https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%95_%D7%91 2026-04-24T16:37:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%95_%D7%91&diff=143796&oldid=prev 2020-09-14T14:04:23Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:04, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96061:rev-143796:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%95_%D7%91&diff=96061&oldid=prev 2015-07-01T08:23:45Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קמו ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיא ענתה לו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרה ליה: מן יהיב לן מכותבות דיריחו, ואכלנה ליה!?&lt;/b&gt; כיון שיש לך צנון, מי יביא לנו תמרים מיריחו, שדרכן היה לאכול תמרים ביחד עם צנון. וניתן להבין מתשובתה שלא הריחה את הצנון, רק כיון שהבינה שבא לנסותה, ענתה לו כך דרך שחוק, אבל היא היתה באמת בעלת מום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לאחר מכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפל עלה חורבה, ומתה.&lt;/b&gt; נפלה עליה החורבה שהיו שם ומתה, ובעלה רצה לירש אותה כדין בעל שיורש את אשתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו חכמים: הואיל ולא נכנס אחריה אלא לבודקה,&lt;/b&gt; ונמצאת בעלת מום, אם כן, היתה דעתו לגרשה, ולכן אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתה, אינו יורשה.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;42&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומכאן אפשר ללמוד כי מי שמתה אשתו מתוך קטטה, שיש בדעתו לגרשה, שוב אינו יורשה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;42.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירשנו ע&quot;פ הרשב&quot;ם וכפי שמבאר המהרש&quot;א שלשיטתו היא אכן נמצאה בעלת מום ולכן אינו יורש את אשתו. אבל תוס&#039; מעמיד את הסוגיא בארוסה והיא לא נמצאת בעלת מום רק כיון שנכנס לבודקה ולא התכוין לעשות נישואין בחורבה לכן אינו יורשה כיון שהיא ארוסה ולא נשואה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבלונות מועטין שתשתמש בהן בבית אביה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מסכמת עתה את הדינים היוצאים מהמשנה:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתיב רבין סבא קמיה דרב פפא, ויתיב וקאמר: בין שמתה היא, ובין שמת הוא,&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדר הוא,&lt;/b&gt; שהבעל חזר בו -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבלונות הדרי,&lt;/b&gt; הכוונה לסבלונות שאין עשויין ליבלות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאכל ומשתה לא הדר,&lt;/b&gt; כיון שהם עשויין ליבלות. וכל זה דוקא אם אכל בבית חמיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדרא בה איהי,&lt;/b&gt; היא זאת שרוצה לבטל את הארוסין -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדרא אפילו כישא דירקא.&lt;/b&gt; צריכא היא להחזיר אפילו אגודת ירק, שזה דבר מועט, כי על דעת זה הוא לא מוחל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא כמה היא צריכה להחזיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא בריה דרב יהושע: ושמין להן דמי בשר בזול.&lt;/b&gt; היא לא צריכה להחזיר את כל השווי של האוכל שאכלה, אלא דמי בשר בזול, כיון שאם היתה יודעת שצריכה להחזיר לא היתה מוציאה סכום כל כך גדול, אבל דמי בשר בזול צריכה לשלם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד כמה בזול?&lt;/b&gt; כמה מנכין מהמחיר של האוכל שאותו היא צריכה להחזיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד תילתא,&lt;/b&gt; כל הדמים פחות שליש, זה נקרא דמי בשר בזול, וזה היא צריכה להחזיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים,&lt;/b&gt; מי שהיה חולה שנוטה למות והקנה את כל נכסיו לאחרים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושייר קרקע כל שהוא&lt;/b&gt; לעצמו, ועמד מחוליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנתו קיימת,&lt;/b&gt; ואינו יכול לחזור בו מהנתינה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל אם לא שייר קרקע כל שהוא,&lt;/b&gt; אלא נתן את כל נכסיו, אם עמד מחוליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מתנתו קיימת,&lt;/b&gt; כיון שיש אומדנא שאם נתן את כל נכסיו ולא השאיר לעצמו כלום, כנראה לא נתן אלא על הצד שימות לבסוף, ואם לא מת לבסוף, יכול לחזור &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;43&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;43.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הגמרא מפרשת שבגלל שיש אומדנא, לכן יכול לבטל את המתנה. וצריך להבין, הרי מתנת שכיב מרע חלה רק לאחר מיתה, ואם כן יכול הוא לחזור בו כיון שהמתנה עדיין לא חלה, ומדוע צריך להגיע לאומדנא. ומיישב הקה&quot;י סי&#039; מ&quot;א, שהמשנה מדברת באופן שהקנה בקנין, ואמר שהקנין יחול מעכשיו (דהיינו מחיים), ולכן צריך אומדנא, שגם בכהאי גונא יכול לחזור בו, כיון שנתן על דעת מיתה. ולכן מבואר בנמו&quot;י שיכול לבטל לגמרי את המתנה, אבל לחזור בו בכהאי גונא, ולהעביר את נכסיו מראובן לשמעון, לא יכול, כיון שהקנין חל מחיים, ועל ההעברה הזאת אין לנו אומדנא שהשאיר כח זה בידו. מה שאין כן במתנת שכיב מרע רגילה, הרי הוא יכול לחזור בו אפילו מאדם זה ולהעבירה לאדם אחר. אבל שיטת הרמב&quot;ם היא, שאם הקנה בקנין, ומעכשיו, הוא לא יכול לחזור בו. ולדבריו כוונת הגמרא, שלמרות שלא אמר שרוצה שהקנין יחול לאחר מיתה, אבל כך חכמים תקנו, כיון שבסתמא כך היתה דעתו. אבל אם אומר במפורש מעכשיו, אי אפשר לו לבטלה ע&quot;י אומדנא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במשנה מוכח שאפשר לבטל קנין אם הסברא נותנת שכל מה שהקנה זה היה באופן מסויים, ולכן כשנתן את כל נכסיו, יכול לחזור, למרות שלא אמר במפורש שזאת דעתו שאם יקום מחוליו הוא יוכל לבטל את הנתינה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן הגמרא שואלת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן תנא דאזלינן בתר אומדנא?&lt;/b&gt; מי הוא התנא הסובר שאפשר לסמוך על אומדן דעתו, ובכך לבטל קנין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן: רבי שמעון בן מנסיא היא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt; שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי שהלך בנו למדינת הים, ושמע שמת בנו, ו&lt;/b&gt;מיד אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עמד וכתב כל נכסיו לאחר,&lt;/b&gt; ולא פירש שמקנה לו בגלל שמת בנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחר כך בא בנו,&lt;/b&gt; ורוצה לבטל את המתנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנתו מתנה,&lt;/b&gt; כיון שלא התנה במפורש שזאת דעתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן מנסיא אומר: אין מתנתו מתנה,&lt;/b&gt; יכול הוא לחזור בו מהמתנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאלמלא היה יודע שבנו קיים,&lt;/b&gt; אם היה יודע שבנו לא מת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא היה כותבן&lt;/b&gt; לאחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שזאת היא שיטתו, שאפשר לבטל קנין על ידי אומדן דעת, והוא הדין במשנתינו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב ששת אמר,&lt;/b&gt; מצאנו תנא אחר שסובר שאפשר לסמוך על אומדנא, ומשנתנו בשיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון שזורי היא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt; שנינו בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בראשונה היו אומרים, היוצא בקולר,&lt;/b&gt; מי שמוציאין אותו להורג בתליה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר: כתבו גט לאשתי,&lt;/b&gt; כדי שלא תצטרך להתייבם, הרי אף על פי שלא אמר שיתנו, אלא רק אמר &quot;כתבו&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי אלו יכתבו ויתנו,&lt;/b&gt; כיון שודאי זאת היתה כוונתו. ומה שלא פירש, זה מחמת שהיה טרוד ודואג. אבל אדם אחר שאמר &quot;כתבו גט לאשתי&quot;, אין נותנים, שמא אין דעתו לתת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרו לומר,&lt;/b&gt; הוסיפו על מסוכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף המפרש והיוצא בשיירא,&lt;/b&gt; שאם אמרו &quot;כתבו גט לאשתי&quot;, דעתם שגם יתנו. ומה שלא פירשו, כיון שהם טרודים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון שזורי אומר: אף המסוכן&lt;/b&gt; שאמר כתבו, גם כותבים ונותנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והחידוש שלו הוא, כי למרות שאדם אשר הוא חולה מסוכן יש לו יותר פנאי לומר &quot;תנו&quot;, בכל זאת סומכין על האומדנא שדעתו גם לתת. אבל לחכמים, במסוכן, לא נותנים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;44&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;44.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולפי זה המשנה היא דוקא לפי רבי שמעון שזורי, כיון שהמשנה מיירי בשכיב מרע, כך כתבו תוס&#039; בד&quot;ה ר&quot;ש שזורי בתירוצם השני. אבל לתרוץ הראשון, כוונת הגמרא היא לרבי שמעון ומחלוקתו, ואכן גם מחכמים אפשר להוכיח שאזלינן בתר אומדנא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב נחמן,&lt;/b&gt; שהעמיד את המשנה כרבי שמעון בן מנסיא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא לא מוקים&lt;/b&gt; מדוע לא העמיד את המשנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי שמעון שזורי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני התם,&lt;/b&gt; משם אי אפשר משם להוכיח שהולכין אחר האומדנא, כי היות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר &quot;כתבו&quot;,&lt;/b&gt; ויש כאן גלוי דעת במקצת שרוצה לגרש, שאם לא כן, מדוע בקש לכתוב גט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מה שאין כן במשנתנו, שלא היה בכלל גלוי דעת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב ששת, מאי טעמא לא מוקים לה,&lt;/b&gt; מדוע לא מעמיד את המשנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי שמעון בן מנסיא!?&lt;/b&gt; ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומדנא דמוכח שאני.&lt;/b&gt; שם זה מוכח מאד שנותן רק בגלל שבנו מת, שהרי נתן רק כששמע שמת בנו. אבל יתכן שבשכיב מרע, שאין אומדנא חזקה, לא אמר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מנסה לומר, שגם הדין של הברייתא תלוי במחלוקת התנאים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן תנא להא,&lt;/b&gt; כאיזה תנא סובר התנא של הברייתא דלקמן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנו רבנן&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי שהיה חולה, ומוטל במטה, ואמרו לו: נכסיך למי?&lt;/b&gt; כיון שהיה שכיב מרע שאלוהו למי רוצה להקנות את נכסיו? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר להן,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0295_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקמזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot