https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9B%D7%96_%D7%91פרשני:בבלי:בבא בתרא קכז ב - היסטוריית גרסאות2026-04-24T19:14:42Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9B%D7%96_%D7%91&diff=143758&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-14T13:59:46Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:59, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l63">שורה 63:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 63:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98984:rev-143758:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9B%D7%96_%D7%91&diff=98984&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:41:09Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:41, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח להו: כותבין הרשאה</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>זה לזה.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח להו: כותבין הרשאה</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>זה לזה.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: כדעת מי סבר שמואל, <b style='font-size:20px; color:black;'>מה נפשך, אי כרבנן</b> (שאינו נאמן) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבירא ליה, לישלח להו כרבנן, אי כרבי יהודה</b> (שנאמן) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבירא ליה, לישלח להו כרבי יהודה?</b> ולהלן יבואר במה נחלקו רבי יהודה ורבנן.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: כדעת מי סבר שמואל, <b style='font-size:20px; color:black;'>מה נפשך, אי כרבנן</b> (שאינו נאמן) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבירא ליה, לישלח להו כרבנן, אי כרבי יהודה</b> (שנאמן) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבירא ליה, לישלח להו כרבי יהודה?</b> ולהלן יבואר במה נחלקו רבי יהודה ורבנן.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מספקא ליה אי כרבי יהודה, אי כרבנן.</b> ומספק, כותבים הרשאה זה לזה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מספקא ליה אי כרבי יהודה, אי כרבנן.</b> ומספק, כותבים הרשאה זה לזה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b>. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96023:rev-98984:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9B%D7%96_%D7%91&diff=96023&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T08:22:41Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא בתרא קכז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח להו: כותבין הרשאה</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>זה לזה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: כדעת מי סבר שמואל, <b style='font-size:20px; color:black;'>מה נפשך, אי כרבנן</b> (שאינו נאמן) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבירא ליה, לישלח להו כרבנן, אי כרבי יהודה</b> (שנאמן) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבירא ליה, לישלח להו כרבי יהודה?</b> ולהלן יבואר במה נחלקו רבי יהודה ורבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מספקא ליה אי כרבי יהודה, אי כרבנן.</b> ומספק, כותבים הרשאה זה לזה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;61&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;61.&nbsp;</b> לכאורה קשה, הרי לעיל אמרינן שכבור ספק אינו נוטל פי שנים, ומדוע כאן מספק מהני הרשאה? וכתב ה<b>רא"ם</b> דהכא בשעת לידה הוכר מי הבכור, אלא שאחר כך נתערב. ובכהאי גונא לא אמרינן "בכור ודאי ולא בכור ספק", ולכן כותבים הרשאה זה לזה כדי שלא יוכל האחים להפסידם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא</b> (היכן נחלקו רבי יהודה ורבנן)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא,</b> נאמר בתורה, "כי את הבכור בן השנואה <b style='font-size:20px; color:black;'>יכיר,</b> לתת לו פי שנים<b style='font-size:20px; color:black;'>",</b> ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>יכירנו לאחרים.</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן אמר רבי יהודה, נאמן אדם לומר "זה בני בכור".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשם שנאמן אדם לומר "זה בני בכור", כך נאמן אדם לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;62&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;62.&nbsp;</b> צריך באור, מדוע אם נאמן לבכר, נאמן גם לפסול את בנו? אולי לא האמינתו תורה אלא לבכר ולא לפסול? ו<b>ברשב"ם</b> כתב, "וסברא הוא, מדכתיב יכיר, מה לי בכור מה לי דבר אחר". ובאור דבריו, ב<b>רש"י</b> (קידושין עח-ב, ד"ה אינו נאמן) מבואר שיסוד מחלוקת רבי יהודה ורבנן, האם האב פסול לעדות משום "קורבה", או לא. ואם כן, כיון שנתחדש לדעת רבי יהודה שאינו פסול לעדות מצד קורבה, ודאי נאמן לכל העדויות, וגם לגבי פסול. וב<b>ר"ן</b> (קידושין שם) חולק על פירוש רש"י, וכתב, דאף אם אינו קרוב, אינו נאמן נגד חזקה, או עדים. ואם כן המחלוקת אינה בגדרי עדות, אלא האם נתחדשה לאב נאמנות מיוחדת על בנו לענין בכורה. ואם כן, הדרא קושיין, מנלן שהאב נאמן אף לפסול את בנו? ותרצו התוספות: א. כיון שהאמינה התורה לאב לבכר את בנו, אפילו אם הוא הצעיר שבבניו, נמצא שיכול להפוך את בניו הגדולים לממזרים. וכיון שנאמן בכך, נאמן גם לומר "בן גרושה ובן חלוצה הוא". ב. <b>רבינו אליהו</b> תרץ: מדכתיב "כי את הבכור בן השנואה יכיר", דרשינן שיכול להכירו שהוא בן השנואה. דהיינו, בן גרושה ובן חלוצה. ודעת ה<b>בה"ג</b>, שאינו נאמן לומר על בנו שממזר הוא, אלא היכא שמבכר את בנו הקטן, וממילא נעשה הגדול ממזר. אך אינו נאמן לומר סתם על בנו "ממזר הוא". והתוספות נחלקו עליו, וסבירא להו שבכל ענין נאמן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים, אינו נאמן.</b> עד כאן הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרבא: בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב "יכיר".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרבנן "יכיר" למה לי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>בצריך היכרא.</b> כלומר במקרה דמספקא לן אי הוי בכור או לא, כגון שבאו מקרוב לכאן, ואין אנו יודעים מי הבכור ומי הפשוט, נאמן האב לומר "זה בני בכור".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: בשלמא לרבי יהודה, אילולי הפסוק לא היינו מאמינים לאב נגד חזקה, והשמיענו הפסוק שהאב נאמן על בנו גם נגד חזקה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;63&nbsp;</b>, <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;63.&nbsp;</b> לכאורה קשה, מדוע לא נאמין לאב שזהו בנו בכורו, במיגו שהיה נותן לבנו במתנה את הנכסים? ומבאר ה<b>רשב"ם</b>, כיון שיש חזקה המכחישה את האב, לא אמרינן מיגו. ד"מיגו במקום עדים לא אמרינן". אמנם ב<b>קצות החושן</b> (רעט א) הוכיח, שאם בידו לתת את נכסיו לבנו, אמרינן מיגו אף נגד חזקה. ומפרש את סוגייתנו, שלרבי יהודה בעינן לקרא ד"יכיר", ללמדנו שיכול לפסול את בנו, ולומר, בן גרושה ובן חלוצה הוא. או ממזר הוא. אך לרבנן, שאינו נאמן לפסול את בנו, מקשינן "יכיר למה לי"?</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא לרבנן, שאין האב נאמן אלא כשאין חזקה נגדו, <b style='font-size:20px; color:black;'>למאי הלכתא</b> השמיענו הפסוק שהאב נאמן<b style='font-size:20px; color:black;'>? למיתבא לו פי שנים?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא לשם כך אין צורך בנאמנות מיוחדת, ואף אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יהא</b> בנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אחר,</b> יכול לתת לו פי שנים, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אילו בעי למיתבא ליה במתנה מי לא יהיב ליה?!</b> ואם כן, מתוך שיכול לתת לו את הנכסים במתנה, נאמן לומר "בכור הוא".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא צריכא</b> לחדש נאמנות לאב, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בנכסים שנפלו לו לאחר מכאן.</b> לאחר שאמר זה בני בכורי, וכיון שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, לא שייך בהם מיגו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;64&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;64.&nbsp;</b> ב<b>שו"ת רע"א</b> (קלב) הביא מהמהרי"ט להוכיח מכאן שהנחלה דרבי יוחנן בן ברוקה אינה מועילה לגבי נכסים שעדיין אינם ברשותו. דאם כן, הדרא קושיית הגמרא לדוכתא, שהרי עדיין בידו להנחיל את נכסיו על ידי הנחלה דרבי יוחנן בן ברוקה? עיין שם במה שדן בזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי מאיר דאמר "אדם מקנה דבר שלא בא לעולם", "יכיר" למה לי?</b> הרי לעולם האב נאמן במיגו שיכול ליתנם לו במתנה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: נפקא מינא, <b style='font-size:20px; color:black;'>בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, גם לפי רבי מאיר שאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, הני מילי בדבר שכשיבא לעולם יש לו כח להקנותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך נכסים שנפלו לו כשהוא גוסס, בשעה שאינו יכול לדבר ולהקנות <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;65&nbsp;</b>, אינו יכול להקנותם קודם לכן. ובהם אינו נאמן להכיר את בנו על ידי "מיגו דאי בעי יהיב ליה", אלא מטעם "יכיר". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;65.&nbsp;</b> ב<b>רשב"ם</b> מבואר שגוסס אינו יכול להקנות כיון "שאינו יכול לדבר, ואין לו כח ליתן". וב<b>תוספות</b> בקידושין (עח ב, ד"ה לא צריכא) הקשו עליו, דמצינו בכמה מקומות שיש ביד גוסס כח לתת גט, ולהקנות? ולכן כתבו, דודאי יכול לתת מתנה, אלא דמסתמא גוסס אינו יכול לדבר ולכן אין מתנתו מתנה, אך אילו ידבר, יכול לתת מתנה. דהיינו, שאין בגוסס חיסרון בדעת להקנות, אלא שבאופן מעשי אינו יכול להקנות. ובענין זה עיין עוד ב<b>קצות החושן</b> (ר"נ סק"ח).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>היו מוחזקין בו שהוא בכור, ואמר אביו על אחר שהוא בכור, נאמן.</b> כרבי יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היו מוחזקין בו שאינו בכור, ואמר אביו בכור הוא. אינו נאמן.</b> כרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו: <b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> דברייתא כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה, וסיפא</b> כ<b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: אמר בני הוא, וחזר ואמר</b> אפילו בתוך כדי דיבור <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;66&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדי הוא,</b> כיון שסתר דיבורו הראשון, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו נאמן</b> לחזור בו מעדותו, ד"כיון שהגיד, שוב אינו חוזר ומגיד". <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;66.&nbsp;</b> כך דעת <b>הרשב"ם</b>. אך ה<b>טור</b> (רעט, ה) כתב, "ונראה דוקא לאחר כדי דיבור, אבל חזר בו תוך כדי דיבור נאמן". ומבאר ה<b>בית יוסף</b> את מחלוקתם: דברי הטור לכאורה פשוטים, דבכל מקום אמרינן "תוך כדי דיבור כדיבור דמי". אך דעת ה<b>רשב"ם</b>, כיון שאין הדרך לקרא לעבדו בנו, כיון שיצא מפיו לקרותו בנו אמרינן חזקה שאם היה עבדו לא היה קורהו כן. וכשחזר בו אפילו בתוך כדי דיבור ואמר "עבדי הוא", אינו יכול להוציאו מחזקתו הראשונה. אמנם עיין ב<b>נמוקי יוסף</b>, שהבין בדברי הרשב"ם אף במקום שלא שייכת הסברא שאין הדרך לקרא לעבדו בנו, ובכל זאת אם אמר על בנו שהוא בכור, אינו יכול להפקיע ממנו חלק בכורה אפילו בתוך כדי דיבור. ואם כן אכתי צריך באור, שהרי בכל מקום אמרינן "תוך כדי דיבור כדיבור דמי"? ומבאר ה"<b>אור שמח</b>" (נחלות ד, ג) ד"תוך כדי דיבור" אינו מועיל אלא לענין הנוגע להבא, כגון הנשבע שלא יאכל ותוך כדי דיבור חזר בו, אזי אמרינן שלא חלה עליו השבועה. אבל בדבר הנוגע לעבר לא מועיל "תוך כדי דיבור". כגון אם נשבע שלא אכל בעבר, אינו יכול לחזור ולבטל שבועתו זו, אפילו בתוכ"ד. ולכן כאן, שאמר על אחד שהוא בנו, כבר נגמר הדיבור, ושוב לא מועילה חזרה אפילו בתוך כדי דיבור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אם אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדי הוא, וחזר ואמר בני הוא, נאמן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שכשאמר "בני הוא" אינו סותר את דבריו הראשונים, אלא מפרשם, שהיתה כונתו לומר, "בני הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דמשמש לי כעבדא" קאמר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל ברישא, לא אמרינן שכוונתו לפרש דעבדו הוא, אלא שאוהבו כבנו, לפי שאין דרך האדון לייחס את העבד ולקרותו כבנו משום חיבה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;67&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;67.&nbsp;</b> ומכל מקום, אם אמר בפירוש שכך היתה כונתו, נאמן לפרש דיבורו. <b>בית יוסף</b> (רעט, ה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחילופיה אבית המכס,</b> בבית המכס, הדרך לקרא לעבדו בנו, כדי להבריחו מן המכס. אך אין הדרך לקרא לבנו עבדו, שהרי מתחייב עליו מכס בחינם, ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>היה עובר על בית המכס ואמר בני הוא, וחזר ואמר עבדי הוא נאמן</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;68&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;68.&nbsp;</b> בטעם הנאמנות, עיין <b>שב שמעתתא</b> (שמעתא ו פרק ט).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עבדי הוא, וחזר ואמר בני הוא אינו נאמן.</b> כנ"ל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי: היה משמשו כבן ובא ואמר בני הוא, וחזר ואמר עבדי הוא, אינו נאמן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היה משמשו כעבד, ובא ואמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אינו נאמן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבואר דלא אמרינן "בני הוא דמשמש לי כעבדא", אלא לעולם תפסינן לשון ראשון, ולא מהימנינן ליה לחזור ולהגיד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק: התם</b> אינו נאמן לחזור ולומר בני הוא, כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דקרי ליה עבדא מצר מאה,</b> (כלומר, מדובר שאמר עליו בתחילה "עבדי הוא השוה מאה זהובים"), ובלשון זו אין קורין אלא לעבד. ולכן אינו נאמן לחזור ולומר בני הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי "מצר מאה"?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מצר עבדא ק' זוזי.,</b> סמוכים לי עליו מאה זוזים. דהיינו, שויו מאה זוז.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>להלן יובאו פסקי הלכות שנשלחו מרב אבא לרב יוסף, והובאו כאן מפני דין "יכיר" שנשנה באחד מהם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח ליה רבי אבא לרב יוסף בר חמא: האומר לחבירו עבדי גנבת, והוא אומר לא גנ בתי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר לו: אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מה טיבו אצלך?</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0256_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקכחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>Micropedia bot