https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%96_%D7%91 2026-04-24T16:34:16Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%96_%D7%91&diff=143778&oldid=prev 2020-09-14T14:02:11Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l49">שורה 49:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 49:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96043:rev-143778:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%96_%D7%91&diff=96043&oldid=prev 2015-07-01T08:23:16Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קלז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי מיפק לא נפיק ביה&lt;/b&gt; (אם אינו יוצא בו ידי חובתו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למאי יהביה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניהליה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;166&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;166.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; מפרש, שאף אם אין לו קנין הגוף יוצא בו ידי חובתו, כיון שקיום המצוה נחשב כפירות האתרוג. וב&lt;b&gt;שיטה מקובצת&lt;/b&gt; הוסיף לבאר, דסבירא ליה לרבי שלענין מצות אתרוג סגי בקנין פירות, ומי שקנוי לו האתרוג לפירות הוא נחשב כבעלים. אך ה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; כתב, דהכא אף רבי מודה שקנוי לו בקנין הגוף. דאי לאו הכי למאי אקניה ניהליה? וב&lt;b&gt;מערכת הקנינים&lt;/b&gt; (סימן ט&#039;) מבאר, שבמקום שיש אומדנא, אף רבי מודה שנותן לו קנין הגוף. עיין שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; ודאי&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, מיפק, דכולי עלמא לא פליגי דנפיק ביה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכרה או אכלה, באנו למחלוקת רבי ורבן שמעון בן גמליאל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;167&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;167.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה היינו מחלוקת רבי ורשב&quot;ג, ומה התחדש לנו בכך שנחלקו גם באתרוג? מבאר ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;, דאתא לאשמועינן שאף שלדעת רבי יכול לצאת בו ידי חובה, מכל מקום אין לו בו קנין גוף, ואינו יכול למוכרו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר רב הונא: האחין&lt;/b&gt; שירשו אתרוג מאביהם, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקנו אתרוג ב&lt;/b&gt;מעות שהוריש להם אביהם, ולא חלקו ביניהם, ועדיין הן מונחים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תפוסת הבית,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטלו אחד מהן&lt;/b&gt; בלא ידיעת אחיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויצא בו,&lt;/b&gt; רואים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; יש הרבה אתרוגים בתפוסת הבית, ואותו האח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול לאוכלו,&lt;/b&gt; ואין אחיו מקפידים עליו בשל כך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא.&lt;/b&gt; דקרינן ביה &quot;לכם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם לאו, לא יצא.&lt;/b&gt; כיון שאינו שלו לגמרי. ובארבעת המינים בעינן &quot;לכם&quot;, שיהיה כולו שלו, ולא מקצתו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;168&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;168.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בגמרא מבואר, שאין יוצאים ידי חובה באתרוג של שותפים. הראשונים התחבטו, כיצד יוצאים ידי חובה באתרוג של הקהל, הרי הוי כאתרוג של שותפים? ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; כתב, שכל אחד מהנוטלים קונה את האתרוג במתנה על מנת להחזיר, בשעה שיוצא בו. אך ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; כתב שיוצאים ידי חובה באתרוג של שותפים כיון שהאתרוג נקנה לשם מצוה, אי אפשר לחלקו בין השותפין, והוי כ&quot;חצר שאין בה כדי חלוקה&quot;, דכל אחד שמשתמש בה יש ברירה שבאותה שעה היא שלו. ובסוגיין מדובר שקנו את האתרוג לאכילה, ויש בו כדי חלוקה, ולכן אינו יוצא בו ידי חובתו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודוקא דאיכא אתרוג לכל חד וחד,&lt;/b&gt; אזי אינם מקפידים עליו אם יאכלנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל פריש או רמון לא.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;169&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;169.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה אין בדברים אלו שום חידוש. ואכן, ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; כתב על מימרא זו, &quot;אריכות פירוש של שוטים הוא, ואינו מן הגמרא&quot;. אך ה&lt;b&gt;ר&quot;י מיגאש&lt;/b&gt; מפרש, שאם יש לכל אחד מהאחים אתרוג, אפילו אם יקפידו אינם יכולים לעכב בעדו. כיון שיש לו זכות חלוקה אף שלא מדעתם. אך אם אין להם כי אם פריש, יכולים לעכב בעדו מליטול את האתרוג.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: האומר לחבירו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אתרוג זה נתון&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לך במתנה, על מנת שתחזירהו לי&quot;.&lt;/b&gt; נטלו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, ויצא בו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;החזירו&lt;/b&gt; לאחר מכן, כמו שאמר לו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא החזירו, לא יצא.&lt;/b&gt; כיון שלא קיים את התנאי, הרי המתנה בטלה למפרע &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;170&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;170.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך באור, הרי קיימא לן בהלכות תנאים שצריך להתנות תנאי כפול, (כלומר, אם יהיה כך, המעשה בטל, ואם לא יהיה כך, המעשה קיים), ואם לא התנה באופן זה, המעשה קיים והתנאי בטל. וכמו כן, צריך שלא יהיו התנאי והמעשה באותו דבר, (כמו מתנה על מנת להחזיר את אותו הממון), אלא בשני ענינים, (כמו בתנאי בני גד ובני ראובן, אם תעברו חלוצים לפני המחנה, אזי תרשו את עבר הירדן). ואילו כאן כשאמר &quot;הרי לך האתרוג על מנת שתחזירהו לי&quot;, לא כפל את תנאו, וכן התנאי והמעשה באותו ממון, ומדוע התנאי קיים? ומבאר ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;, כל הלכות תנאים נאמרו רק בתנאים הנעשים בחלויות איסוריות, כגון בגט או בגירושין. ובהם, אם לא יתנה באופן האמור בתורה אינו יכול לשיר במעשה הגטאו הקידושין כלום. אבל בדיני ממונות, שהכל תלוי בדעתו, אם יש אומדן הדעת שכך דעתו סגי בכך, ואינו צריך להקפיד על כל הלכות תנאים. אך דעת ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, שאף בדיני ממונות לא סגי באומדן הדעת, אלא במקרה שהדבר מוכח מתוך מעשיו, אך בלאו הכי, צריך להתנות ככל הלכות תנאים. ולכן העמידו כאן שכפל את תנאו. ודחקו לומר, שלפי רבא לא בעינן תנאי ומעשה בשני ענינים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן, דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההיא איתתא דהוה לה דיקלא&lt;/b&gt; הנטוע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בארעא דרב ביבי בר אביי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל אימת דהות אזלא למיגזריה, הוה קפיד עילוה.&lt;/b&gt; (בכל פעם שהיתה באה לקוצצו, היה מקפיד עליה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אקניתיה ניהליה, כל שני חייו.&lt;/b&gt; (אותה אשה, הקנתה את הדקל לרב ביבי בחייו, על מנת שיחזור אליה או ליורשיה אחרי מותו).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אזל איהו, אקנייה ניהליה לבנו קטן.&lt;/b&gt; (הקנה את הדקל לבנו הקטן), כדעת רשב&quot;ג שקנין פירות כקנין הגוף דמי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא בריה דרב יהושע,&lt;/b&gt; וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דאתו ממולאי&lt;/b&gt; (מבני עלי, הבאים מהעיר ממלא), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמריתו מילי מוליאתא&lt;/b&gt; (אמרתם דברי פגומים ובעלי מומין) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו רבן שמעון בן גמליאל לא קאמר&lt;/b&gt; שקנין פירות כקנין הגוף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; כשנתן את הפירות לאחד, ואת הגוף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר, אבל&lt;/b&gt; אם שיר את הגוף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעצמו, לא!&lt;/b&gt; ובהא מודה שקנין פירות אינו כקנין הגוף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, בסוגיין ששיירה את גוף הדקל לעצמה לאחר מות אביי, אף לרשב&quot;ג קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא אמר רב נחמן&lt;/b&gt;: האומר לחבירו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;שור זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו ל י&quot;,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הקדישו&lt;/b&gt; המקבל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, והחזירו, הרי זה מוקדש ומוחזר.&lt;/b&gt; כלומר, התקיים התנאי בחזרה זו, אף על פי שהקדישו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא לרב נחמן, מאי אהדריה?&lt;/b&gt; איזו חזרה היא, הרי אינה ברשותו אלא ברשות ההקדש?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה, ומאי חסריה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רב אשי, חזינן, אי אמר ליה &quot;על מנת שתחזירהו&quot;,&lt;/b&gt; ולא אמר &quot;לי&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אהדריה.&lt;/b&gt; הרי החזיר לו את השור, וקיים את התנאי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי אמר ליה &quot;על מנת שתחזירהו לי&quot;, מידי דחזי ליה קאמר ליה.&lt;/b&gt; חזרה הראויה לו בעינן, ואם הקדישו, הרי אינו ראוי לו. ולא חשיבא כחזרה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;171&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;171.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; בסוכה (פרק ג&#039; סימן ל&#039;) כתב שמתנה על מנת להחזיר פירושה, קנין לעולם בתנאי שיחזור ויקנה לו אחר כך. והקשה ה&lt;b&gt;נתיבות המשפט&lt;/b&gt;, (רמא ה&#039;) אם כן מדוע אם הקדישו והחזירו מוחזר, הרי אינו יכול לחזור ולהקנותלו את ההקדש, שהרי כבר אינו שלו אלא של ההקדש? ולכן העמיד במקרה שהקדיש לשלמים ולקדשים קלים שהם ממון בעלים, ויכול להקנותו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר שמואל, הכותב נכסיו לאחר, ואמר הלה &quot;אי אפשי בהן&quot;, קנה, ואפילו עומד וצווח.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן אמר, לא קנה.&lt;/b&gt; כמבואר להלן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבא בר ממל, ולא פליגי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0276_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקלחB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot