https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%96_%D7%90 2026-04-24T16:29:01Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%96_%D7%90&diff=143777&oldid=prev 2020-09-14T14:02:03Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:02, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96042:rev-143777:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%96_%D7%90&diff=96042&oldid=prev 2015-07-01T08:23:15Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קלז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנאי היא.&lt;/b&gt; דהיינו, אף התנאים נחלקו בענין זה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt; בברייתא, האומר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נכסי לך ואחריך לפלוני&quot;, וירד ראשון&lt;/b&gt; לנכסים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומכר&lt;/b&gt;ם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכל&lt;/b&gt; (בזבז את המעות), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השני מוציא&lt;/b&gt; את הקרקע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיד הלקוחות. דברי רבי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר, אין לשני אלא מה ששייר ראשון.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובפשטות נחלקו האם קנין הפירות שיש לראשון כקנין הגוף דמי, או שמא אינו כקנין הגוף &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;158&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;158.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אמנם, ריש לקיש יכול לומר, דלכולי עלמא קנין פירות אינו כקנין הגוף, ונחלקו האם &quot;אחריך שאני&quot;, כנ&quot;ל. &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורמינהי,&lt;/b&gt; הרי שנינו להיפך: האומר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נכסי לך ואחריך לפלוני&quot;, יורד ראשון ומוכר ואוכל. דברי רבי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר, אין לראשון אלא אכילת פירות בלבד.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשיא&lt;/b&gt; מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;ברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי&lt;/b&gt; בבריתא הראשונה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אד&lt;/b&gt;ברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי&lt;/b&gt; בברייתא השניה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, וד&lt;/b&gt;ברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רשב&quot;ג, אד&lt;/b&gt;ברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ר שב&quot;ג?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי אדרבי לא קשיא, הא לגופא הא לפירא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דהיינו, הברייתא הראשונה עוסקת במקרה שמכר את גוף הנכסים, ובזה סבר רבי שאינו יכול למכור, כיון ש&quot;קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי&quot;, ולכן השני מוציא מיד הלקוחות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו הברייתא השניה עוסקת במקרה שמכר את הפירות, ובכה&quot;ג אף רבי מודה שמכירתו קיימת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;159&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;159.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והחידוש, שיכול למכור את השיעבוד שיש לו על הקרקע לענין אכילת פירותיה, אף על פי שהפירות עדיין אינם בעולם. ולא אמרינן &quot;אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם&quot;, כיון שאינו מקנה את הפירות עצמם, אלא את השיעבוד שיש לו בקרקע. &lt;b&gt;הר&quot;י מיגאש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרשב&quot;ג אדרשב&quot;ג לא קשיא, הא לכתחלה הא דיעבד.&lt;/b&gt; כלומר, באור הברייתא השניה כך הוא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הנה, לדעת רשב&quot;ג, אף על פי שיכול למכור את הגוף, מכל מקום לכתחילה לא ימכור כדי לקיים את דברי המוכר, שחפץ לתת לשני אחריו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, הברייתא השניה עוסקת במקרה שמכר סתם, ולא פירש, ובכהאי גוונא, לדעת רבי לא מכר אלא פירות, שהרי אינו יכול למכור את הגוף, ואת הפירות יכול למכור אף לכתחילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו לרשב&quot;ג, כשמכר סתם, מכר את הגוף, ולכן אמר רשב&quot;ג שלא ימכור לכתחילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך הברייתא הראשונה מדברת בדיעבד, כשמכר את הגוף, ובמקרה זה, לדעת רבי מכירתו בטלה. ואילו לרשב&quot;ג, מכירתו קיימת. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;160&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;160.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; על פי ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;. ולשיטתו, בין לרבי ובין לרשב&quot;ג לכתחילה לא ימכור את הגוף. ולא נחלקו אלא במקרה שמכר סתם, או בדיעבד. אך ה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; כתב, ונראה דבהא פליגי, דלרבי, יורד ראשון ומוכר ואוכל, ואפילו תולש פירות שלא הגיעו ליתלש. כדתניא בסיפא דמתניתא, דאב תולש ומאכיל. פירוש, סמוך למיתתו יכול לתלוש אפילו פירות שלא הגיעו ליתלש. דאם לא כן מאי קמשמע לן בסיפא טפי מרישא. ורבי שמעון בן גמליאל סובר אין לראשון אלא אכילת פירות. כלומר, לכתחלה אם רוצה לעשות כדין אין לו אלא אכילת פירות התלושין, אבל לא לתלוש פירות שלא הגיעו לתלוש, אבל בדיעבד, אף הגוף יכול למכור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי, איזהו רשע ערום&lt;/b&gt; (כלומר, איזהו רשע שמתקיימים דבריו)? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה המשיא עצה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;161&amp;nbsp;&lt;/b&gt; למקבל המתנה הראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למכור בנכסים,&lt;/b&gt; ולהפסיד את השני הבא אחריו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבן שמעון בן גמליאל.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;161.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;, שהמוכר עצמו אינו רשע, שהרי השליטו הנותן בגוף ובפירות לעשות בהם כרצונו. ואף על פי שלכתחילה לא ימכור, מכל מקום אם מכר אינו רשע. ועיין ב&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; (סוטה כא ב&#039;, ד&quot;ה אביי) שדנו בדבריו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. ומודה&lt;/b&gt; רבי שמעון בן גמליאל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, שאם נתנן&lt;/b&gt; הראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במתנת שכיב מרע&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;162&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא עשה כלום.&lt;/b&gt; והשני ירשנו למרות מתנתו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;162.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; מפרש, כגון שאמר &quot;מהיום ולאחר מיתה&quot;, לא אמר כלום, והשני מוציא. והקשה עליו ב&lt;b&gt;קצות החושן&lt;/b&gt; (רמח&#039; ט&#039;) הרי אם כתב &quot;מהיום&quot; הוי כמתנת בריא, וגוף הנכסים קנוי לו מעכשיו, ומדוע השני מוציא ממנו? והניח קושיא זו בצריך עיון. ועיין עוד ב&lt;b&gt;חידושי הגרעק&quot;א&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי,&lt;/b&gt; כיון ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנת שכיב מרע לא קנ&lt;/b&gt;ת&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ה אלא לאחר מיתה, ו&lt;/b&gt;בשעה זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבר קדמו &quot;אחריך&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;163&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;163.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משום שה&quot;אחריך&quot; קנה עם גמר מיתה, כיון שדעת הנותן היתה לזכות לו את הנכסים בשעה שאין הראשון זקוק להם יותר. אבל הראשון שנתן את נכסיו במתנת שכיב מרע, לא רצה לסלק רשותו מהם עד לאחר גמר מיתה, דסתם אדם הנותן ממונו לאחר מיתתו אינו רוצה להוציא ממונו מכחו עד שתיגמר מיתתו. ובשעה זו כבר קדמו ה&quot;אחריך&quot;. &lt;b&gt;רשב&quot; ם&lt;/b&gt;. ועיין ב&lt;b&gt;בית יוסף&lt;/b&gt; (סימן רנ&#039;) שהקשה מסוגיין על דברי הטור שכתב דמתנת שכיב מרע חלה למפרע משעת נתינה. ואילו בסוגיין מבואר שאינה חלה אלא לאחר מיתה, דאי לאו הכי, מדוע קדמו ה&quot;אחריך&quot;? וב&lt;b&gt;קצות החושן&lt;/b&gt; (שם ס&quot;ק א) תירץ, שאף על פי שקנה למפרע, מכל מקוסכיון שהנותן יכול לחזור בו עדיין עד שעת מיתה, הרי שלא נסתלקלגמרי מהחפץ, ולכן ה&quot;אחריך&quot; יכול לזכות בו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומי אמר אביי הכי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא איתמר,&lt;/b&gt; נאמרה מימרא בשמו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנת שכיב מרע מאימתי קנה? אביי אמר, עם גמר מיתה. ורבא אמר, לאחר גמר מיתה.&lt;/b&gt; ואילו כאן סבר שמתנת שכיב מרע לא קנתה אלא לאחר מיתה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הדר ביה אביי מההיא.&lt;/b&gt; (רבא חזר בו מאותה מימרא, וסבר שלא קנה אלא לאחר מיתה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממאי דמההיא הדר ביה, דלמא מהא הדר ביה,&lt;/b&gt; וסבר שמתנת שכיב מרע קנתה עם גמר מיתה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא סלקא דעתך&lt;/b&gt; (אל תעלה בדעתך לומר כך), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt;: האומר לאשתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זה גיטך אם מתי&quot;,&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זה גיטך&lt;/b&gt; אם אמות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחולי זה&quot;,&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זה גיטך לאחר מיתה&quot;, לא אמר כלום.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיון שלא גמר לגרשה אלא אחר מיתה, ואין גט לאחר מיתה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;164&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;164.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משמע מכאן, שאם נפרש &quot;לאחר מיתה&quot; בשעת המיתה, ולא לאחריה, הגט יחול. והקשה ה&lt;b&gt;קצות החושן&lt;/b&gt; (רנ&#039; ח&#039; בסופו), הרי דעת רש&quot;י שגוסס אינו יכול להקנות כלום, ואם כן אפילו עם גמר המיתה אין הגט חל, וכיצד הוכיחה הגמרא מכאן שכוונתו לאחר גמר מיתה? והניח בצריך עיון.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שכאשר נתן גט, ותלה את חלות הגט במותו, אין הגט חל אלא אחר מיתה, ולא בשעת מיתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו כן כשנותן מתנת שכיב מרע, אינה חלה אלא לאחר מיתה, ולא בשעת מיתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי זירא אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי שמעון בן גמליאל, ואפילו היו בהן&lt;/b&gt; באותם נכסים שנתן לו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עבדים, והוציאן&lt;/b&gt; המקבל הראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחירות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא?&lt;/b&gt; מאי שנא הוצאת העבדים לחירות, ממכירתם לאחר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא, אמר ליה&lt;/b&gt; הנותן לראשון&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, למיעבד איסורא לא יהבינן לך,&lt;/b&gt; כלומר, לא נתתי לך את נכסי כדי שתעשה בהם איסורי תורה. שהרי המשחרר את עבדו עובר באיסור עשה, דכתיב &quot;לעולם בהם תעבודו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן,&lt;/b&gt; דאפילו הכי מכירתו מכירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יוסף אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, ואפילו עשאן תכריכין למת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פשיטא?&lt;/b&gt; ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא,&lt;/b&gt; יאמר הנותן למקבל הראשון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לשוינהו איסורי הנאה&lt;/b&gt; (שהרי תכריכי המת אסורים בהנאה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יהבי לך.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיון שאדם חפץ שיהנו מממונו ולא ילך לאיבוד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן,&lt;/b&gt; שיכול אף לעשותם תכריכים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרש רב נחמן בר רב חסדא,&lt;/b&gt; האומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אתרוג זה נתון לך במתנה, ואחריך לפלוני&quot;, נטלו ראשון ויצא בו, באנו למחלוקת רבי ורשב&quot;ג.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לדעת רבי: לא יצא בו. כיון שאינו קנוי לו בקנין הגוף. ובארבעת המינים כתיב &quot;ולקחתם לכם&quot;, משלכם, ואתרוג זה אינו שלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולרשב&quot;ג יצא בו. שהרי קנוי לו לגמרי. וחשיב כ&quot;לכם&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;165&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;165.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;קצות החושן&lt;/b&gt; (רמא ד&#039;) הוכיח מכאן, שקנין גוף לזמן נחשב כקנין הגוף. שהרי בקנין &quot;אחריך&quot; גוף הנכסים קנוי לראשון לזמן, ואחר הזמן השני קונה בלא שום קנין, ופקע קנינו של הראשון מעצמו, ובכל זאת חשיב כ&quot;לכם&quot;. אמנם דעת ה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; בסוכה (פרק ג&#039; סימן ל&#039;) שקנין גוף לזמן אינו אלא קנין פירות. והנותן לחברו אתרוג על מנת להחזיר אינו יוצא בו, אלא אם יתן לו בקנין גמור, בתנאי שיחזיר. אבל קנין לזמן לא מהני. ואכן ה&lt;b&gt;גר&quot;ש שקאפ&lt;/b&gt; הוכיח (במערכת הקנינים סימן ט&#039;) שדעת הרא&quot;ש דקנין &quot;אחריך&quot; הוא קנין גמור, בתנאי שיתן אחריו לשני, ולא קנין וף לזמן כהבנת הקצוה&quot;ח. ולפי&quot;ז אין ראיה כלל לדברי הקצות החושן. וכן כתב ב&lt;b&gt;נתיבות&lt;/b&gt; &lt;b&gt;המשפט&lt;/b&gt;, עיין שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רב נחמן בר יצחק: עד כאן לא פליגי רבי ורשב&quot;ג התם, אלא דמר סבר &quot;קנין פירות כקנין הגוף דמי&quot;, ומר סבר &quot;קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי&quot;, אלא הכא,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0275_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקלזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot