https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E_%D7%91 פרשני:בבלי:בבא בתרא קמ ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-24T17:37:30Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E_%D7%91&diff=143784&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T14:02:54Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96049:rev-143784:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E_%D7%91&diff=96049&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T08:23:26Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קמ ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בת אשתו, מהו שתמעט בנכסים?&lt;/b&gt; בבת אשתו החוב הוא פחות חזק מבעל חוב, שהרי אם תמות נפקע החיוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם בכל זאת נאמר שהיא ממעטת, כיון שגם אם תנשא היא מקבלת מזונות, עדיין יש להסתפק:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמנתו, מהו שתמעט בנכסים?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;באלמנתו, החוב הוא פחות חזק מבת אשתו, שהרי אם תנשא אלמנתו לאחר יפקע החיוב, ולכן מסתפקת בה הגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עד כאן דברי המסתפק &quot;לאידך גיסא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מביאה הגמרא, שהסתפק רבי ירמיה בספק נוסף:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמנתו ובת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי זה מהן קודמת?&lt;/b&gt; כשיש נכסים לזון רק אחת מהן, מי קודמת? האם דעתו של אדם קרובה לבתו, ולכן היא תקבל את הנכסים, או שהוא דואג יותר לאלמנתו, והיא עדיפה מהבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבי אבהו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשוט מיהת חדא,&lt;/b&gt; אפשר לפשוט, לפחות, את הבעיה האחרונה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי אבא אמר רב אסי: עשו אלמנה אצל הבת,&lt;/b&gt; חכמים תקנו כשיש אלמנה ובת, ויש נכסים לזון רק אחת מהן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבת אצל האחין בנכסים מועטין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה בת אצל אחין, הבת ניזונת, והאחין ישאלו על הפתחים,&lt;/b&gt; כמו במקום שיש בת ואחין, ויש נכסים מועטים, תקנו חכמים שהבת מקבלת, כיון שבת עדיפה מהאחין. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף אלמנה אצל הבת,&lt;/b&gt; כשיש אלמנה ובת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמנה ניזונת, והבת תשאל על הפתחים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ונפשטה הבעיא דלעיל, שאלמנה עדיפה על הבת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה, אם הגמרא פשטה שאלמנה עדיפה על בת, והיא נזונת לפניה, אפשר אף לפשוט את הבעיא הקודמת, אלמנתו מהו שתמעט בנכסים. כי אם עשו תקנה של נכסים מועטים לבת, ודאי גם לאלמנה. כ&quot;כ הנמו&quot;י ולפ&quot;ז צריך לומר, שלא גורסים את הבעיא של אלמנתו מהו שתמעט, שאם כן, זה לא פשוט מיהא חדא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדמון אומר, בשביל שאני זכר הפסדתי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדברי אדמון מוכח, שיש מעלה בזכר, שבגללה היה צריך להעדיף אותו, ולכן הגמרא שואלת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קאמר!?&lt;/b&gt; לאיזו מעלה התכוין אדמון?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי, הכי קאמר,&lt;/b&gt; זאת היתה כוונתו לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשביל שאני זכר, וראוי אני לעסוק בתורה, הפסדתי!?&lt;/b&gt; כי לזכר יש מצוות תלמוד תורה ולא לנקבה, ולכן צריך להעדיף בנים על בנות לענין מזונות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא: אלא מעתה, מאן דעסיק בתורה הוא דירית, דלא עסיק בתורה לא ירית!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדבריך יוצא, שמי שעוסק בתורה ראוי לירש יותר ממי שאינו עוסק בתורה, וכשיש שני בנים יירש רק זה שעוסק בתורה!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רבא, הכי קאמר,&lt;/b&gt; זאת כוונתו של אדמון: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשביל שאני זכר, וראוי אני לירש בנכסים מרובים,&lt;/b&gt; כי זכר יורש בנכסים מרובים ונקבה אינה יורשת כלל, ואם כן, לזכר יש יותר זכות בנכסים מאשר לבנות, וכי לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הפסדתי בנכסים מועטים!?&lt;/b&gt; אלא, צריך להעדיף את הבנים, ובודאי לא את הבנות. ולכן הוא חולק על תקנת נכסים מועטים, ונזונים כולם ביחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מי שמת ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניח בנים ובנות, וטומטום,&lt;/b&gt; שהוא ספק זכר ספק נקבה, ולכן ידו על התחתונה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שהנכסים מרובים,&lt;/b&gt; שידם של הבנים על העליונה, שהרי אז הם היורשים את כל הנכסים, והבנות מקבלות רק מזונות, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הזכרים דוחין אותו&lt;/b&gt; את הטומטום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אצל נקבות,&lt;/b&gt; אצל הבנות, שיקבל רק מזונות כמותן, ולא חלק בירושה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל כשהאב השאיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכסים מועטין,&lt;/b&gt; שאז הבנות מקבלות את הנכסים עבור מזונותיהן, והבנים שואלים על הפתחים (כמבואר במשנה הקודמת), וידן של הנקבות על העליונה, לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנקבות דוחות אותו&lt;/b&gt; את הטומטום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אצל זכרים,&lt;/b&gt; אל הבנים, ולא יקבל כלום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האומר אם תלד אשתי זכר, יטול מנה.&lt;/b&gt; מי שמקנה חלק מנכסיו לעובר הנמצא במעי אשתו, ועושה זאת על ידי קנין, או באמירה בעלמא, ומדובר שאחרי הדבור הוא מת, ועתה יש מצוה לקיים דברי המת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי פירוש הרשב&quot;ם שזה מצד מצוה לקיים דברי המת והקשה הרש&quot;ש אם כן, מה הגמרא שואלת לקמן שמזכה לעובר לא קנה הרי זה רק מצוה בעלמא ותירץ הגדו&quot;ש מכאן ראיה שמצוה לקיים דברי המת זה לא רק מצוה בעלמא אלא חכמים תקנו שזה פועל קנין והוא מיד זכה. וכן הוכיח הקובץ שיעורים משאלת תוס&#039; לקמן מדוע צריך את התקנה של דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין תיפ&quot;ל שיש מצוה מוכח מהשאלה שאף זה קנין דאל&quot;כ לא הקשו כלום.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילדה זכר, יטול מנה.&lt;/b&gt; הרי דבריו קיימים, ואם יתברר בסוף שהעובר הוא זכר, הוא יקבל מאה זוז. ואין כאן חסרון שאי אפשר להקנות לעובר, כפי שיבואר להלן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; האו&quot;ש בפ&quot;ג מהל&#039; זכיה ה&quot;ח שואל מדוע אין חסרון של תנאי כפול ומכאן רוצה להוכיח שבתנאי לשעבר לא צריך הלכות תנאים וכאן הוא אומר שאם הוא זכר הוא זוכה בעודו בבטן אמו. הרשב&quot;א מוסיף שאין כאן חסרון של אסמכתא לא קניא, כיון שזה רק אם אומר בדרך קנס שמוכח שאין דעתו לתת אבל כאן רוצה לתת לבניו ודאי שאין זו אסמכתא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם אמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם נקבה,&lt;/b&gt; אם אשתי תלד נקבה, תיטול &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאתים,&lt;/b&gt; הוא מקנה לה עכשיו מאתים זוז, הרי אם אכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילדה נקבה, נוטלת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאתים,&lt;/b&gt; כפי שהקנה לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובשני המקרים האלו, אם ילדה מה שלא פירש, כגון שאמר זכר וילדה נקבה, לא מקבלת כלום, כיון שדעתו רק על זכר. וכן להיפך. וזה החדוש במשנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, אם אמר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם זכר מנה, אם נקבה מאתים,&lt;/b&gt; כאן גילה בדעתו שרוצה להקנות לעובר בכל ענין, בין אם יהיה זכר בין אם יהיה נקבה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לכן, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילדה זכר ונקבה&lt;/b&gt; (דהיינו, זכר או נקבה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זכר נוטל מנה, נקבה, נוטלת מאתים.&lt;/b&gt; אבל אם ילדה תאומים, הם לא מקבלים כלום, כיון שאין דעתו על תאומים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילדה טומטום,&lt;/b&gt; שלא ידוע אם הוא זכר או נקבה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו נוטל&lt;/b&gt; כלום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(וזה לכאורה נסתר מתחילת המשנה, שמבואר בה שטומטום נוטל מספק כמה שפחות, ואם כן, גם כאן צריך לקבל לפחות מאה כמו זכר. ויבואר להלן בגמרא).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אמר: כל מה שתלד אשתי, יטול!&lt;/b&gt; כאן הוא לא מפרט מה תלד, אלא מתכוין להקנות למי שיוולד, לכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה יטול,&lt;/b&gt; גם אם ילדה טומטום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועכשיו המשנה חוזרת לדין הראשון, שטומטום ידו על התחתונה לגבי ירושה ומזונות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אין יורש אלא הוא,&lt;/b&gt; שאין בנים ובנות אלא רק טומטום, הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יורש את הכל,&lt;/b&gt; כיון שסוף סוף הוא בנו, אפילו שלא ידוע איזה מין הוא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בטומטום ובת בנכסים מרובים יש לדון איך מחלקים את הנכסים? דעת הרמב&quot;ם שחולקים בשוה, ואף על פי שאם הטומטום הוא בן נוטל את כל הנכסים. והטור חולק וסובר שהטומטום מקבל ג&#039; חלקים והבת רביע, כמו בזה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי, שהרי לטומטום מגיע חצי בודאי, והספק הוא על החצי השני. ועיין בקובץ שיעורים תע&quot;ט בביאור מחלוקתם. וכן נחלקו בטומטום ובת בנכסים מועטים, שאם הטומטום בן, לא מקבל בכלל. שיטת הרמב&quot;ם, שהטומטום מקבל רבע והבת ג&#039; חלקים, והטור חולק שאין ספק מוציא מידי ודאי, והטומטום לא יקבל כלום. ועיין בשיעורי הגר&quot;ש רוזובסקי בביאור מחלוקתם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו ברישא של המשנה, אם יש בנים, בנות וטומטום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוחין אותו&lt;/b&gt; אצל נקבות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקיל כבת,&lt;/b&gt; האם הדין הוא שהבנים לא נותנים לו כבן, אלא מקבל כבת, מספק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קתני סיפא,&lt;/b&gt; הרי שנינו בסיפא, שאם אמר, זכר יקבל מנה ונקבה מאתים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ילדה טומטום, אינו נוטל!&lt;/b&gt; ומוכח מכאן שטומטום אינו ספק זכר ספק נקיבה, אלא הוא בריה חדשה, ולכן אין לו לא דין של בן ולא של בת. ואם כן קשה, מדוע ברישא הוא מקבל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: דוחין אותו, ואין לו.&lt;/b&gt; כוונת המשנה לומר, שהבנים דוחין אותו לבנות, אבל גם הבנות ידחוהו חזרה לבנים, ולא יקבל כלום&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבא אמר,&lt;/b&gt; כוונת הרישא היא לומר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוחין אותו ויש לו.&lt;/b&gt; וכפי שהבין המקשן. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וסיפא אתאן,&lt;/b&gt; הסיפא הולכת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;שיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל,&lt;/b&gt; שסובר טומטום הוא בריה בפני עצמה, ולא ספק זכר ספק נקבה, ולכן טומטום לא מקבל בכלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא, ילדה טומטום ואנדרוגינוס,&lt;/b&gt; בהמה שהיתה מעוברת, ומקדיש את העובר, שאם תלד זכר יהיה עולה, ואם תלד נקבה תהיה שלמים, וילדה טומטום או אנדרוגינוס (שיש לו סימני זכר וסימני נקבה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן גמליאל אומר: אין קדושה חלה עליהן!&lt;/b&gt; הולד לא קדוש בכלל, כיון שהוא לא זכר ולא נקבה אלא בריה בפני עצמה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והסיפא סוברת כמותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא על אביי, שמעמיד את הטומטום במשנה שלא מקבל כלום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי,&lt;/b&gt; מברייתא, ששנינו בה: יש אופן ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומטום יורש כבן, ו&lt;/b&gt;יש אופן שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניזון כבת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא לרבא,&lt;/b&gt; הסובר שלדברי המשנה טומטום יש לו כבת, שפיר ניתן להעמיד את מה שאמרה הברייתא תחילה &quot;טומטום יורש כבן&quot;, שמדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בה בנכסים מועטין,&lt;/b&gt; ששם יד הבנות על העליונה, שמקבלות מזונות והבנים אינם מקבלים, והיינו, שדינו כבנים לירושה, בכך שבנכסים מועטים הוא אינו יורש, כשם שהבנים אינם יורשים שם. ומה שאמרה הברייתא לאחר מכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וניזון כבת,&lt;/b&gt; שהטומטום מקבל מזונות כבת, ניתן להעמיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנכסים מרובין,&lt;/b&gt; שאז יד הבנים על העליונה, ולכן הוא רק מקבל מזונות, כבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0283_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקמאB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div> Micropedia bot