https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%95_%D7%91 2026-04-24T16:36:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%95_%D7%91&diff=143776&oldid=prev 2020-09-14T14:01:56Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:01, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96041:rev-143776:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%95_%D7%91&diff=96041&oldid=prev 2015-07-01T08:23:13Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קלו ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן, לא קנה לוקח,&lt;/b&gt; אפילו לאחר מות האב &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;149&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. כמו שיבואר להלן. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;149.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; כתב, שיחזרו הנכסים ליורשי האב, כיון שהבן כבר הסתלק מהם. אך ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; הביאו בשם ה&lt;b&gt;ריב&quot;ן&lt;/b&gt; שיחזרו הנכסים חיורשי הבן. ובבאור מחלוקתם, כתב ב&lt;b&gt;קובץ שיעורים&lt;/b&gt; (תע), דהתוספות סברי, שלא סילק הבן את עצמו אלא על מנת שיזכה הלוקח בנכסיו. אך אילו לא יזכה, לא סילק כלל. ולכן יורשיו ירשוהו. מה שאין כן הרשב&quot;ם סבר שבכל מקרה סילק את עצמו. וכשיטתם לקמן (קלח א) יעויין שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וריש לקיש אמר, קנה לוקח&lt;/b&gt; אחר מות האב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן אמר לא קנה לוקח,&lt;/b&gt; כיון שסבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנין פירות&lt;/b&gt; שיש לאב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כקנין הגוף דמי,&lt;/b&gt; ואם כן עד שלא מת אין הבן יכול למכור אלא על אותו זמן שיבא לידו. וכיון שלמעשה לא הגיעו הנכסים לידו, שהרי מת בחיי אביו, לא קנה הלוקח, ושאר יורשי האב ירשו נכסים אלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, אם הבן לא מכר את הנכסים, ומת בחיי אביו, יורשי הבן ירשו את זכות אביהם שהיתה לו בקרקע, ולא יורשי האב &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;150&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;150.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עיין &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;. ובבאור החילוק בין ירושה למכירה, כתב הריטב&quot;א, שלגבי היורשים לא הקפיד האב, ונתן את הגוף מעכשיו, כדי שבנו או יורשיו יקבלוה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך כשמכר, סילק נפשו מהנכסים משעת המכירה, וגם הלוקח לא זכה בהם עד שעת מיתה, שאז יכול לזכות בנכסים מכחו, ולכן אם מת הבן לפני אביו, לא זכה הלוקח בכלום &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;151&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;151.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דברי רבי יוחנן טעונים באור. א. כיון שקנין הגוף של האב מעכב ביד הבן מלמכור, ואם מכר בחיי האב, הרי הוא כאילו מכר דבר שאינו שלו, אם כן, מדוע אם מת האב בחיי הבן קנה הלוקח, הרי הוי כאומר לו &quot;מה שאירש מאבא מכור לך&quot; שלא אמר כלום? ועוד קשה: הרי לעיל נתבאר שאם כתב &quot;מהיום ולאחר מיתה&quot;, הגוף קנוי לבן מהיום, והפירות לאחר מיתה, ומדוע אינו יכול למוכרם? ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; לעיל (נ א) כתב, כיון שסברנו &quot;קנין פירות כקנין הגוף דמי&quot;, הרי מי שיש לו פירות נחשב כבעלים גמור על החפץ, ואין לבעל הגוף כלום בחפץ. ומשום כך, אין הבן יכול למכור את הפירות שיש לו לאחר מיתה. ומכל מקום, כתבו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; (יבמות לו ב ד&quot;ה ורבי יוחנן) שקנין הפירות של האב לא אלים עד כדי כך, לומר שאם מכר הבן את הפירות בחיי האב, ומת האב בחיי הבן, הוי כ&quot;דבר שלא בא לעולם&quot;. אלא, מקחו חל. וב&lt;b&gt;ר&quot;י מיגאש&lt;/b&gt; כתב, שאם מת האב בחיי הבן, הוברר למפרע שהיה לבן קנין גוף לפירות, ולכן מקחו חל למפרע. אלא שכל זמן שהאב חי, קנין הגוף שלו מעכב בעד קנין הפירות של הבן לחול. (ועיין עוד בדרך זו ב&lt;b&gt;שו&quot;ת מהר&quot;ם&lt;/b&gt; &lt;b&gt;אלשיך&lt;/b&gt; סימן יח, נמצא ב&quot;פתח הגליון&quot; בשו&quot;ע אבהא&quot;ז סימן צ&#039; מהד&#039; טל מן).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וריש לקיש אמר, קנה לוקח.&lt;/b&gt; דסבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנין&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פירות&lt;/b&gt; שיש לאב בנכסים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו כקנין הגוף דמי,&lt;/b&gt; ואם כן הבן יכול למכור את גוף הנכסים כבר מעכשיו, וזכה בהם הלוקח לאלתר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;152&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;152.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכך קיימא לן להלכה, כריש לקיש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא איפליגו בה חדא זימנא&lt;/b&gt; (הרי נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בענין זה במקום אחר, ומדוע חזרו וחלקו גם כאן)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיכן נחלקו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיתמר,&lt;/b&gt; לענין ביכורים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המוכר שדהו לפירות, רבי יוחנן אמר&lt;/b&gt;: הלוקח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביא&lt;/b&gt; ביכורים מפירותיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקורא&lt;/b&gt; עליהם &quot;האדמה אשר נתת לי&quot;, כיון שקנין פירות כקנין הגוף דמי, וכאילו גוף הקרקע קנוי לו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וריש לקיש אמר,&lt;/b&gt; הלוקח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מביא&lt;/b&gt; ביכורים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואינו קורא&lt;/b&gt; עליהם &quot;האדמה אשר נתת לי&quot;, כיון שקנין הפירות שיש לו אינו כקנין הגוף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, מכל מקום חייב הוא להביא ביכורים כיון דכתיב &quot;אשר תביא מארצך&quot;, ופירות אלו נחשבים כ&quot;מארצך&quot;, כיון שבעל הקרקע שיעבד לו את יניקת הקרקע לפירותיו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;153&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;153.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;. והקשו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, אם הקרקע נחשבת כ&quot;מארצך&quot;, מדוע אינו יכול לומר &quot;האדמה אשר נתת לי&quot;? ולכן כתבו, שאינו מביא אלא מדרבנן, שתקנו להביא משום קנין פירות. אך אינו קורא משום שנראה כשקר. או מחשש שיבואו להתירו מחיוב תרומה ומעשר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מכל מקום, אף כאן נחלקו האם קנין פירות כקנין הגוף, או לא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן,&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר &quot;מביא וקורא&quot;, קסבר, קנין פירות כקנין הגוף דמי. וריש לקיש&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר &quot;מביא ואינו קורא&quot;&lt;/b&gt; סבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשה, מדוע מה חידשו לנו במחלוקתם בסוגיין?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך רבי יוחנן, אף על גב דבעלמא&lt;/b&gt; גם כן סברתי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קנין פירות כקנין הגוף דמי, הכא אצטריך&lt;/b&gt; לאשמועינן באופן מיוחד, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך אמינא אבא לגבי בריה אחולי אחיל,&lt;/b&gt; (אב הנותן נכסיו לבנו לאחר מותו, מוחל לו להקנות את הגוף לגמרי, אף על פי ששייר לעצמו את אכילת הפירות), וקנין הפירות שיש לו אינו כקנין הגוף, להכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; דאף הכא קנין פירות כקנין הגוף דמי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן ישנו חידוש מיוחד בדברי ריש לקיש: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן לקיש אמר, אף על גב דבעלמא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי, הכא אצטריך&lt;/b&gt; לאשמועינן באופן מיוחד, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך אמינא, כל לגבי נפשיה אפילו במקום בריה, נפשיה עדיפא ליה,&lt;/b&gt; (כל מקום שמשייר פירות לעצמו, אפילו במקום בנו, כונתו לשיור גמור), ובזה, קנין פירות כקנין הגוף דמי. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; דאף הכא קנין פירות אינו כקנין הגוף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש,&lt;/b&gt; הלא שנינו בברייתא: האומר לחבירו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נכסי לך, ואחריך יירש פלוני&lt;/b&gt; נכסים אלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחריו יירש פלוני&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מת ראשון, קנה שני, מת שני, קנה שלישי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מת שני בחיי ראשון,&lt;/b&gt; כשימות הראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחזרו&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכסים ליורשי ראשון.&lt;/b&gt; כיון שלא זיכה לשלישי אלא מכח השני, וכיון שהשני לא זכה, אף השלישי לא זכה. עד כאן הברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם איתא&lt;/b&gt; כדבריך, שקנין פירות אינו כקנין הגוף, מדוע יחזרו הנכסים ליורשי הראשון? הרי לראשון אין כי אם קנין פירות עד מותו, וכיון שאין אחריו מי שיזכה בגוף או בפירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליורשי נותן מיבעי ליה&lt;/b&gt; (על הנכסים לחזור ליורשי הנותן) &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;154&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;154.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה קשה, מדוע אם קנין פירות אינו כקנין הגוף, יחזרו הנכסים לנותן, ולא אמרינן שיזכו בהם יורשי השני? הרי למאן דאמר &quot;קנין פירות לאו כקנין הגוף&quot;, אם מכר הבן בחיי האב ומת בחיי האב, קנה הלוקח, ובנידון דידן, יורשי השני הרי הם כלוקח, ומדוע לא יזכו בנכסים? ומבארים ה&lt;b&gt;ראשונים&lt;/b&gt;: יש לחלק בין המקרה שהובא במשנה, כשאמר האב &quot;נכסי לך מהיום ולאחר מיתה&quot;, לנידון דידן, שאמר &quot;נכסי לך, ואחריך לפלוני&quot;, דהתם, הקנה לבנו את הגוף כבר מעכשיו, ולכן, כיון שקנין הפירות שנשאר ביד האב אינו כקנין הגוף, זכה הלוקח בגוף הקרקע, וכשימות האב הרי היא שלו. אבל בנידון דידן, אין לשני כלום עד שימות הראשון, ואף לראשון אין כי אם קנין פירות ולא קנין גוף. נמצא, שהגוף עדיין ברשות הנותן. ולכן אם מת השני בחיי הראשון, ושוב אינו יכול לזכות בפירות, יחזרו הנכסים לנותן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; ריש לקיש לרבי יוחנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבר תרגמה&lt;/b&gt; (פירש ענין זה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב הושעיא בבבל&lt;/b&gt;: כשאמר &quot;נכסי לך ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחריך&lt;/b&gt; ירש פלוני&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot; שאני.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיון שמשמעות הלשון שנותן לו את הגוף והפירות לגמרי, ורק מה שישתייר לאחר מותו יקבל פלוני. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;155&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואכן, הראשון יכול למכור גם את הגוף, כמבואר להלן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;156&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;155.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר, שהראשון זוכה בגוף ובפירות מיד, ורק כשימות, יזכה השני במה שישאר. והקשה ה&lt;b&gt;קצות החושן&lt;/b&gt; (רמא ד&#039; בתוך דבריו שם), באיזה קנין יזכה השני במה שישאר? והרי כעת לא עשה שום קנין בנכסים? ומבאר, שהראשון זוכה בקנינו לשני שיזכה בזמן שיצטרך לזכות.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;156.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל במשנתינו, שאמר &quot;נכסי לך מהיום ולאחר מיתה&quot;, לא אמרינן שכונתו לתת לאחר מיתה רק מה שישתייר מנכסיו, ועד מיתה ישייר לעצמו גוף ופירות כדהכא, כיון שאין אומרים כן אלא במקרה שסילק את עצמו מהנכסים, ונתנם לראשון ואחריו לשני, אזי אמרינן, כשם שלשני נתן גוף ופירות, כך לראשון נתן גוף ופירות, ולכן אין לשני אלא מה ששייר הראשון. אבל במשנתינו שנתן את גוף הנכסים לבנו ושייר פירות לעצמו, ודאי &quot;נותן בעין יפה הוא נותן&quot;, ולא שייר לעצמו כי אם פירות בלבד. &lt;b&gt;הר&quot;ן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן, אם אותו פלוני אינו בחיים ואינו יכול לרשת, יחזרו הנכסים ליורשי הראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן רמי&lt;/b&gt; (הקשה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה בר רב הונא קמיה דרב, ואמר&lt;/b&gt; לו רב: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אחריך&quot; שאני.&lt;/b&gt; כנ&quot;ל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא לדברי רבי יוחנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וה&lt;/b&gt;רי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא&lt;/b&gt; בבריתא אחרת, במקרה שאמר &quot;נכסי לך, ואחריך ירש פלוני&quot;, ומת השני בחיי הראשון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחזרו&lt;/b&gt; הנכסים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליורשי&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותן,&lt;/b&gt; ולא ליורשי הראשון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכח, שאף על פי שאפשר לומר &quot;אחריך שאני&quot;, מכל מקום יחזרו ליורשי הנותן, כיון שקנין הפירות של הראשון אינו כקנין הגוף, וכל שכן קנין פירות דעלמא אינו כקנין הגוף, ולא כדברי רבי יוחנן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;157&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;157.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; באור קושיית הגמרא על פי ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;. ולשיטתו קושיית הגמרא אליבא דרבי יוחנן, והתירוץ, שמחלוקת ריש לקיש וריו&quot;ח תלויה במחלוקת תנאים. ולכן הרשב&quot;ם לא גרס &quot;אלא תנאי היא&quot;, רק &quot;תנאי היא&quot;, כיון שהגמרא אינה חוזרת מהתירוץ שאמרה אליבא דריש לקיש, רק מתרצת את שיטת רבי יוחנן. אך ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; פרשו, שקושיית הגמרא היא אליבא דריש לקיש, והכי מקשינן: אילו אמרינן ש&quot;אחריך&quot; לא שאני, וההיא ד&quot;יחזרו ליורשי ראשון&quot; הוי טעמא משום דקסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי, כרבי יוחנן, והברייתא השניה שאמרה &quot;יחזרו ליורשי נותן&quot; כריש לקיש, אתי שפיר, כיון דמצינו הרבה תנאים דפליגי בהכי. אלא אי אמרת דההיא ד&quot;יחזרו ליורשי ראשון&quot;, סברא נמי בעלמא דלאו כקנין הגוף דמי, ומכל מקום יחזרו ליורשי ראשון משום ד&quot;אחריך&quot; שאני, קשה, והתניא &quot;יחזרו ליורשי נותן&quot;? כלומר, שהרי אין סברא לומר דסבירא ליה ד&quot;אחריך&quot; לאו כלום, דלא מצינו פלוגתא בהכי? ומשני, אלא אחריך תנאי היא. כלומר, לעולם קמייתא נמי כריש לקיש, ו&quot;אחריך&quot; נמי תנאי היא, כדמייתי דפליגי רבי ורבן שמעון בן גמליאל ב&quot;אחריך&quot;. דרבי סבר, אחריך לאו כלום היא, ולא הקנה לו אלא פירות, ורשב&quot;ג סבר, אחריך שאני. נמצא, דכולי עלמא סברי כריש לקיש, ונחלקו רק בדין &quot;אחריך&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0274_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקלזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot