https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%99%D7%91_%D7%91
פרשני:בבלי:בבא מציעא יב ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-23T13:06:34Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%99%D7%91_%D7%91&diff=143298&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-14T13:01:45Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:01, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98817:rev-143298:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%99%D7%91_%D7%91&diff=98817&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:35:24Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:35, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבא</b>: אף על פי שאין לקטן זכיה מן התורה, כאן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>עשו</b> את מי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו זוכה, כזוכה.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבא</b>: אף על פי שאין לקטן זכיה מן התורה, כאן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>עשו</b> את מי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו זוכה, כזוכה.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון של<b style='font-size:20px; color:black;'>עניים גופייהו ניחא להו</b> שילקטו בניו אחריו<b style='font-size:20px; color:black;'>, כי היכי דכי אגרו לדידהו נלקוט</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בנייהו בתרייהו</b> (כדי שאם ישכרו אותם לפועלים, יתנו אף לבניהם ללקט אחריהם).</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון של<b style='font-size:20px; color:black;'>עניים גופייהו ניחא להו</b> שילקטו בניו אחריו<b style='font-size:20px; color:black;'>, כי היכי דכי אגרו לדידהו נלקוט</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בנייהו בתרייהו</b> (כדי שאם ישכרו אותם לפועלים, יתנו אף לבניהם ללקט אחריהם).</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95560:rev-98817:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%99%D7%91_%D7%91&diff=95560&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T08:06:11Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא מציעא יב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבא</b>: אף על פי שאין לקטן זכיה מן התורה, כאן <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>עשו</b> את מי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו זוכה, כזוכה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון של<b style='font-size:20px; color:black;'>עניים גופייהו ניחא להו</b> שילקטו בניו אחריו<b style='font-size:20px; color:black;'>, כי היכי דכי אגרו לדידהו נלקוט</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בנייהו בתרייהו</b> (כדי שאם ישכרו אותם לפועלים, יתנו אף לבניהם ללקט אחריהם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מסקנת הדברים: לדעת שמואל - כיון שהקטן אין לו זכיה לעצמו מן התורה. אלא רק מתקנת חכמים מפני דרכי שלום, תקנו שהאב יזכה במציאת בנו מפני שמריצה אצל אביו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף רבי יוסי סבר כך. ורק לענין לקט - "עשו את שאינו זוכה כזוכה" כנ"ל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>דברי שמואל, <b style='font-size:20px; color:black;'>פליגא</b> על <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>ברי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי חייא בר אבא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי חייא בר אבא, אמר רבי יוחנן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"גדולים", ו"קטנים" שהוזכרו במשנתינו - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גדול גדול ממש, ולא קטן קטן ממש</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;19&nbsp;</b>, <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;19.&nbsp;</b> קצת קשה - מדוע לא אמר "לא קטן קטן ממש, ולא גדול גדול ממש", כסדר הדברים במשנה? ויש שתרצו - רבי חייא בר אבא דייק את דינו מכך שהמשנה חזרה ושנתה בסיפא "מציאת בנו וביתו הגדולים", ולכאורה בבא זו מיותרת, אחר שכבר שנינו ברישא "מציאת בנו וביתו הקטנים", וממילא שמעינן איפכא. ומכאן דייק רבי חייא, ד"לא גדול גדול ממש". ולכן סדר הדברים כך, ללמדינו שדייק את דינו מהסיפא. ועיין תורת חיים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא: גדול וסמוך על שלחן אביו זהו קטן. קטן ואינו סמוך על שלחן אביו זהו גדול.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולשיטתו, אף על פי שיש לגדול זכיה מן התורה, מכל מקום, אם סמוך על שלחן אביו תקנו שתהא מציאתו לאביו משום איבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: "<b style='font-size:20px; color:black;'>מציאת עבדו ושפחתו העברים הרי הוא של עצמן"</b>: ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b> (מדוע עבד עברי זוכה במציאתו)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא יהא אלא</b> כ<b style='font-size:20px; color:black;'>פועל, ותניא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"מציאת פועל לעצמו. במה דברים אמורים: בזמן שאמר לו 'נכש עמי היום, עדור עמי היום'.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אמר לו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>'עשה עמי מלאכה היום',</b> כלומר - שכרו לכל מלאכה שיעשה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מציאתו לבעל הבית".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי אף עבד עברי קנוי לאדונו לכל מלאכה שיעשה, ומדוע מציאתו לעצמו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הכא בעבד נוקב מרגליות עסקינן. שאין רבו רוצה לשנותו למלאכה אחרת,</b> ולא ניחא לרבו שיעסוק בליקוט מציאות</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן, אם הזדמנה לו מציאה והרימה, זכה בה, ונותן לאדונו שכר ביטול המלאכה שהיה לו בשביל טורח המציאה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;20&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;20.&nbsp;</b> יש לדון, אם שוי המציאה פחות משכר הבטלה, האם חייב לשלם לרבו כל שכר בטלתו? ועיין בדברות משה <small>(סי' כ' הע' צג')</small> שהוכיח דאינו חייב לשלם אלא כשווי המציאה ולא יותר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר: במגביה מציאה עם מלאכתו עסקינן</b> שלא ביטל ממלאכתו כלום, לכן מציאתו לעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא אמר</b>: הא דאמרינן "מציאת פועל לבעל הבית", היינו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כגון ששכרו ללקט מציאות</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b>, <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;21.&nbsp;</b> ולפי זה באור הברייתא - "במה דברי אמורים בזמן שאמר לו - עשה עמי מלאכה היום באותו ענין שהוא כמו נקש עמי היום, אבל אמר לו עשה עמי מלאכה של מציאות - מציאתו לבעל הבית". תוספות. אך דעת הרמ"ה - שאף אם שכרו סתם, והוליכו ללקט מציאות - מציאתו לבעל הבית.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והיכי דמי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דאקפי אגמא בכוורי</b> (כשעלה הנהר על גדותיו, וצפו הדגים שם, וכשיבשו המים נמצאו שם דגים הרבה, ושכרו לאוספם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בעלמא - מציאת פועל לעצמו. ולכן סתם עבד עברי מציאתו לעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה - "מציאת עבדו ושפחתו העבריים הרי אלו לעצמן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>האי "שפחה</b> עברית<b style='font-size:20px; color:black;'>" היכי דמי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי דאייתי שתי שערות, מאי בעיא גביה?</b> הרי אמה העבריה יוצאת לחירות כשהביאה שתי שערות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;22&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;22.&nbsp;</b> כתבו התוספות - דהיא נמי אינה יכולה למכור את עצמה אחר שהגיעה לגדלות. שאם לא כן - אפשר להעמיד בשפחה גדולה שמכרה את עצמה. אמנם, דעת הרמב"ן שאשה יכולה למכור את עצמה לאמה העבריה, אחר שהביאה ב' שערות. ועיין עוד במשנה למלך <small>(פרק א' מהלכות עבדים הלכה ב')</small>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי דלא אייתי שתי שערות,</b> מדוע מציאתה לעצמה? ממה נפשך - <b style='font-size:20px; color:black;'>אי איתיה לאב דאבוה הויא</b> (אם אביה חי, מציאתה שייכת לאביה, כמציאת ביתו הקטנה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b>), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי דליתיה לאב, תיפוק במיתת האב</b> (בהרי יצאה לחירות במיתת האב). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> לכאורה, אם נאמר שאב זוכה במציאת ביתו משום איבה, ובעינן שתהא סמוכה על שלחנו, אם כן מדוע זוכה במציאת אמה העבריה, שאינה סמוכה על שלחנו? ועיין משנה למלך <small>(פרק ג' מהלכות עבדים הלכה טו')</small>, דאכתי שייכת איבה כשתצא מיד האדון ותחזור לבית אביה. ולכן זוכה במציאתה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר ריש לקיש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמה העבריה קנ</b>ת<b style='font-size:20px; color:black;'>ה</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמה במיתת האב מרשות האדון, מקל וחומר</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;24&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;24.&nbsp;</b> כמבואר בפרק קמא דקידושין - "ומה סימנים שאין מוציאין מרשות אב, <small>(שהרי הבת ברשותו אף בימי נערותה עד שתתבגר)</small>, מוציאין מרשות אדון, מיתת האב, שמוציאה מרשות האב, <small>(שאינו מוריש לבניו את הזכות שיש לו בבתו)</small>, אינו דין שמוציאה מרשות אדון".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>משנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו איתותב ריש לקיש?!</b> הרי דברי ריש לקיש נדחו. וסבירא לן שאינה יוצאת במיתת האב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן - במשנה מדובר בשפחה שלא הביאה שתי שערות, ומת אביה, ולכן מציאתה לעצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>נימא, מהאי נמי תיהוי תיובתא</b> לדברי ריש לקיש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא!</b> ממשנתינו אין להוכיח דלא כריש לקיש, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> אפשר להעמיד במקרה <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיתיה לאב,</b> ואכן מציאתה שייכת לו,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי</b> דאמרינן - <b style='font-size:20px; color:black;'>"הרי הן שלהן",</b> לאו שלהן ממש, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאפוקי ד</b>אין המציאה שייכת ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבה?</b> (לאדון).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>"מציאת אשתו</b> שגירשה אע"פ שלא נתן כתובה הרי אלו שלהן".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>גירשה, פשיטא</b> שאין המציאה שלו, דהא יצאה מרשותו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במאי עסקינן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>במגורשת ואינה מגורשת.</b> כגון - זרק לה גט ספק קרוב לו ספק קרוב לה, דהוי ספק גירושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי זירא אמר שמואל: כל מקום שאמרו חכמים מגורשת ואינה מגורשת, בעלה חייב במזונותיה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> משמע, דוקא בספק גירושין בעלה חייב במזונותיה. אך אם גירשה בברור, אלא שלא נתן לה את כתובתה, פטור ממזונותיה. אך לדעת הירושלמי - אדם שגירש את אשתו, ולא נתן לה כתובה חייב במזונותיה. וברי"ף כתב, שנחלקו בנדון זה הבבלי והירושלמי. ברם - עיין ברא"ש <small>(סי' לד)</small> שהביא דעת בעל העיטור, שלא נחלקו הבבלי והירושלמי. ואף לדעת הבבלי חייב במזונותיה כל זמן שלא נתן לה את כתובתה. אלא, רצתה הגמרא להשמיענו דאפילו בספק גירושין, שעדיין אינה ברשות עצמה לגמרי, בכל זאת מציאתה לעצמה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא משמע לן, דבכל זאת אינו זוכה במציאתה, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא מאי אמור רבנן "מציאת אשה לבעלה", כי היכי דלא תיהוי לה איבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ברם <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא,</b> שממילא עומדת להתגרש - <b style='font-size:20px; color:black;'>אית לה איבה ואיבה.</b> ולכן מציאתה לעצמה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>מצא</b> אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>שטרי חוב, אם יש בהן אחריות נכסים,</b> דהיינו, שכתוב בהן שעבוד <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> קרקעות, שיגבה מהן המלוה אם לא יפרע לו הלוה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יחזיר</b> אותם למלוה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b>, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שבית דין נפרעין מהן</b> (גובים על פי שטרות אלו) קרקעות מלקוחות שקנו אותן מהלוה לאחר ההלואה. ואם יחזירם למלוה, עלול הוא לגבות על פיהם שלא כדין, וכפי שיתבאר בגמרא. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> והשעבוד נקרא אחריות, לפי שהקרקע אחראית על הלוה כלפי המלוה. וכך הוא לשון רש"י במס' קידושין (כ"ו ע"א, ד"ה שיש להם): "היינו קרקעות, שאחריות כל אדם הלוה והנושה בחבירו עליהן, לפי שקיימין ועומדין, לפיכך נסמכין עליהן".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> בגמרא יתבאר מנין לנו שנפל השטר מהמלוה, ולא מהלוה לאחר שפרע חובו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם מצא שטרות ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> כתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>בהן אחריות נכסים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזיר</b> למלוה, לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בית דין נפרעין מהן,</b> ואין כאן חשש תקלה. <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: בין כך ובין כך,</b> בין אם יש בהם אחריות נכסים, ובין אם אין בהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יחזיר</b> למלוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני ש</b>אף כשאין בהם אחריות, <b style='font-size:20px; color:black;'>בית דין נפרעין מהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא להלן יתבארו טעמי מחלוקת רבי מאיר וחכמים.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי עסקינן?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא כש</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חייב,</b> דהיינו הלוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מודה</b> שלא פרע למלוה את החוב, אם כן, גם <b style='font-size:20px; color:black;'>כי</b> (כאשר) <b style='font-size:20px; color:black;'>יש בהן אחריות נכסים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי לא יחזיר</b> המוצא למלוה את השטר? <b style='font-size:20px; color:black;'>הא מודה</b> הלוה שלא פרע, ויגבה ממנו המלוה את חובו בדין על ידי השטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם לא יהיה ללוה ממה לפרוע, ויצטרך המלוה לטרוף מהלקוחות, מה בכך, הרי מן הדין הוא גובה! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> הקשו האחרונים, אמנם תמיד הודאת בעל דין כמאה עדים דמי, אבל במקרה דנן, הרי הלוה מחייב על ידי הודאתו את הלקוחות, והיאך נאמן בכה"ג?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי כשאין חייב מודה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>, כי אין בהן אחריות נכסים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי יחזיר? נהי דלא גבי ממשעבדי</b> (אמנם אי אפשר לגבות בשטר זה ממשועבדים), אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מבני חרי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מגבא גבי</b> (מבני חורין, גובין בשטר זה), והרי הלוה טוען שפרע כבר את חובו! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> דהיינו, שטוען שפרע את חובו, או שהשטר מזוייף, או שכתב ללוות, ועדיין לא לוה בו. ראשונים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>כשחייב מודה. והכא היינו טעמא</b> שלא יחזיר למלוה, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דחיישינן שמא כתב</b> הלוה את השטר על מנת <b style='font-size:20px; color:black;'>ללות ב</b>חודש <b style='font-size:20px; color:black;'>ניסן,</b> ונכתב בו התאריך של חודש ניסן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>למעשה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא לוה עד</b> חודש <b style='font-size:20px; color:black;'>תשרי</b> של השנה הבאה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b>, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם יחזיר המוצא למלוה את השטר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתי למטרף</b> מ<b style='font-size:20px; color:black;'>לקוחות</b> שקנו מהלוה קרקעות בין ניסן לתשרי, לפי שתאריך עשיית השטר הוא בניסן, והרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא כדין,</b> כי ההלוואה עצמה נעשתה רק בתשרי, ורק מאז חל השעבוד! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. ועיי' בתוס' (ד"ה ולא לוה) שפירשו באופן אחר.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> כתבו הרשב"א והר"ן, שהלוה מודה שהשטר אמת הוא, ואין אנו חוששים שהלוה משקר, אלא שאינו זוכר אם לוה מיד לאחר מכן, או לאחר זמן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> אם חוששין לכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שטרי דאתו לקמן</b> (כל השטרות שבאים לפנינו לבית דין), היאך טורפין על ידם מהלקוחות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחוש להו הכי</b> (נחשוש בהם חשש זה), שמא כתב ללות בניסן, ולא לוה עד תשרי!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שטרי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ריעי</b> (אין בהם כל ריעותא ופגם), ולכן אין חוששין שמא כתב ללוות בתאריך מסויים, ולבסוף לוה מאוחר יותר, שאין זה שכיח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הני,</b> השטרות שנמצאו - <b style='font-size:20px; color:black;'>ריעי.</b> יש בהם ריעותא. שאם היו כשרים, היה המלוה נזהר בהם שלא יאבדו ממנו. ולכן חוששין שמא נכתב בהם זמן מוקדם מהזמן שנעשתה בו ההלואה בפועל, ואין לגבות בהם מלקוחות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> כך פירש רש"י, ועיי' בתוס' (ד"ה ולא לוה) מה שכתבו בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא הא דתנן: כותבין שטר ללוה,</b> שיהיה מוכן בידו לכשירצה ללוות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שאין מלוה עמו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b>, ואינו לווה עתה בפועל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לכתחילה היכי כתבינהו,</b> היאך כותבים לכתחילה שטר כזה?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחוש שמא כתב ללות בניסן, ו</b>לבסוף נתעכב, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא לוה עד תשרי, ואתי למטרף לקוחות שלא כדין!</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> כתבו התוס', דאין כאן חשש "מחזי כשקרא", כיון שכותב את השטר לחובתו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> כלומר, אף שבכל השטרות אין חוששין לכך, היינו כשכבר נכתבו. אבל היאך כותבין לכתחילה באופן שעלול לבוא לידי כך? ריטב"א.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0023_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot