https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:בבא בתרא קמא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T23:37:46Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=143786&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T14:03:09Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:03, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l56">שורה 56:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96051:rev-143786:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9E%D7%90_%D7%91&diff=96051&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:23:28Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא בתרא קמא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא, המבשרני,</b> מי שיבשר לי <b style='font-size:20px; color:black;'>במה נפטר רחמה של אשתי,</b> מה ילדה אשתי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם זכר, יטול מנה,</b> אם יבשר לי על לידת זכר, יקבל ממני מנה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ילדה זכר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטל מנה,</b> כפי שהתנה. אבל על בשורת נקבה לא יקבל כלום, כיון שמשמע מתנאו שאינו רוצה בנקבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם התנה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם נקבה יטול מנה,</b> שאם יבשר לו על נקבה יקבל מנה,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ילדה נקבה, נוטל מנה,</b> כפי שהתנה. אבל על בשורת זכר לא יקבל כלום כיון שלא התנה על זכר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ילדה זכר ונקבה,</b> אם ילדה תאומים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו אלא מנה</b> יקבל רק מנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא זכר ונקבה לא אמר!?</b> הוא לא הזכיר בתנאו תאומים, ומדוע שיקבל? אולי הוא לא רוצה בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר נמי, אם זכר ונקבה,</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>יטול מנה.</b> מדובר שהתנה גם על תאומים, רק שהברייתא קיצרה בדבריה ולא הזכירה זאת. וזה החדוש, שעל תאומים יקבל מנה בלבד, ולא נאמר הרי על כל אחד בנפרד הוא נותן מנה, ואם כן, בתאומים צריך לקבל מאתיים. לכן הברייתא מדגישה אלא מנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, למעוטי מאי!?</b> אם הוא נותן על כל בשורה מנה, אם כן, מדוע צריך לפרט שיאמר מי שיבשר על לידת אשתי יקבל מנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>למעוטי נפל.</b> כוונתו למעט נפל שהוא לא בר קיימא, ועל כזאת בשורה אינו נותן כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> בעל, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר לה לדביתהו,</b> שאמר לאשתו המעוברת: <b style='font-size:20px; color:black;'>נכסי להאי דמעברת,</b> הריני מקנה את נכסי לעובר שלך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: הוי מזכה לעובר,</b> הרי זה מזכה לעובר, <b style='font-size:20px; color:black;'>והמזכה לעובר לא קנה.</b> אי אפשר להקנות לעובר כיון שהוא נחשב כדבר שלא בא לעולם, ולכן לא קונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא על רב הונא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רב נחמן לרב הונא</b> מהמשנה דלעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה, ילדה זכר נוטל מנה.</b> ומוכח מהמשנה שאף על פי שמקנה לעובר, בכל זאת מועילה ההקנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה,</b> רב הונא השיב לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>משנתנו, איני יודע מי שנאה!</b> המשנה הולכת כתנא מסויים, שאכן הוא סובר שאפשר להקנות לעובר, ולא סוברים כמותו. ואני איני יודע מי התנא שסובר כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא: מדוע הוא לא יודע מי הוא!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא ליה, רבי מאיר היא, דאמר, אדם</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מקנה דבר שלא בא לעולם,</b> שיכול אדם להקנות לחבירו פירות דקל, אף על פי שעדיין לא באו הפירות לעולם. ומניחה הגמרא, כי כמו שאפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, הוא הדין שאפשר להקנות לדבר שלא בא לעולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דוחה הגמרא: יש הבדל ביניהם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אימור דשמעת ליה לרבי מאיר</b> כל מה ששמענו מרבי מאיר, הוא שאדם מקנה <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבר שישנו בעולם,</b> שמקנה פירות שלא נמצאים בעולם למי שנמצא בעולם <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;17&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;17.&nbsp;</b> בביאור החלוק שלרבי מאיר אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם, אבל להקנות לדבר שלא בא לעולם אי אפשר, צריך לומר, שבקנין של דבר שלא בא לעולם יש שני חסרונות, כפי שמבאר בקובץ שיעורים ב"ב רעו-א. חסרון בגמירת דעת. ב. אין לו כח הקנאה בדבר שלא נמצא. והנפקא מינה היא, האם אפשר להקנות דשלב"ע בסיטומתא, כאשר המנהג להקנות בקנין זה למרות שזה לא בא לעולם. שכאן אין חסרון של גמירות דעת, אבל לפי הצד השני שאין לו כח הקנאה, הרי גם כאן יש חסרון זה. ויתכן שאמנם רבי מאיר חולק וסובר שבדבר שרגיל לבוא אין חסרון של גמירות דעת, אבל זה דוקא כשיש קונה ומקנה, אבל כשאין הקונה בעולם גם רבי מאיר מודה שיש חסרון בגמירות דעת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל להקנות <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבר שלא בא לעולם, מי שמעת ליה!?</b> זאת לא שמענו, ולכן רב הונא אינו יודע כמי סוברת משנתנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגמרא ממשיכה לחפש מי הוא התנא, ושואלת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא,</b> נאמר שמשנתנו, לשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי היא, דאמר עובר קני,</b> שעובר יכול לזכות בממון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן, עובר פוסל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בת ישראל שנישאה לכהן, ומת, והניח את אשתו מעוברת, אין העבדים אוכלים בתרומה כדין עבדי כהן, גם אם יש בנים אחרים שהם כהנים וגם הם הבעלים, כיון שגם לעובר יש חלק בעבדים. וכל זמן שלא נולד, הוא נחשב כזר ולא ככהן, ולכן הוא פוסל את העבדים לאכול בתרומה, מצד חלקו בעבדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו מאכיל, דברי רבי יוסי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין בכוחו של עובר כהן להאכיל בתרומה את אמו הישראלית, שאוכלת בתרומה בגלל בנה הכהן, גם אחרי שבעלה מת. כי עובר אינו יכול להאכיל את אמו בתרומה, כיון שבהיותו עובר במעי אמו, הוא נחשב זר ולא כהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהדין הראשון, שעובר פוסל, מוכח שיש לו חלק בעבדים. וכמו שיש לו זכיה על ידי ירושה, כך גם אפשר להקנות לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני ירושה הבאה מאליה,</b> אמנם יכול העובר לזכות בעבדים, אבל זה דוקא בירושה, שעוברת בלי מעשה קנין. אבל להקנות לעובר, אי אפשר. וההסבר הוא, שחסר בגמירות דעת להקנות לעובר שעדיין לא בעולם, אבל בירושה, שלא צריך להקנות, אף עובר יכול לזכות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;18&nbsp;</b> כיון שכל החסרון הוא מצד המקנה ולא מצד הקונה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;18.&nbsp;</b> כתבנו על פי תוס' הרא"ש לקמן קמב ב שהחסרון הוא בגמירות דעת, ולכן יכול להקנות לעובר שהוא בנו, כיון שדעתו קרובה אליו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הגמרא לדון:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא ליה,</b> שרב הונא יאמר שהמשנה בשיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן בן ברוקה, היא. דאמר</b> אפשר להקנות לעובר, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא ירושה לא שנא מתנה.</b> לא רק בלשון ירושה, אלא אף בלשון מתנה</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן, רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אם אמר על מי,</b> על אחד מבניו, <b style='font-size:20px; color:black;'>שראוי ליורשו,</b> שיקבל חלק יותר גדול בירושה מהמגיע לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דבריו קיימין.</b> הוא זוכה בכל מה שהוסיף לו. והניחה הגמרא שכל מי שראוי ליורשו, ואפילו עובר זוכה, שהרי אף הוא ראוי ליורשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימור דשמעת ליה,</b> כל מה ששמענו <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי יוחנן בן ברוקה,</b> הוא רק <b style='font-size:20px; color:black;'>אם מקנה לדבר שישנו בעולם,</b> למי שראוי ליורשו אבל הוא נמצא עתה בעולם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> להקנות <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבר שאינו בעולם,</b> כמו לעובר, <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמר!?</b> אין לכך ראיה מדבריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שואלת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא רבי יוחנן בן ברוקה היא,</b> שאכן נעמיד כמוהו, <b style='font-size:20px; color:black;'>וסבר לה,</b> ואולי הוא סובר <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יוסי,</b> שעובר יש לו זכיה. ואם כן, מסתבר שדינו נאמר גם על עובר, שהרי הוא נכנס בכלל מי שראוי ליורשו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב דוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי יימר דסבר לה,</b> מי יאמר לנו כך? והרי אין כל ראיה שסובר כרבי יוסי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא ליה,</b> שרב הונא יעמיד את המשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>במבשרני,</b> שהאב אינו מקנה את הכסף לעובר אלא למבשר על לידת בניו, והמבשר נמצא בעולם, ולכן אפשר להקנות!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> אם מדובר על המבשר, הרי בהמשך המשנה לא משמע כך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני סיפא, ואם אין שם יורש אלא הוא</b> (הטומטום), <b style='font-size:20px; color:black;'>יורש הכל,</b> אם הטומטום הוא היורש היחידי, הרי הוא יורש את <b style='font-size:20px; color:black;'>הכל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי ב"מבשרני"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יורש מאי עבידיתיה!?</b> אם מדובר במשנה שהוא מקנה למבשר ולא לבניו, הרי למבשר אין דין ירושה! אלא בהכרח מדובר שמקנה לבניו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיכה הגמרא לדון: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולימא ליה,</b> שרב הונא יתרץ שמשנתנו מדברת <b style='font-size:20px; color:black;'>בשילדה,</b> שבשעת האמירה הם כבר נולדו, והוא אומר: אם אשתי ילדה זכר, תנו לו מנה. והוא לא מזכה לעובר אלא לנולד!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי,</b> אם תרצה לומר, שמקנה לבניו שכבר נולדו, הרי לא זאת היא משמעות לשון המשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>! דקתני סיפא: ואם אמר "כל מה שתלד אשתי יטול, הרי זה יטול",</b> לא היה צריך לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>"כל שתלד",</b> שמשמע בעתיד, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כל "שילדה", מבעי ליה!</b> כי רק לשון "ילדה" משמע שכבר נולדו, ואם כן, בהכרח הוא מזכה לעובר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועד עתה הבננו, שאי אפשר לזכות למי שלא נולד אם רוצה להקנות לו עכשיו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0285_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקמבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>Micropedia bot