https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%98%D7%96_%D7%91 2026-04-23T13:03:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=143292&oldid=prev 2020-09-14T13:01:00Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:01, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95568:rev-143292:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=95568&oldid=prev 2015-07-01T08:07:01Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא מציעא טז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן תקנו חכמים שיהו דבריו קיימין - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום כדי חייו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;76&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. אבל ברישא, שלא אמר &quot;היום&quot;, אלא מכר מה שתעלה מצודתו לאורך זמן, שאין בזה כדי חייו, לא תקנו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;76.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו בזה הראשונים. יש אומרים שהמכר חל רק אם אכן אין לו מה לאכול, ומוכר רק כדי חייו. ויש אומרים, שכיון שבדרך כלל &quot;מה שתעלה מצודתי היום&quot; הוא דבר מועט, לא חילקו חכמים בדבר, ותועיל המכירה לגבי כל מה שתעלה מצודתו, אף אם זה יותר מכדי חייו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא אמר רב: האומר לחברו: שדה שאני לוקח&lt;/b&gt; (שאני עומד לקנות), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכשאקחנה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנויה&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לך מעכשיו,&lt;/b&gt; ולא אוכל לחזור בי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנה&lt;/b&gt; חבירו את השדה לכשיקחנה, ואין יכול הנותן לחזור בו משלקחה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;77&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;77.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוס&#039;, מה מועיל מה שהוסיף &quot;מעכשיו&quot;, הרי השדה קנויה לו רק לכשיקחנה המוכר מהבעלים! והריטב&quot;א הביא שיש מפרשים, שמועיל לענין זה, שאין המוכר יכול לחזור בו מעתה, היות וכבר נגמר הקנין. אמנם הריטב&quot;א נחלק על כך, וסובר שאף המוכר יכול לחזור בו. וכן כתבו התוס&#039;. ותירצו, שנפקא מינה אם נקרע או אבד השטר קודם שקנאה מהבעלים, שמכל מקום מועיל הקנין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: מסתברא מלתא דרב, ב&lt;/b&gt;מקרה שאמר לו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדה&lt;/b&gt; שאני לוקח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סתם,&lt;/b&gt; ולא פירש על שדה פלונית בדווקא. שאז סמכה דעתו של מקבל המתנה, לפי ששדות רבות מצויות לקנייה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל ב&lt;/b&gt;מקרה שאמר לו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדה זו&lt;/b&gt; שאני לוקח - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; מסתברים דבריו, ולא חל המכר. משום שלא סמכה דעתו של המקבל, ואינו מאמינו שאכן יקנה את השדה עבורו. ואין אומרים כאן את הסברה שניחא ליה דליקו בהימנותיה, שהרי אף אם נותן המתנה רוצה באמת לקנות עבורו את השדה, אין הדבר מסור בידו. כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי יימר דמזבין לה ניהליה&lt;/b&gt; (מנין לנו שבעל השדה אכן ימכרנה לו)!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והאלהים&lt;/b&gt; (לשון שבועה הוא), ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב&lt;/b&gt; דבריו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו ב&quot;שדה זו&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וראיה לדבר: שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי, רב כמאן אמרה לשמעתיה&lt;/b&gt; (לשיטתו של מי אמר את שמועתו), שחלה הנתינה, אף שעדיין לא קנה את השדה, והרי זה דבר שלא בא לעולם -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי מאיר, דאמר: אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: נכרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האומר לאשה&lt;/b&gt; ישראלית: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התקדשי לי לאחר שאתגייר,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או ישראל שאמר לנכרית: התקדשי לי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר שתתגיירי,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או עבד כנעני שאמר לאשה: התקדשי לי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר שאשתחרר,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או ישראל שאמר לשפחה: התקדשי לי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר שתשתחררי,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או אדם שאמר לאשה נשואה: התקדשי לי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר שימות בעליך,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או שאמר לשומרת יבם: התקדשי לי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר שיחלוץ לך יבמיך,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;או שאמר אדם שהיה נשוי, לאחותה של אשתו: התקדשי לי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר שתמות אחותיך.&lt;/b&gt; בכל המקרים הללו הדין הוא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינה מקודשת,&lt;/b&gt; משום שזה דבר שלא בא לעולם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר אומר: מקודשת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא&lt;/b&gt; חלק ממקרים אלו שהוזכרו במשנה, גבי קידושי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כ&quot;שדה זו&quot; דמיא,&lt;/b&gt; שאין הדבר תלוי בו, אלא ברצונו של אחר. שעבד ושפחה אינם יכולים לשחרר עצמם, אלא תלויים ברצון האדון. וכן אין בידו להמית את בעל האשה או אחותה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי מאיר מקודשת!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מוכח, שרבי מאיר אמר את דבריו אף ב&quot;שדה זו&quot;, אף שאין זה מסתבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה חוזרת הגמרא לדון בעיקר דברי משנתנו, במוצא שטר חוב:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר שמואל: המוצא שטר הקנאה&lt;/b&gt; (ששעבד הלוה עצמו בשטר אף אם לא ילוה לבסוף) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשוק&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחזירו לבעלים,&lt;/b&gt; ואין בכך כל חשש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאי&lt;/b&gt; נאמר שלא יחזיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; שיש לחשוש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתב ללות ולא לוה,&lt;/b&gt; בשטר הקנאה אין חשש לזה, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא שעבד נפשיה&lt;/b&gt; אף אם לא ילוה לבסוף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי&lt;/b&gt; נאמר שלא יחזיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום&lt;/b&gt; חשש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרעון,&lt;/b&gt; שמא כבר פרע הלוה את חובו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא חיישינן לפרעון. דאם איתא דפרעיה&lt;/b&gt; (שפרע הלוה חובו) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקרע הוה קרע ליה&lt;/b&gt; (היה קורע מיד את שטר ההלואה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן: אבא מן ספרי דייני דמר שמואל הוה&lt;/b&gt; (אבי היה מסופרי הדיינים של שמואל), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוינא כבר שיתא כבר שבע&lt;/b&gt; (ואני הייתי כבן שש, כבן שבע), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודכרנא&lt;/b&gt; (וזכורני) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוו מכרזי ואמרי: הני שטרי אקנייתא דמשתכחי בשוקא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהדרינהו למרייהו&lt;/b&gt; (שטרי הקנאה שנמצאו בשוק - יחזירם לבעליהם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב עמרם אף אנן תנינא: כל מעשה בית דין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה יחזיר.&lt;/b&gt; והבין רב עמרם, ש&quot;מעשה בית דין&quot;, היינו שטר שנתקיים בבית דין. וכיון שאין מקיימין את השטר - אלא בפני בעל דין, ודאי שאכן היתה הלואה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;78&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. ולפרעון אין חוששין. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;78.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש רש&quot;י. והריטב&quot;א כתב, ששטר מקויים ודאי נפל מהמלוה, שהרי הלוה אינו טורח לקיים את השטר! ועיי&#039; במהרש&quot;א שהקשה למה לא פירש רש&quot;י כפירוש הריטב&quot;א.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא,&lt;/b&gt; מוכח מכאן, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא חיישינן לפרעון.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבי זירא: מתניתין בשטרי חלטאתא&lt;/b&gt; (דהיינו, שהוציא אדם שטר חוב על חבירו, וחייבוהו בית דין לשלם, ולא שילם, וירדו לנכסיו, ושמו למלוה אחד הנכסים, וכתבו לו שטר, שעל פי בית דין הגיע לידו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואדרכתא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;79&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (שלא מצאו עתה נכסים ללוה, וכתבו שטר למלוה, שאם ימצא בעתיד מנכסי הלוה, יגבה מהם), דשטרות אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו בני פרעון נינהו,&lt;/b&gt; ולכן אין חשש להשיבם לבעליהם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;79.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו התוס&#039;, למה אינם בני פרעון, הרי עדיין לא זכה בקרקע עד שכתבו לו שטרי חלטאתא! ועיי&quot;ש מה שתירצו. ויש ראשונים שאינם גורסים &quot;ואדרכתא&quot; מחמת קושיא זו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: והני,&lt;/b&gt; שטרי חלטאתא ואדרכתא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו בני פרעון נינהו?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא אמרי נהרדעי: שומא,&lt;/b&gt; ששמו בית דין למלוה קרקע של הלוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדר&lt;/b&gt; (חוזרת, שאם ישיג הלוה מעות, יכול לתתן למלוה, ולהחזיר לעצמו את הקרקע) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד תריסר ירחי שתא&lt;/b&gt; (עד שנים עשר חודשי השנה. כלומר, בתוך שנה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר אמימר&lt;/b&gt; על כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנא מנהרדעא אנא, וסבירא לי דשומא הדר לעולם!&lt;/b&gt; שבכל זמן שימצא הלוה מעות, יכול לפדות את קרקעו!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יוצא, שגם בשטרות אלו שייך פרעון. שאם ישיג הלוה מעות, פורען למלוה, ומקבל חזרה את הקרקע, ונוטל את השטר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, אף אם מדובר במשנה בשטרי חלטאתא ואדרכתא, מהא ששנינו שהמוצאן מחזירן לבעלים, מוכח שאין חוששין לפרעון!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רבא: התם,&lt;/b&gt; באותה משנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו טעמא&lt;/b&gt; שמחזיר את השטר לבעליו, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמרי,&lt;/b&gt; שאף אם פרע הלוה את חובו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איהו הוא דאפסיד אנפשיה&lt;/b&gt; (הוא גרם הפסד לעצמו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבעידנא דפרעיה, אבעי ליה למקרעיה לשטריה&lt;/b&gt; (שמיד בזמן שפרע את החוב, היה עליו לקרוע את השטר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי נמי,&lt;/b&gt; אף אם טען לו המלוה שאבד השטר, היה עליו לדרוש מהמלוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למכתב שטרא אחרינא עילויה&lt;/b&gt; (לכתוב שטר אחר), שחוזר המלוה ומוכר את הקרקע ללוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא, מדוע יכול המלוה לכתוב שטר, כאילו הוא מוכר עתה את הקרקע ללוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמ&lt;/b&gt;עיקר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דינא,&lt;/b&gt; לאחר שגבה המלוה קרקעו של הלוה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארעא לא בעיא למיהדר&lt;/b&gt; (אין עליו חיוב להשיבה ללוה, אף אם יש לו עתה מעות לפרוע). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום &quot;ועשית הישר והטוב בעיני ה&#039;&quot;,&lt;/b&gt; שלמדים מפסוק זה, שצריך האדם לנהוג לפנים משורת הדין - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דאמור רבנן&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תהדר&lt;/b&gt; (שתחזור) הקרקע ללוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש בכך משום &quot;הישר והטוב&quot;, לפי שדעתו של המלוה היתה לקבל מעות, ולא היה לו ענין דווקא לטרוף קרקע. ואילו הלוה חפץ בקרקעו, שחביבה עליו. לכן יחזיר לו קרקעו, ויטול דמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הלכך,&lt;/b&gt; היות וכך, כשנותן המלוה את הקרקע ללוה תמורת ממונו, הרי זה נחשב כאילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מרישא הוא דקא זבין&lt;/b&gt; (מוכר לו עתה מתחילה), ולכן אין זו טעות אם יכתבו עתה שטר מכירה על הקרקע, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעי ליה&lt;/b&gt; ללוה לתבוע מהמלוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למכתב שטר זביני&lt;/b&gt; (לכתוב שטר מכירה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי שטר חוב, מאי איכא למימר,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם איתא דפרעיה, איבעי ליה למיקרעיה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשטריה&lt;/b&gt; (שאם אכן פרע, היה עליו לקרוע את השטר)?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין זו טענה. משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימור&lt;/b&gt; שבזמן שפרע את חובו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשתמוטי קא משתמיט ליה&lt;/b&gt; (השתמט המלוה מלהשיב לו את שטרו). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר ליה: למחר יהבנא לך, דהשתא ליתיה גבאי&lt;/b&gt; (מחר אתן לך אותו, שאינו בידי עתה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי נמי,&lt;/b&gt; היות ועל הלוה לשלם את הוצאות הסופר שכתב את השטר, יתכן שבזמן הכתיבה לא היו בידו מעות, ושילם המלוה לסופר, ועתה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפשיטי דספרא זייר ליה&lt;/b&gt; (מעכב המלוה את השטר בידו, עד שיפרע הלוה את שכר הסופר) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;80&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;80.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו הראשונים, הרי יכול היה הלוה לתבוע מהמלוה לכתוב לו שובר על פרעון החוב! ותירצו, שנוח יותר ללוה להמתין עד שיתן לו המלוה את השטר, מאשר לקבל שובר. משום שאם יאבד לו השובר, יוכל המלוה לתבוע ממנו שוב את חובו. משא&quot;כ אם יחזיר לו המלוה את השטר, שוב לא יוכל לטעון עליו כלום. שתמיד יוכל הלוה לטעון פרעתי (אבל בשטרי חלטאתא עדיף ללוה לתבוע שיכתוב לו שטר מכר. כי אם רק יחזיר לו את השטר, אם יאבד ממנו, יוכל שוב לתבוע ממנו המלוה את השדה על פי עדים שיעידו שגבאה בחובו). ובתוס&#039; הרא&quot;ש כתב, שבשטרי חוב, שעשה המלוה טובה ללוה, מתבייש הלוה לומר למלוה שלא יפרע לו עד שלא יחזיר לו את השטר. משא&quot;כ בשטר חלטאתא, שכבר גבה ממנו שדה, ואם כן, פרע כבר את חובו, אינו מתבייש לומר לו שלא יתן לו המעות עד שיכתוב לו שטר מכר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המוצא שטר חוב בשוק, אף על פי שכתוב בו הנפק&lt;/b&gt; (קיום, המעיד שהשטר אינו מזוייף) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יחזירו לבעלים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מיבעיא היכא דלא כתוב בו הנפק&lt;/b&gt; שלא יחזיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא למימר&lt;/b&gt; שאולי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתב&lt;/b&gt; את השטר על מנת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ללות, ו&lt;/b&gt;לבסוף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא לוה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אפילו&lt;/b&gt; אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתוב בו הנפק, ומאי ניהו&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמקוים,&lt;/b&gt; והרי אין מקיימין את השטר - אלא בפני הלוה, מכל מקום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יחזיר,&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דחיישינן לפרעון&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;81&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;81.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיי&#039; בתוס&#039; שדנים האם מדובר דווקא כשטוען הלוה פרעתי, או אף אם מודה שלא פרע, חוששין לפרעון ולקנוניא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתיביה רבי ירמיה לרבי אבהו: כל מעשה בית דין,&lt;/b&gt; דהיינו, שטר מקוים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה יחזיר!&lt;/b&gt; מוכח שאין חוששין לפרעון!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבי אבהו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירמיה ברי! לא כל מעשה בית דין שוים. אלא&lt;/b&gt; שם מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון שהוחזק&lt;/b&gt; הלוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כפרן&lt;/b&gt; (שנמצא שקרן) פעם אחרת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;82&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ולכן אינו נאמן לומר פרעתי. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;82.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראשונים דנים האם מדובר שנמצא כפרן באותה הלואה עצמה, או אף כשהוחזק כפרן בענין אחר. עיי&#039; בשטמ&quot;ק.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דהוחזק כפרן חדא זמנא&lt;/b&gt; (פעם אחת), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תו לא פרע&lt;/b&gt; (שוב אינו פורע) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלל?!&lt;/b&gt; אין זה מסתבר. אלא ודאי שיתכן שאכן פרע &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;83&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. והיות וכך, המלוה שלא נזהר לשמור את שטרו - יפסיד. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;83.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו התוס&#039;, דאף דאמרינן להלן &quot;הוחזק כפרן לאותו ממון&quot;, ושוב אינו נאמן באותו ענין, הכא שהשטר נפל, מוכחא מילתא שמשום כך לא נזהר לשמרו, לפי שפרעו הלוה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רבא&lt;/b&gt;: ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתניתין&lt;/b&gt; מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשטר חלטאתא ואדרכתא,&lt;/b&gt; שאינם בני פרעון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכדרבי זירא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכפרן,&lt;/b&gt; שהוזכר בתירוצו של רבי אבהו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ואתא לידן, נימא ביה מלתא&lt;/b&gt; (הואיל והגיע לידנו, נאמר בו איזה דבר):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0031_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot