https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%A0_%D7%91 2026-04-24T17:37:36Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%A0_%D7%91&diff=143804&oldid=prev 2020-09-14T14:05:28Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:05, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l51">שורה 51:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 51:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96069:rev-143804:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%A0_%D7%91&diff=96069&oldid=prev 2015-07-01T08:23:58Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קנ ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דוחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה: אנן, משום דלאו כרות גיטא מתנינן.&lt;/b&gt; אנחנו מבארים אחרת את המשנה, שבאמת עבדים הם כקרקעות. אבל כאן, החסרון הוא משום שעבד צריך להשתחרר בשטר כזה שהוא לא יהיה קשור לרבו, שתהיה הכריתות גמורה. וכיון שבשטר הזה כתוב שהמטלטלין נשארים של האדון, נמצא שזכותו של האדון כתובה בשטר, ואין זה שטר כריתות גמור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;67&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;67.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הרשב&quot;ם מביא ביאור נוסף, שבדרך כלל עבדים כקרקעות, אבל בגט שחרור, כיון שיש אפשרות רחוקה שאולי התכוין לשייר אותו לעצמו, חסר בכריתות לכן אינו משתחרר (לפי הסבר הרע&quot;א). הרי&quot;ף פושט שעבדים כמטלטלין מההלכה שאין גובין מן העבדים. והקשה עליו הנמו&quot;י, הרי שם זה בגלל שלא סומך דעתו עליהם כיון שאפשר להבריחם. והדרכי דוד מיישב, שהיא הנותנת, כיון שאפשר להבריח, הוא לא סומך אם כן, ומוכח מזה שהם כמטלטלין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא אמר רב נחמן&lt;/b&gt;: יש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמשה&lt;/b&gt; נותני מתנה, שנאמרה לגביהם הלכה מסוימת, ואין היא חלה אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שיכתבו כל נכסיהם.&lt;/b&gt; כי יש הבדל אם נותנים את כל הנכסים או רק מקצתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן: שכיב מרע, עבדו, אשתו, ובניו,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מברחת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא מבארת את המקרים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הראשון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכיב מרע&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן, שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים, ושייר&lt;/b&gt; לעצמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרקע כל שהוא,&lt;/b&gt; גם אם בסוף עמד מחוליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנתו קיימת&lt;/b&gt; ואינו יכול לחזור. אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שייר קרקע כל שהוא,&lt;/b&gt; ולבסוף עמד מחוליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מתנתו קיימת,&lt;/b&gt; כי יש אומדנא מכך שנתן את כל נכסיו, שהוא נותן רק על הצד שימות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המקרה השני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבדו&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין. אבל שייר קרקע כל שהוא, לא יצא בן חורין,&lt;/b&gt; כפי שהתבאר לעיל כי יש חסרון בכריתות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המקרה השלישי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשתו&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב יהודה אמר שמואל: הכותב כל נכסיו לאשתו,&lt;/b&gt; מי שהקנה לאשתו את כל נכסיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא עשאה אלא אפוטרופא,&lt;/b&gt; לא התכוין להפקיע את נכסיו מבניו, שהם יורשים אותו, אלא רצה לכבדה שתהיה אפוטרופוס על הנכסים. ודוקא שנותן לה את כל הנכסים. אבל אם מקנה לה מקצת זה קנין גמור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המקרה הרביעי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בניו&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: הכותב כל נכסיו לבניו, וכתב לאשתו קרקע כל שהוא, אבדה כתובתה.&lt;/b&gt; בזה שהסכימה לקבל קרקע, מחלה על זכותה לגביית הכתובה מנכסיו. אבל אם לא נתן לבניו את הכל, אלא שייר לעצמו קרקע, הרי כיון שהיא סומכת על הקרקע שנשארה אצלו כדי לגבות את הכתובה שלה, הוא הדין שסומכת על כל הקרקעות, ולא מוחלת על השעבוד שיש לה בהם לגביית הכתובה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;המקרה החמישי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מברחת&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר מר, מברחת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריכה שתכתוב כל נכסיה.&lt;/b&gt; אשה אלמנה הרוצה להנשא, ויש לה נכסים, ואינה רוצה להכניס את נכסיה לבעלה אלא היא מעונינת להבריח את נכסיה מבעלה, כדי שלא יהיה לו בהם זכויות, יכולה היא להקנות אותם לפני נישואיה, לאדם אחר, ואם תתאלמן או תתגרש, יהיה הלוקח חייב להחזיר לה את הנכסים. במה דברים אמורים, כשהקנתה לו את כל נכסיה, שאז אנן סהדי שכל ההקנאה היתה רק בשביל להבריח את הנכסים מבעלה. אבל אם הקנתה רק מקצת הנכסים, קנה אותם המקבל לגמרי, ולא מחזיר לה בעתיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלו הם חמשת המקרים שיש הבדל בין הקנאת מקצת הנכסים להקנאת כולם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוסיף רבא בשם רב נחמן, ואומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובכולהו,&lt;/b&gt; בכל המקרים ששנינו לעיל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטלטלי הוי שיור.&lt;/b&gt; גם אם משאירים מטלטלין, זה נחשב מתנה במקצת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבר מכתובה,&lt;/b&gt; חוץ מהמקרה הרביעי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמקרקעי תקינו רבנן,&lt;/b&gt; רבנן תקנו שגובה האשה את הכתובה מקרקע, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממטלטלי, לא תקון רבנן.&lt;/b&gt; ממטלטלין אי אפשר לגבות כתובה. ולכן גם אם שייר בעלה מטלטלין, היא לא מוחלת על שעבוד כתובתה מהקרקעות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמימר אמר,&lt;/b&gt; מוסיף, שיש מקרה שגם בשיור של מטלטלין הוא מוחלת על הקרקעות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטלטלין דכתיבי בכתובה,&lt;/b&gt; אם ייחד לה מטלטלין וכתב זאת בכתובה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתנהו בעינייהו,&lt;/b&gt; הם נמצאים לפנינו, אז רבנן תקנו שיכולה לגבות מהם כמו מקרקעות, לכן הוי שיור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא ממשיכה לבאר מה כלול בלשונות בני אדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שהקנה את ממונו לאחר, והשתמש בלשון &quot;נכסי&quot;, מה התכוין להקנות לו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר &quot;נכסי לפלוני&quot;,&lt;/b&gt; מי שאמר לפלוני שמקנה לו את נכסיו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבדא, אקרי נכסי.&lt;/b&gt; עבד כלול בלשון נכסי, כמו ששנינו במשנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: הכותב כל נכסיו לעבדו, יצא בן חורין.&lt;/b&gt; ומוכח, שהעבד כלול בהקנאה של כל נכסיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארעא, אקרי נכסי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אף הקרקעות שלו כלולות בלשון נכסי, כמו ששנינו במשנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: נכסים שיש להם אחריות,&lt;/b&gt; שאנשים סומכים עליהם, לפי שהם קרקעות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקנין בכסף בשטר ובחזקה.&lt;/b&gt; אלו הם הקנינים המיוחדים לקרקעות. ומוכח, שהמשנה משתמשת בלשון נכסים לקרקעות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גלימא אקרי נכסי&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בגדים כלולים בלשון נכסי, כמו ששנינו במשנה, דתנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושאין להם אחריות&lt;/b&gt; נכסים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין נקנין אלא במשיכה.&lt;/b&gt; וזה המשך של נכסי קרקעות, והלשון נכסים מתייחס גם לכאן, וכאילו שכתוב &quot;ונכסים&quot; שאין להם אחריות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שמטלטלין כלולים בלשון נכסי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זוזי אקרי נכסי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מטבעות של כסף, כלולים בלשון נכסי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: ו&lt;/b&gt;נכסים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין להן אחריות,&lt;/b&gt; דהיינו מטלטלין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקנין עם,&lt;/b&gt; אגב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכסים שיש להם אחריות&lt;/b&gt; שהם קרקעות. שאם מקנה לו את הקרקע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכסף בשטר ובחזקה,&lt;/b&gt; קונה אגב הקרקע גם את המטלטלין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי הא&lt;/b&gt; כמו שמצאנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרב פפא הוו ליה תריסר אלפי זוזי,&lt;/b&gt; היו לו מונחים בפקדון, י&quot;ב אלף זוזי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בי חוזאי,&lt;/b&gt; שם מקום. והוא רצה ששליח יביא לו את הכסף מהנפקד, ולכן היה צריך להקנות לו את כסף הפקדון, כדי שיסכימו לתת לו את הכסף. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אקנינהו ניהליה&lt;/b&gt; הוא הקנה את הפקדון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרב שמואל בר אחא,&lt;/b&gt; שהוא היה השליח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אגב אסיפא דביתיה,&lt;/b&gt; אגב הקרקע של כניסת ביתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא,&lt;/b&gt; כשהוא חזר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפק לאפיה עד תווך.&lt;/b&gt; רב פפא יצא לקראתו עד מקום שנקרא תווך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שבלשון המשנה, לגבי קנין אגב, האומרת &quot;נכסים שאין להם אחריות&quot;, כלול גם כסף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שטרא אקרי נכסי&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שטרות כלולים גם הם בלשון נכסי, כמו שמצאנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבה בר יצחק: שני שטרות הן,&lt;/b&gt; יש שני אופני דינים בשטרות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;האחד, מי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; לעדים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זכו בשדה זו לפלוני, וכתבו לו את השטר&quot;,&lt;/b&gt; דהיינו, עשו מעשה קנין בשדה עבורו, ותחתמו על שטר הראיה על הקניה, כדי שיהיה בידו שטר ראיה שהשדה שלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הרי אם אירע שכבר זכו העדים עבורו את השדה, אך עדיין לא כתבו את השטר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוזר בו&lt;/b&gt; נותן השדה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשטר, ואינו חוזר בשדה.&lt;/b&gt; אין הוא יכול לחזור בו מהנתינה עצמה, אלא רק יכול למנוע את כתיבת שטר, כי השטר יכול להכתב אך ורק מדעת המתחייב, וכל עוד הוא לא נכתב, יכול הנותן לחזור בו מהסכמתו לכתיבת השטר. אבל מזכיית השדה על ידי חברו הוא אינו יכול לחזור, כיון שהזכייה כבר נעשתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשני, אם אמר תזכו עבורו את השדה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מנת שתכתבו לו את השטר,&lt;/b&gt; בכך הוא תלה את הקנין בכתיבה של השטר, ולכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוזר בין בשטר,&lt;/b&gt; מרצונו לכתוב שטר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין בשדה,&lt;/b&gt; אף מהקנאת השדה יכול הוא לחזור כיון שהיא תלויה בכתיבת השטר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב חייא בר אבין אמר רב הונא: שלשה שטרות הן: תרי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הני דאמרן,&lt;/b&gt; שניים שנאמרו לעיל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אידך,&lt;/b&gt; השטר הנוסף הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם קדם מוכר וכתב את השטר,&lt;/b&gt; שהכין שטר מכירה כדי שיהיה מוכן בידו כשירצה למכור את שדהו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאותה ששנינו&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0303_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקנאB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot