https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%98%D7%96_%D7%90
פרשני:בבלי:בבא מציעא טז א - היסטוריית גרסאות
2026-04-21T05:51:53Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=143291&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-14T13:00:53Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:00, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98822:rev-143291:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=98822&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:35:34Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:35, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר</b> שהטעם הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דלא לקרייה</b> הלוקח <b style='font-size:20px; color:black;'>גזלנא,</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הא מית ליה</b> (הרי מת הלוקח), ושוב אין מי שיקראנו גזלן. והיות וכך, נתכוין הגזלן להעמידה ביד הלוקח רק בחייו, ולא לאחר מותו.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר</b> שהטעם הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דלא לקרייה</b> הלוקח <b style='font-size:20px; color:black;'>גזלנא,</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הא מית ליה</b> (הרי מת הלוקח), ושוב אין מי שיקראנו גזלן. והיות וכך, נתכוין הגזלן להעמידה ביד הלוקח רק בחייו, ולא לאחר מותו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר</b> שהטעם הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דליקום בהמנותיה, בהדי בני נמי</b> (גם עם בני הלוקח) <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דליקום בהמנותיה,</b> ולכן רצונו של הגזלן שתשאר הקרקע ביד בני הלוקח.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר</b> שהטעם הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דליקום בהמנותיה, בהדי בני נמי</b> (גם עם בני הלוקח) <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דליקום בהמנותיה,</b> ולכן רצונו של הגזלן שתשאר הקרקע ביד בני הלוקח.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: גם לטעם הראשון, שהוא חושש שיקראנו הלוקח גזלן, הרי זה שייך גם אם מת הלוקח, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סוף סוף קרו ליה בני</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>לוקח גזל נא!</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: גם לטעם הראשון, שהוא חושש שיקראנו הלוקח גזלן, הרי זה שייך גם אם מת הלוקח, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סוף סוף קרו ליה בני</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>לוקח גזל נא!</b></span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95567:rev-98822:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=95567&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T08:06:58Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא מציעא טז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר</b> שהטעם הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דלא לקרייה</b> הלוקח <b style='font-size:20px; color:black;'>גזלנא,</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>הא מית ליה</b> (הרי מת הלוקח), ושוב אין מי שיקראנו גזלן. והיות וכך, נתכוין הגזלן להעמידה ביד הלוקח רק בחייו, ולא לאחר מותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר</b> שהטעם הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דליקום בהמנותיה, בהדי בני נמי</b> (גם עם בני הלוקח) <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דליקום בהמנותיה,</b> ולכן רצונו של הגזלן שתשאר הקרקע ביד בני הלוקח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: גם לטעם הראשון, שהוא חושש שיקראנו הלוקח גזלן, הרי זה שייך גם אם מת הלוקח, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סוף סוף קרו ליה בני</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>לוקח גזל נא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, איכא בינייהו דמית</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גזלן.</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר</b> שהטעם הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה לאיניש דלא לקריוהו גזלן, הא מית ליה</b> הגזלן, ושוב אין לו נפקא מינה בזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למאן דאמר</b> שהטעם הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דליקום בהמנותיה, הכי נמי, אף על גב דמית</b> הגזלן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דליקום בהמנותיה</b> (נוח לו שייחשב נאמן, אף לאחר מותו)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: גם לטעם הראשון, הרי יחרפוהו לאחר מותו, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>סוף סוף קרו לבניה בני גזלנא</b> (יקראו לבניו "בני גזלן")!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, איכא בינייהו</b> מקרה שלא מכר את הקרקע הגזולה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דיהבה</b> (שנתנה) הגזלן <b style='font-size:20px; color:black;'>במתנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר</b> שהטעם הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דליקום בהמנותיה,</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מתנה נמי</b> שייך טעם זה, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דליקום בהמנותיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל ל<b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דאמר</b> שהטעם הוא משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דלא נקריוהו גזלנא,</b> בנתינת מתנה <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה הגזלן</b> למקבל המתנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי גזלינא מינך?</b> הרי לא שילמת על הקרקע, אלא קיבלתה במתנה! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;64&nbsp;</b> ועתה מוסיפה הגמרא עוד פרטים בענין זה: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;64.&nbsp;</b> כתבו התוס', דאמנם גם בלוקח צריך הגזלן להחזיר ללוקח את מעותיו, אלא שמכל מקום יקראנו גזלן כל זמן שלא יפרע לו. ובתוס' הרא"ש כתב, שהיות והוציא הלוקח מעות על הקרקע, אף אם יקבלן חזרה, קשה בעיניו שנתבטל המקח, ולכן יקראנו גזלן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> (פשוט הדבר), שאם קודם שלקחה הגזלן מהבעלים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;65&nbsp;</b>, חזר ו<b style='font-size:20px; color:black;'>זבנה</b> (מכרה) לאדם אחר בנוסף לראשון, או <b style='font-size:20px; color:black;'>אורתה</b> (הורישה לאחד מבניו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;66&nbsp;</b>), <b style='font-size:20px; color:black;'>ויהבה במתנה</b> (או נתנה במתנה) לאחר - במקרים אלו ודאי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לאו לאוקמה קמי לוקח קא בעי</b> (לא להעמידה בפני הלוקח נתכוין) כשלקחה מהבעלים, שהרי מכרה או נתנה לאחר! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;65.&nbsp;</b> כך כתב רש"י. ומשמע מדבריו, שאם עשה כך לאחר שחזר ולקחה מהנגזל, זכה בה כבר הלוקח, ואין מכירתו השניה מועילה כלום. וכך כתב הרשב"א במשמעות דברי רש"י. אבל בהגהות הגר"א הביא, שברמב"ם איתא, שאף בכהאי גוונא לא קנאה הלוקח, כי נתברר למפרע שלא היתה דעתו של הגזלן כשקנה מהנגזל, להעמידה לפני הלוקח.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;66.&nbsp;</b> כתב הנחלת דוד, דהיינו שהורישה לו בחייו, במתנת בריא. דאל"כ, אלא שהורישה ממש, במתנת שכיב מרע, היאך חזר ולקחה אחר כך מהבעלים הראשונים?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם גזל הגזלן את הקרקע מאחד מקרוביו, ולאחר מכן מת אותו קרוב, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>נפלה ליה</b> הקרקע לגזלן <b style='font-size:20px; color:black;'>בירושה,</b> היות ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ירושה ממילא היא, ולאו איהו קא טרח אבתרה</b> (ולא טרח הגזלן אחרי הקרקע), אין מעשיו מוכיחים שניחא ליה דליקו בהמנותיה, ולכן הרי הוא כיורש בעלמא, וחוזר ותובעה מהלוקח, ונותן לו דמיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם לאחר שגזל ומכר את הקרקע, <b style='font-size:20px; color:black;'>גבי איהו</b> (הגזלן) את הקרקע <b style='font-size:20px; color:black;'>בחובו,</b> שהיה הנגזל חייב לו חוב, ובא אליו הגזלן ואמר לו: הגביני בחובי את הקרקע שגזלתי ממך, אזי הדין הוא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>חזינא</b> (אנו מתבוננים באיזה מקרה מדובר):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי אית ליה</b> לנגזל <b style='font-size:20px; color:black;'>ארעא אחריתי, ואמר</b> הגזלן: דווקא <b style='font-size:20px; color:black;'>האי,</b> קרקע זו <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינא</b> (רצוני) לגבות בחובי - מוכח ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לאוקמה קמיה לוקח קא בעי.</b> שאם בא סתם לגבות קרקע בחובו, למה טרח דווקא אחר קרקע זו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי לא,</b> אלא במקרה גבה את הקרקע שגזל, <b style='font-size:20px; color:black;'>זוזי הוא דבעי אפרועי</b> (רצה רק לפרוע מעותיו בקרקע זו), ולא נתכוין להעמידה לפני הלוקח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>יהבה נהליה</b> הנגזל לגזלן <b style='font-size:20px; color:black;'>במתנה, פליגי בה רב אחא ורבינא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר: מתנה כירושה, דהא ממילא,</b> מרצונו של הנותן, היא באה. ולא מחמת רצון הגזלן, כי היכי דליקום בהמנותיה של הלוקח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר: מתנה</b> - הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>כמכר. דאי לאו דטרח וארצי קמיה</b> (אם לא היה טורח מקבל המתנה לרצות את הנותן שיתן לו), <b style='font-size:20px; color:black;'>לא הוי יהיב ליה מתנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>להכי טרח וארצי</b> הגזלן <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיה</b> דנגזל, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי היכי דליקום בהמנותיה</b> של הלוקח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועד אימת</b> אנו אומרים שאם קנה הגזלן מהנגזל, עשה זאת משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא ליה דליקום בהמנותיה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: עד שעת העמדה בדין</b> של הגזלן. דהיינו, עד זמן שיטרפוה מהלוקח, ויעמיד את הגזלן לדין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם עמד הגזלן ברשעו, ולא קנאה מהנגזל עד זמן זה, גילה דעתו שאינו אדם מהימן. ואף אם יקחנה לאחר מכן, ודאי שאין כוונתו להעמידה לפני הלוקח <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;67&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;67.&nbsp;</b> כך כתב רש"י. ור"י מלוניל כתב, שמאחר שביישו הגזלן להביאו לבית דין, ודאי לא טרח לקנות את השדה על מנת להעמידה לפניו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חייא בר רב אמר: עד דמטא אדרכתא לידיה.</b> דהיינו, עד שחייבו בית הדין את הגזלן לפרוע ללוקח, ועמד במרדו ולא שילם, עד שכתבו בית דין פסק דין על נכסי הגזלן, שבכל מקום שימצאם - יחזיק בהם. והיינו תשעים יום לאחר גמר הדין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא אמר: עד דמתחלן יומי אכרזתא.</b> דהיינו, לאחר שנגמר תהליך האדרכתא, ומצא הלוקח קרקע משל הגזלן, בא לבית דין, והם מכריזים שכל מי שרוצה לקנות קרקע - שיבא ויקחנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רמי בר חמא</b> (על דברי רב, שאמר, שאם קנה הגזלן את השדה, נתכוין שתהא מקויימת ביד הלוקח): <b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי, האי לוקח במאי קני להאי ארעא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בהאי שטרא</b> (במה קנה הלוקח את הקרקע מתחילה - בשטר זה שבידו), והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי שטרא</b> - כ<b style='font-size:20px; color:black;'>חספא</b> (כחתיכת חרס) <b style='font-size:20px; color:black;'>בעלמא הוא,</b> שהרי בזמן המכר לא היתה הקרקע שייכת למוכר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, אף שנתכוין הגזלן שתהא מקויימת בידו של הלוקח, מכל מקום, היאך קנאה?! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;68&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבא: תהא במאמינו.</b> דהיינו, שאמר הלוקח לגזלן בשעת המקח: סומך אני עליך שתדאג שהקרקע תהיה בידי <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;69&nbsp;</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>בההוא הנאה דלא קאמר ליה</b> הלוקח <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי</b> (דבר), <b style='font-size:20px; color:black;'>וקא סמיך עליה</b> (על הגזלן), ד<b style='font-size:20px; color:black;'>טרח</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;70&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ומייתי ליה</b> (שיטרח ויביא לו) את הקרקע, <b style='font-size:20px; color:black;'>גמר</b> הגזלן בדעתו <b style='font-size:20px; color:black;'>ומקני ליה</b> (והקנה לו אותה) כשחזר ולקחה מהבעלים הראשונים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;71&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;68.&nbsp;</b> הקשו התוס', נאמר שקונה אותה הלוקח במה שמחזיקה עתה, לאחר שקנאה הגזלן! ותירצו, שמשמע לו שמשעה שקנאה הגזלן, הרי היא של הלוקח, אף שלא עשה בה קנין חדש. אמנם יש להקשות עוד, הרי אפשר לומר, שכשקונה הגזלן מהבעלים, נתכוין לזכות עבור הלוקח (וכפי שהבאנו לעיל, שיש ראשונים שמבארים כך)! והרשב"א כתב, שקושית רמי בר חמא היא על מה שאמרנו לעיל, שאם גבאה הגזלן בחובו, זכה הלוקח. והרי שם, שגובים מהבעלים את השדה בעל כרחם, ודאי אינם מקנים את הקרקע, ואיך זכה בה הלוקח? והר"ן כתב, שאמנם הגזלן נתכוין לכך. אבל הבעלים הראשונים אינם יודעים כוונתו, ומסתמא אינם מתכוונים להקנות ללוקח.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;69.&nbsp;</b> מרש"י משמע שהיינו דווקא אם אמר כך הלוקח בפירוש. אבל יש ראשונים שפירשו, שבסתמא, אם לא אמר לו כלום, הרי הוא מאמינו.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;70.&nbsp;</b> כך גרס הרש"ש.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;71.&nbsp;</b> לכאורה קשה, סוף סוף היאך קנה הלוקח את השדה? וכתבו התוס', דהרי זה כאילו אמר לו הגזלן: שדה זו תהא קנויה לך לכשאקחנה. והר"ן כתב, שהנאה זו חשובה לגזלן כאילו קיבל כסף עתה, כשלקחה מהבעלים, ובכסף זה מקנה לו את השדה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב ששת</b>: אם אמר אדם לחבירו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שאירש מאבא מכור לך,</b> או שאמר לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שתעלה מצודתי</b> (מלכודת של חיות או עופות או דגים) <b style='font-size:20px; color:black;'>מכור לך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר כלום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם אמר לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שאירש מן אבא היום מכור לך,</b> או שאמר לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שתעלה מצודתי היום מכור לך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דבריו קיימין!</b> ולהלן בגמרא יתבאר מאי נפקא מינה בין הרישא לסיפא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מוכח מהרישא, שכיון שבשעת המכירה עדיין לא היה הדבר בידו, לא יחול המכר אף כשיבוא לידו. אם כן, היאך יכול הגזלן להקנות ללוקח את השדה? <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;72&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;72.&nbsp;</b> כך הוא פירוש הקושיא לשיטת התוס' בהערה הקודמת. והר"ן פירש לשיטתו, שהקושיא היא, שגם במוכר מה שיירש מאביו נאמר אותה סברא, שבאותה הנאה שהלוקח סומך עליו, מקנה לו עתה בשעת הירושה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רמי בר חמא: הא גברא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>והא תיובתא!</b> כלומר, הרי אדם גדול, וכגדולתו - קושייתו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: גברא</b> - אכן <b style='font-size:20px; color:black;'>קא חזינא,</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ותיובתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קא חזינא.</b> כי יש לחלק בין שני המקרים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סמכא דעתיה, והכא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סמכא דעתיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבאר רבא את דבריו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא סמכא דעתיה</b> של הלוקח, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאזיל</b> הגזלן ו<b style='font-size:20px; color:black;'>טרח ומייתי ליה</b> (ויטרח ויביא את הקרקע), <b style='font-size:20px; color:black;'>כי היכי דלא נקרייה גזלנא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא,</b> בברייתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סמכא דעתיה</b> של הלוקח. שאומר הוא בליבו: מי אומר שיירש המוכר מאביו כלום, שמא ימכור אביו את נכסיו בחייו! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;73&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;73.&nbsp;</b> משמע מכאן, שטעם הדבר שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, הוא משום שחסר בסמיכות דעת. וכן כתב הנמוקי יוסף להלן (ס"ו ע"ב). אמנם בתשב"ץ איתא, שדווקא בכהאי גוונא, שהחפץ בעולם, אלא שאינו ברשות המוכר, אמרינן שהדבר תלוי בסמיכות דעת. אבל כשהדבר לא בא עדיין לעולם כלל, לא חל הקנין אף אם יש סמיכות דעת, לפי שאין על מה שיחול הקנין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלחוה לקמיה דרבי אבא בר זבדא</b> (את הקושיא שהקשה רב ששת על דברי רב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b>: קושיא <b style='font-size:20px; color:black;'>זו אינה צריכה</b> להכנס <b style='font-size:20px; color:black;'>לפנים</b> בית המדרש. אין קושיא זו צריכה להכנס לפני בני הישיבה כדי שיתרצוה, לפי שאין בהם מי שידע לפרקה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;74&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;74.&nbsp;</b> עוד הביא רש"י בשם תשובת הגאונים שהכוונה לגריעותא: אל תעלוה לפנים, כיון שאין כאן קושיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: אדרבה, קושיא <b style='font-size:20px; color:black;'>זו צריכה</b> ליכנס <b style='font-size:20px; color:black;'>לפנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני לפנים.</b> שתשובתה בצידה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סמכא דעתיה, והכא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סמכא דעתיה.</b> וכפי שנתבאר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוה עובדא בפומבדיתא,</b> שדנו את הדין כדברי רב. ואותביה (והקשו) מברייתא זו על דברי רב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו רב יוסף: זו אינה צריכה לפנים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר ליה אביי: צריכה לפנים ולפני לפנים.</b> כי תשובתה בצדה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא סמכא דעתיה, הכא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לא סמכא דעתיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה חוזרת הגמרא לבאר את הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא רישא,</b> שאמר לו "מה שאירש מאבא מכור לך", שאז הדין הוא שלא אמר כלום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא סיפא,</b> שהוסיף ואמר "מה שאירש מאבא היום", שאז דבריו קיימין!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן</b>: באמת מעיקר הדין לא חל המכר כלל. והטעם שב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> הדין הוא שדבריו קיימין:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כשמכר מה שעומד לירש מאביו, הטעם הוא משום שמדובר שאביו גוסס, ועומד למות היום, שהרי אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"מה שאירש מאבא היום".</b> והיות וכך, צריך הוא מעות לקבורתו ולתכריכיו. ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום כבוד אביו,</b> אמרו חכמים שדבריו קיימין <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;75&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;75.&nbsp;</b> והיינו דווקא כשהבן עני, שאין לו לתת משלו לצורך קבורת אביו. וכן מדובר דווקא כשמוכר בכדי תכריכי אביו. אבל אם מוכר יותר מזה, אין דבריו קיימין. רמב"ן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן כשאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"מה שתעלה מצודתי היום",</b> הרי שמדובר שהוא צריך למכור כדי להתקיים ולהתפרנס מיד ("היום"). </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0030_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot