https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%94_%D7%91 2026-04-24T16:38:06Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%94_%D7%91&diff=143794&oldid=prev 2020-09-14T14:04:08Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:04, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96059:rev-143794:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%94_%D7%91&diff=96059&oldid=prev 2015-07-01T08:23:41Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קמה ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין שביעית משמטתה.&lt;/b&gt; אף על פי שזה חוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין הבכור נוטל בה פי שניים.&lt;/b&gt; אפילו למאן דאמר שבמלוה נוטל פי שניים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבארת הגמרא את הברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הדין הראשון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נגבית בבית דין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמלוה דמיא,&lt;/b&gt; ואין זה רק מנהג טוב להשיב לו כטובתו, לכן יכול לתובעו שישלם את חובו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו כן, זמן הפרעון של ההלואה הוא בעונת שמחתו, ולכן מובן הדין השני, שנגבית רק בעונתה ולא קודם כיון שלא הגיע זמן הפרעון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הדין השלישי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין בה משום ריבית,&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלאו אדעתא דהכי יהב ליה.&lt;/b&gt; כיון שהוא לא נתן על מנת שיחזיר לו חבירו יותר, הרי כל מה שמוסיף לו, זה נדיבות לב וגמילות חסדים, כדי לכבדו, לכן אין כאן אסור ריבית &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;33&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;33.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מוסיף הנמו&quot;י שאין להתיר להוסיף במלוה סתם כיון ששם דרך הלואה בריבית ולכן יש חשש שיכשל בריבית ממש עי&quot;ש בדבריו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הדין הרביעי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין שביעית משמטתה,&lt;/b&gt; אף על פי שזה חוב רגיל, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא קרינא ביה &quot;לא יגוש&quot;,&lt;/b&gt; שכעת לא יכול לתבוע את החוב, כיון שעדיין לא הגיע זמן הפרעון, וכל חוב שהמלוה לא יכול לנגוש את הלוה בשנה השביעית, אין שביעית משמטת, וכמו מלוה חבירו לעשר שנים, שהיום לא יכול לנגוש בו, אין שביעית משמטת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;34&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;34.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ע&quot;פ הרשב&quot;ם. והתוס&#039; בד&quot;ה ואין חולק ומבאר שהטעם כיון שיתכן שבכלל לא יבוא לידי גביה כפי שיבואר בגמרא לקמן שיש מקרים שלא צריך להחזיר לו לכן שביעית לא משמטת.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והדין החמישי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין הבכור נוטל פי שניים,&lt;/b&gt; משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוי ליה ראוי,&lt;/b&gt; כפי שפסקנו לעיל, שמלוה הוי ראוי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין הבכור נוטל&lt;/b&gt; פי שניים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בראוי כבמוחזק,&lt;/b&gt; דכתיב &quot;בכל אשר ימצא לו&quot;, וכאן זה לא היה מצוי אצל אביו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;35&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;35.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והתוס&#039; הנ&quot;ל מבאר שאפילו למאן דאמר שמלוה הוי מוחזק כאן הוי ראוי, דשמא לא יבוא לידי גביה לעולם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב כהנא: כללא דשושבינותא,&lt;/b&gt; הכלל בהחזרת חוב השושבינות הוא כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם השושבין שצריך להחזיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה במתא&lt;/b&gt; נמצא בעיר כששושבינו נשא אשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעי ליה למיתא,&lt;/b&gt; הוא צריך לבוא בעצמו ולשמחו, ואם לא בא, יכול לתובעו בבית דין שישלם לו את חובו כפי שהוא קבל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמא קל טבלא,&lt;/b&gt; שמע קול פעמונים שמודיעים לבוא לשמוח עם החתן, אפילו שלא היה בעיר, הוא צריך לבוא לשמחו, כיון שיודע על כך. ולכן אם לא בא, צריך לשלם את חובו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שמע קל טבלא,&lt;/b&gt; אם הוא רחוק שלא שמע גם את קול הפעמונים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעי ליה לאודעיה&lt;/b&gt; החתן היה צריך להודיע לשושבינו שיבוא לנשואיו כדי לשמחו, ואם לא הודיעו, רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרעומת אית ליה,&lt;/b&gt; לשושבין יש תרעומת על החתן שלא הזמינו לשמוח ולאכול ולשתות בסעודתו. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלומי משלם.&lt;/b&gt; זה לא פוטר אותו מלשלם לו את חובו, אבל צריך לנכות לו את דמי הסעודה שהיה אוכל אם היה מודיעו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועד כמה?&lt;/b&gt; עד כמה מזכה לו עבור זה שלא אכל אצלו?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: נהגו בני גננא&lt;/b&gt; המנהג אצל בני השמחה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד זוזא אייתא בכפיה,&lt;/b&gt; אם הוא מביא זוז בידו עבור השושבינות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אכליה בכרסיא,&lt;/b&gt; הוא אוכל את שוויו בכרסו, כיון שהאכילה הפחותה ביותר היא בשיווי זוז. ואם דמי השושבינות הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד ארבעה&lt;/b&gt; זוזים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משלם פלגא&lt;/b&gt; מנכה לו חצי מדמי השושבינות כיון שאם הוא מביא דורון גדול יותר מאכילים יותר, ולכן מנכה לו יותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן ואילך,&lt;/b&gt; השעור הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איניש איניש כחשיבותיה.&lt;/b&gt; תלוי בחשיבותו של השושבין שאם הוא חשוב היו מביאים לו סעודה חשובה ולפי זה ינכו לשושבין מחובו כלפי החתן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;: שנינו בברייתא בדיני שושבינות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשה עמו בפומבי,&lt;/b&gt; אם הראשון עשה נשואין בפרסום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובקש&lt;/b&gt; השני, שצריכים להחזיר לו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעשות עמו בצנעא,&lt;/b&gt; לעשות שמחה צנועה כי רוצה לצמצם בסעודה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול לומר לו&lt;/b&gt; הראשון, שצריך להחזיר את חובו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפומבי אעשה עמך, כדרך שעשית עמי!&lt;/b&gt; שאחזיר את חובי רק בשמחה גדולה, כפי שהיה אצלי, וכל זמן שלא תעשה אותה שמחה, אני לא חייב להחזיר לך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו כן, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשה עמו בבתולה,&lt;/b&gt; הראשון נשא אשה בתולה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובקש&lt;/b&gt; השני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעשות עמו&lt;/b&gt; להביא את השושבינות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באלמנה,&lt;/b&gt; לשמחת נשואי אלמנה&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; הראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לומר לו: בבתולה אעשה עמך, כדרך שעשית עמי!&lt;/b&gt; כיון שבאלמנה השמחה קטנה יותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן במקרה הפוך, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשה עמו בשניה,&lt;/b&gt; הראשון נשא אשה שניה, והשני הביא לו דורון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובקש&lt;/b&gt; השני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעשות עמו&lt;/b&gt; שושבינות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בראשונה,&lt;/b&gt; כשהוא נושא אשה ראשונה, שהשמחה גדולה יותר&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, יכול&lt;/b&gt; הראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לומר לו: לכשתשא אשה אחרת&lt;/b&gt; (פעם שניה), אז &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אעשה עמך!&lt;/b&gt; כיון שאינו רוצה בשמחה יתירה, והוא יחזיר לו בדיוק באותה שמחה שהוא השתתף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן אם הראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשה אתו באחת,&lt;/b&gt; כשנשא אשה אחת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובקש&lt;/b&gt; השני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעשות עמו בשתים,&lt;/b&gt; להחזיר לו את השושבינות כשנושא שתי נשים ביחד, שאין שמחה גדולה שנושא שתי נשים שהן צרות זו לזו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; הראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לומר לו: באחת אעשה עמך, כדרך שעשית עמי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מביאה כמה דברי אגדה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן,&lt;/b&gt; שנינו בברייתא: יש כמה סוגים של בעלי חכמה. יש חכם שדומה למי שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עתיר נכסין,&lt;/b&gt; עשיר בנכסי קרקעות, כגון שדות וכרמים, שזה נראה לכולם. או שהוא דומה למי שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עתיר פומבי,&lt;/b&gt; עשיר בבהמות, שזה דבר גלוי לכולם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה הוא בעל הגדות,&lt;/b&gt; שדורש בכל מקום בפני רבים, ומפורסם אצל כולם, ויש לו שם של חכם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש חכם שדומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעתיר סלעים,&lt;/b&gt; שולחני המשתכר בהחלפת מטבעות, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עתיר תקוע,&lt;/b&gt; עשיר בשמן, שאין עושרם של אלו גלוי ומפורסם, אלא רק כשבאים אליהם אז רואים את אוצרותיהם - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זהו בעל פלפול,&lt;/b&gt; שאינו מפורסם כמו בעל האגדות, אלא רק כשבאים אליו, אז הוא יכול להראות את חכמתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויש חכם שדומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעתיר משח,&lt;/b&gt; עשיר בתבואה, הנמכרת במדה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עתיר כמס,&lt;/b&gt; יש לו אוצרות של כסף וזהב שאצורים בבית גנזיו, ואינם גלויים רק לעתים רחוקות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זהו בעל שמועות.&lt;/b&gt; שיודע הרבה הלכות ושמועות, והוא מגלה אותם כשצריך להורות הלכה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;36&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;36.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ע&quot;כ המהרש&quot;א בחדושי אגדות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא באה ללמדנו, כי מי שצריך יותר לעיין ולהתייגע בחכמתו, הוא יותר צנוע ופחות מפורסם. ולכן בעל האגדה הוא המפורסם ביותר, ובעל השמועות הצנוע ביותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מסיימת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכל צריכים למרי חטיא,&lt;/b&gt; לאחרון, שהוא בעל החטים, והוא משל ליודע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גמרא,&lt;/b&gt; זה שיודע את המשניות והברייתות. וכשם שאי אפשר בלי חטים כך בעל הגמרא הוא החשוב מכולם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא אמר רב: מאי דכתיב &quot;כל ימי עני רעים&quot;,&lt;/b&gt; מה שאמר הכתוב בספר משלי (פרק טו) שחיי העני רעים, לאיזה עני מתכוונים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה בעל גמרא,&lt;/b&gt; שצריך להתייגע ולהמית עצמו להבין את הקושיות והתרוצים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו מה שאמר הכתוב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וטוב לב משתה תמיד&quot;, זה בעל משנה.&lt;/b&gt; מי שלומד משניות, שאין בהן קושיות ותרוצים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבא אמר איפכא,&lt;/b&gt; הפוך מרבי זירא, שימי עני רעים זה בעל משנה, שהכל סתום לפניו במשנה, ואינו יודע להורות הלכה, וכן אינו יודע ליישב את סתירת המשניות, ואילו טוב לב משתה תמיד זה בעל גמרא, שאמנם הוא יגע ועמל, אבל לבסוף הוא מגיע לאור גדול, שהכל ברור לו, ואין שמחה גדולה מזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וזה מתיישב עם מימרא אחרת של רבא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיינו דאמר רב משרשיא משמיא דרבא: מאי דכתיב&lt;/b&gt; מה היא הכוונה בפסוק בספר קהלת (פרק י) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מסיע אבנים יעצב בהן&quot;,&lt;/b&gt; מי שמסיע אבנים ממקום למקום זו, עבודה שגורמת לצער, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בוקע עצים יסכן בם&quot;,&lt;/b&gt; מי שחותך עצים, לבסוף הוא מתחמם בהם ונהנה מהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבארת הגמרא: &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסיע אבנים יעצב בהן&quot;, אלו בעלי משנה,&lt;/b&gt; שלומדים משניות כל היום ולבסוף יש להם צער מהלימוד הזה, כיון שהלומד בהן בלבד מתקשה בטעמי המשנה, ואינו יודע לפרש, אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בוקע עצים יסכן בם&quot;, אלו בעלי גמרא,&lt;/b&gt; שעמלים ומתייגעים בהבנת דברי הגמרא, אבל לאחר העמל, באה ההנאה, שמשנתן סדורה וברורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא מביאה דרשות אחרות שאפשר לדרוש מהפסוק במשלי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי חנינא אמר, &quot;כל ימי עני רעים&quot;, זה שיש לו אשה רעה. &quot;וטוב לב משתה תמיד&quot;, זה שיש לו אשה טובה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי ינאי אמר, &quot;כל ימי עני רעים&quot;, זה איסטניס,&lt;/b&gt; שדעתו מתרחקת ונמסה מכל דבר מגונה שהוא רואה, ולכן חייו רעים. &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וטוב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לב משתה תמיד&quot;, זה שדעתו יפה&lt;/b&gt; שסובל הכל ואינו מתרחק מכל דברי לכלוך ומיאוס כך שתמיד חייו טובים ואינו סובל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב יוחנן אמר, &quot;כל ימי עני רעים&quot;, זה רחמן,&lt;/b&gt; שבלבו הוא דואג ובוכה על צער בני אדם ולכן גם הוא חי תמיד בצער.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וטוב לב משתה תמיד&quot;, זה אכזרי&lt;/b&gt; שאינו מרגיש ומשתתף בצערם של אחרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהושע בן לוי אמר, &quot;כל ימי עני רעים&quot;, זה שדעתו קצרה,&lt;/b&gt; שהוא קפדן, ועינו צרה בין בשלו, ובין בשל אחרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וטוב לב משתה תמיד&quot;, זה שדעתו רחבה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0293_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקמוB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot