https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%97_%D7%91
פרשני:בבלי:בבא בתרא קלח ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-24T19:59:51Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%97_%D7%91&diff=143780&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-14T14:02:25Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98988:rev-143780:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%97_%D7%91&diff=98988&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:41:15Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:41, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמר</b> "תנו מאתים זוז לאשתי <b style='font-size:20px; color:black;'>בכתובתה</b>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ידה על העליונה, רצ</b>ת<b style='font-size:20px; color:black;'>ה נוטלתן,</b> אם כתובתה פחותה מסכום זה.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמר</b> "תנו מאתים זוז לאשתי <b style='font-size:20px; color:black;'>בכתובתה</b>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ידה על העליונה, רצ</b>ת<b style='font-size:20px; color:black;'>ה נוטלתן,</b> אם כתובתה פחותה מסכום זה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רצ</b>ת<b style='font-size:20px; color:black;'>ה נוטלת כתובתה,</b> אם כתובתה יתרה על מאתים זוז <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;183&nbsp;</b>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רצ</b>ת<b style='font-size:20px; color:black;'>ה נוטלת כתובתה,</b> אם כתובתה יתרה על מאתים זוז <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;183&nbsp;</b>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96045:rev-98988:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%97_%D7%91&diff=96045&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T08:23:19Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא בתרא קלח ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמר</b> "תנו מאתים זוז לאשתי <b style='font-size:20px; color:black;'>בכתובתה</b>" <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ידה על העליונה, רצ</b>ת<b style='font-size:20px; color:black;'>ה נוטלתן,</b> אם כתובתה פחותה מסכום זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רצ</b>ת<b style='font-size:20px; color:black;'>ה נוטלת כתובתה,</b> אם כתובתה יתרה על מאתים זוז <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;183&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;183.&nbsp;</b> רק אם לא עשאה שותפה בין הבנים, יכולה ליטול את יתרת כתובתה. אך אם עשאה שותף בין הבנים, הרי מחלה על יתרת כתובתה, כמבואר לעיל (קלב' ב'), "שאני אומר, כיון שעשאה שותף בין הבנים איבדה כתובתה". רשב"ם, ועל פי <b>הגהות</b> <b>הב" ח</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>שכיב מרע שאמר "תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי כראוי לו", נוטלן ונוטל את חובו.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אמר</b> "תנו מאתים זוז לפלוני <b style='font-size:20px; color:black;'>בחובו", נוטלן בחובו</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;184&nbsp;</b>. עד כאן הברייתא. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;184.&nbsp;</b> בפשטות משמע, שבבעל חוב לא אמרינן "ידו על העליונה, רצה נוטלן, רצה יטול חובו". אלא יטול חובו בלבד. וצריך באור, מאי שנא מאשתו ובנו? ונראה על פי דברי <b>בעל העיטור</b> שהובאו בשיטמ"ק, והרשב"א, שאם אמר "תנו מאתיים זוז לפלוני בחובו", אם יתנו לו יותר מחובו הוי כריבית. ואכן אם יאמר רק "תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי", ולא יאמר "בחובו", ידו על העליונה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאמר "כראוי לו" נוטלן ונוטל את חובו?! ודלמא, "כראוי לו בחובו" קאמר?</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;185&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;185.&nbsp;</b> קושיית הגמרא אינה דוקא על בעל חוב, אלא גם על בנו ואשתו, מדוע אם אמר "כראוי לו בבכורתו", או "כראוי לה בכתובתה", נוטלתן ונוטלת כתובתה? <b>רשב"ם</b> (קלח' א, ד"ה רצה מאתים) ו<b>רבינו גרשום</b>. אך דעת הר"י מיגאש, שקושיית הגמרא אינה אלא בבעל חוב. אך באשתו ובנו, כיון שדעתו קרובה אליהם, שייך לומר שכונתו לתת להם מאתיים זוז יתר על הבכורה, או הכתובה. מה שאין כן באדם זר, לא מסתבר שכוונתו לתת לו מאתים זוז נוספים על חובו, אם לא אמר כך בפירוש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן, אמר לי הונא, הא מני</b> (בריתא זו כדעת) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא היא. דדייק לישנא יתירא.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;186&nbsp;</b> וכיון שהוסיף דבר מיותר, ודאי כונתו להקנות לו דבר מה יתר על חובו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;186.&nbsp;</b> גם רבנן מודים שאם אמר לישנא יתירא, לטפויי אתי. אלא משום שמצאנו דין זה מפורש בדברי רבי עקיבא, הובא הדין בשמו. <b>רשב"ם</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיכן נשנו דברי רבי עקיבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> לעיל בפרק המוכר את הבית <small>(סד' א')</small>: "המוכר את הבית, לא מכר ... <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא את הבור, ולא את הדות, אף על פי שכתב לו עומקא ורומא, וצריך ליקח לו דרך. דברי רבי עקיבא.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים, אין צריך ליקח לו דרך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומודה רבי עקיבא בזמן שאמר לו "חוץ מאלו", שאינו צריך ליקח לו דרך".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא,</b> סבר רבי עקיבא, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דלא צריך</b> לומר "חוץ מאלו", <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר,</b> ודאי <b style='font-size:20px; color:black;'>לטפויי מלתא קאתי</b> (בא להוסיף איזה דבר), ולכן אינו צריך ליקח לו דרך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי, כיון דלא צריך</b> לומר "כראוי לו", <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר, לטפויי מלתא קא אתי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שכיב מרע שאמר "מנה יש לי אצל פלוני", העדים כותבין</b> מה ששמעו ממנו, בלשון זו: "זכרון עדות שהיתה בפנינו שאמר פלוני שכיב מרע, שפלוני חייב לו מנה, ומה ששמענו כתבנו וחתמנו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויכולים לכתוב כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על פי שאין מכירין</b> ויודעים שחייב לו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;187&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;187.&nbsp;</b> ובכל זאת מועילה הכתיבה, לחייב את הנתבע שבועת היסת. אף על פי שהיורשים טוענים טענת שמא. <b>שיטמ"ק</b> בשם הריב"ש. ולכאורה קשה, מדוע לא אמר נפקא מינא לענין שבועה דאורייתא במודה במקצת, שהרי אין נשבעים שבועת מודה במקצת כשהתובע טוען טענת שמא, ואם יכתבו שטר על טענת האב, הוי טענת ברי, ויתחייב שבועת מודה במקצת? ועיין ב<b>קובץ שיעורים</b> (תעא) שהוכיח בדעת הרמב"ן שטענת ברי של האב בכל מקרה אינה מועילה לבן לענין שבועת מודה במקצת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפיכך,</b> כיון שהעדים כותבים אפילו בלא שידעו אם הדבר אמת או לא, <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא</b> (היינו היורש) <b style='font-size:20px; color:black;'>גובה, צריך להביא ראיה</b> כדבריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים, אין</b> העדים <b style='font-size:20px; color:black;'>כותבין אלא אם כן מכירין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפיכך, כשהוא גובה, אין צריך להביא ראיה</b> שהרי השטר מעיד כדבריו, ועדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבי"ד. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;188&nbsp;</b> עד כאן הברייתא. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;188.&nbsp;</b> הקשה <b>בקובץ שיעורים</b> (תעא) כיצד מועילה כתיבת העדים שלא מדעת המתחייב, הרי בכהאי גוונא הוי "מפי כתבם", ואין העדים נאמנים אלא מפיהם ולא מפי כתבם? ואפשר לומר, שהיא תקנת חכמים מיוחדת בשכיב מרע, כיון שאין לו זמן לתבוע את הלוה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן, אמר לי הונא, תנא</b> (תגרוס בברייתא זו להיפך), <b style='font-size:20px; color:black;'>"רבי מאיר אומר אין כותבין, וחכמים אומרים כותבין".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף רבי מאיר</b> מן הדין מודה לחכמים, שיכולים לכתוב. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר</b> שלא יכתבו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא משום</b> שחשש ל<b style='font-size:20px; color:black;'>בית דין טועין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, חוששים שמא יטעו בי"ד לחשוב שהעדים דרשו וחקרו, והתברר להם שאותו פלוני חייב לו מנה. וכיון שחתמו על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותם בבי"ד, ויוציאו ממון מכח השטר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן תקנו, שלא יכתבו אלא אם כן יתברר להם הדבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב דימי מנהרדעא, הלכתא</b> כותבים אף על פי שאין מכירים, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אין חוששין לבית דין טועין.</b> ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי שנא מדרבא, דאמר רבא,</b> יבם ויבמה הבאים לפנינו לחלוץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין חולצין</b> להם <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אם כן מכירין</b> בהם שהוא היבם הראוי לחליצה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן קטנה שרצתה למאן בבעלה בפני בי"ד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין ממאנין, אלא אם כן מכירין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפיכך,</b> העדים שראו מעשה חליצה בבי"ד, <b style='font-size:20px; color:black;'>כותבין גט חליצה וגט מיאון, ואע"פ שאין מכירין</b> בהם שהוא היבם הראוי לחלוץ. שהרי ודאי בי"ד הכירו בהם כשחלצו ומיאנו. ולכן, אם כתבו לה "ראינו שחלצה או מיאנה בפלוני", יכולה להנשא על ידי שטר זה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;189&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;189.&nbsp;</b> ה<b>קובץ שיעורים</b> (תעא) הקשה מכאן לשיטת המרדכי בקידושין, ששטר ראיה בקידושין אינו מועיל, משום דהוי "מפי כתבם". וקיימא לן שאין העדים נאמנים אלא "מפיהם", ולא "מפי כתבם". ואילו כאן מבואר, שנאמנת להנשא על ידי שטר ראיה על החליצה? וצריך לומר, ששטר חליצה נכתב על ידי בי"ד, ובמעשה בי"ד לא שייך דין "מפי כתבם". אכן בלשון הרשב"ם בסוגיין, משמע שהשטר נכתב על ידי העדים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד כאן דברי רבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> אין חולצים וממאנים אלא אם כן מכירים<b style='font-size:20px; color:black;'>? לאו,</b> האם לא, <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דחוששין לב"ד טועין?!</b> ולא כהלכתא דאמרינן לעיל, שאין חוששין לבי"ד טועין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא.</b> אכן בעלמא אין חוששים לבי"ד טועין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רק גבי חליצה ומיאונין חיישינן לבי"ד טועין, משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בית דינא בתר בית דינא לא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דייקי</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;190&nbsp;</b>. ויטעו לומר שבית הדין הראשון חקר בדבר כל צרכו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;190.&nbsp;</b> למדנו מכאן, שאדם הבא לפני בי"ד לקיים שטר, יש לבי"דלבדוק היטב את העדים החתומים בו, ורק אז לקיימו. כיון שהבי"ד שיבא אחריהם יכול לסמוך על מעשה הבי"ד הראשון. כדאמרינן הכא, "בית דינא בתר בית דינא לא דיקי". <b>ר"י מיגאש</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בעלמא, אין לחוש לבי"ד טועין, שיסמכו על העדים הראשונים בלא בדיקה, כיון ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בית דינא בתר עדים, דייקי.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כהמשך למשנה הקודמת <small>(לעיל קלו' א')</small>, אף משנתנו דנה בדין האב שכתב נכסיו לבניו לאחר מותו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כאמור לעיל, הכותב נכסיו לבניו לאחר מיתה, זכו בקרקע מיד, ובפירות לאחר מיתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>האב</b> שכתב נכסיו לבנו לאחר מותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>תולש ומאכיל</b> מפירות נכסיו בחייו <b style='font-size:20px; color:black;'>לכל מי שירצה.</b> שהרי כל זמן שלא מת הפירות שלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה שהניח</b> במותו <b style='font-size:20px; color:black;'>תלוש,</b> כבר זכה בו מחיים, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא של</b> שאר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>יורשין,</b> ולא של מקבל המתנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, מה שנשאר מחובר בקרקע, שייך לבנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אפילו אם היו פירות העומדים להתלש <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;191&nbsp;</b>. ובגמרא יבואר. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;191.&nbsp;</b> <b>רשב"ם</b>. ודייק את דינו מלשון המשנה, "ומה שהניח תלוש הרי הוא של יורשים". משמע, דוקא תלוש ממש שייך להם, אבל מחובר העומד להתלש, לא זכו בו. אך דעת <b>הרא"ש</b> (הובא בשיטמ"ק) שאם היו הפירות גמורים ועומדים להתלש, ודאי זכו בהם היורשים. ד"כל העומד להתלש כתלוש דמי". ואין לדקדק כדברי <b>רשב"ם</b>, כיון שכונת המשנה לומר, שאם הניח פירות תלושים, אפילו אם נתלשו קודם זמנם, הרי הם של היורשים. אך ודאי שגם פירות העומדים להתלש שייכים להם.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במשנה מבואר, שרק פירות תלושים שתלש האב בחייו, שייכים ליורשים, אך מה שהיה מחובר לקרקע אינם יורשים, אלא ינתנו למקבל המתנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תלוש אין, מחובר לא?!</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0278_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקלטB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot