https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%96_%D7%91
פרשני:בבלי:בבא בתרא קז ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-08T15:01:26Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%96_%D7%91&diff=143718&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-14T13:54:55Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:54, 14 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת בבא בתרא (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98970:rev-143718:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%96_%D7%91&diff=98970&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:40:47Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:40, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר ברבי צדוק אומר נדון בתשעים, קא סבר: הא ארעא</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תשעין</b> דינר <b style='font-size:20px; color:black;'>שוה, והאי דקאמר עשרים</b> סלעים, דהיינו שמונים דינר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא טעי עשרה לאחוריה. והאי דקא אמר מנה,</b> (מאה דינר) <b style='font-size:20px; color:black;'>קא טעי עשרה לקמיה.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר ברבי צדוק אומר נדון בתשעים, קא סבר: הא ארעא</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תשעין</b> דינר <b style='font-size:20px; color:black;'>שוה, והאי דקאמר עשרים</b> סלעים, דהיינו שמונים דינר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא טעי עשרה לאחוריה. והאי דקא אמר מנה,</b> (מאה דינר) <b style='font-size:20px; color:black;'>קא טעי עשרה לקמיה.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: מדוע אנו הולכים אחר השנים הראשונים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה,</b> היה לנו ללכת אחר האחרונים, ולומר, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>האי ארעא מאה ועשרה שויא, והאי דקאמר מנה, קא טעי עשרה לאחוריה, והאי דקאמר שלשים</b> (סלעים, שהם מאה ועשרים דינר), <b style='font-size:20px; color:black;'>קא טעי עשרה לקמיה?</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: מדוע אנו הולכים אחר השנים הראשונים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה,</b> היה לנו ללכת אחר האחרונים, ולומר, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>האי ארעא מאה ועשרה שויא, והאי דקאמר מנה, קא טעי עשרה לאחוריה, והאי דקאמר שלשים</b> (סלעים, שהם מאה ועשרים דינר), <b style='font-size:20px; color:black;'>קא טעי עשרה לקמיה?</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: כיון שאפשר לומר כך, ואפשר לומר כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>נקוט מיהת תרי קמאי בידך,</b> (עדיף לנקוט כהשנים הראשונים), ד"תפסת מרובה לא תפסת" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;90&nbsp;</b>. ומכיון <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כולי עלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>מתורת מנה לא מפקי ליה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;91&nbsp;</b> ולדעת כולם השומא קרובה למנה, יתן תשעים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: כיון שאפשר לומר כך, ואפשר לומר כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>נקוט מיהת תרי קמאי בידך,</b> (עדיף לנקוט כהשנים הראשונים), ד"תפסת מרובה לא תפסת" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;90&nbsp;</b>. ומכיון <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כולי עלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>מתורת מנה לא מפקי ליה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;91&nbsp;</b> ולדעת כולם השומא קרובה למנה, יתן תשעים. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-95983:rev-98970:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90_%D7%A7%D7%96_%D7%91&diff=95983&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T08:21:39Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|בבא בתרא קז ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר ברבי צדוק אומר נדון בתשעים, קא סבר: הא ארעא</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תשעין</b> דינר <b style='font-size:20px; color:black;'>שוה, והאי דקאמר עשרים</b> סלעים, דהיינו שמונים דינר, <b style='font-size:20px; color:black;'>דקא טעי עשרה לאחוריה. והאי דקא אמר מנה,</b> (מאה דינר) <b style='font-size:20px; color:black;'>קא טעי עשרה לקמיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: מדוע אנו הולכים אחר השנים הראשונים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה,</b> היה לנו ללכת אחר האחרונים, ולומר, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>האי ארעא מאה ועשרה שויא, והאי דקאמר מנה, קא טעי עשרה לאחוריה, והאי דקאמר שלשים</b> (סלעים, שהם מאה ועשרים דינר), <b style='font-size:20px; color:black;'>קא טעי עשרה לקמיה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: כיון שאפשר לומר כך, ואפשר לומר כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>נקוט מיהת תרי קמאי בידך,</b> (עדיף לנקוט כהשנים הראשונים), ד"תפסת מרובה לא תפסת" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;90&nbsp;</b>. ומכיון <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כולי עלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>מתורת מנה לא מפקי ליה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;91&nbsp;</b> ולדעת כולם השומא קרובה למנה, יתן תשעים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;90.&nbsp;</b> כך דעת <b>הרשב"ם</b>. ולפי דבריו יש ללכת בשומא אחר השומא המועטת. אך ה<b>רמב"ן</b> חלק עליו, וסבר ד"יד בעל הקרקע על העליונה", ומעלין אותה בכל מה שיכולין לעלות. אבל, בסוגיין נותנים לו כהשנים הפוחתים, כיון שקים להו לאינשי בין מנה ליותר ממנה, יותר ממה שקים להו בשאר שומות. ולכן לא אזלינן אחר השומא המוסיפה על מנה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;91.&nbsp;</b> כלומר, אינם מוציאים אותו ממחיר מנה והלאה, דתרויהו אמרי שאינו שווה יותר ממנה. רש "ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחרים אומרים עושין שומא ביניהן ומשלשין, קא סברי האי ארעא תשעין ותלתא ותילתא שויא,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האי דקא אמר עשרים, קא טעי תליסר ותילתא לאחוריה. והאי דקאמר מנה, קא טעי תליסר ותילתא לקמיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובדין הוא דלימא טפי,</b> (היה לו לומר, מנה, וששה דינר, ושני שליש), <b style='font-size:20px; color:black;'>והאי דלא קאמר סבר, מיסתאי דקא מטפינא כולי האי אחבראי</b> (די לי במה שהוספתי כבר על שומת חברי) <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;92&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;92.&nbsp;</b> הקשה ה<b>ר"ן</b>: מדוע לא נאמר איפכא, שיטול שמונים ושש ושני שליש, (דהיינו, האומר מאה טעה לפניו ב13 ושליש, והאומר שמונים טעה לאחוריו גם הוא ב13 ושליש, אלא שאמר, "מיסתאי דקא מגרענא כולי האי מחבראי", ולכן נקט שמונים) ? ותירץ, סברת "מיסתאי", אינה אלא כשמוסיף על חברו. אך לגרוע מחברו אינו מתבייש. ו<b>התוספות</b> כתבו, "שכן הסדר, דשנים הפוחתים מדברים תחילה", ולכן הפוחת אינו ירא לפחות. ודעת ה<b>רמב"ן</b>, לעולם יש לנו ללכת אחר המוסיפים, ולא לפחות, דיד בעל הקרקע על העליונה. (וכמשנ"ת בהערה לעיל).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא: מדוע אנו הולכים אחר השנים הראשונים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אדרבה,</b> היה לנו ללכת אחר האחרונים, ולומר, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא ארעא, מאה ותליסר ותלתא שויא. האי דקאמר מנה, קא טעי תליסר ותלתא לאחוריה. והאי דקאמר שלשים, טעי תליסר ותלתא לקמיה. ובדין הוא דקאמר טפי,</b> אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, מיסתאי דקא מטפינא כולי האי אחבראי!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצת הגמרא: כיון שאפשר לומר כך, ואפשר לומר כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>נקוט מיהת תרי קמאי בידך,</b> (עדיף לנקוט כהשנים הראשונים), ד"תפסת מרובה לא תפסת". ומכיון <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כולי עלמא <b style='font-size:20px; color:black;'>מתורת מאה לא מפקי ליה</b> (לדעת כולם השומא קרובה למנה), ולכן, נותן תשעים ושלש ושליש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: הלכה כאחרים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי, טעמא דאחרים לא ידעינן,</b> (כלומר, אינו טעם מסתבר, ואם כן, וכי) <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכתא עבדינן כוותייהו?!</b> אלא פסקינן כתנא קמא, דאמר "תידון במנה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו דייני גולה</b> (שמואל וקרנא), <b style='font-size:20px; color:black;'>עושין שומא ביניהן ומשלשין.</b> דהיינו כדעת אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: הלכתא כדייני גולה.</b> כדלעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אשי: טעמא דדייני גולה לא ידעינן,</b> ואם כן, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכתא עבדינן כוותייהו?!</b> כדלעיל <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;93&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;93.&nbsp;</b> וחדא מכלל חברתא איתמר. <b>רשב"ם</b>.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>האומר לחבירו, "חצי שדה אני מוכר לך",</b> והיו בה חלקים שמנים, וחלקים כחושים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיצד יחלקו ביניהם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משמנין ביניהן,</b> כלומר, שמים את כל השדה, והמוכר משאיר לעצמו את החלקים השמנים, כפי ערך חצי השדה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונוטל</b> הלוקח כפי ערך <b style='font-size:20px; color:black;'>חצי שדהו,</b> מן החלקות הכחושות שבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויד המוכר על העליונה לומר ללוקח, "לא התכוונתי למכור לך מחצית ממש, אלא כערך דמי מחצית השדה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם אמר לו, <b style='font-size:20px; color:black;'>"חציה בדרום אני מוכר לך", משמנין ביניהן,</b> כלומר, שמים כמה שוה מחצית השדה שבדרום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונוטל</b> הלוקח מקרקע כחושה שבשדה, כדמי <b style='font-size:20px; color:black;'>חציה</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בדרום</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;94&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;94.&nbsp;</b> <b>רשב"ם</b>. ועיין בהערות על הגמרא, במה שנחלקו עליו הראשונים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוא</b> (המוכר) <b style='font-size:20px; color:black;'>מקבל עליו</b> לנכות מחלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> בשביל <b style='font-size:20px; color:black;'>הגדר,</b> וכן מקום ל<b style='font-size:20px; color:black;'>חריץ ובן חריץ</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;95&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;95.&nbsp;</b> כך דעת <b>הרשב"ם</b>. וטעמו, כיון שמכר לו רק מחצית השדה, מסתמא קיבל על עצמו לתת ללוקח את כל צרכי השדה. אך אם מכר לו שדה שלימה, אינו צריך להוסיף לו עליה כלום. אך הרמב"ם (פרק כא הלכה כב מהלכות מכירה) כתב, "ומקבל עליו הלוקח לעשות בחלקו מקום הגדר". ולפי דבריו, מתניתין קמ"ל לאפוקי מסברת <b>הרשב"ם</b> הנ"ל. וגם אשמעינן, שהמוכר יכול לכופו לעשות גדר וחריץ, כדי שלא תיכנס חיה מחלק הלוקח לשדהו. ועיין עוד ב<b>מגיד משנה</b> (פרק ב מהלכה שכנים הלכה יז) שישב לפי זה את דברי הרמב"ם שם. <b>רש"ש</b>. ועיין עוד ב<b>חזון איש</b> (בבא בתרא סימן ב ס"ק יא, יב). שרצה לומר דאין מחלוקת בין הרמב"ם ל<b>רשב"ם</b>. עיי"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה הוא חריץ?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ששה טפחים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובן חריץ, שלשה.</b> ובגמרא יבואר.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: "האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך, משמנים ביניהם ונוטל חצי שדהו":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חייא בר אבא אמר רב יוחנן</b>: כונת המשנה לומר שה<b style='font-size:20px; color:black;'>לוקח</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נוטל</b> את החלק ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כחוש שבו,</b> כדמי מחצית השדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: והא אנן "משמנין ביניהן" תנן?</b> ומשמע שיד שניהם שוה בשומא ליטול ביפה ובכחוש בשוה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;96&nbsp;</b>? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;96.&nbsp;</b> <b>רשב"ם</b>. ולפי דבריו, נחלקו רבי חייא ורבי יוחנן בבאור המילה "משמנין", לרבי חייא, פירושה מלשון "שומא". ורבי יוחנן פרשה, מלשון "שומן", דהיינו, להפריד את החלק השמן מהחלק הכחוש. אך <b>בעל המאור</b> כתב, דלכולי עלמא "משמנין" מלשון שומן. ונחלקו בבאור המילה "ביניהם", שיש לה שני פנים בלשון הקודש: הפן האחד, משתף ומערב, כמו, "תהי נא אלה בינותינו". והפן השני, מפריד ומחלק. כמו, "והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה". ולכן: רבי יוחנן סבר, לשון "משמנים ביניהם", משמעו שמחלקים את השומן לחוד, והכחוש לחוד. והמוכר נוטל שומן והלוקח נוטל כחוש. אך רבי חייא הבין שלשון "משמנים ביניהם", משמעו לערב ולחבר, ושניהם יטלו מן השומן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אדאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא מסיפא</b> (עד שאכלת מעדנים בבבל, ולא עסקת בתורה, היה לך לתרץ דברינו מסיפא דמשנתנו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דקתני סיפא, "חציה בדרום אני מוכר לך משמנין ביניהן, ונוטל חציה בדרום".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם כדבריך, שנותן לו חצי שדה ממש, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי משמנין ביניהן</b> (מדוע עליהם לשום את כל השדה) <b style='font-size:20px; color:black;'>? והא "חציה בדרום" אמר ליה,</b> והיה עליו לתת לו את החלק שהתנו ביניהם? <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ודאי, כונת המשנה בלשון "משמנין ביניהם" אינה כדבריך, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ומר שנותן לו <b style='font-size:20px; color:black;'>דמי</b> מחצית השדה, מהקרקע הכחושה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;97&nbsp;</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;97.&nbsp;</b> <b>רשב"ם</b>. ולפי דבריו, גם כשאמר לו "חציה שבדרום", אינו נוטל מהחלק שבדרום, אלא באיזה רוח שירצה המוכר לפי דמי החלק הדרומי. אך דעת <b>הראב"ד</b>, שאם אמר לו "חציה שבדרום", נוטל את החצי הדרומי, אלא שאם הוא כחוש, מוסיף עליו עד שישתוה בדמיו לדמי החצי הצפוני. וכן פסק ה<b>רמב"ם</b> (פרק כא ממכירה הלכה כב).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b> (ברישא) כונת המשנה <b style='font-size:20px; color:black;'>לדמי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: "והוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מקבל עליו מקום</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>גדר</b> חריץ ובן חריץ". <b style='font-size:20px; color:black;'>כו'</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגמרא מבארת, לשם מה נזקקו לחריץ ובן חריץ?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תאנא</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>חריץ</b> (תעלה בעומק שישה טפחים, שדיברה בו המשנה, הוא עושה) <b style='font-size:20px; color:black;'>מבחוץ,</b> כלפי חוץ. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בסמוך לו, הוא עושה גם <b style='font-size:20px; color:black;'>בן חריץ</b> (תעלה בת שלשה טפחים) <b style='font-size:20px; color:black;'>מבפנים,</b> כלפי הגדר, דהיינו בין החריץ ובין הגדר. <b style='font-size:20px; color:black;'>וזה וזה,</b> החריץ ובן חריץ, שניהם נמצאים <b style='font-size:20px; color:black;'>אחורי גדר,</b> בצדו החיצון של השדה, וזאת, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שלא תהא חיה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;98&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>קופצת</b> עד הגדר ונכנסת לשדה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;98.&nbsp;</b> כגון נמיה וכיוצא בה. רמב"ם.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0216_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקחB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי בבא בתרא (פרשני)]]</div>
Micropedia bot