https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%97_%D7%91 2026-04-24T16:36:24Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%97_%D7%91&diff=143800&oldid=prev 2020-09-14T14:04:52Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:04, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96065:rev-143800:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%97_%D7%91&diff=96065&oldid=prev 2015-07-01T08:23:52Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קמח ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל דברים אלו של ריש לקיש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעיא להו: בית לאחד,&lt;/b&gt; הקנה בית לאחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודיוטא לאחד, מהו? מי הוי שיור,&lt;/b&gt; האם נתן זכות לבעל הגג להוציא זיזין לחצר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או לא,&lt;/b&gt; שלא התכוין להקנות לו זכות בחצר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם תמצי לומר,&lt;/b&gt; אם ננקוט &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית לאחד ודיוטא לאחד, לא הוי שיור&lt;/b&gt;, יש להסתפק כשאמר במפורש לראשון שהוא מוכר לו את הבית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מדיוטא, מהו?&lt;/b&gt; כיון שאמר &quot;חוץ מדיוטא&quot;, שהיא לשון מיותרת, ודאי כוונתו לתת לשני זכות בחצר, להוציא מהגג זיזים לכוון החצר, או לא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;פושטת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא אמר רב נחמן: אם תמצי לומר, בית לאחד ודיוטא לאחד לא הוי שיור,&lt;/b&gt; אם אמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוץ מדיוטא, הוי שיור,&lt;/b&gt; ומשאיר לשני זכות בחצר להוציא זיזין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואליבא דרב זביד&lt;/b&gt; כמו שפירש רב זביד במשייר לעצמו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר, שאם רצה להוציא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בה זיזין, מוציא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא,&lt;/b&gt; מוכח מכאן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דשייר דיוטא,&lt;/b&gt; למרות שלא צריך לשייר אותה במפורש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקום זיזין נמי שייר,&lt;/b&gt; התכוין לשייר לעצמו מקום זיזין. הוא הדין כשנותן בית לאחד ודיוטא לאחר, אם מייתר בלשונו, כוונתו לתת לשני מקום זיזין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא ממשיכה לבאר את דיני מתנת שכיב מרע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים,&lt;/b&gt; והדין הוא שיכול לחזור כיון שנתן כל נכסיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רואים&lt;/b&gt; מה כוונתו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם במחלק,&lt;/b&gt; שמיד כשמתחיל לתת, דעתו לחלק את כל נכסיו, הרי אפילו לא נתן כל נכסיו לאדם אחד אלא לכמה, הרי זה כמו מתנת שכיב מרע, שהדין הוא שאם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מת, קנו כולם&lt;/b&gt; אפילו בלי קנין. ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמד&lt;/b&gt; מחוליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חוזר מכולן,&lt;/b&gt; אפילו מהראשונים, כיון שדעתו מתחילה לחלק הכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם בנמלך,&lt;/b&gt; שמתחילה חשב להשאיר חלק לעצמו, ולבסוף נמלך לחלק את כל נכסיו, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מת, קנו כולן.&lt;/b&gt; אבל דוקא אם לראשונים נתן עם קנין, כיון שזה היה מתנה במקצת, צריך קנין, חוץ מהאחרון, שאז לא שייר לעצמו, אפשר להקנות בדבור. אבל, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמד, אינו חוזר אלא באחרון.&lt;/b&gt; כי המתנה להם היתה במקצת ובקנין, ולכן אינו חוזר חוץ מלאחרון, שכלפיו יש אומדנא שנתן מחמת מיתה, כיון שאז הוא נתן את הכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: מדוע בנמלך אינו חוזר? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלמא עיוני קא מעיין, והדר יהיב!?&lt;/b&gt; אולי הוא החליט לתת הכל, אבל הוא מעיין למי לתת ואחר כך נותן, וצריך לתת לו דין של מתנת שכיב מרע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סתמיא דשכיב מרע, מידק דייק, והדר יהיב.&lt;/b&gt; בדרך כלל שכיב מרע חושב בתחילה למי לתת, ורק אחר כך הוא מתחיל לחלק. ואם רואים שהוא מפסיק באמצע, כנראה הוא נמלך, ולכן אינו חוזר, ובשעת הנתינה צריך קנין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אחא בר מניומי אמר רב נחמן: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים, ועמד&lt;/b&gt; מחוליו, ורוצה לחזור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו חוזר.&lt;/b&gt; ואף על פי שנתן את כל נכסיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיישינן שמא יש לו נכסים במדינה אחרת,&lt;/b&gt; ונמצא שזה לא מתנה בכולה. וצריך לומר, שמדובר שעשה גם קנין, שהרי זה מתנה במקצת, ולא קונה בלי קנין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא, מתניתין דקתני,&lt;/b&gt; שנאמר בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שייר קרקע כל שהוא&lt;/b&gt; ועמד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מתנתו קיימת,&lt;/b&gt; והוא יכול לחזור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי משכחת לה!?&lt;/b&gt; באיזה אופן מדובר? והרי צריך לחשוש שמא יש לו נכסים במדינה אחרת, ומדוע יכול לחזור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חמא: באומר &quot;כל נכסי&quot;,&lt;/b&gt; שמדגיש שנותן את כל נכסיו. אבל כאן, שאמר שנותן את נכסיו הידועים, ולא הדגיש כל נכסי, לא יכול לחזור. וזו היא באמת הסיבה שחוששים שמא יש לו נכסים שלא נתן, כי אחרת מדוע לא אמר בסתמא, &quot;כל נכסי לפלוני&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;53&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;53.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; סברא זו כתבו הנמו&quot;י והריטב&quot;א בביאור הגמרא, מדוע חוששים שמא יש לו עוד נכסים ולא יכול לחזור, הרי גם מספק, צריך להעמיד את הנכסים בחזקתו, ואם כן, הסברא נותנת שיכול לחזור. ותירצו, כיון שלא אמר כל נכסי, יש רגליים לדבר שלא נתן את כולם, ויש לו נכסים במדינה אחרת. והרבינו יונה מתרץ: א. כיון שהיה קנין, שהרי בהכרח כך מדובר, שאם לא כן, לא קונה, לכן צריך אומדנא דמוכח כדי לבטל קנין. והוי בגדר אין ספק מוציא מידי ודאי. ב. אם זה ספק אומדנא, הוי כמו דברים שבלב, ולכן לא יכול לחזור בו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר בר רב אשי אמר&lt;/b&gt; שלא יקשה מהמשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במוחזק לן דלית ליה&lt;/b&gt; שידוע לנו שאין לו יותר נכסים לכן לא חוששים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעיא להו&lt;/b&gt; בני הישיבה הסתפקו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרה במקצת,&lt;/b&gt; שכיב מרע שנתן את כל נכסיו לאחד, ואחר כך חזר בו במקצת מהנכסים ונתן אותם לאחר, והרי הוא יכול לחזור בו כיון שהמתנה חלה רק לאחר מותו. האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוי חזרה בכולה,&lt;/b&gt; האם בזה שביטל חלק מהמתנה, יש כאן גלוי דעת שרוצה לחזור מהכל, ויוצא שרק השני יקבל את המקצת, ואם לבסוף עמד מחוליו, לא יוכל לחזור בו (כדין מתנת שכיב מרע במקצת, וכמו כן, השני יזכה רק אם היה גם קנין). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או לא,&lt;/b&gt; או שמא כל רצונו היה לחזור רק מהמקצת, והשאר נשאר לראשון, והוי מתנת שכיב מרע בכולה, שאם עמד חוזר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא פושטת את הבעיא מברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;: שכיב מרע שנתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולן לראשון,&lt;/b&gt; וחזר בו מנתינת כל נכסיו לראשון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;נתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקצתן לשני,&lt;/b&gt; נתן לשני חלק ממה שבתחילה נתן לראשון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני קנה&lt;/b&gt; בכל מקרה, בין אם הוא מת בין אם עמד מחוליו, שהרי זו מתנה במקצת. ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראשון, לא קנה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדייקת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו,&lt;/b&gt; האם לא מדובר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשמת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דהיינו, הגמרא מנסה להעמיד, שמדובר בברייתא באופן שהשכיב מרע מת לבסוף. וכיון שאמרה הברייתא שהראשון לא קנה, בהכרח, זה בגלל שחזרה במקצת הוי חזרה בכולה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דוחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא.&lt;/b&gt; הברייתא אינה מדברת בשמת, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעמד&lt;/b&gt; מחוליו. ולכן השני קנה, כיון שהוי מתנה במקצת. אך הראשון שקיבל בתחילה את כל הנכסים, מתנתו בטלה לגמרי, כי היות והשכיב מרע עמד מחוליו, הרי הוא חוזר בו. אך עדיין יתכן שחזרה במקצת, לא הוי חזרה בכולה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מכריחה את התירוץ: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי מסתברא,&lt;/b&gt; שמדובר בברייתא כשעמד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדקתני סיפא,&lt;/b&gt; שכיב מרע שנתן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקצתן לראשון, וכולן לשני, ראשון קנה, שני לא קנה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמרת בשלמא&lt;/b&gt; זה מובן אם מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעמד&lt;/b&gt; מחוליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום הכי שני לא קנה.&lt;/b&gt; כיון שהוא קבל את שארית נכסיו, ולא נשאר אז לנותן כלום, לכן לא קנה השני, כיון שיכול הנותן לחזור. אבל הראשון קנה, כיון שהוא קבל רק מקצת נכסיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי אמרת בשמת,&lt;/b&gt; אם בסיפא מדובר שלבסוף מת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרוייהו ליקנו!&lt;/b&gt; שניהם צריכים לקנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שהכרחנו שבסיפא מדובר בשעמד, מסתבר שבאותו אופן מדובר גם ברישא, שלבסוף עמד. ולפי זה ממשיכה הגמרא: בהכרח יש מכאן ראיה שחזרה במקצת הוי חזרה בכולה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב יימר לרב אשי: ותהוי נמי בשעמד,&lt;/b&gt; אפילו שמדובר שעמד מחוליו, א&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;י אמרת בשלמא,&lt;/b&gt; זה טוב אם נסבור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקצת הויא חזרה בכולה, היינו דשני מיהת קנה.&lt;/b&gt; לכן שני קונה ולא הראשון, כיון שמהראשון הוא חזר, ומהשני הוא לא יכול לחזור, כיון שנתן לו רק מקצת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי אמרת,&lt;/b&gt; אבל אם נסבור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרה במקצת לא הויא חזרה בכולה,&lt;/b&gt; והנתינה הראשונה נשארה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נהוי כמחלק,&lt;/b&gt; זה כמו שכיב מרע שמחלק נכסיו לראשון ולשני. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כיון שלבסוף נתן הכל, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחד מינייהו לא ליקנו!&lt;/b&gt; שניהם לא יקנו, כיון שיכול לחזור משניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן פשטנו את הספק, שחזרה במקצת זה גלוי דעת שמבטל את הכל, וכך נפסק להלכה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלכתא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרה במקצת הויא חזרה בכולה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי זה הברייתא מתפרשת היטב, רישא שכולן לראשון, וחזר בו ונתן מקצתן לשני, הרי השני קונה בין שמת בין שעמד, כיון שמנתינה במקצת לא יכול לחזור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והסיפא, מקצתן לראשון וכולן לשני, ששני לא קנה, אלא רק הראשון, מדובר כשעמד מחוליו, לכן השני לא קונה, כיון שיכול לחזור בו. והראשון קנה, כיון שזה מתנה במקצת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעיא להו&lt;/b&gt; בני הישיבה הסתפקו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שכיב מרע ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדיש כל נכסיו ועמד, מהו?&lt;/b&gt; האם לא יכול לחזור בו מההקדש, למרות שהקדיש את כל נכסיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי אמרינן, כל לגבי הקדש, גמר ומקני,&lt;/b&gt; כיון שנותן נכסיו להקדש דעתו שההקדש יחול כמתנת בריא ויקנה מיד ולכן לא יכול לחזור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא&lt;/b&gt; או שנאמר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל לגבי נפשיה, לא גמר ומקני,&lt;/b&gt; שהוא דואג גם לעצמו ולא רוצה להשאר בלי נכסים, אפילו שנתן להקדש. ולכן דעתו היתה להקדיש רק על הצד שימות, ואם עמד חוזר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא ממשיכה להסתפק, אם ננקוט בספק הזה כמו הצד הראשון, שלהקדש הוא נותן מתנה גמורה ולא יכול לחזור, עדיין יש להסתפק:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הפקיר כל נכסיו, מהו?&lt;/b&gt; האם יכול לחזור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצדדי הספק הם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי אמרינן, כיון דאף לעניים כעשירים,&lt;/b&gt; האם נאמר שבהפקר יש גם לעניים אפשרות לזכות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גמר ומקני,&lt;/b&gt; מסתבר שדעתו לתת מתנה גמורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא,&lt;/b&gt; או שנאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל לגבי נפשיא, לא גמר ומקני.&lt;/b&gt; לגבי עצמו הוא לא נותן מתנה גמורה ויכול לחזור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם ננקוט בהפקר כמו הצד הראשון שלא יכול לחזור, כיון שמפקיר את ממונו הוא מראה שלא מקפיד על הממון הזה ורוצה להוציאו מרשותו, אבל עדיין יש להסתפק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חולק כל נכסיו לעניים, מאי?&lt;/b&gt; נתן את כל נכסיו לצדקה, מה הדין?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצדדי הספק הם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי אמרינן,&lt;/b&gt; האם נאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צדקה ודאי מגמר גמר ומקני,&lt;/b&gt; לצדקה ודאי נותן מתנה ולא יכול לחזור, וזה דומה להקדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא,&lt;/b&gt; או נאמר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל לגבי נפשיא, לא גמר ומקני.&lt;/b&gt; שלגבי עצמו הוא דואג, ולכן מקנה רק לאחר מיתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא נשארת ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיקו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;54&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;54.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נחלקו הראשונים איך לפסוק. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א פסקו דהוי תיקו דאסורא, ולחומרא. והרמב&quot;ם כתב דהוי ליה תיקו דממונא, ולקולא, והנכסים נשארים בחזקת היורשים. הובא כאן בריטב&quot;א. ובביאור מחלוקתם מבאר ר&#039; אלחנן (בשיעורי ר&#039; אלחנן) על פי היסוד של הגר&quot;ח, שמעילה בהקדש לא הוי גדר של אסור גרידא, אלא גדר של גזל הקדש, ולכן שיעור מעילה נקבע לשוה פרוטה ולא בכזית, עיין בדבריו בפ&quot;ב ממעילה. ולפי זה,, בזה נחלקו הראשונים, אם זה גזל ההקדש, נמצא שזה ספק ממון, כיון שיש ספק האם הממון שייך להקדש או להדיוט, אבל אם ננקוט דלא כהגר&quot;ח, אלא שזה אסור, אם כן יש כאן ספק אסור של מעילה, ולכן ספק אסורא לחומרא. עי&quot;ש. ולפי דרכו אפשר להסביר גם בצדקה, שהמחלוקת היא על פי הספק של המחנ&quot;א בהל&#039; צדקה אם באמירה של צדקה זכו בזה העניים ונהיה ממונם, ואם כן כשיש ספק, הוי ספק ממון, או שכל אמירה של צדקה זה נדר לתת לעניים, אבל הם עדיין לא זכו. ולפי זה, בספק, הוי ספק אסור של נדר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה הגמרא מבארת את הלשונות של מתנת שכיב מרע:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ששת: יטול, ויזכה, ויחזיק, ויקנה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולן לשון מתנה הן,&lt;/b&gt; אפילו בשכיב מרע, למרות שאין בנוסף מעשה קנין. אבל בבריא זה פשוט שהם לשונות מועילים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;55&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;55.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי הנמו&quot;י. אבל בשט&quot;מ כתב שבבריא ודאי לא מועיל, כיון שזה לשון עתיד, ורק בשכיב מרע זה לשון קנין, כיון שהמתנה חלה לאחר מיתה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במתניתא תנא&lt;/b&gt; הברייתא מוסיפה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף יחסין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וירת,&lt;/b&gt; גם לשונות של ירושה מועילים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בראוי ליורשו,&lt;/b&gt; אם המקבל ראוי ליורשו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן בן ברוקה היא,&lt;/b&gt; שסובר אדם יכול לתת להנחיל למי שראוי ליורשו כפי רצונו, לכן גם כאן המתנה מועילה בלשון ירושה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0299_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקמטB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot