https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:בבא מציעא ז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-26T15:08:01Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%96_%D7%91&diff=143284&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T13:00:01Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:00, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא מציעא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95550:rev-143284:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%A2%D7%90_%D7%96_%D7%91&diff=95550&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:05:40Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא מציעא ז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי שנא</b> נפל <b style='font-size:20px; color:black;'>ליד דיין,</b> ממה שמצאו אדם אחר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: הכי קאמר: ו</b>אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר שמצא שטר ש"נפל ליד דיין", והיכי דמי</b> נפילה ליד דיין, <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתב ביה הנפק</b> (שהיה בו אישור בית דין על החתימות), <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יוציאו עולמית.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כך אמר התנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיבעיא לא כתב ביה הנפק,</b> שלא אישרו בית הדין את נכונות החתימה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא למימר</b> שמא הלוה <b style='font-size:20px; color:black;'>כתב</b> את השטר כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>ללות</b> בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא לוה,</b> ולכן דבר פשוט הוא שלא יחזירנו למלוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אפילו כתב ביה הנפק, דמקוים</b> הוא, ובודאי לוה, כי אין מקיימים את השטר אלא לאחר ההלואה, בכל זאת, כאן, שנפל השטר ומצאו אדם זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יחזיר, דחיישינן לפירעון.</b> כי אם לא היה השטר פרוע, מסתבר שהיה המלוה שומרו שלא יאבד ממנו, ולכן יש לחוש שפרעו הלוה, ומיד הלווה הוא נפל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי אומר: הרי הוא בחזקתו, ולא חיישינן לפירעון.</b> היות שיש הוכחה נגדית, שלא נפל השטר מהמלוה אלא מהלוה, כי אין הלוה מחזיק את השטר לאחר שפרעו, אלא מיד קורע אותו. וכאן, שנמצא השטר, מוכח שהוא בר תוקף, ולא נפרע, אלא נפל מהמלוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא חייש רבי יוסי לפירעון!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: מצא שטר כתובה בשוק, בזמן שהבעל מודה</b> שעדיין לא פרע את כתובתה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזיר לאשה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין הבעל מודה, לא יחזיר לא לזה ולא לזה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר</b>: אם האשה <b style='font-size:20px; color:black;'>עודה תחת בעלה,</b> שעדיין לא התגרשה ולא התאלמנה, ולא חל חיוב פרעון הכתובה, <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזיר לאשה,</b> כי אין דרכו של הבעל לפרוע לה את תשלום החוב של כתובתה לפני שנוצר חיוב הפרעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נתארמלה או נתגרשה,</b> שהגיע מועד פרעון הכתובה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יחזיר לא לזה ולא לזה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח שרבי יוסי חושש לפרעון!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>איפוך!</b> הפוך את השיטות בברייתא הקודמת, וכך יש לשנות אותה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נפל ליד דיין, לא יוציאו עולמית, דברי רבי יוסי.</b> היות וחוששים לפרעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: הרי הוא בחזקתו.</b> לפי שלא חוששים לפרעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך תמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> ששנית בברייתא, שלדברי רבנן אין חוששים לפרעון, <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא דרבנן אדרבנן,</b> שלדבריך, בברייתא הראשונה הם אינם חוששים לפרעון, ואילו בברייתא השניה הם כן חוששים לפרעון!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: הברייתא האחרונה של <b style='font-size:20px; color:black;'>שטר כתובה, כולה רבי יוסי</b> ולא נזכרת בה כלל שיטת רבנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחסורי מחסרא</b> בה, <b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קתני</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין הבעל מודה, לא יחזיר לא לזה ולא לזה,</b> לפי שחוששים לפרעון, וכמו שסובר רבי יוסי בברייתא הראשונה, לאחר שהפכנו את שיטתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים,</b> שיש לחשוש לפרעון, כ<b style='font-size:20px; color:black;'>שנתארמלה או שנתגרשה, אבל עודה תחת בעלה, יחזיר לאשה,</b> כיון שאין דרך לפרוע אז, ולכן לא חוששים אז לפרעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שרבי יוסי אומר: עודה תחת בעלה, יחזיר לאשה. נתארמלה או שנתגרשה, לא יחזיר לא לזה ולא לזה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושיטת רבנן לא הוזכרה כלל בברייתא זאת, כך שאי אפשר להקשות סתירה מברייתא זאת על הקודמת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא אמר: לעולם לא תיפוך</b> את השיטות בברייתא הראשונה, ורבי יוסי אכן לא חושש לפרעון, ובכל זאת לא תהיה לכך סתירה מדברי רבי יוסי בברייתא האחרונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי, לדבריהם דרבנן קאמר להו</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לדידי, אפילו נתארמלה או נתגרשה, נמי לא חיישינן לפירעון,</b> לפי שהאשה קורעת מיד את כתובתה משעה שנפרעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לדידכו, אודו לי מיהת בעודה תחת בעלה, דיחזיר לאשה, דלאו בת פירעון היא.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרו ליה רבנן</b>: בכל זאת יש לנו לחוש לפרעון, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אימור, צררי,</b> מעות צרורות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתפסה,</b> התפיס בידיה כמשכון לגביית כתובתה, כדי שלא תטרח לגבותם מהיורשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבינא אמר: לעולם איפוך קמייתא,</b> ורבנן הם הסוברים שאין לחוש לפירעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכל זאת אין סתירה מדברי רבנן כאן החוששים לפרעון, היות <b style='font-size:20px; color:black;'>וטעמא דרבנן הכא,</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דחיישינן לשתי כתובות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שלא מדובר כאן שטוען הבעל פרעתי את כתובתה, שעל כך הוא אינו נאמן כי אין לחוש לפרעון, אלא הוא טוען שאכן היא איבדה את כתובתה (כיון שהיא לא נפרעה), ולכן הוא כתב לה כתובה נוספת, ועתה נמצאה הכתובה הראשונה, ואם תקבל אותה האשה לידה היא תוכל לגבות ממנו תשלום של שתי כתובות, וכגון שתגבה פעם אחת מיורשיו, ואחר כך תוציא את השטר השני, ותחזור ותגבה מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי לשתי כתובות לא חייש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה באה הגמרא לדון בדברי רבי שמעון בן גמליאל בברייתא (בעמוד הקודם), שאם היו שנים אחוזים בשטר, יחלוקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אלעזר: "מחלוקת",</b> אימתי הם חולקים ביניהם את הסכום הכתוב בשטר, <b style='font-size:20px; color:black;'>בששניהם אדוקים בטופס ושניהם בתורף.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;60&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;60.&nbsp;</b> בכל שטר יש שני חלקים, בחלק העליון, הנקרא "תורף", מלשון "גילוי", נמצאים עיקרי הפרטים שבשטר, כמו הסכום והתאריך, ושמות הלוה והמלוה, ואילו בחלק התחתון של השטר הנקרא "טופס", נמצאים שאר הלשונות הנהוגים לכתוב בשטר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל אחד אדוק בטופס, ואחד אדוק בתורף, זה נוטל טופס וזה נוטל תורף.</b> ולקמן תבאר הגמרא את משמעות החלוקה הזאת מבחינת השיווי הכספי שיש לכל אחד מהם בשטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אמר: לעולם חולקין,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו אחד אדוק בטופס ואחד אדוק בתורף</b> אמר רבי יוחנן שמתחלקים ביניהם בשוה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> לעיל, שבשנים אוחזים בטלית באופן כזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>זה נוטל עד מקום שידו מגעת!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא, דקאי תורף בי מצעי,</b> באמצע השטר, ולכן מתחלקים בו בשוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי, מאי למימרא!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא, דמקרב</b> התורף <b style='font-size:20px; color:black;'>לגבי דחד</b> מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא, אמר ליה: פלוג הכי!</b> לרוחב השטר, ויהיה התורף ביד מי שקרוב אליו,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן דאמר ליה: מאי חזית דפלגת הכי, פלוג הכי!</b> חלק את השטר לאורכו, ושנינו שותפים שוים בכל השטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא: לרבי אלעזר, דאמר זה נוטל טופס וזה נוטל תורף, למה ליה?</b> איזה ערך יש לכל אחד מהם לבדו!? <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי</b> נייר <b style='font-size:20px; color:black;'>לצור על פי צלוחיתו הוא צריך!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: צריך הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לדמי</b> השטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר הכי: שטרא דאית ביה זמן</b> (המופיע בתורף) <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה שוי, ודלית ביה זמן כמה שוי</b> (אך שאר הפרטים המופיעים בתורף, הם חוזרים ונכתבים בסוף הטופס).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשטרא דאית ביה זמן, גבי ממשעבדי. ואידך לא גבי ממשעבדי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>יהיב ליה,</b> נותן הזוכה בטופס לזוכה בתורף את <b style='font-size:20px; color:black;'>היאך,</b> הפרש השוויות <b style='font-size:20px; color:black;'>דביני ביני,</b> בין שטר שיש בו זמן לשטר שאין בו זמן, ואת שאר השיווי של השטר הם חולקים ביניהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוסיף ואמר רב אחא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו"יחלוקו" נמי, דאמרן,</b> שאמר רבי שמעון בן גמליאל בשניים שהיו אדוקים יחד בשטר, <b style='font-size:20px; color:black;'>לדמי,</b> שחולקים ביניהם את שיווי השטר להמכר בשוק, ולא את הסכום הכתוב בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי לא תימא הכי,</b> אלא חולקים את הסכום שבשטר עצמו, אם כן, לגבי <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים אוחזין בטלית,</b> האם תאמר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי דפלגי,</b> שחולקים את הטלית עצמה, כמו שכאן חולקים את הסכום הכתוב בשטר עצמו!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי בטלית לא יתכן שיהיו חולקים כך, כי אם יחלקו את הטלית עצמה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא אפסדוה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא את הראיה מטלית: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא, לא קשיא.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0013_L2"></nowiki><nowiki name="דףBחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא מציעא (פרשני)]]</div>Micropedia bot