https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%A0%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:בבא בתרא קנז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T18:16:32Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%A0%D7%96_%D7%91&diff=143818&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T14:07:26Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:07, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96083:rev-143818:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%A0%D7%96_%D7%91&diff=96083&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:24:20Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא בתרא קנז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא,</b> הגמרא דוחה את ההוכחה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא מני, רבי מאיר היא.</b> המשנה סוברת כרבי מאיר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר, אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.</b> וכל הספק היה לרבנן. אבל לרבי מאיר, כמו שאפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, כך גם אפשר לשעבד שלא קנה עדיין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מנסה לפשוט את הספק: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> ראיה ממה ששנינו בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שטרי חוב המוקדמין</b>, שטר הלואה שכתבו בו תאריך מוקדם, כגון שההלואה היתה בניסן וכתבו שהיתה בתשרי שלפניו, <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולין.</b> השטר פסול ואי אפשר לגבות בו, כיון שיטרוף שלא כדין מלקוחות שקנו קרקעות מתשרי ועד ניסן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;127&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והמאוחרין כשרין.</b> שטרות שנכתבו לאחר ההלואה, כגון שההלואה היתה בניסן והשטר נכתב בתשרי, או שנכתב ביום ההלואה וכתבו תאריך של תשרי, השטרות כשרין כיון שאין חשש שיגבו שלא כדין. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;127.&nbsp;</b> תוס' בד"ה המוקדמים מוסיף שהם פוסלים לגמרי שקנסו שלא יגבה בכלל את החוב כמו בשטר שיש בו ריבית שקנסו שלא יגבה גם את הקרן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך</b> ואם נסבור ש<b style='font-size:20px; color:black;'>דאקני, קנה ומכר,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>דאקני קנה והוריש, לא משתעבד,</b> אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מאוחרין אמאי כשרין!?</b> נחשוש שמא הלוה קנה נכסים בין ניסן לתשרי, והם לא משתעבדים כיון שזה היה לאחר ההלואה, שהיתה בניסן, ואם הלוה ימכור את הנכסים לאחר תשרי, המלוה יטרוף מהלקוחות, כי היות שזה היה לפני התאריך שכתוב בשטר, הוא יחשוב שהם משתעבדים, ולמעשה הם לא משועבדים, אם נאמר שדאיקני לא משתעבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מכאן, שדאיקני כן משתעבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא שאף ברייתא זו, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא מני, רבי מאיר היא, דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> הגמרא מנסה לפשוט את הספק ממה ששנינו בברייתא, שאין גובין מלקוחות חובות שאינם קצובים, כיון שאין הלקוחות יכולים להעריך את החוב ולוודא אם למוכר יש נכסים בשעור החוב כדי שלא יגבו מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואחת הדוגמאות לחוב שאינו קצוב, זה שבח קרקעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לשבח קרקעות, כיצד?</b> באיזה אופן מדובר שלא גובה מלקוחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי שמכר שדה לחבירו והשביחה</b>, מי שקנה שדה והלוקח השביחה, וכעת היא שוה יותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובא בעל חוב</b> של המוכר <b style='font-size:20px; color:black;'>וטרפה,</b> שהקרקע היתה משועבדת לו וטרף ממנו את הקרקע עם השבח. וכיון שהלוקח קיבל אחריות מהמוכר, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא,</b> הלוקח, חוזר <b style='font-size:20px; color:black;'>וגובה</b> מהמוכר, <b style='font-size:20px; color:black;'>גובה את הקרן מנכסים משועבדים</b> כמו כל בעל חוב, שנכסי המוכר משתעבדים לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואת השבח מנכסים בני חורין.</b> והשבח שהוא השביח גובה רק מבני חורין, כיון שזה לא קצוב כי לא ידוע כמה הוא ישביח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך</b> ואם נסבור <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיקני קנה ומכר, או דאיקני קנה והוריש, לא משתעבד,</b> אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>בעל חוב, אמאי גובה שבחא!?</b> מדוע הבעל חוב גובה את השבח מהלוקח, והרי זה הגיע רק לאחר ההלואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מכאן שדאיקני משתעבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא מני,</b> הברייתא הזאת? <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר היא, דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמסקנה הבעיא לא נפשטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוסיפה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם תמצי לומר,</b> אם ננקוט כמו הצד ש<b style='font-size:20px; color:black;'>דאיקני קנה ומכר</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיקני קנה והוריש לא משתעבד,</b> אין מה להסתפק <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לא משתעבד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם תמצי לומר משתעבד,</b> אם ננקוט כמו הצד שמשתעבד, מעתה יש לדון, מה הדין אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לוה</b> מראובן <b style='font-size:20px; color:black;'>ולוה</b> משמעון, ולשניהם הוא כתב "דאיקני", ולבסוף, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחזר וקנה</b> קנה נכסים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b> למי השעבוד חל?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצדדי הספק הם: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמא משתעבד,</b> הוא משתעבד לראשון כיון שהוא קדם, <b style='font-size:20px; color:black;'>או לבתרא משתעבד,</b> או לשני, כיון שבזה ששעבד לשני, חזר בו מהראשון, ויכול לחזור בו כיון שהשעבוד עדיין לא חל כל זמן שלא קנה נכסים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן: הא מילתא, איבעיא לן,</b> הסתפקנו בבעיא זו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושלחו מתם,</b> ושלחו לנו מארץ ישראל תשובה, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון קנה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא אמר: יחלוקו.</b> מחלקים ביניהם, כי לא התכוין לחזור מהשעבוד של הראשון אלא לשעבד אף לשני, ויכול לעשות זאת, כיון שהשעבוד עדיין לא חל, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;128&nbsp;</b> והוא מתעבד לשניהם, באופן יחסי לסכום ההלואה, כי בעת שקנה את הנכסים, חל השעבוד של שניהם בשוה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;128.&nbsp;</b> אם דאיקני משתעבד לכאורה הלוה יכול לחזור בו, כיון שהשעבוד חל רק כשהחפץ יגיע לרשותו. וכמו לר"מ שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכול לחזור בו מהקנין לפני שהקנין חל. וכך סובר הרשב"א. וראייתו מסוגייתנו, ששניהם חולקים בשעבוד אף על פי שבתחילה השתעבד רק לאחד או למ"ד שרק השני זוכה מוכח שאפשר לחזור. אבל שיטת הרמב"ן היא, שאי אפשר לחזור משעבוד של דאיקני. ועי' בקוב"ש אות תקע"ב שמבאר שלרמב"ן השעבוד חל כבר מעכשיו כשהנכסים יהיו בעולם עי"ש. הש"ך בסי' קי"ב סק"ד מיישב את שיטת הרמב"ן מסוגייתנו שמבואר שיכול לחזור בו, שכוונת הגמרא שמסתבר שהלוה קנה את הנכסים מהכסף של השני, אם כן הראשון ניחא לו שיחלקו בנכסים כדי שהשני ירצה להלוות לו כסף. אבל זה לא מטעם חזרה כפי שמבאר הרשב"ם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן תני רבה בר אבוה: יחלוקו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבינא: מהדורא קמא דרב אשי,</b> כשרב אשי שנה את תלמודו בפעם הראשונה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לן</b> הוא פסק במקרה הזה שרק <b style='font-size:20px; color:black;'>ראשון קנה.</b> ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מהדורא בתרא דרב אשי,</b> כשחזר ושנה פעם שניה את תלמודו, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לן: יחלוקו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקנת הגמרא היא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלכתא יחלוקו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי,</b> הגמרא מקשה על הפסק ששניהם חולקים, מהברייתא דלעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>לשבח קרקעות כיצד?</b> באיזה מקום לא גובה שבח קרקעות ממשועבדים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הרי שמכר שדה לחבירו, והשביחה</b> הלוקח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובא בעל חוב</b> של המוכר, <b style='font-size:20px; color:black;'>וטרפה</b> מהלוקח עבור חובו, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא,</b> הלוקח, <b style='font-size:20px; color:black;'>גובה</b> מהמוכר שלו את מה שטרפו ממנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>גובה את הקרן מנכסים משועבדים, ואת השבח מבני חורין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם איתא,</b> אם סוברים שכאשר הוא משעבד נכסים דאיקני לשני בעלי חובות, חולקים ביניהם, אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>חצי שבח מבעי ליה!?</b> הבעל חוב של המוכר צריך לטרוף רק חצי שבח, כיון שהשבח משועבד גם לקונה, עבור האחריות שהמוכר נתן לו, וגם לבעל חוב של המוכר!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "גובה", נמי דקתני,</b> כוונת הברייתא היא לומר, שהבעל גובה מהשבח רק <b style='font-size:20px; color:black;'>חצי שבח.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0317_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקנחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>Micropedia bot