https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%98%D7%95_%D7%91
פרשני:בבלי:בבא מציעא טו ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-23T13:06:16Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=143290&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-14T13:00:46Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:00, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98821:rev-143290:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=98821&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:35:32Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:35, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן,</b> מה ששנינו בברייתא, שהבעל חוב נותן את היציאה, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבח</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>המגיע לכתפים.</b> דהיינו, שהפירות עומדין להקצר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b>, אלא שעדיין צריכין לקרקע. פירות אלו נחשבים כפירות גמורים, ואין בעל חוב גובה אותן בלא לשלם את היציאה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;54&nbsp;</b>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן,</b> מה ששנינו בברייתא, שהבעל חוב נותן את היציאה, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבח</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>המגיע לכתפים.</b> דהיינו, שהפירות עומדין להקצר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b>, אלא שעדיין צריכין לקרקע. פירות אלו נחשבים כפירות גמורים, ואין בעל חוב גובה אותן בלא לשלם את היציאה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;54&nbsp;</b>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> ולכן נקראים "שבח המגיע לכתפים", כי הם עומדים להקצר ולהנשא על הכתפים מהשדה. ראשונים.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;54.&nbsp;</b> הקשה הרשב"א, ממה נפשך! אם חשובים פירות אלו כקרקע, צריך להיות הדין שנוטל אותן בע"ח בלי לתת את היציאה. ואם אינם כקרקע, למה נוטלן כלל? ועיי"ש מה שביאר.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> ולכן נקראים "שבח המגיע לכתפים", כי הם עומדים להקצר ולהנשא על הכתפים מהשדה. ראשונים.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;54.&nbsp;</b> הקשה הרשב"א, ממה נפשך! אם חשובים פירות אלו כקרקע, צריך להיות הדין שנוטל אותן בע"ח בלי לתת את היציאה. ואם אינם כקרקע, למה נוטלן כלל? ועיי"ש מה שביאר.</span> </span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95566:rev-98821:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=95566&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T08:06:56Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא מציעא טו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן,</b> מה ששנינו בברייתא, שהבעל חוב נותן את היציאה, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבח</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>המגיע לכתפים.</b> דהיינו, שהפירות עומדין להקצר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b>, אלא שעדיין צריכין לקרקע. פירות אלו נחשבים כפירות גמורים, ואין בעל חוב גובה אותן בלא לשלם את היציאה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;54&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> ולכן נקראים "שבח המגיע לכתפים", כי הם עומדים להקצר ולהנשא על הכתפים מהשדה. ראשונים.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;54.&nbsp;</b> הקשה הרשב"א, ממה נפשך! אם חשובים פירות אלו כקרקע, צריך להיות הדין שנוטל אותן בע"ח בלי לתת את היציאה. ואם אינם כקרקע, למה נוטלן כלל? ועיי"ש מה שביאר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן,</b> מה שאמר שמואל שבעל חוב גובה את השבח, ואינו משלם את היציאה, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבח שאינו מגיע לכתפים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> אנו רואים <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשים</b> כאלו, של טריפת שבח, בבית דינו של שמואל <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל יום, וקא מגבי שמואל</b> את כל השבח, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בשבח המגיע לכתפים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא: הא,</b> מה שאמר שמואל שבעל חוב גובה את השבח, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>דמסיק ביה</b> (שנושה בו המלוה) חוב שיש בו <b style='font-size:20px; color:black;'>כשיעור ארעא ושבחא</b> (כשיעור הקרקע והשבח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הא,</b> מה ששנינו בברייתא שאינו גובה את השבח, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא מסיק ביה</b> המלוה <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא כשיעור ארעא</b> (שנושה בו רק כשיעור הקרקע), <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אז טורף הבעל חוב את הקרקע, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>יהיב ליה</b> (מחזיר לו) ללוקח את <b style='font-size:20px; color:black;'>שבחיה,</b> שהרי השבח אינו מגיע לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומסליק ליה</b> (ומסלקו בתשלום זה מהשדה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שנקט התנא לשון "ואת היציאה מבעל חוב", ולא נקט "נוטל כנגד החוב מבעל הקרקע, והמותר (השבח) מבעל חוב", להשמיענו שאם היתה היציאה יתירה על השבח, נוטל מהשבח רק כנגד הוצאותיו, ואינו נוטל את כל השבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא למאן דאמר</b> שאפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אית ליה זוזי</b> (אם יש לו מעות) <b style='font-size:20px; color:black;'>ללוקח</b> לפרוע את החוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מצי מסליק ליה לבעל חוב</b> מן הקרקע על ידי פרעון החוב, אלא חייב לתת לו את הקרקע, משום שהבעל חוב קודם - <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר.</b> מובן, שבמקרה שלנו, שהושבחה הקרקע, והיא שוה עתה יותר מהחוב, נותן הבעל חוב ללוקח מעות כנגד השבח, ואין הלוקח יכול לתבוע קרקע כשיעור השבח, משום שהבעל חוב טוען כנגדו, הקרקע כולה שלי היתה, שהיתה משועבדת לי, ואתה ירדת אליה שלא ברשות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דאמר: כי אית ליה זוזי ללוקח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מצי מסליק ליה לבעל חוב, נימא ליה</b> הלוקח לבעל חוב: <b style='font-size:20px; color:black;'>אילו הוה לי זוזי</b> (אילו היו לי מעות) בשוויה של כל הקרקע - <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה מסלקינך מכולה ארעא</b> (הייתי נותנן לך, ומסלק אותך מכל הקרקע).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השתא דלית לי זוזי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הב לי גרבא דארעא בארעא שיעור שבחאי</b> (תן לי פיסת קרקע בשדה, כשיעור השבח שהשבחתי), ואת שאר הקרקע טול בחובך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במאי עסקינן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שעשאו</b> הלוה לבעל חוב (את השדה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אפותיקי. דאמר ליה: לא יהא לך פרעון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מ</b>שדה <b style='font-size:20px; color:black;'>זו.</b> והואיל וכך, כולם מודים שאין הלוקח יכול לסלק את במעות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;55&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;55.&nbsp;</b> עיי' בראשונים שדנו בכהאי גוונא, שעשה את הקרקע אפותיקי, האם גובה המלוה את כל הקרקע והשבח, אף שאין חובו עולה כנגדם, ורק מחזיר ללוקח את ההוצאה. או שאף למסקנה אינו גובה יותר משיעור חובו, אלא שבאפותיקי אין הלוקח יכול לסלקו במעות, ולכן נוטל המלוה את כל הקרקע עם השבח, ומחזיר לללוקח דמים כשיעור השבח (כך משמע מרש"י. עיין בראשונים שדנו בכך).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכיר בה</b> הלוקח בשדה <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינה שלו</b> (שאינה שייכת למוכר), אלא גזולה היא בידו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>לקחה,</b> ולבסוף טרפוה מהלוקח, האם חוזר וגובה מעות מהמוכר, או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: מעות</b> כנגד מה ששילם על הקרקע - <b style='font-size:20px; color:black;'>יש לו</b> ללוקח מהמוכר. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שבח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;56&nbsp;</b>, לפי שכבר מתחילא לא היתה הקרקע קנויה לו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;57&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;56.&nbsp;</b> והיינו שאינו נוטל כלום מהגזלן. אבל אם הוציא הוצאות על הקרקע, נוטל הוצאותיו מהנגזל כשיעור השבח, כדי יורד לשדה חבירו שלא ברשות. רשב"א.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;57.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. ויש ראשונים שפירשו, שדווקא במקרה שלא ידע שהקרקע אינה של המוכר, יש לו שבח, ואין חשש של מחזי כריבית, כי בנתינת המעות מתחילה נתכוין לשם מקח. מה שאין כן כאן, שידע שאין השדה של המוכר, נתכוין מתחילה לתת את המעות לצורך הלואה, וכשמחזיר לו המוכר גם את השבח, הרי זה מחזי כריבית.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: אפילו מעות אין לו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קמיפלגי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב סבר: אדם יודע שקרקע אין לו,</b> שאין הקרקע שייכת למוכר, ובודאי יטרפוה ממנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וגמר</b> בדעתו <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתן</b> את המעות למוכר <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום פקדון</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;58&nbsp;</b>. לכן, עתה שטרפו ממנו את השדה, גובה את הפקדון שהפקיד אצל המוכר. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;58.&nbsp;</b> אין הכוונה פיקדון ממש, שהרי ודאי נתכוין הלוקח שיוכל המוכר להשתמש במעות. אלא הרי זו מלוה. ראשונים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: אם להפקיד אצל המוכר נתכוין, למה לו לעשות זאת בעקיפין? <b style='font-size:20px; color:black;'>ונימא ליה</b> בהדיא שנותן לו את המעות <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום פקדון!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b> הלוקח, שאם יתן לו להדיא בתורת פקדון, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מקבל</b> (לא יהא המוכר מוכן לקבל ממנו), לפי שאינו רוצה לשמור את ממון חבירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל סבר: אדם יודע שקרקע אין לו, וגמר ונתן</b> את המעות <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום מתנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ונימא ליה</b> בהדיא שנותן לו את המעות <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום מתנה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כסיפא ליה מילתא</b> (המקבל מתבייש) לקבל מתנה בצורה מפורשת. לכן התחכם הלוקח לתת לו מתנה בצורה זו, שלא יבין שנתכוין מעיקרא לתת את המעות בתורת מתנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא פליגי ביה</b> רב ושמואל בענין זה <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא זימנא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאיתמר: המקדש את אחותו, רב אמר</b>: היות ואין הקידושין חלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מעות</b> הקידושין <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזרין</b> למקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר</b>: ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מעות</b> נשארות אצל האחות בתורת <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וביאור מחלוקתם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר: מעות חוזרין,</b> משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו, וגמר ונתן</b> לה את המעות <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום פקדון.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונימא לה</b> שנותן לה מעות <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום פקדון?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: לא מקבלה מיניה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר</b>: ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מעות מתנה,</b> משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו, וגמר ונתן</b> לה את המעות <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום מתנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונימא לה</b> שנותן לה מעות <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום מתנה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כסיפא לה מילתא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, לשם מה נחלקו רב ושמואל בשני מקומות באותה מחלוקת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא! דאי איתמר</b> מחלוקתם רק <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא,</b> בהכיר בה שאינה שלו, היינו סוברים שדווקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא קאמר רב</b> שהמעות פקדון, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא עבדי אינשי דיהבי מתנות לנוכראה</b> (אין דרך בני אדם לתת מתנות לנכרים, לאנשים שאינם קרוביהם ומכיריהם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל גבי אחותו, אימא מודה ליה</b> רב <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמואל</b> שהמעות מתנה! לכן הוצרך רב לומר גבי המקדש אחותו, שאף כאן המעות פקדון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי איתמר בהך,</b> במקדש אחותו, היינו סוברים שדווקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בהך קאמר שמואל</b> שהמעות מתנה, משום שדרך האדם לתת מתנות לקרוביו. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בהא,</b> בהכיר בה שאינה שלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא מודה ליה לרב</b> שאין המעות מתנה, אלא פקדון, לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> (הוצרכו לחלוק בשני העניינים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: אם אכן זהו טעם מחלוקתם של רב ושמואל, יקשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין לרב דאמר</b> שהמעות <b style='font-size:20px; color:black;'>פקדון, בין לשמואל דאמר</b> שהמעות <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנה, האי,</b> הלוקח, <b style='font-size:20px; color:black;'>לארעא במאי קא נחית</b> (באיזו זכות הוא יורד לקרקע), <b style='font-size:20px; color:black;'>ופירות היכי אכיל</b> (ואיך הוא אוכל מפירותיה)? הרי לא נתכוין כלל לקנותה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b> הלוקח בליבו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אנא איחות לארעא, ואיעביד</b> (ואעבדנה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיכול בגויה</b> (ואוכל ממנה), <b style='font-size:20px; color:black;'>כי היכי דהוה קא עביד איהו</b> (כפי שהיה עושה הגזלן עד עתה) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;59&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;59.&nbsp;</b> וסבור הוא, שמא לא יבואו בעלי השדה לעולם, ותשאר הקרקע בידו. ומכל מקום, אם יבוא בעל השדה, יהו המעות ביד המוכר פקדון או מתנה. ריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לכי אתי מריה דארעא</b> (ולכשיבוא בעל הקרקע ויקחנה מרשותי), אזי <b style='font-size:20px; color:black;'>זוזאי נהוו</b> (מעותי יהיו) אצל המוכר פקדון או מתנה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>שיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רב דאמר</b> שאדם מתכוין לתת מעותיו בתורת <b style='font-size:20px; color:black;'>פקדון</b> - יהיו המעות <b style='font-size:20px; color:black;'>פקדון.</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לשמואל דאמר מתנה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מתנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא, הלכתא: א. יש לו מעות ויש לו שבח, ואף על פי שלא פירש לו את השבח</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;60&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;60.&nbsp;</b> עיי' בראשונים שביארו למה האריך רבא בלשונו, הרי יכול היה לומר בקיצור "הלכתא כרב"!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>הכיר בה שאינה שלו, ולקחה, מעות יש לו, שבח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>אחריות טעות סופר הוא. בין בשטרי הלואה, בין בשטרי מקח וממכר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה שמואל מרב</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>חזר</b> הגזלן <b style='font-size:20px; color:black;'>ולקחה</b> (את השדה) <b style='font-size:20px; color:black;'>מבעלים הראשונים</b> לאחר שמכרה ללוקח - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו,</b> מה הדין, האם יכול הוא עתה להוציא את השדה מהלוקח <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b>, כפי שהיו עושים הבעלים, או לא? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> ויחזיר לו את הדמים. תוס'.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה: מה מכר לו ראשון</b> (הגזלן) <b style='font-size:20px; color:black;'>לשני</b> (ללוקח), לא רק את השדה כמות שהיא עתה, אלא אף <b style='font-size:20px; color:black;'>כל זכות שתבא לידו</b> בשדה לאחר מכן. ובודאי כשקנאה לאחר מכן מהבעלים, נתכוין שיהא המקח מקוים ביד הלוקח <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;62&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;62.&nbsp;</b> הקשו הראשונים, ומה בכך שנתכוין לכך, הרי מתחילה לא חלה המכירה כלל! ואם נאמר שנתכוין מתחילה שיחול הקנין לכשיקחנה מהבעלים, הרי אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם! ופירשו הרמב"ו והרשב"א, שאנו אומרים שעתה כשלקח הגזלן את השדה מהבעלים, לא נתכוין לקנות לעצמו, אלא לזכות בה עבור הלוקח, וזכין לאדם שלא בפניו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b> לשם מה חזר הגזלן וקנאה מהבעלים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר זוטרא אמר: ניחא ליה</b> בכך, כי היכי <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא נקרייה גזלנא</b> (כדי שלא יקראנו הלוקח גזלן, כאשר יבוא הנגזל ויטרפנה ממנו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר: ניחא ליה דליקו בהמנותיה</b> (נוח לו בכך, כדי שייחשב אדם מהימן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי בינייהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא בינייהו דמית לוקח</b> לאחר שקנאה הגזלן מהבעלים <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;63&nbsp;</b>. ועתה בא הגזלן להוציאה מבני הלוקח. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;63.&nbsp;</b> כך פירש רש"י. והקשו התוס', וכי משום שמת הלוקח, פקעה זכותו, הלא זכה בשדה מיד כשקנאה הגזלן מהבעלים! ופירשו, שמת הלוקח קודם שלקחה הגזלן מהנגזל.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0029_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot