https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%91_%D7%90 פרשני:בבלי:בבא בתרא קלב א - היסטוריית גרסאות 2026-04-24T18:16:38Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%91_%D7%90&diff=143767&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-14T14:00:51Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:00, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96032:rev-143767:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%91_%D7%90&diff=96032&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-07-01T08:22:55Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קלב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רבא&lt;/b&gt;: בפשטות דברי שמואל נאמרו בשכיב מרע שכתב נכסיו, שאומדים את דעתו שלא התכוין למתנה גמורה. אך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבריא&lt;/b&gt; הכותב כל נכסיו לאשתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היאך&lt;/b&gt; הדין? האם גם כן אמרינן שכוונתו לעשותה אפוטרופסית, או שמא כוונתו למתנה גמורה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וצדדי הספק, שמא רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשכיב מרע הוא&lt;/b&gt; חושש לכבודה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דניחא ליה דלישתמעון מלה&lt;/b&gt; (שישמעו בניו לדבריה) לאחר מותו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, אבל בבריא,&lt;/b&gt; אינו חושש לכך, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא קאי איהו&lt;/b&gt; (שהרי הוא קיים),&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא בריא נמי ניחא ליה דלישתמעון מלה&lt;/b&gt; (שישמעו בניו לדבריה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהשתא,&lt;/b&gt; וכתב לה את נכסיו רק בתורת אפוטרופסות, ולא בקנין גמור?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא מנסה לפשוט את הספק מברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שמע&lt;/b&gt; מה ששנינו בברייתא בענין זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכותב פירות נכסיו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;110&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאשתו,&lt;/b&gt; אין אומרים שבשביל מתנה זו מחלה על שיעבוד הקרקע שיש לה בשביל כתובתה, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גובה כתובתה מן הקרקע.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;110.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כגון פירות הנמצאים בעין בקרקע, או שנתן לה קרקע לפירות. &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולא זו בלבד, אלא אף אם כתב לה קרקע ופירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למחצה לשליש ולרביע&lt;/b&gt; מנכסיו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, גובה כתובתה מן השאר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;111&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;111.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;: מאי קא משמע לן, פשיטא שתגבה כתובתה מן השאר? ומבאר ה&lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; את קושיית התוספות: התוספות לא סברו כפירוש רשב&quot;ם, שמדובר כשכתב לה קרקע ופירות למחצה שליש ורביע, אלא הבינו שכתב לה רק פירות בלא קרקע, ולכן התקשו, דפשיטא שלא מחלה על השיעבוד בשביל אותם פירות. ותרצו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;: קמ&quot;ל שכשנותן לה פירות שדה לכמה שנים, לא יוכלו היתומים לומר &quot;גבי כתובתיך משדה זו&quot;, אלא תגבה משאר שדות שאין לה שהן כלום. לפי שרוצה לגבות כתובתה מיד, ובשדה שיש לה בה פירות ממילא אינה יכולה ליהנות מכתובתה עד סוף הזמן שקיבלה את הפירות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתב כל נכסיו לאשתו, ו&lt;/b&gt;אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא עליו שטר חוב,&lt;/b&gt; הקודם לאותה מתנה, אך לכתובתה לא קדם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אליעזר אומר, תקרע&lt;/b&gt; שטר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתנתה, ותעמוד על כתובתה.&lt;/b&gt; וכיון ששעבוד כתובתה קדם לשעבוד החוב, תגבה את כתובתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: תקרע כתובתה, ותעמוד על מתנתה, ונמצאת קרחת מכאן ומכאן.&lt;/b&gt; כיון שבשעה שקיבלה את המתנה סילקה את השיעבוד מאותן קרקעות שקיבלה במתנה, וממילא חל עליהם שיעבוד הבעל חוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רבי יהודה הנחתום, מעשה ואירע הדבר בבת אחותי כלה, ובא מעשה לפני חכמים ואמרו, תקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה ונמצאת קרחת מכאן ומכאן.&lt;/b&gt; עד כאן הברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדייקת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעמא דיצא עליו שטר חוב,&lt;/b&gt; אזי נחלקו האם מתנתה קיימת או לא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא לא יצא עליו שטר חוב קניא&lt;/b&gt; לכולי עלמא, הגם שנתן לה את כל נכסיו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובמאי?&lt;/b&gt; באיזה מקרה מדובר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא בשכיב מרע, והא אמרת&lt;/b&gt; &quot;הכותב כל נכסיו לאשתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא עשאה אלא אפוט רופוס&quot;,&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לאו, בבריא.&lt;/b&gt; ומוכח מכאן, דבמתנת בריא אין כוונתו לעשותה אפוטרופסית, אלא לקנין גמור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דוחה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעולם&lt;/b&gt; מדובר אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשכיב מרע, ו&lt;/b&gt;מדובר במקרה שודאי כונתו למתנה גמורה, כגון במקרים שהובאו לעיל, שנחלקו בהם רב עוירא ורבינא, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב עוירא מוקי לה בכולהו,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבינא מוקי לה באשתו ארוסה ואשתו גרושה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;112&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;112.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לענייננו אין נפקא מינא בין רב עוירא לרבינא, שהרי שניהם דיברו על אשתו ארוסה ואשתו גרושה. ולא נחלקו אלא בבת בין הבנים כדלעיל. אלא שהגמרא השתמשה בלשון הסוגיא דלעיל, הגם שאין נפקותא בזה לדידן. &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הכא נמי יש להעמיד באשתו ארוסה ואשתו גרושה, ובהן ודאי כונתו למתנה גמורה ולא לשם אפוטרופסות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;113&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;113.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; למסקנא, לא נפשט ספיקו של רבא, האם גם בבריא כונתו לשם אפוטרופסות, או לשם מתנה. ויש לדון, היאך עלינו להתנהג בספק זה. דעת הרא&quot;ש, כיון שלא נפשטה האיבעיא, לא קנתה, ועליה להביא ראיה כדי להוציא מהיורשים. אך לדעת ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt;, כיון שיש בידה שטר מתנה, הרי היא מוחזקת בנכסים, ועל היורשים להביא ראיה כדי להוציא ממנה. ומבאר &lt;b&gt;הגר&quot;ש רוזובסקי&lt;/b&gt; את יסוד מחלוקתם, הריטב&quot;א סבר, שהשטר מקנה לה את הנכסים, והאומדנא של הנותן לעשותה אפוטרופסית הוי תנאי בשטר. ולכן כשיש ספק האם יש אומדנא, אין ספק מוציא מידי ודאי. אך לדעת הרא&quot;ש כונת הנותן אינהתנאי בשטר, אלא ביטול עיקר השטר, ואם כן יש ספק על עצם השטר, האם הוא קים או לא. ולכן מספק אינה יכולה להוציא מהיורשים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הגמרא דנה במחלוקת רבי אליעזר ורבנן שהובאה בברייתא לעיל:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: הלכה&lt;/b&gt; כדברי חכמים שאמרו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תקרע כתובתה ותעמוד על מתנתה, ונמצאת קרחת מכאן ומכ אן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא&lt;/b&gt; (משמע מדברים אלו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא אזיל רב נחמן בתר אומדנא,&lt;/b&gt; וסבר, שאף על פי שאנו אומדים את דעת האשה, שאילו היתה יודעת שנכסיה יטרפו על ידי הבעל חוב, לא היתה מוחלת על השעבוד שיש לה בהם, מכל מקום כיון שבפועל מחלה על השיעבוד, איבדה הכל, ותשאר קרחת מכאן ומכאן &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;114&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;114.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לכאורה קשה: כיצד אפשר לומר שרב נחמן אינו מתחשב באומדנא, הלא עיקר מחילתה הויא על ידי אומדנא, (שהרי לא מחלה בפירוש, רק אמדנו את דעתה מדלא מיחתה, שמע מינא מחלה) ומדוע לענין גבית בעל חוב לא אזלינן בתר אומדנא? ומבאר ה&lt;b&gt;קובץ שיעורים&lt;/b&gt;: ודאי אף רב נחמן מודה דאזלינן אחר אומד דעתה לענין המחילה, אלא סבר שעל ידי אומדנא אין ליצור תנאי במחילה. וכדי ליצור תנאי במחילה בעינן לאומדנא דמוכח טפי. ועיין עוד בענין זה ב&lt;b&gt;אור שמח&lt;/b&gt; (פרק ט מהלכותאישות), וב&lt;b&gt;שו&quot;ת בית הלוי&lt;/b&gt; (חלק ג סימן ג).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;קשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ה&lt;/b&gt;רי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא&lt;/b&gt; בברייתא&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, &quot;הרי שהלך בנו למדינת הים, ושמע שמת בנו, ועמד וכתב כל נכסיו לאחרים, ואחר כך בא בנו, מתנתו מתנה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון בן מנסיא אומר אין מתנתו מתנה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כיון שאומדים את דעתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאילו היה יודע שבנו קיים לא כתבן&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רב נחמן, הלכה כרבי שמעון בן מנסיא.&lt;/b&gt; ואם כן קשה, מדוע כאן סבר רב נחמן שיש ללכת אחר אומד הדעת, ואילו בסוגיין פסק כחכמים שלא התחשבו באומד הדעת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: אכן בעלמא, יש ללכת אחר אומד הדעת, אבל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני התם,&lt;/b&gt; בכותב כל נכסיו לאשתו, שאינה חפצה לבטל את המתנה אף כשיודעת שהבעל חוב יגבה אותה ממנה, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דניחא לה דתיפוק עלה קלא דכתבינהו ניהלה להנהו נכסים&lt;/b&gt; (נח לה שיתפרסם בעולם שקיבלה מבעלה מתנה כה חשובה). ולכן סברו חכמים שיצאה קרחת מכאן ומכאן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;עוד באותו ענין:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן התם&lt;/b&gt; בתלמוד הירושלמי במסכת פאה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכותב נכסיו לבניו, וכתב לאשתו קרקע כל שהוא, אבדה כתובתה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר, אינה יכולה לגבות את כתובתה מהנכסים שנתן לבניו. הואיל וקיבלה גם היא קרקע באותו מעמד, מחלה על השיעבוד שיש לה בקרקע שנתן לבניו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל מנכסים שיקנה לאחר מכן יכולה לגבות את כתובתה. כיון שהבעל משעבד לכתובת אשתו את כל הנכסים שקנה ושעתיד לקנות. ועל שיעבוד זהלא מחלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דכתב לה קרקע כל שהוא אבדה כתובתה?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב,&lt;/b&gt; מדובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;מקרה שהבעל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מזכה להן&lt;/b&gt; את נכסיו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ידה.&lt;/b&gt; כלומר, שהאשה עשתה את הקנין עבור הבנים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;115&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;115.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; מפרש, שנתנה לו סודר שלה כדי שיקנה בו לבנים. כדקיימא לן שקנין סודר נעשה בכליו של קונה. וב&lt;b&gt;תוס&#039; רי&quot;ד&lt;/b&gt; מפרש, לא מדובר בקנין סודר, אלא שאמר לה &quot;זכי בעבור בני&quot;. והקשו הראשונים: כיצד יכולה לזכות עבור הבנים, הרי יד האשה כיד בעלה? ותרצו: כיון שזוכה לעצמה בקרקע שנתן לה, יכולה לזכות באותו כח אף עבור הבנים. ועיין עוד ב&lt;b&gt;שיעורי הגר&quot;ש רוזובסקי&lt;/b&gt; (קכד) שיישב את קושיית הראשונים באופן אחר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שהיא משתדלת עבורם, וגם אינה מערערת כלום על מתנה זו, אומדים את דעתה שמחלה על השיעבוד שיש לה בנכסים אלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל אמר,&lt;/b&gt; אף אם לא זכתה במתנה עבורם, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;מקרה שהבעל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחלק לפניה&lt;/b&gt; את נכסיו לבניו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיא שותקת,&lt;/b&gt; גם כן אומדים את דעתה שמחלה על השיעבוד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמנם, אף לדעת שמואל, אם לא נתן לה כלום באותו מעמד, אין שתיקתה ראיה. כיון שלא שתקה אלא כדי לעשות נחת רוח לבעלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי ברבי חנינא אמר&lt;/b&gt;: אפילו אם לא היתה באותו מעמד, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;שעה שנותן לה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אומר לה &quot;טלי קרקע זו בכתובתיך&quot;,&lt;/b&gt; והיא לא ערערה, ודאי מחלה על השיעבוד שיש לה בשאר הנכסים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0265_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקלבB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div> Micropedia bot