרעון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם, משום שכשהלוה פורע את חובו למלוה, מיד כשהוא מקבל את השטר מהמלוה, הוא קורעו, ולכן אין חשש שממנו נפל השטר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי איכא למימר,&lt;/b&gt; כיצד יתבארו דברי משנתנו? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;18&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;18.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה בתוס&#039; הרא&quot;ש, הרי עדיין שייך חשש קנוניא, שמא בשעת הפרעון עשו הלוה והמלוה קנוניא, שיניח הלוה את השטר ביד המלוה, כדי שיטרוף בו לקוחות, ואחר כך יחלקו ביניהם! ותירץ, שאין לחוש לכך, כי מסתבר שהלוה חושש להניח שטרו ביד המלוה, שמא יחזור ויתבע ממנו את חובו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחא אי סבר לה&lt;/b&gt; שמואל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרב אסי, דאמר&lt;/b&gt; שדווקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשטרי הקנאה&lt;/b&gt; כותבין שטר ללוה בלא המלוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוקי מתניתין בשטרי דלאו הקנאה.&lt;/b&gt; ואף שאין כותבין שטר ללוה בלא המלוה, חוששין שמא בכל זאת קרה שכתב ללות בניסן, ולא לוה עד תשרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי סבר כאביי, דאמר עדיו בחתומיו זכין לו, מאי איכא למימר?&lt;/b&gt; למה לא יחזיר המוצא את השטר למלוה? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;19&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;19.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה רש&quot;י, איך אפשר לומר ששמואל סובר כאביי, הרי שמואל אומר לקמן שהמוצא שטר הקנאה בשוק - יחזיר. ואילו לאביי אין חילוק בין שטר הקנאה לשאר שטרות, שהרי עדיו בחתומיו זכין לו, ואם כן, לעולם יחזיר, הואיל ושמואל אינו חושש לפרעון! ותירץ, שהרי מודה אביי היכא דלא אתי שטרא ליד הזוכה, שאין אומרים עדיו בחתומיו זכין לו. ואם כן, המוצא שטר בשוק אינו יכול להחזירו למלוה (כשאין הלוה מודה), שהרי יתכן שכתבו הלוה ע&quot;מ ללוות, ונמלך ולא לוה כלל. ורק שטר הקנאה יחזיר, לפי ששעבד עצמו אף אם לא ילוה כלל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל מוקי למתניתין כשאין&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חייב מודה.&lt;/b&gt; דהיינו, שטוען הלוה שהשטר מזוייף, ולא הוא כתבו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;20&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. ולכן לא יחזירנו מוצאו למלוה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;20.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואין לומר שיתקיים השטר בחותמיו, שכיון שנפל, אירעה בו ריעותא, שמסתבר שמפני שהוא פסול לא נזהר בו בעליו, ולכן מאמינים ללוה. רש&quot;י. ועיי&#039; בתוס&#039; להלן (ע&quot;ב, ד&quot;ה הא קאמר) שכתבו, שאף שהעדים מעידים שזו חתימתם, חיישינן שמא השטר מזוייף כל כך טוב, עד שהעדים עצמם טועים בחתימתן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי הכי,&lt;/b&gt; שמדובר שאין הלוה מודה בהלואה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אין בהן&lt;/b&gt; בשטרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחריות נכסים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי יחזיר&lt;/b&gt; למלוה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהי ד&lt;/b&gt;כשאין בהם אחריות נכסים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא גבי מן משעבדי,&lt;/b&gt; הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבני חרי מגבי גבי&lt;/b&gt; (מנכסים בני חורין, דהיינו, מה שברשות הלוה, גובה), והלא הלוה טוען שלא לוה כלל!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמואל לטעמיה&lt;/b&gt; (לשיטתו במקום אחר). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר שמואל, אומר היה רבי מאיר: שטר חוב שאין בו אחריות נכסים, אין גובה&lt;/b&gt; בו המלוה כלל. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ממשעבדי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מבני חרי.&lt;/b&gt; שלשטר כזה אין דין שטר כלל, והרי זה כמלוה על פה שאין עליו עדים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;21&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. ולכן יכול המוצא להחזירו למלוה, שהרי אינו יכול לגבות על פיו כלל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;21.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביארו הראשונים, לפי שמעיקר הדין, אין עדים יכולים לשלוח עדותן לבית דין, משום שנאמר &quot;מפיהם&quot;, ודרשינן: ולא מפי כתבם. וחידוש הוא שנתחדש בשטר, שעדותן של העדים החתומין בשטר, מתקבלת כעדות גמורה. והיינו דווקא בשטר גמור. אבל בשטר שאין בו שעבוד נכסים, שסובר רבי מאיר אליבא דשמואל שאין לו תורת שטר כלל, נשארת עדות העדים שבשטר כסתם עדות שבכתב, ואין מקבלין אותה משום &quot;מפיהם ולא מפי כתבם&quot;. ולכן אי אפשר לגבות עפ&quot;י עדות זו אפילו מבני חורין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי מאחר שאינו גובה&lt;/b&gt; בו כלל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמאי יחזיר&lt;/b&gt; את השטר? מה יעשה בו המלוה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי נתן בר אושעיא&lt;/b&gt;: אמנם אין המלוה יכול להשתמש בשטר בתורת שטר חוב, אלא שמכל מקום יחזירנו המוצא כפיסת נייר בעלמא, כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לצור&lt;/b&gt; (לכרוך) אותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על פי צלוחיתו&lt;/b&gt; (בקבוקו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של מלוה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונהדריה להו&lt;/b&gt; (ונחזיר את השטר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ללוה,&lt;/b&gt; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לצור על פי צלוחיתו של לוה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0024_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot