https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9B%D7%93_%D7%90 2026-04-08T15:02:47Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9B%D7%93_%D7%90&diff=143751&oldid=prev 2020-09-14T13:58:55Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:58, 14 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l55">שורה 55:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 55:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-96016:rev-143751:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%9B%D7%93_%D7%90&diff=96016&oldid=prev 2015-07-01T08:22:29Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|בבא בתרא קכד א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף מוחכרת ומושכרת,&lt;/b&gt; אינו נוטל פי שנים אלא בגוונא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבחא דממילא קא אתי, דלא חסרי בה מזוני&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. הגמרא דנה מיהו התנא ששנה את הברייתא דלעיל, וסבר שבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים מאליהם אחר מיתת האב: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;, מדוע לא כתבנו רק &quot;רועה בעפר&quot;, וממילא ידעינן דמוחכרת ומושכרת דומיא דרועה בעפר? ותירץ, אלמלא כתיב &quot;מוחכרת ומושכרת&quot;, היינו אומרים שכל מוחכרת ומושכרת לא חשיבא כשבח הבא מאליו, כיון שבא על ידי שחורשים ועובדים בה, ואם כן לא יטול הבכור בשבח זה פי שנים. קא משמע לן, אף על פי שהשוכר מפטם את הפרה, כיון שעושה זאת מכח התנאי שהתנה עמו האב, והיתומים עצמם אינם חורשים בה חשיב שבחא דמימילא, והבכור נוטל בו פי שנים. וב&lt;b&gt;רבינו יונה&lt;/b&gt; תירץ באופן נוסף, אלמלא כתיב מוחכרת ומושכרת, הוה אמינא שאינו נוטל פי שנים בולדות הפרה המושכרת, כיון שאינה נמצאת ברשות היתומים. קמ&quot;ל שנוטל.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מני? רבי היא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt; בברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים&lt;/b&gt; מעצמם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר מיתת אביהן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אומר: אומר אני, בכור נוטל פי שנים&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשבח ששבחו נכסים&lt;/b&gt; מעצמם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר מיתת אביהן. אבל לא בשבח שהשביחו יתומים לאחר מיתת אביהן.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; צריך באור, כיון שאין בכור נוטל אלא בדבר המצוי בשעת מיתה, כדממעטינן לקמן (בע&quot;ב) מ&quot;בכל אשר ימצא לו&quot;, מאי שנא שבח הבא מאליו משבח הבא מחמת הוצאה, הלא בכל מקרה אין השבח מצוי בשעת מיתה, ומדוע לדעת רבי יטול פי שנים בשבח הבא מאליו? ומבאר &lt;b&gt;הגר&quot;ש רוזובסקי&lt;/b&gt; (שיעורים אות נה) על פי דברי הגר&quot;ח (&lt;b&gt;חידושי רבינו חיים הלוי&lt;/b&gt; על הרמב&quot;ם פרק כא ממלוה ולוה) המבאר שחלוק דין שבח הבא מאליו לשבח הבא מחמת הוצאה. דשבח הבא מאליו שייך לקרקע, ומי שזוכה בקרקע, ממילא זוכה בשבח. אבל בשבח הבא מחמת הוצאה למעשה השבח שייך למי הוציא את ההוצאות, אלא שיש זכות לבעל הקרקע לתובע את השבח מחמת ד&quot;ארעאי אשבח&quot;. ונפקא מינה, לענין חזרה ביובל. דשבח הבא מאליו, הרי הוא שייך לקרקע, וממילא כשהקרקע חוזרת לבעלים הראשון ביובל, אף השבח חוזר עמה. אך שבח הבא מחמת ההוצאה, כיון שאינו שייך לקרקע, אלא רק יש זכות לבעל הקרקע לומר &quot;ארעאי אשבח&quot;, והרי לפני היובל הקרקע היתה שייכת לקונה, והוא זה שטוען &quot;ארעאי אשבח&quot;, ולכן יזכה הקונה בשבח זה ולא המוכר. ולכן, אף בנידון דידן, סבר רבי ששבח הבא מאליו, יזכה בו הבכור, שהרי הוא שייך לקרקע, אך שבח הבא מחמת הוצאה, אינו שלו עד שעת החלוקה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירשו&lt;/b&gt; מלוה של אביהם, שהיה עליו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שטר חוב, בכור נוטל פי שנים.&lt;/b&gt; כיון שהשטר מוחזק בידם, ועל פיו גובים את החוב, הרי הוא כאילו השטר השביח מאליו. ולכן הבכור נוטל בו פי שנים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דוקא במלוה בשטר נוטל פי שנים, כיון שמוחזק בשטר ועל ידי השטר גובין את המלוה (דבלא השטר הרי יכול הלוה לטעון פרעתי), והרי הוא כאילו השטר השביח מאליו. אבל במלוה על פה, אפילו בעדים, כיון שיכול לטעון פרוע, לא חשיבי כמוחזקים כלל, והוי ראוי, ואין הבכור נוטל בו פי שנים. ה&lt;b&gt;רשב&quot; ם&lt;/b&gt;. וצריך באור, הנה ברשב&quot;ם נתבארו תרי טעמי, מדוע במלוה בשטר נחשב כמוחזק, הא&#039;, דחשיב מוחזק בשטר, מה שאין כן במלוה על פה שאינו מחזיק כלום, והב&#039;, שאינו יכול לטעון פרוע, מה שאין כן במלוה על פה שיכול לטעון פרוע. וקשה, מדוע לא סגי בכך שאינו יכול לטעון פרוע? (ועיין ב&lt;b&gt;קובץ שיעורים&lt;/b&gt;, וב&lt;b&gt;קצות החושן&lt;/b&gt; (רעח, ו) מה שכתבו בענין זה). וב&lt;b&gt;חידושי רבי מאיר שמחה&lt;/b&gt; כתב, נזקקנו לשני הטעמים, כיון שאם היו מוחזקים בנכסים, אפילו בלא שטר באופן שיכול לטעון פרעתי, כגון בפיקדון המופקד אצל אחד, שיכול לטעון לקוח הוא בידי, הבכור נוטל פי שנים. כיון שיש לו בעלות על זה, וכן בשטר שאינו מקויים נוטל פי שנים הגם שיכל לטעון פרעתי, כיון שיש לו קנין שיעבוד בנכסים. ולכן כתב הרשב&quot;ם את הטעם של &quot;שבח השטר&quot;, דהיינו שיעבוד הנכסים, לומר דאף במקרה שיכול לטעון פרעתי חשיב כמוזק בכה&quot;ג. ובמלוה על פה העומדת לפירעון, לכאורה נחשב כבר כמוחזק במעות, לכן כתב הרשב&quot;ם שאינו מוחזק כיון שיכול לטעון פרעתי. ודעת &lt;b&gt;הרבינו יונה&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;תורי&quot;ד&lt;/b&gt; דלא כרשב&quot;ם, וסבירא להו דבכור נוטל פי שנים אף במלוה על פה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אך לרבנן, כיון שהשביח אחר מות האב, אינו נוטל בו פי שנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יצא עליהן שטר חוב&lt;/b&gt; שחייבים לאחרים&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;, בכור נותן פי שנים.&lt;/b&gt; כשם שנטל פי שנים בנכסים. כיון שאותם נכסים השתעבדו כולם למלוה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt; כתב, שדין זה מילתא באנפי נפשא הוא, ולכולי עלמא אפילו אם לא ירשו שטר חוב, חייב לתת פי שנים בפרעון החוב. שהרי חלקו פי שנים. אך דעת &lt;b&gt;רבינו גרשום&lt;/b&gt;, דתלי הא בהא, והואיל ונוטל פי שנים בשטר חוב, פורע נמי פי שנים בחוב שנתחייב אביו בשטר. וצריך עיון מדוע תלי זה בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מכל מקום, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אמר איני נותן&lt;/b&gt; פי שנים לבעל חוב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כנגד זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איני נוטל&lt;/b&gt; פי שנים כדין בכור &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רשאי.&lt;/b&gt; עד כאן הברייתא. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונפקא מינה, שצריך המלוה לתבוע את אחיו של זה לדין, ואם אין יכול לכופם מפסיד. או, אם הלכו למדינת הים, אין מורידין את המלוה לקרקעותיהם עד שישמעו בי&quot;ד טענת האחין. שהרי אין אנו יודעים איזו טענה יש להם, ושמא יטענו &quot;פרענו&quot;, או &quot;שטר פרוע הוא&quot;. (ועיין ב&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt;, שאף על פי שבעלמא קיימא לן כרבא (כתובות פח א) שנפרעים מנכסי בעל חוב שלא בפניו, כדי שלא יהא כל אחד ואחד נוטל מעותיו של חבירו והולך למדינת הים, מכל מקום נפקא מינא, שאין נפרעים מנכסיהם עד שישלחו להם שלש פעמים איגרת אזהרה, כל שלשים יום, כמבואר ב&lt;b&gt;ירושלמי&lt;/b&gt; שם. (פרק ט הל&#039; ח)) וסלקא דעתך כיון דבכור הוא, זכי ליה רחמנא פי שנים, ואינו יכול לומר &quot;איני חפץ שיהיו שלי&quot;, דבעל כרחו הרי הן שלו, דמשעה שמת אביו ירש פי שנים עד שיפקירם או עד שימכרם או יתנם לאחרים, ואם כן, צריך להגבות לזה המלוה כנגד פי שנים. קא משמע לן, דבעל כרחו לא זכי ליה רחמנא. דכתב &quot;לתת לו&quot;, כעין מתנה, אם ירצה, יקבלה. ואם ימחה שלא לקבל, אין מזכין לו לאדם בעל כרחו. אבל מחלק פשיטותו, אינו יכול לומר כן, שהרי יורש הוא בעל כרחו. &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;. אמנם, ה&lt;b&gt;ראב&quot;ד&lt;/b&gt; כתב, שאף מחלק פשיטותו יכול לומר, &quot;איני רוצה בירושת אבי, ולא אפרע חובותיו&quot;, אלא, נפקא מינה בין חלק בכורה לחלק פשיטות, שאם אמר כך על חלק בכורה אינו יכול לחזור בו, מה שאין כן מחלק פשיטות יכול לחזור בו. אבל, עיין ב&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; לקמן (קכו-ב ד&quot;ה והלכתא) שאין כוונת הבכור להסתלק מחלקו בירושה, רק אמר שכל זמן שלא תבע את חלקו לא יוכלו הם לתבוע ממנו לפרוע את החוב. ועיין עוד &lt;b&gt;בעליות דרבינו יונה&lt;/b&gt; וב&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt;. וב&lt;b&gt;קצות החשן&lt;/b&gt; (רעח, יג). וב&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; כתב, נפקא מינה, שאם היו שאר אחיו קטנים, שאין נפרעים מנכסיהם, יכול לומר &quot;איני נותן ואיני נוטל&quot;, ויפסיד הבעל חוב. ובאופן נוסף, כתב &lt;b&gt;רבינו תם&lt;/b&gt;, שאם יצא שטר חוב על הבכור לבדו, ואין לו נכסים נוספים מלבד חלק הבכורה, יכול לומר &quot;איני נוטל ואיני נותן&quot;, ויפסיד הבעל חוב.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מבארת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמייהו דרבנן?&lt;/b&gt; מדוע אינו נוטל פי שנים בשבח ששבחו הנכסים לאחר מיתה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; בפשטות, קושיית הגמרא היא, מדוע לדעת רבנן שבח הבא מאליו נחשב כראוי, ולא כמוחזק. וכן נראה מדברי ה&lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;. אבל, ב&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; לקמן (קכו ב ד&quot;ה והלכתא) משמע שקושיית הגמרא היא, הרי אף רבנן סברי &quot;יש לו לבכור קודם חלוקה&quot;, ובעצם הבכור זוכה בקרקע משעת מיתה, ואם כן, מדוע לא יזכה בשבח הבא מאליו, הרי קרקעו השביח? ועל זה מתרצת הגמרא, דדרשינן מ&quot;לתת לו&quot;, דבעינן שיהיה מצוי ומוחזק בקרקע. ועיין ב&lt;b&gt;רי&quot;ף&lt;/b&gt; בסוף סוגיין שהקשה, מדוע באמת אין הבכור יכול לטעון &quot;ארעאי אשבח&quot;, והלא קיימא לן ד&quot;יש לבכור קודם חלוקה&quot;? ותירץ, שרק בגוף הקרקע יש לו קודם חלוקה, ולא בשבח. ומבאר &lt;b&gt;הרמ&quot;ה&lt;/b&gt; שם, שיש לבכור רק זכות ליטול פי שנים בחלוקה, וזכות זו יכול למכור. אך אין לו בגוף הקרקע כלום. ולכן אין טענת &quot;ארעאי אשבח&quot;. ועיין עוד בזה ב&lt;b&gt;שיעורי&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הגר&quot;ש רוזובסקי&lt;/b&gt; (אות נו).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt; &lt;small&gt;(דברים כא&#039; יז&#039;)&lt;/small&gt;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לתת לו פי שנים&quot;, מתנה קרייה רחמנא.&lt;/b&gt; ודרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה מתנה&lt;/b&gt; אינו יכול לתנה לאחרים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד דמטיא לידיה,&lt;/b&gt; (עד שתגיע ליד הנותן), ש&quot;אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף חלק בכורה,&lt;/b&gt; אין האב יכול להורישו לבנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד דמטיא לידיה.&lt;/b&gt; ולכן, אינו זוכה בשבח ששבחו הנכסים לאחר מיתת האב &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;18&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;18.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;. והקשה עליו ה&lt;b&gt;רש&quot;ש&lt;/b&gt;, כיון שהקרקע ישנה בעולם, וחלה עליה המתנה, אם כן, מה שהשביחה אח&quot;כ, ברשות הבכור השביחה? ולכן מפרש כדברי ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;רבינו יונה&lt;/b&gt;, ד&quot;עד דאתי לידיה&quot;, רצונו לומר ליד המקבל, באחד מדרכי הקניה, וכל זמן שלא גילה בדעתו שחפץ במתנה לא זכה בה. ואף בבכור בעינן שיגלה בדעתו שרוצה לזכות במתנה. על כל פנים בדעת הרשב&quot;ם מבואר, שכל מה שאין האב יכול להקנותו לבנו נחשב כ&quot;ראוי&quot;. ועיין ב&lt;b&gt;שער המלך&lt;/b&gt; (הלכות נחלות סוף פרק ג) שכתב, דלפי זה בכור אינו נוטל פי שנים בנכסים שנפלו לאביו כשהיה גוסס, כיון שאין האב יכול להקנות נכסים אלו בחייו. ותמה על הפוסקים שלא הביאו דין זה להלכה. &lt;b&gt;הגר&quot;ש רוזובסקי&lt;/b&gt;, (שיעורים אות נה), כתב שיש לחלק, דבנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס, לא חסר כלום בבעלות של האב, רק שבפועל אין לו כח לעשות בהם קנין. ובזה ודאי לא הוי כראוי. מה שאין כן בדבר שעדיין לא בא ליד האב, הרי חסר בבעלות של האב על הנכסים, ולכן אינו יכול להקנותם. ובנכסים אלו לא התחדש דין &quot;פי שנים&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אומר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;19&amp;nbsp;&lt;/b&gt;: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא &quot;פי שנים&quot;,&lt;/b&gt; משמע&lt;span style=&#039;background-color:cyan;&#039;&gt;xxx&lt;/span&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;19.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הראשונים הקשו, הרי רבי סבר כדעת רבי מאיר ד&quot;אדם מקנה דבר שלא בא לעולם&quot;, ואם כן, ודאי שאינו יכול להסביר את הספוק כרבנן, דבעינן &quot;מטא לידיה&quot;, שהרי לדעת רבי מאיר האב יכול להקנות אף דבר שעדיין לא בא לידו? ב&quot;&lt;b&gt;עליות דרבינו יונה&lt;/b&gt;&quot; כתב, דקיימא לן שעד שיבא לעלום יכול לחזור בו אף לרבי מאיר. (ומבארים האחרונים, שכוונתו לומר, שמזה מוכח דאף לרבי מאיר לא חל הקנין בפועל עד שיבא לעולם, ואינו בעלים עד אז, ולכן אין הבכור נוטל בזה פי שנים). וב&lt;b&gt;שער המלך&lt;/b&gt; (הל&#039; מכירה כב ו) כתב, דאף לרבי מאיר אין אדם מקנה דבר שיבא לאחר מותו. ולכן אין זה בכלל &quot;לתת לו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;, שני חלקים, חלק בכורה, וחלק פשיטות, וכיון שהזכירם הכתוב במילה אחת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מקיש חלק בכורה לחלק פשוט, מה חלק פשוט אף על גב דלא מטא לידיה&lt;/b&gt; מורישו לבניו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף חלק בכורה אע&quot;ג דלא מטא לידיה&lt;/b&gt; נוטל בו פי שנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל, בראוי גמור, כגון שבח שהשביחו יתומים, אינו נוטל פי שנים, דכתיב &quot;בכל אשר ימצא לו&quot;, פרט לזה שאינו מצוי כלל בידו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשה הגמרא: לדעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן,&lt;/b&gt; מדוע דרשו דוקא מ&quot;לתת לו&quot;, הא כמו כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי הכתיב &quot;פי שנים&quot;,&lt;/b&gt; כדרשת רבי?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא&lt;/b&gt; איצטריכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למיתבא ליה אחד מצרא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;20&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. כלומר, במקום שעלה בידו בגורל חלק פשיטות, שם יטול חלק בכורה בלא גורל נוסף. ולא יוכלו אחיו לתת לו חלק בכורתו במקום אחר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;21&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;20.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וגם לדעת רבי, דין זה נלמד מההיקש ד&quot;פי שנים&quot;, אלא סבר שההיקש מועיל גם לענין שבח הבא מאליו. &lt;b&gt;רשב&quot;ם&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;21.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; (לעיל יב ב ד&quot;ה כגון): הרי קיימא לן שאם קנה אחד מהאחים שדה לצד שדה אבותיו, שנותנים לו את חלקו סמוך למצר, ד&quot;כופין על מידת סדום&quot;. ואם כן, מדוע לענין בכורה, אילולי הפסוק לא היה נוטל את שדותיו בחד מיצרא, והלא &quot;כופין על מידת סדום&quot;? עיין שם בדבריהם, ובתרוצם השני כתבו, &quot;דבכור מתנה קריא רחמנא, ואין לכוף את הנותן&quot;. ומוכח בדבריו, שה&quot;נותן&quot; הם האחים, ולא האב. ועיין &lt;b&gt;בנתיבות המשפט&lt;/b&gt; (רעח ט).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומקשה הגמרא&lt;/b&gt;: לדעת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי,&lt;/b&gt; מדוע דרש דוקא מ&quot;פי שנים&quot;, הא כמו כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי הכתיב &quot;לתת לו&quot;&lt;/b&gt; כדרשת רבנן?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומתרצת הגמרא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא&lt;/b&gt; איצטריכא ללמדינו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאם אמר איני נוטל ואיני נותן רשאי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב פפא&lt;/b&gt;: אם ירשו מאביהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דיקלא, ו&lt;/b&gt;אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלים&lt;/b&gt; (התעבה), או ירשו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארעא, ו&lt;/b&gt;אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסיק שירטון&lt;/b&gt; (עלה הנהר על גדותיו וזיבל את השדה, ונתיפתה בכך),&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במקרה זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכולי עלמא&lt;/b&gt; בין לדעת רבנן, ובין לדעת רבי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא פליגי ד&lt;/b&gt;בכור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שקיל&lt;/b&gt; פי שנים בשבח. כיון שעדיין שמו הראשון עליו. (דהיינו, הדקל עדיין נקרא דקל, אף על פי שהתעבה, וכן הקרקע נקראת קרקע אע&quot;פ שהתייפתה). והאב נקרא מוחזק בדברים אלו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;22&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;22.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; הקשה, מנא ליה לרב פפא שרבנן מודים ב&quot;דיקלא ואלים&quot;, והרי כיון שדרשו מ&quot;לתת לו&quot;, דכמתנה שויא רחנמא, ומה שלא היה ביד האב ליתנו במתנה אינו נוטל פי שנים, אם כן אף בדיקלא ואלים לא יטול פי שנים? אמנם, ה&lt;b&gt;עליות דרבינו יונה&lt;/b&gt; כתב, שרב פפא נחלק על הסוגיא דלעיל, וסבר שמחלוקת רבי ורבנן היא בגדרי &quot;בכל אשר ימצא לו&quot;. לרבי, שבח הבא מאליו הרי הוא בכלל &quot;ימצא לו&quot;. ולרבנן, כיון שהשדה השתנתה, נמצא שהשבחתה לא היתה מצויה לו, ואינו נוטל בו פי שנים. (אמנם יעויין בתוספות לקמן (קכו ב) ד&quot;ה והלכתא, דלכולי עלמא בעינן לשני הפסוקים, יעויין שם). והנה, ב&lt;b&gt;ש&quot;ך&lt;/b&gt; (חו&quot;מ קטו ה), כתב, ש&quot;דיקלא ואלים&quot; לא הוי דבר שלא בא לעולם, כיון שהשבח טמון בדקל, וכבא לעולם דמי. (ובזה באר, מדוע לדעת הרמב&quot;ם בעל חוב יגבה מאותו שבח, אפילו אם לא יאמר לו &quot;משעבדנא לך מאי דאיקני&quot;. ואמנם עיין ב&lt;b&gt;חידושי הגר&quot;ח&lt;/b&gt; (מלוה ולוה פרק כא) שבאר דבעל חוב גובה מדיקלא ואלים כיון שזכות השיעבוד שיש לו על הדקל כולל גם את השבח שיבא מחמתו. ולכאורה סברא זו לא שייכת בבכור).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי פליגי, ב&lt;/b&gt;מקרה שירשו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חפורה&lt;/b&gt; (שדה שחת), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אחר מיתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוה שובלי&lt;/b&gt; (העלה שיבולים), או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלופפי&lt;/b&gt; (דקלים, בלא פירות) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אחר מיתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוו תמרי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמר סבר&lt;/b&gt; (רבי): בכור נוטל פי שנים. כיון דהוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שבחא דממילא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומר סבר&lt;/b&gt; (רבנן): אינו נוטל פי שנים, כיון ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אישתני&lt;/b&gt; שמו לאחר מיתה, והוי ראוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר חנא אמר רבי חייא&lt;/b&gt;: דיין ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשה כדברי רבי עשה,&lt;/b&gt; ואין מחזירים אותו כ&quot;טועה בדבר משנה&quot;. וכן אם עשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדברי חכמים עשה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0249_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBקכדB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>

Micropedia bot