https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%98_%D7%91 פרשני:בבלי:בבא בתרא קלט ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-24T16:36:53Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=143782&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T14:02:40Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96047:rev-143782:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=96047&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T08:23:23Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קלט ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא, והשתא דשלח, מי ידעינן&lt;/b&gt; שהבעל כיורש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ה&lt;/b&gt;רי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוסי ברבי חנינא, באושא התקינו: האשה שמכרה&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכסי&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלוג&lt;/b&gt; שהכניסה לבעלה בשעת הנישואין על מנת שיאכל פירותיהם, ומכרתם האשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחיי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעלה,&lt;/b&gt; על מנת שאם ימות בעלה בחייה יזכה בהם הלוקח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכאורה, אם הבעל כיורש הוי, ואינו זוכה בנכסים עד שעת מיתה, הרי הלוקח קדם לו, ואף אם תמות האשה בחיי בעלה, לא ירשנה, אלא יזכה בהם הלוקח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, תקנו באושא, שאם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתה&lt;/b&gt; האשה בחיי בעלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבעל מוציא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;197&amp;nbsp;&lt;/b&gt; את הנכסים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיד ה לקוחות.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;197.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מלשון &quot;מוציא&quot;, משמע, שהמכירה חלה, אלא שהבעל מוציא מיד הלקוחות. וצ&quot;ב, הא אם מתה בחיי בעלה, לא חלה המכירה כלל? ועיין ב&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; (כתובות נ א) שלשון &quot;מוציא&quot;, לאו דוקא. וב&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; (שם) כתב, דמוציא מהזכות שהיתה ללוקח אילו הבעל היה מת קודם לכן. אמנם ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; (לעיל נ א) כתב, שמדובר במקרה שהבעל הסתלק מפירות הנכסים מחיים, ובכהאי גוונא מכירתה קיימת לפירות עד מותה. ואז הבעל אוכל פירות. ומבואר, שתקנת אושא קיימת אף במקום שאין הבעל אוכל פירות. ועיין &lt;b&gt;בקצות החושן&lt;/b&gt; (קג ט) שהביא שיטת רש&quot;י, שבמקום שאין הבעל אוכל פירות לא תקנו תקנת אושא. וע&quot;ע ב&lt;b&gt;אבני מילואים&lt;/b&gt; (צ יא).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שהבעל נחשב כלוקח משעת הנישואין, ולא כיורש. שאם לא כן, מדוע מוציא מיד הלקוחות? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;198&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם כן קשה, מדוע גבי ירושה נחשב כיורש, ואילו לענין מכירת הנכסים נחשב כלוקח? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;198.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך באור, שהרי לכאורה היה מקום לתרץ, דלעולם בעל כיורש הוא, אלא דהוי יורש כבר משעת הנישואין, ולכן מוציא מיד הלקוחות ? ומבארים הראשונים (ה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ר&quot;י&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מיגאש&lt;/b&gt;), דירושה לא שייכת מחיים, אלא לענין קנין הפירות בלבד, אבל בגוף הנכסים ודאי שאינו זוכה עד שעת מיתה. מה שאין כן אי הוי כלוקח, הרי יש לו זכות ושיעבוד בנכסים כבר משעת הנישואין, ולכן מוציא מיד הלקוחות. וע&quot;ע ב&lt;b&gt;קובץ שיעורים&lt;/b&gt; (תעג).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רב אשי, בעל,&lt;/b&gt; יש מקומות ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שויוהו&lt;/b&gt; (עשאוהו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן כיורש, ו&lt;/b&gt;יש מקומות ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שויוהו רבנן כלוקח, והיכא דטבא ליה עבדו ליה&lt;/b&gt; (תקנו לו באופן שיטיב עמו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי יובל, שויוהו רבנן&lt;/b&gt; (הניחוהו כדינו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;199&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, להיות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיורש, משום פסידא דידיה,&lt;/b&gt; שאם היה לוקח, היה עליו להחזיר ביובל. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;199.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, ועיין &lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; וב&lt;b&gt;שיטה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;מקובצת&lt;/b&gt; בשם ה&lt;b&gt;ר&quot;י מיגאש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי ד&lt;/b&gt;ברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי ברבי חנינא,&lt;/b&gt; בדין אשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שויוהו רבנן כלוקח,&lt;/b&gt; ומוציא מיד הלקוחות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום פסידא דידיה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבי דרבין,&lt;/b&gt; שאלמנה ניזונית מהנכסים אף לאחר מות בתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום פסידא דאלמנה שויוהו רבנן&lt;/b&gt; (הניחוהו כדינו, להיות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיורש.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;200&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;200.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף על פי שהבעל מפסיד, מכל מקום מאחר שקדם תנאי מזונותיה לנישואין, לא טוב לנו להפסידה בידים. &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא גבי דרבי יוסי ברבי חנינא, דאיכא פסידא ללקוחות, ו&lt;/b&gt;בכל זאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שויוהו רבנן כלוקח,&lt;/b&gt; ומדוע חששו יותר לפסידא דאלמנה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם,&lt;/b&gt; באשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי בעלה, לא חששו לפסידא דלקוחות, משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינהו אפסידו אנפשייהו, כיון דאיכא בעל, לא איבעי להו למיזבן מאיתתא דיתבא תותי גברא.&lt;/b&gt; (לא היה להם לקנות מאשה היושבת תחת בעלה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך באלמנה, חששו לפסידא דידה, ותקנו לה שתאכל פירות מנכסי בעלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&lt;center&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;הדרן עלך פרק יש נוחלין&lt;/b&gt;&lt;/center&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$^--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0008_L5&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;פרקBתשיעיB-BמיBשמת&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;center&gt;&lt;span style=&quot;font-size:39px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;פרק תשיעי - מי שמת&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;/center&gt;&lt;br&gt;&lt;hr&gt;&lt;br&gt;&lt;div style=&#039;-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(255,255,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; &#039;&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0280_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;הקדמה&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> <br /> &lt;B&gt;&lt;U&gt;&lt;span style=&#039;color:RGB(34,80,136);&#039;&gt;הקדמה&lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדין תורה, אדם שמת, והניח בנים ובנות, הרי הבנים יורשים את כל הנכסים, ואין לבנות חלק בנכסי אביהם. אבל, אחד מתנאי הכתובה שמתחייב אדם לאשתו בעת נישואיה, הוא, שהאב מתחייב לדאוג לצרכי בנותיו עד שיבגרו (י&quot;ב שנה וששה חדשים), או עד זמן נשואיהן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;התחייבות זו כוללת מזונות, מלבושין ושאר צרכי נשואין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לכן, כאשר הבנים יורשים את נכסי אביהם, הם צריכים לזון את הבנות, כפי שהתחייב האב, לפי שנכסי האב משועבדים לצורך מזונות הבנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במה דברים אמורים, כאשר האב השאיר &lt;B&gt;נכסים מרובים&lt;/B&gt;, שיש בהם מספיק כדי לזון הן את הבנים, והן את הבנות. אבל אם השאיר אחריו רק &lt;B&gt;נכסים מועטים&lt;/B&gt;, שאין מספיק בנכסים אלו כדי לזון את הבנים ואת הבנות (עד שהבנות יבגרו, או לפי מאן דאמר אחד בגמרא, אין מספיק בנכסים בכדי לזון את שניהם י&quot;ב חדש), במקרה זה תקנו חכמים שהבנות יזונו מנכסי האב, ואילו הבנים ישאלו על הפתחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בתקנה זו כלולים שני דברים: א. הבנות נזונות מהנכסים, ולא הבנים. ב. הנכסים יהיו בחזקת הבנות ולא הבנים, כדי שהבנים לא ישתמשו בנכסים לעצמם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואכן הרא&quot;ש מוסיף, שאם בי&quot;ד רואים, אפילו בנכסין מרובים, שהבנים מכלים את ממון הירושה, שלא כפי דרך העולם, הרי הם מוציאים את הממון מחזקת הבנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;br&gt;&amp;nbsp;&lt;/div&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי שמת&lt;/b&gt;, והשאיר אחריו נכסים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והניח בנים,&lt;/b&gt; היורשים את נכסי האב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובנות,&lt;/b&gt; שיש להם שעבוד על הנכסים עבור מזונותיהן עד שיבגרו או עד שינשאו, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן שהנכסים מרובים,&lt;/b&gt; שיש בהם מספיק עבור מזון הבנים והבנות (ונחלקו בגמרא בהגדרת נכסים מרובים, האם יש בנכסים די הצורך במזונות עד בגרות הבנות, או שיש מזונות לשניהם במשך י&quot;ב חודש) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מלשון המשנה &quot;הבנים ירשו והבנות יזונו&quot;, משמע שהבנים יורשים את כל הנכסים, אף על פי שיש לבנות שעבוד עליהם עבור מזונותיהן. ואף בנכסים מועטים, מעיקר הדין הבנים יכולים ליזון מהם, אף שעל ידי כך יחסר למזון הבנות. ומבואר בשעורי ר&#039; שמואל (של&quot;ז), שחיוב המזונות חל ומתחדש כל יום. אמנם סיבת החיוב היא בשעת הנשואין, אבל זמן הפרעון, עדיין לא הגיע, ולכן מעחקר הדין הנכסים הם בחזקת היורשים, ולא בחזקת הבנות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבנים ירשו,&lt;/b&gt; והנכסים בחזקתם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והבנות יזונו&lt;/b&gt; על ידי הבנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, אם הוריש לבניו רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכסים מועטים,&lt;/b&gt; שאין מספיק בנכסים עבור &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מזונות לבנים ולבנות - <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בריטב&quot;א מבואר, שהנכסים בחזקת הבנות כדי שהבנים לא יוציאום. אך הרמב&quot;ן כתב שמעמידין את הנכסים ביד בי&quot;ד או ביד אפוטרופוס שבי&quot;ד ממנים, והם מוציאין להם דמי מזונות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הבנות יזונו,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הן מקבלות את הנכסים בשביל מזונותיהן, והנכסים יהיו כעת בחזקתן. ותקנו זאת חכמים, כדי שהבנים לא יוכלו להפקיע מהם את הנכסים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ברשב&quot;ם מבואר, שבצרכי הבנות לוקחים בחשבון את המזונות ואת פרנסת הנשואין. אך התוס&#039; חולקים, היות שבלשון המשנה משמע שהנדון הוא רק על המזונות, דהיינו אכילה ושתיה, ולא צרכים אחרים. והרש&quot;ש מוסיף, שהתוס&#039; חולקים רק על פרנסת נשואין, אבל המלבושים נכנסים בחשבון, אע&quot;פ שבלשון מזונות בדרך כלל הכוונה היא רק לאכילה ושתיה. וכן כתב הנמו&quot;י. והרשב&quot;א מוסיף, שאף הרשב&quot;ם מודה לתוס&#039; שפרנסת נשואין לא נחשבת כהוצאה לעשות את הנכסים למועטים, וכל דבריו הם רק בנכסים מרובים, ששם אכן הבנות מקבלות גם צרכי נשואין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והבנים ישאלו על הפתחים.&lt;/b&gt; מאחר שהפקיעו מהם את הנכסים והעבירו אותם לחזקת הבנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדמון אומר&lt;/b&gt;: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשביל שאני זכר הפסדתי!?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דהיינו, אדמון חולק על רבנן, וסובר שהיות ולזכר יש עדיפות על הבת, שהרי מן התורה הוא היורש את נכסי האב, ולא הבת, הרי לא מסתבר להעדיף את הבנות על הבנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבן גמליאל&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רואה אני את דברי אדמון!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תוס&#039; מדייק מזה שרבן גמליאל אומר &quot;רואה אני את דברי אדמון&quot; שהלכה כאדמון. אבל ר&quot;ח פוסק כרבנן, כיון שמכל הסוגיא שדנים בבה נכסים מועטים משמע כרבנן. כי לפי אדמון, אין כלל תקנת &quot;נכסים מועטים&quot;. ובשעורי ר&#039; שמואל מחדש, שאף לאדמון יש תקנה של נכסים מועטים, ורק נחלקו בגדר התקנה. שלרבנן, רק הבנות נזונות ולא הבנים. ואילו אדמון סובר שלא תקנו לבנות במקום שהזכר מפסיד. ולכן, אף בנכסין מועטים, שניהם נזונים בשוה. והתקנה היתה שאין לבנים זכות להוציא את הנכסים כרצונם כמו בנכסים מרובים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דברי אדמון נראים לי יותר, ולכן אני סבור שהלכה כמותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה שיש הבדל בין נכסים מרובים למועטים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודנה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה מרובים,&lt;/b&gt; איזה כמות של נכסים צריך כדי להחשיבם למרובים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב: כדי שיזונו מהן&lt;/b&gt; מהנכסים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו&lt;/b&gt; הבנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו&lt;/b&gt; הבנות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנים עשר חדש.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והוסיף רב יהודה, ואמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אמריתא קמיה דשמואל,&lt;/b&gt; כאשר באתי לפני שמואל ללמוד ממנו תורה אחר פטירת רב, ואמרתי לו מה שאמר רב לגבי נכסים מרובים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לי,&lt;/b&gt; השיב לי שמואל: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו דברי רבן גמליאל בר רבי,&lt;/b&gt; הסובר שצריך נכסים למזונות של י&quot;ב חדש. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל חכמים אומרים,&lt;/b&gt; חולקים וסוברים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדי שיזונו אלו&lt;/b&gt; הבנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו&lt;/b&gt; הבנות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שיבגרו.&lt;/b&gt; עד שיגיעו הבנות לבגרות. כיון שעד הזמן הזה האב התחייב לזונן בתנאי כתובה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך להבין, מדוע אם יש מזונות לי&quot;ב חודש זה נחשב למרובים? והרי מגיע להן מזונות עד שיבגרו. ותירץ הגר&quot;ש רוזובסקי, כיון שתקנה זו באה לעקור ירושה דאורייתא, לכן, אם יש מזון לי&quot;ב חודש לא רצו לעקור את דין ירושת הבנים, אף על פי שלבנות מגיע יותר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמר נמי,&lt;/b&gt; יש ראיה שאף רבי יוחנן סובר שהשעור הוא עד בגרות הבנות:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא רבין,&lt;/b&gt; כאשר בא רבין מבבל לארץ ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; בשם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן, ואמרי לה,&lt;/b&gt; ויש שאמרו ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; זאת רבין בשם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה בר בר חנה, אמר רבי יוחנן: כל שיזונו,&lt;/b&gt; אם יש בנכסים כדי שיזונו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלו ואלו עד שיבגרו,&lt;/b&gt; הרי הן נכסים מרובים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פחות מכאן,&lt;/b&gt; אם אין בנכסים לזון את הבנים והבנות עד הזמן הזה, הרי אלו נכסים מועטין, והנכסים בחזקת הבנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדברי המשנה אפשר לדייק, שאם אין בנכסים שיעור של מרובים הכל הולך לבנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל כך תמהה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואי ליכא לאלו ואלו עד שיבגרו,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0281_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקמB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div> Micropedia bot