https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%94_%D7%90 2026-04-24T18:16:44Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=143773&oldid=prev 2020-09-14T14:01:34Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:01, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96038:rev-143773:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%94_%D7%90&diff=96038&oldid=prev 2015-07-01T08:23:09Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קלה א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מביאה מקרה נוסף, העוסק בנאמנות הבעל להתיר את אשתו מן היבום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מעשה ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא דהוה קא שכיב,&lt;/b&gt; נטה למות בלא בנים, והיו לו אחים הראויים ליבם את אשתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו ליה, אתתיה למאן?&lt;/b&gt; כלומר, האם אשתך זקוקה ליבום, או מותרת לשוק?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו, חזיא לכהנא רבה&lt;/b&gt; (ראויה לכהן גדול). דהיינו, אינה זקוקה ליבום, אלא מותרת לכל אדם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;126&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;126.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך באור, מדוע תהא מותרת לכהן גדול, והא על כל פנים היא אלמנה, ואלמנה אסורה לכהן גדול? ולכן יש שלא גרסו &quot;כהנא רבה&quot;, אלא &quot;כהנא&quot; בלבד. אך דעת ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, שגם לכהן הדיוט אסורה, כיון שהבעל אומר &quot;גירשתי את אשתי&quot;, וגרושה אסורה לכהן הדיוט. והקשה הרשב&quot;ם, הרי כמו כן יש להאמינו במיגו שהיה אומר &quot;יש לי בנים&quot;, ובטענה זו היתה מותרת לכהן הדיוט? ומתרץ הרשב&quot;ם, כיון שמוחזק לן שאין לו בנים, ואף הוא אינו טוען שיש לו בנים, שנאמיננו מתוך שיכול לפוטרה בגט, כדלעיל, לכן אסורה לכהן. ומבואר ברשב&quot;ם, שאם היה טוען &quot;יש לי בנים&quot;, היתה מותרת לכהן, אף על פי שאינו נאמן אלא במיגו שבידו לגרשה, ולא כדברי התוספות לעיל (קלד ב ד&quot;ה הואיל) שכתבו שאין המיגו מועיל אלא לפוטרה מיבום, ולא להתירה לכהונה. וצריך באור, הרי לעיל נתבאר ש&quot;בידו לגרשה&quot; אינו מועיל אלא על נכסים הבאים לאחר מכאן, כיון שלשעבר ליכא מיגו, ואם כן מדוע כשטוען &quot;יש לי בנים&quot; מותרת לכהונה, הרי לענין כהונה ליכא מיגו? ומבאר ה&lt;b&gt;קובץ שיעורים&lt;/b&gt;: כאשר טוען &quot;יש לי בנים&quot;, אנו זקוקים למיגו רק כדי להתיר איסור יבמה לשוק, וסברת &quot;בידו לגרשה&quot; מתירה את איסור יבמה לשוק. אלא שאם נתגרשה מתחדש איסור חדש, דגרושה אסורה לכהן, אך כיון שבפועל לא טען גירשתיה, אלא &quot;יש לי בנים&quot;, אינה אסורה לכהן. אמנם דעת התוספות לעיל, שאין לנו להאמינו אלא כפי כח טענת המיגו, וכיון שבגרושה אסורה לכהן, אף כאן תהא אסורה לכהן. (וע&quot;ע ב&lt;b&gt;קצות החושן&lt;/b&gt; קמו יא). ונראה שהדבר תלוי בחקירת האחרונים בגדר מיגו, האם מיגו הוא נאמנות לטענתו הנוכחית, כיון שאילו רצה לשקר היה בידו לשקר באופן מוצלח יותר. ולפי צד זה, כיון שאין אנו זקוקים למיגו אלא כדי להתירה לשוק, אין לנו לאוסרה לכהן כגרושה. (וכסברת הקובץ שיעורים הנ&quot;ל). או שמא, מיגו אינו נאמנות, אלא שאנו דנים את טענתו לפי כח הטענה שהיה בידו לטעון. וכיון שאילו היה טוען &quot;גירשתיה&quot; היתה אסורה לכהן, אף כאן אסורה לכהן. עד כאן בבאור דעת הרשב&quot;ם והתוספות בסוגיין. אך ה&lt;b&gt;ר&quot;י מיגאש&lt;/b&gt; מפרש, שמותרת לכהן, כיון שאנו מפרשים את דבריו ותולים שהיו כאן קידושין על תנאי, ולא התקיים התנאי, והרי היא פנויה למפרע. ונאמן בזה במיגו שהיה טוען גירשתיה. והקשה עליו ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt;, הרי הוי מיגו למפרע, ומיגו למפרע לא אמרינן? ותירץ, כיון שהתנאי לא יתקיים אלא בעתיד, לא חשיב כמיגו למפרע אלא מכאן ולהבא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא, מאי ניחוש לה?&lt;/b&gt; דהינו, מאיזה טעם יש לאוסרה להנשא לשוק, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אמר רב חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, בעל שאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גרשתי את אשתי נאמן!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף בנידון דידן, ודאי כונתו לומר &quot;גירשתיה&quot;, ונאמן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי, והא כי אתא רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן, בעל שאמר &quot;גרשתי את אשתי&quot; אינו נאמן,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא, שנחלקו האמוראים בדעת רבי יוחנן, ויש לנו לחוש לדעת המחמירים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;127&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ולאוסרה להנשא לשוק. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;127.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולשיטתם אינו נאמן לומר גירשתיה, הגם שבידו לגרשה כעת, מפני שיש רגלים לדבר שלא גירשה, שאילו גירשה, קלא אית ליה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולאו מי לא שנינהו,&lt;/b&gt; וכי לא תרצנו קושיא זו לעיל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן למפרע וכאן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להבא?!&lt;/b&gt; ואם כן, לא נחלקו האמוראים בדעת רבי יוחנן, ולכולי עלמא אפשר להתירה להינשא מכאן ולהבא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;חזר אביי והקשה עליו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואשנויי ניקום ולסמוך?!&lt;/b&gt; וכי אפשר לסמוך על תירוץ זה ולהסיק שלא נחלקו האמוראים בדעת רבי יוחנן? הלא יש לחוש שמא נחלקו בדבריו, ויש האוסרים אפילו מכאן ולהבא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכח קושיא זו, חזר בו רבא מדבריו, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא לרב נתן בר אמי, חוש לה,&lt;/b&gt; כאביי, ותאסר לשוק. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;128&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;128.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; באור מהלך הגמרא על פי ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;. אך &lt;b&gt;רבינו גרשום&lt;/b&gt; פירש: הא דאמרינן &quot;ואשינויי ניקום ונסמוך&quot;, אינו קושיא, אלא בניחותא, דיש לנו לסמוך על תירוץ זה, ולכן אמר רבא לרב נתן בר אמי &quot;חוש לה&quot;, כלומר, יש להאמין לבעל ולהתירה מכח תרוצו של רבי יוחנן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מקרה נוסף באותו ענין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא&lt;/b&gt; גברא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהוה מוחזק לן דלית ליה אחי,&lt;/b&gt; וגם בנים לא היו לו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר בשעת מיתה, דלית ליה אחי.&lt;/b&gt; ובפשטות, אשתו מותרת לשוק, שהרי אין לו אחים הראויים ליבמה?.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יוסף, מאי ליחוש לה?&lt;/b&gt; הרי משתי סיבות יש לנו להתירה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חדא, דמוחזק לן דלית ליה אחין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועוד, הא אמר בשעת מיתה דלית ליה&lt;/b&gt; אחים, ונאמן מתוך שבידו לגרשה כעת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;129&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;129.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; מבואר שאם אמר &quot;אין לי אחים&quot;, נאמן להתירה אפילו אם הוחזק לן שהיו לו אחים, מתוך שיכול לפוטרה בגט. והקשה ב&lt;b&gt;קובץ שיעורים&lt;/b&gt;, הרי לעיל (קכז ב) כתב הרשב&quot;ם שאין האב נאמן להכיר את בנו אם הוחזק לן שאינו בכור, אפילו שיש לו מיגו שיכול לתת לו את נכסיו במתנה, דמיגו נגד חזקה לא אמרינן, ומדוע כאן אמרינן מיגו נגד חזקה? ותירץ, אכן מיגו וחזקה מכחישים זה את זה, ומבטלים זה את כחו של זה, ולכן כשהאב בא להכיר את בנו, אילולי היה לו מיגו לא היה נאמן, ולכן כיון שיש נגד המיגו חזקה, אינו נאמן. מה שאין כן בנידון דידן, אילולי היתה חזקה נגדו, היה נאמן לומר &quot;אין לי אחים&quot;, ולכן כיון שיש כנגד החזקה מיגו, נאמן. אמנם דעת ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; שאם אמר &quot;אין לי אחים&quot;, והוחזק לן שיש לו אחים, אינו נאמן להכחיש את החזקה במיגו ולומר שאין לו אחים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי, הא אמרי&lt;/b&gt; בני העיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאיכא עדים במדינת הים דידעי דאית ליה אחי.&lt;/b&gt; ויש לחוש לדבריהם, ולהמתין עד שנשמע מה יש בפי העדים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;130&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;130.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתבו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, שאין אנו יודעים בודאות שיש עדים, דאם כן, ודאי יש להמתין עד שנשמע מה בפיהם. אלא רק יצא קול שאומרים שיש עדים במדינת הים. אך בלא קול, ודאי אין לחוש שמא יש עדים ולאוסרה מחמת אותו חשש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דוחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא מיהת הא ליתנהו קמן,&lt;/b&gt; כעת אין העדים לפנינו, ואין לאוסרה מחמת עדים העתידים לבא. שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות! וראיה לדבר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו היינו דרבי חנינא?!&lt;/b&gt; וכי נדון זה אינו כאותו מקרה שבא לפני רבי חנינא, בבת שמואל שנשבתה, והעלוה השבאים לארץ ישראל, ונפדתה שם, וטענה לפני רב חנינא &quot;טהורה אני&quot;, והתירה לכהונה, אף על פי שהיו עדים במדינת הים שנטמאה,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטעמו: משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רבי חנינא, עדים בצד אסתן ותאסר&lt;/b&gt; (וכי משום עדים הנמצאים ברוח צפונית, ולא נחקרו מעולם, יש לנו לאוסרה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, אף בנידון דידן, אין לחוש לעדים שלא באו לבי&quot;ד, ומותרת לשוק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי, אם הקלנו בשבויה,&lt;/b&gt; והעמדנוה על חזקת היתר שלא זינתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נקל באשת איש&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;131&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;?!&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;131.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בבאור החילוק בי אשת איש לשבויה, כתב ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;: דשבויה כיון שהיא בחזקת היתר, וסתם אשת איש משמרת עצמה מזנות, ואיסור קל הוא אם תנשא לכהן, אין לנו לאוסרה מספק. אבל להתיר יבמה לשוק, כיון שהיתה עד עכשיו בחזקת איסור אשת איש, דאיסור חנק הוא, (ואף על פי שאחר מות בעלה אינה אסורה אלא בלאו, לא פקע ממנה חזקת איסור חנק שהיה עליה עד שתותר זיקת היבמין שעליה), והרי היא בחזקת איסור עד עכשיו, אין להתירה מספק. ומדברי הרשב&quot;ם הללו הוכיח ב&lt;b&gt;שב&lt;/b&gt; &lt;b&gt;שמעתתא&lt;/b&gt; (שמעתא ה פרק א) שמחזיקים מאיסור לאיסור. ואף על פי שאיסור אשת איש הראשון פקע, אין מתירים אותה, כיון שכעת היא באיסור לאו. ובדברי הרשב&quot;ם עיין עוד ב&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; (כתובות כג א ד&quot;ה עידי טומאה), וב&lt;b&gt;רעק&quot;א&lt;/b&gt; בסוגיין.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכח טענה זו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבא לרב נתן בר אמי, חוש לה.&lt;/b&gt; כלומר, אל תתירנה לשוק עד שתחלוץ, או עד שיבאו אותם עדים לבי&quot;ד ויתברר הדבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &quot;האומר זה בני נאמן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה אחי אינו נאמן&quot;.&lt;/b&gt; ואינו יורש עם אחיו, אלא נוטל עמו בחלקו בלבד. ומכל מקום, אם נפלו לאותו אח נכסים ממקום אחר, ומת בלא בנים, ירשוהו כל האחים בשוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואידך&lt;/b&gt; (האחים האחרים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי קאמרי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי קאמרי אחונא הוא, אמאי יטול עמו בחלקו ותו לא,&lt;/b&gt; הלא היה עליו לחלוק עם כל אחיו בשוה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; ודאי מדובר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דקא אמרי לאו אחינו הוא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;132&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, ומשום כך אינו חולק אלא עם אותו אח שהודה לו שהוא אחיו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;132.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משמע, שאם היו אומרים &quot;אינו אחינו&quot;, אינם נוטלים שום חלק בירושה. והקשה ה&lt;b&gt;משנה למלך&lt;/b&gt; (נחלות ד ח), הרי יש כאן הודאה נגד הודאה, דאף שהאחים הודו שאינו אחיהם, מכל מקום כנגד זה הודה ראובן שאחיהם הוא, ועליו לתת להם חלק בירושה? וב&lt;b&gt;קצות החושן&lt;/b&gt; (רפ א) תרץ, שהודאה נגד הודאה הוי כספק תרי ותרי, ומעמידים בחזקתמרא קמא, או מוחזק, ובנידון דידן, זה שאמר &quot;אחי הוא&quot;, ודאי אח הוא, והשני ספק, ואין ספק מוציא מידי ודאי. וב&lt;b&gt;נתיה&quot;מ&lt;/b&gt; (שם ג) כתב דעדיפא הודאתו שלאו אחיו הוא, דהודאה גמורה היא שאין הממון שלו, מה שאין כן הודאת ראובן ששמעון אחיו, אינה הודאת בעל דין, כיון שאינו מודה על נכסיו-אלא על נכסיו הספק.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן קשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא סיפא, &quot;נפלו לו נכסים&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממקום אחר יירשו אחיו עמו&quot;,&lt;/b&gt; ואם אינם מודים שהוא אחיהם, מדוע ירשו את נכסיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אמרי ליה לאו אחונא הוא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא, דקא אמרי אין אנו יודעין.&lt;/b&gt; ולכן, אינו נוטל עמם בחלקם, כיון שעליו להביא ראיה שאחיהם הוא,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם מת יטלו אחיו חלק בנכסיו עם אחיהם, שהרי הודה להם שאחיהם הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא, זאת אומרת,&lt;/b&gt; מדין זה יש ללמוד, שהאומר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מנה לי בידך&quot;, והלה אומר &quot;איני יודע&quot;, פטור.&lt;/b&gt; ואין מוציאים ממנו ממון מספק, אף על פי שהתובע טוען טענת ברי, והנתבע טוען טענת שמא, דאמרינן, &quot;המוציא מחבירו עליו הראיה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן ראיה נגד רב הונא ורב יהודה הנזכרים במסכת בבא קמא &lt;small&gt;(קיח&#039; א&#039;)&lt;/small&gt;, שלשיטתם ברי ושמא ברי עדיף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0271_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקלהB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot