https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%92_%D7%90 2026-04-24T16:34:15Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%92_%D7%90&diff=143789&oldid=prev 2020-09-14T14:03:31Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:03, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l59">שורה 59:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 59:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96054:rev-143789:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%92_%D7%90&diff=96054&oldid=prev 2015-07-01T08:23:33Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קמג א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכרכיש בה רישא,&lt;/b&gt; הודה לדבריי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בי מדרשא,&lt;/b&gt; בבית המדרש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אזל לגביה,&lt;/b&gt; רבי ירמיה הלך אליו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה,&lt;/b&gt; והוא הסביר לו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו אמר לו &quot;קני כחמור&quot;,&lt;/b&gt; מי שאומר לחבירו תקנה אתה בנכסי כחמור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי קני,&lt;/b&gt; האם הוא קונה!? וכמו שחמור לא קונה, אף האדם לא קונה, כיון שלא התכוין הבעלים להקנות לו. והוא הדין כאן, אין הבן הגדול מקבל חלק נוסף, כיון שבשעה שהקנה לו, הוא אמר שמקנה לו כמו שהוא מקנה לבנים שעתידים להוולד. וכמו שהם לא קונים, כי הם לא היו בעולם, כך הוא לא קונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא ממשיכה לבאר את הדין של &quot;קני את כחמור&quot;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיתמר,&lt;/b&gt; שנינו כך: האומר לחברו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קני כחמור! לא קנה&lt;/b&gt; בכלל, וכפי שהתבאר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם אמר: קני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את וחמור&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב נחמן אמר, קנה מחצה.&lt;/b&gt; אף על פי שהחמור לא קונה, הוא קונה חצי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב המנונא אמר, לא אמר כלום,&lt;/b&gt; וכל הנתינה מתבטלת, כיון שדעתו שכל הקנין יחול, ואם חלק מהקנין לא יחול, אז אין דעתו להקנות בכלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב ששת אמר&lt;/b&gt; שיטה שלישית: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנה הכל.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;22&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כי דעתו היא, שאם החמור לא קונה, כל הזכיה תהיה לאדם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;22.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בביאור המחלוקת של רב נחמן שקונה חצי ורב ששת שקונה הכל מבאר בקובץ שיעורים תק&quot;א האם כשמקנה לשניים אם מקנה לכל אחד חצי ולכן אף על פי שאחד לא קונה השני קונה רק חצי או שמקנה לכל אחד את הכל ואם אחד לא זוכה השני קונה את הכל. אבל ברשב&quot;ם משמע שחולקים איך בדעתו להקנות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב ששת: מנא אמינא לה?&lt;/b&gt; מה המקור שלי לומר כי &quot;קני את וחמור&quot;, קנה הכל!?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא, רבי יוסי אומר: אין לך מר בקישות אלא פנימי שבו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;קישות&quot; הוא פרי שהחלק הפנימי הוא מר והחיצוני הוא מתוק. וההלכה היא שאסור להפריש מהמר על המתוק. וכשהוא מפריש קישות אחד, שהוא אחד מחמישים של כל הקשואים, שזה שיעור של תרומה, יש חשש שמא בקישות הזה יש יותר חלק מר מאשר בקשואים האחרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפיכך, כשהוא תורם&lt;/b&gt; על קישואים אחרים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מוסיף על החיצון שבו,&lt;/b&gt; לוקח חלק של קישוא מתוק מקישות אחר, בשיעור ביצה, ומוסיף אותו על הקישות שאותו הוא תורם, כדי שיהיה בוודאות שיעור של מתוק שיפטור את האחרים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותורם&lt;/b&gt; את הכל, ואומר: כל הקישות הזה יהיה תרומה על הארבעים ותשעה קישואים אחרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייק רב ששת: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמאי?&lt;/b&gt; מדוע זה מועיל, והרי מעשה הפרשה שכזה, בגדר &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את וחמור&quot; הוא!&lt;/b&gt; שהרי הוא מפריש סתם את כל הקישות הזה, שיש בו גם מר וגם מתוק, על הקישואים האחרים. והחלק המר שבקישוא דומה הוא למי שמקנה ל&quot;חמור&quot;, שהרי לא יכול לפטור החלק המר את החלק המתוק שבקישואים, וכאילו הוא אומר &quot;המר והמתוק&quot; שבידי, יהיו תרומה על החלק המתוק שבשאר הקישואים. ובכל זאת, זה מתקן את הפירות. ומכאן ראיה שאם המר לא יכול לתקן, המתוק חל תרומה על כל המתוק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דוחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני התם,&lt;/b&gt; שם זה שונה ולא הוי דומיא דקני את וחמור, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמדאורייתא תרומה מעלייתא היא.&lt;/b&gt; מהתורה אפשר להפריש רעה על יפה, שזה מר על מתוק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי אילעא: מנין לתורם&lt;/b&gt; למפריש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הרע על היפה,&lt;/b&gt; ממין רע על מין טוב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתרומתו תרומה,&lt;/b&gt; שזה מתקן את הפירות מאיסור טבל? שנאמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו&quot;.&lt;/b&gt; אם תפרישו את חלבו, את החלק הטוב, לא יהיה בידכם חטא. ומשמע, מכאן שאם תפרישו מן הרע על הטוב, יהיה בידכם חטא. ומכאן משמע שהתרומה חלה, שהרי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם אינו קדוש, נשיאות חטא למה!?&lt;/b&gt; אם התרומה לא חלה, אין כאן נשיאות חטא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;23&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;23.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירשנו לפי הרשב&quot;ם והקשו התוס&#039; על הרשב&quot;ם הרי הוא מוסיף מתוק ממקום אחר כדי שיהיה מספיק מהמתוק על המתוק אם כן, מוכח שכוונתו להפריש מהמתוק על המתוק ולא מהמר על המתוק ולא דמי לקני את וחמור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מוכח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכאן, לתורם מן הרע על היפה, שתרומתו תרומה.&lt;/b&gt; וכיון שמהתורה זה חל, אין כאן קני את וחמור. ולכן זה חל &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;24&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;24.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; התוס&#039; בקידושין מ&quot;ו ע&quot;ב הקשו למ&quot;ד דס&quot;ל כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ובכל זאת לקי דעבר אמימרא דרחמנא, אם כן, מה הראיה שהתרומה חלה. אולי באמת זה לא קדוש רק יש נשיאות חטא דעבר אמימרא דרחמנא ותירץ הגר&quot;ח בכת&quot;י שהאסור לתרום מן הרעה על היפה הוא לא מה שתרם מן הרעה אלא מה שלא תורם מן היפה, ואם לאחר ההפרשה יכול לתרום מן היפה לא עשה אסור, ואם יש כאן נשיאות חטא בהכרח שהתרומה חלה ולכן לא יכול לתקן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והגמרא מביאה ראיה לרב ששת, וקושיא על רב נחמן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב מרדכי לרב אשי: מתיב&lt;/b&gt; הקשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אויא תיובתא,&lt;/b&gt; קושיא על רב נחמן, ממה ששנינו:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשה בחמש נשים, ובהן שתי אחיות. וליקט אחד,&lt;/b&gt; איש שרצה לקדשם, אסף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלכלה של תאנים,&lt;/b&gt; סל מלא תאנים, וקידש בסל זה את כל חמשת הנשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף על פי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלהם היתה,&lt;/b&gt; אין כאן גזל בדבר, היות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושל שביעית היתה,&lt;/b&gt; התאנים היו פירות שביעית שהם הפקר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר: הרי כולכן מקודשות לי בכלכלה זאת!&lt;/b&gt; הכלכלה היתה כסף הקדושין. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקבלה אחת מהן&lt;/b&gt; אחת מן הנשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ידי כולן,&lt;/b&gt; בשביל כולן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמרו חכמים&lt;/b&gt; פסקו חכמים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין אחיות מקודשות,&lt;/b&gt; כיון שקידושין אלו אינם ראויין לביאה, שהרי אסור לו לאדם לבוא על אחות אשתו, ואינו יכול לקדש שתי אחיות, ולכן אף אחת מהן לא מקודשת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדייק רב אויא: דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחיות הוא דאין מקודשות. הא נכריות,&lt;/b&gt; שאר הנשים, מקודשות, והן זוכות בכל הכלכלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמאי? את וחמור היא!&lt;/b&gt; הרי הוא הקנה את הכלכלה גם לאחיות וגם לשאר הנשים, ומוכח שאם האחיות לא מקודשות (&quot;החמור&quot;) ואין להן חלק בכלכלה, הרי שאר הנשים מקבלות הכל. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;25&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומכאן ראיה לרב ששת, שקני את וחמור, זוכה בכל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;25.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; פירשנו על פי הרשב&quot;ם, אך התוס&#039; חולקים עליו כיון שאין שום ראיה ששאר הנשים קנו את כל הכלכלה אולי רק את חלקם, ולכן פירשו שהקושיא היא על רב המנונא שסובר שלא קנו בכלל וכאן מוכח שלפחות קבלו את חלקם בכלכלה. הקצוה&quot;ח בסי&#039; ר&quot;י סק&quot;ה מיישב את הרשב&quot;ם לפי מה שהעלה שכל המחלוקת בקני את וחמור זה כשהקנה לשני אנשים ואחד לא קונה. אבל אם הקנה לאדם אחד כמה דברים, אם לא קונה את חלקם התבטל כל הקנין, ולכן מי שהקנה לחבירו בקנין חליפין קרקע, מטלטלין ומעות כיון שהמעות אינם נקנים בחליפין ה&quot;ה שלא קנה את הקרקע והמטלטלין ולפ&quot;ז אצלנו שמיירי שאחת היתה שליח עבור כולן ואם השליחות בטלה עבור האחיות גם האחרות אינן מקודשת אלא מכאן ראיה לרב ששת שכוונתו שאם חלק לא יכול להתקדש אם כן, כל מנוי השליחות היה רק עבור הנכריות. אבל לרב נחמן כל השליחות צריכה להתבטל ואינן מקודשות כלל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דוחה רב אשי, והוסיף: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו דחזאי,&lt;/b&gt; בגלל זה ראיתי את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב הונא בר אויא בחלמא,&lt;/b&gt; בחלומי! כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמותיב רב אויא תיובתא,&lt;/b&gt; שאת הקושיה הקשה רב אויא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוא מתרץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו מי אוקימנא,&lt;/b&gt; האם לא העמדנו את המעשה באופן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר &quot;הראויה מכם לביאה,&lt;/b&gt; רק מי שראויה לביאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תתקדש לי&quot;,&lt;/b&gt; אותה אני מתכוין לקדש, ונמצא שבכלל לא התכוין לאחיות, ולכן הנשים האחרות מקבלות את כל הכלכלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מביאה דינים שקשורים לדעת בני אדם בקנינים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא דאמר לדביתהו,&lt;/b&gt; אדם שאמר לאשתו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכסיי ליך, ולבניך.&lt;/b&gt; נכסיי נתונים לך ולבניך. ויש להסתפק האם נותן לה חלק כאחד הבנים, או יותר מזה, כיון שהתכוין להשוות את הפרט לכלל. והאשה שהיא הפרט, מקבלת כמו כל הבנים שהם הכלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יוסף: קנתה מחצה.&lt;/b&gt; אשתו מקבלת חצי מהנכסים והשאר לבנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רב יוסף: מנא אמינא לה&lt;/b&gt; מה המקור לדין זה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא,&lt;/b&gt; שנינו בברייתא על הפסוק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;והיתה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאהרן ולבניו&quot;,&lt;/b&gt; שלחם הפנים מתחלק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחצה לאהרן ומחצה לבניו.&lt;/b&gt; ואם כן הוא הדין אצלנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי,&lt;/b&gt; שואל אותו אביי שאין להוכיח משם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא התם,&lt;/b&gt; שם זה מובן, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אהרן בר חלוקה הוא,&lt;/b&gt; לאהרן מגיע חלק בלחם הפנים כמו לכהן הדיוט, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להכי פרט בה רחמנא,&lt;/b&gt; לכן התורה מפרטת אותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למשקל פלגא,&lt;/b&gt; להוסיף לו שיקבל חצי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשה, לאו בת ירושה היא,&lt;/b&gt; ולא מגיעה לה כלום בנכסי בעלה. לכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיה שתטול&lt;/b&gt; בנכסי בעלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאחד מן הבנים.&lt;/b&gt; ואין להוכיח משם שכוונתו לתת חצי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא על אביי, שדחה את הראיה וסובר שהאשה תקבל כמו כל אחד מהבנים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איני!&lt;/b&gt; האם זה כך!? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא עובדא הוה בנהרדעא,&lt;/b&gt; היה מעשה כזה בנהרדעא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואגביה שמואל פלגא,&lt;/b&gt; ושמואל נתן לאשה חצי. וכן היה מעשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטבריה, ואגביה רבי יוחנן פלגא,&lt;/b&gt; רבי יוחנן גבה חצי עבור האשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותו,&lt;/b&gt; ועוד ראיה לדין זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא&lt;/b&gt; כשהגיע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב יצחק בר יוסף, אמר&lt;/b&gt; סיפר על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא דמי כלילא,&lt;/b&gt; כסף שגבו עבור כתר המלכות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשדו דבי מלכא,&lt;/b&gt; שהטילו מאת המלך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אאבולי, על&lt;/b&gt; העשירים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואאיסטרוגי,&lt;/b&gt; על השרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי, ניתבו אבולי פלגא,&lt;/b&gt; העשירים יתנו מחצית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיסטרוגי פלגא,&lt;/b&gt; השרים יתנו את המחצית השניה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שאף על פי שהעשירים יכולים לתת יותר מהשרים, בכל זאת רבי פסק שאם מזכירים שניים, מתכוונים להשוות ביניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוא הדין אם נותן לאשה ולבנים, כוונתו שהאשה תקבל חצי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דוחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי השתא!?&lt;/b&gt; מהו הדמיון!? והרי זה לא דומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;! התם,&lt;/b&gt; במקרה של רבי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעיקרא, כי הוו כתבי,&lt;/b&gt; בתחילה כשהיו כותבים להטיל גביית כסף, רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אאבולי הוו כתבי,&lt;/b&gt; היו כותבים רק אל העשירים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואסטרוגי הוו מסייעי בהדייהו,&lt;/b&gt; השרים היו עוזרים להם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וידע מלכא,&lt;/b&gt; המלך ידע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוו קא מסייעי,&lt;/b&gt; שהם עוזרים לעשירים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא מאי דקא כתבי,&lt;/b&gt; עכשיו מה שהמלך כתב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אאבולי ואאיסטרוגי,&lt;/b&gt; אל העשירים והשרים, הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא,&lt;/b&gt; לומר, שרצון המלך הוא&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, דהני פלגא והני פלגא,&lt;/b&gt; שאלו יתנו חצי ואלו יתנו חצי. ואי אפשר להוכיח משם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רבי זירא&lt;/b&gt; לרב יוסף ממה ששנינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האומר הרי עלי מנחה,&lt;/b&gt; מי שמתנדב להביא קרבן מנחה שיש בה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאה עשרון, להביא&lt;/b&gt; אותה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשני כלים,&lt;/b&gt; שיחלק את המנחה לשני כלים, כיון שאי אפשר להביא בכלי אחד יותר מששים עשרון (כי אז זה לא ראוי הקמח להתערב היטב עם השמן שבכלי), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביא ששים בכלי אחד, וארבעים בכלי אחד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0288_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקמגB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot